47,332
עריכות
שינויים
יצירת דף עם התוכן "'''נוֹיְרוֹפְּסִיכוֹלוֹגְיָה''' היא תחום ידע מדעי העוסק בניסיון להבין כיצד מבנה המוח ות..."
'''נוֹיְרוֹפְּסִיכוֹלוֹגְיָה''' היא תחום ידע [[מדע]]י העוסק בניסיון להבין כיצד מבנה המוח ותפקודו קשורים לתהליכים [[פסיכולוגיה|פסיכולוגיים]] ספציפיים. המחקר הנוירופסיכולוגי מבוסס על המידע המגיע מתחום ה[[נוירוביולוגיה]] כך שהוא מהווה את הבסיס, ומשם אופן ההתייחסות והמחקר הוא כמו במחקרים פסיכולוגיים (עם בוחנים ונבדקים).{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=גתית קוה|שם=נוירולוגיה קוגנינטיבית|מו"ל=האוניברסיטה הפתוחה|שנת הוצאה=2008|עמ=9}}}}
את התחום ייסד החוקר היהודי-רוסי [[אלכסנדר לוריא|אלכסנדר רומנוביץ' לוריא]]. בני הזוג הבריטיים [[מארק סולמס]] (Mark Solms) ו[[קרן קפלן-סולמס]], חוקרים בולטים בתחום, שהתבססו על מיפויו של לוריא והוסיפו לו נתונים בהתאם לממצאים העדכניים{{הערה|1=ד"ר יורם יובל, '''סערת נפש''', עמ' 315-317}}.
==תחום המחקר==
הנוירופסיכולוגיה משיקה כתחום מחקר למדעי העצב ו[[פסיכולוגיה קוגניטיבית]]. בהיבטיה הקליניים קרובה הנוירופסיכולוגיה לתחומים ב[[רפואה]] כמו נוירולוגיה ופסיכיאטריה ולמקצועות פארא-רפואיים כמו [[ריפוי בעיסוק]] ו[[קלינאות תקשורת]]. בהיבטים יישומיים אחרים - ל[[הנדסת אנוש]] ו[[חקר ביצועים]]. מעצם טיבו מדובר בתחום התמחות בינתחומי.
בהמשך להתפתחות המחקר האקדמי בתחום החל מיסוד תחום העיסוק המקצועי בנוירופסיכולוגיה יישומית וקלינית. החברה הבינלאומית לנוירופסיכולוגיה, נוסדה ב - 1967, ופועלת לקידום המחקר המדעי הבינתחומי ברחבי העולם באשר ליחסי הגומלין מוח והתנהגות. האגודה מאגדת בתוכה כ-4,500 חברים.
חוקרים נוירופסיכולוגים עוסקים בחקר תהליכי עיבוד [[מידע]] במוח האנושי בבריאים ובחולים, אבחון, טיפול ושיקום חולים עם אבדנים קוגניטיביים נרכשים וכשלים קוגניטיביים התפתחותיים ומעורבים בתכנון סביבות אינטראקטיביות אדם-[[מכונה]] עתירות מידע.
ייחודה של הנוירופסיכולוגיה הוא בחתירה המדעית והקלינית להבנת וניסוח התופעות שהיא חוקרת במונחים קוגניטיביים מתחום הפסיכולוגיה ובה בעת במונחים מקבילים, שמקורם מדעי העצב והמתארים תהליכים מוחיים מנקודת הראות של המערכת הפועלת – מערכת העצבים. לפי מארק סולמס כיום יש שתי גישות מרכזיות להבנת המוח והנפש -האחת היא פסיכולוגיה והשניה היא חקר המוח. נוירופסיכולוגיה מנסה לבצע סינתזה בין שני התחומים ולאחד אותם לתחום מחקר קוהרנטי אחד.
נוירופסיכולוג אמור להיות אמון על ידע מדעי נרחב ומבוסס בתחומים של נוירופיזיולוגיה, נוירואנטומיה, נוירוכימיה ונוירופתולוגיה, ידע נרחב באשר לתהליכים חישוביים במערכת העצבים המרכזית ופסיכולוגיה קוגניטיבית. היקף ועושר הידע הנדרש הביאו רבים כיום למסקנה כי ההכשרה הנדרשת מחייבת לימודי דוקטורט ובתר – דוקטורט בתוכנית ייעודית כדי להיעשות לנוירופסיכולוג. תוכנית זו היא תוכנית רב תחומית המשלבת לימודים מכל התחומים הנ"ל ומבוססת על ידע הנרכש בלימודי יסוד ב[[פסיכולוגיה]] (אם המדובר בהכשרה לנוירופסיכולוגיה קלינית) או בכל אחד מהתחומים הנ"ל (אם המדובר בנוירופסיכולוגיה מחקרית).
==היסטוריה של הנוירופסיכולוגיה==
ספרי המבוא לנוירופסיכולוגיה, המשמשים כספרי חובה ללומדי התחום בראשית דרכם, מצוינים כאבות המייסדים של הנוירופסיכולוגיה המודרנית חמישה עד שישה שמות - כולם אנשים שפעלו במהלך [[המאה ה-19]], ואשר עבודתם נתפסת כיום כהנחת יסודות המחקר של הקשר מוח – התנהגות. ארבעה מתוכם ([[פול ברוקה]], [[קארל ורניקה]], [[הינשלווד]] וג'קסון) היו [[רופא|רופאים]] בהשכלתם ושניים ([[מארק דאקס]] ו[[לואיס הנרי מורגן]]) חוקרים מדיסציפלינות שונות.
התחום קיבל תנופה נוספת ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]] ולאבות המייסדים התווספו שמות רבים אשר הטביעו את חותמם על התחום. התפתחות חשובה בדרכי המחקר ויכולתנו לחדור ולהבין את תפקודי המוח התרחשה בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20. הזרז להתפתחות זו היה גילוי ופיתוח שיטות דימות רפואי של פעילות מוחית על בסיס פעילות המודינאמית (PET ו-fMRI) אלו התווספו לשיטות הישנות יותר אשר התבססו על רישום הפעילות החשמלית של המוח ושימוש במבחני ביצוע. בעוד שהרישום החשמלי מאפשר הערכה טובה של תזמון הפעילות המוחית, הדימות ההמודינאמי מאפשר מיקום פעילות זו במוח במידה רבה של דיוק. ביחד, נוצרו בידי הנוירופסיכולוגים כלים אשר קידמו רבות הן את המחקר והן את הדיאגנוסטיקה והקליניקה הנוירופסיכולוגית. בה במידה תורמת להתפתחות מואצת של הנוירופסיכולוגיה ההתפתחות של מודלים חישוביים המתחקים אחר תהליכי [[עיבוד מידע]] ברשתות נוירונים ופיתוח אפשרויות ל[[סימולציה]] של רשתות כאלה באמצעות [[מחשב]]
.
==פעילות בישראל ==
בישראל פועלת העמותה הישראלית לנוירופסיכולוגיה.
למרות ההתפתחות המואצת בתחום בעשורים האחרונים, אין עדיין ב[[ישראל]] חקיקה המסדירה את הרישוי לעיסוק קליני ויישומי בנוירופסיכולוגיה. הגורסים כי הנוירופסיכולוגיה היא ענף של מקצוע ה[[פסיכולוגיה]] שואפים כי זו תוגדר כהתמחות פסיכולוגית במסגרת חוק הפסיכולוגים. אחרים מציעים חקיקה רחבה יותר אשר תאפשר הכרה בבוגרי תוכניות לימודי מוח–התנהגות לתארים מתקדמים גם ממסלולים שאינם שייכים למחלקות לפסיכולוגיה. כך או כך, הגדרת נוירופסיכולוג לא מעוגנת כיום בחוק אלא על פי השכלה ורקע מקצועי, כפי שנעשה הדבר על ידי האקדמיה הלאומית של ארצות הברית לנוירופסיכולוגיה.
==לקריאה נוספת==
* [[שלמה בנטין]], '''פרקים בנוירופסיכולוגיה''', [[הוצאת משרד הביטחון]], 2003.
* ניל. ר. קרלסון; "הפיזיולוגיה של ההתנהגות".
==קישורים חיצוניים==
* [[אהרון האופטמן]], [http://www.notes.co.il/Hauptman/10983.asp מאמר על אנביק - כיצד שילוב של מדעי הקוגניציה, מדעי המחשב וביוטכנולוגיה צפויים להביא לשלב הבא באבולוציה של האדם]
* {{הערוץ האקדמי|פרופ' [[יורם יובל]] מארח את פרופ' מארק סולמס|כשהמוח פוגש את הנפש|962|14/11/2007}}
* {{הערוץ האקדמי|פרופ' [[אמנון כרמי]] וד"ר חנן דוד|נוירופסיכולוגיה קלינית: היבטים רפואיים משפטיים|1241|16/06/2008}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:פסיכולוגיה]]
את התחום ייסד החוקר היהודי-רוסי [[אלכסנדר לוריא|אלכסנדר רומנוביץ' לוריא]]. בני הזוג הבריטיים [[מארק סולמס]] (Mark Solms) ו[[קרן קפלן-סולמס]], חוקרים בולטים בתחום, שהתבססו על מיפויו של לוריא והוסיפו לו נתונים בהתאם לממצאים העדכניים{{הערה|1=ד"ר יורם יובל, '''סערת נפש''', עמ' 315-317}}.
==תחום המחקר==
הנוירופסיכולוגיה משיקה כתחום מחקר למדעי העצב ו[[פסיכולוגיה קוגניטיבית]]. בהיבטיה הקליניים קרובה הנוירופסיכולוגיה לתחומים ב[[רפואה]] כמו נוירולוגיה ופסיכיאטריה ולמקצועות פארא-רפואיים כמו [[ריפוי בעיסוק]] ו[[קלינאות תקשורת]]. בהיבטים יישומיים אחרים - ל[[הנדסת אנוש]] ו[[חקר ביצועים]]. מעצם טיבו מדובר בתחום התמחות בינתחומי.
בהמשך להתפתחות המחקר האקדמי בתחום החל מיסוד תחום העיסוק המקצועי בנוירופסיכולוגיה יישומית וקלינית. החברה הבינלאומית לנוירופסיכולוגיה, נוסדה ב - 1967, ופועלת לקידום המחקר המדעי הבינתחומי ברחבי העולם באשר ליחסי הגומלין מוח והתנהגות. האגודה מאגדת בתוכה כ-4,500 חברים.
חוקרים נוירופסיכולוגים עוסקים בחקר תהליכי עיבוד [[מידע]] במוח האנושי בבריאים ובחולים, אבחון, טיפול ושיקום חולים עם אבדנים קוגניטיביים נרכשים וכשלים קוגניטיביים התפתחותיים ומעורבים בתכנון סביבות אינטראקטיביות אדם-[[מכונה]] עתירות מידע.
ייחודה של הנוירופסיכולוגיה הוא בחתירה המדעית והקלינית להבנת וניסוח התופעות שהיא חוקרת במונחים קוגניטיביים מתחום הפסיכולוגיה ובה בעת במונחים מקבילים, שמקורם מדעי העצב והמתארים תהליכים מוחיים מנקודת הראות של המערכת הפועלת – מערכת העצבים. לפי מארק סולמס כיום יש שתי גישות מרכזיות להבנת המוח והנפש -האחת היא פסיכולוגיה והשניה היא חקר המוח. נוירופסיכולוגיה מנסה לבצע סינתזה בין שני התחומים ולאחד אותם לתחום מחקר קוהרנטי אחד.
נוירופסיכולוג אמור להיות אמון על ידע מדעי נרחב ומבוסס בתחומים של נוירופיזיולוגיה, נוירואנטומיה, נוירוכימיה ונוירופתולוגיה, ידע נרחב באשר לתהליכים חישוביים במערכת העצבים המרכזית ופסיכולוגיה קוגניטיבית. היקף ועושר הידע הנדרש הביאו רבים כיום למסקנה כי ההכשרה הנדרשת מחייבת לימודי דוקטורט ובתר – דוקטורט בתוכנית ייעודית כדי להיעשות לנוירופסיכולוג. תוכנית זו היא תוכנית רב תחומית המשלבת לימודים מכל התחומים הנ"ל ומבוססת על ידע הנרכש בלימודי יסוד ב[[פסיכולוגיה]] (אם המדובר בהכשרה לנוירופסיכולוגיה קלינית) או בכל אחד מהתחומים הנ"ל (אם המדובר בנוירופסיכולוגיה מחקרית).
==היסטוריה של הנוירופסיכולוגיה==
ספרי המבוא לנוירופסיכולוגיה, המשמשים כספרי חובה ללומדי התחום בראשית דרכם, מצוינים כאבות המייסדים של הנוירופסיכולוגיה המודרנית חמישה עד שישה שמות - כולם אנשים שפעלו במהלך [[המאה ה-19]], ואשר עבודתם נתפסת כיום כהנחת יסודות המחקר של הקשר מוח – התנהגות. ארבעה מתוכם ([[פול ברוקה]], [[קארל ורניקה]], [[הינשלווד]] וג'קסון) היו [[רופא|רופאים]] בהשכלתם ושניים ([[מארק דאקס]] ו[[לואיס הנרי מורגן]]) חוקרים מדיסציפלינות שונות.
התחום קיבל תנופה נוספת ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]] ולאבות המייסדים התווספו שמות רבים אשר הטביעו את חותמם על התחום. התפתחות חשובה בדרכי המחקר ויכולתנו לחדור ולהבין את תפקודי המוח התרחשה בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20. הזרז להתפתחות זו היה גילוי ופיתוח שיטות דימות רפואי של פעילות מוחית על בסיס פעילות המודינאמית (PET ו-fMRI) אלו התווספו לשיטות הישנות יותר אשר התבססו על רישום הפעילות החשמלית של המוח ושימוש במבחני ביצוע. בעוד שהרישום החשמלי מאפשר הערכה טובה של תזמון הפעילות המוחית, הדימות ההמודינאמי מאפשר מיקום פעילות זו במוח במידה רבה של דיוק. ביחד, נוצרו בידי הנוירופסיכולוגים כלים אשר קידמו רבות הן את המחקר והן את הדיאגנוסטיקה והקליניקה הנוירופסיכולוגית. בה במידה תורמת להתפתחות מואצת של הנוירופסיכולוגיה ההתפתחות של מודלים חישוביים המתחקים אחר תהליכי [[עיבוד מידע]] ברשתות נוירונים ופיתוח אפשרויות ל[[סימולציה]] של רשתות כאלה באמצעות [[מחשב]]
.
==פעילות בישראל ==
בישראל פועלת העמותה הישראלית לנוירופסיכולוגיה.
למרות ההתפתחות המואצת בתחום בעשורים האחרונים, אין עדיין ב[[ישראל]] חקיקה המסדירה את הרישוי לעיסוק קליני ויישומי בנוירופסיכולוגיה. הגורסים כי הנוירופסיכולוגיה היא ענף של מקצוע ה[[פסיכולוגיה]] שואפים כי זו תוגדר כהתמחות פסיכולוגית במסגרת חוק הפסיכולוגים. אחרים מציעים חקיקה רחבה יותר אשר תאפשר הכרה בבוגרי תוכניות לימודי מוח–התנהגות לתארים מתקדמים גם ממסלולים שאינם שייכים למחלקות לפסיכולוגיה. כך או כך, הגדרת נוירופסיכולוג לא מעוגנת כיום בחוק אלא על פי השכלה ורקע מקצועי, כפי שנעשה הדבר על ידי האקדמיה הלאומית של ארצות הברית לנוירופסיכולוגיה.
==לקריאה נוספת==
* [[שלמה בנטין]], '''פרקים בנוירופסיכולוגיה''', [[הוצאת משרד הביטחון]], 2003.
* ניל. ר. קרלסון; "הפיזיולוגיה של ההתנהגות".
==קישורים חיצוניים==
* [[אהרון האופטמן]], [http://www.notes.co.il/Hauptman/10983.asp מאמר על אנביק - כיצד שילוב של מדעי הקוגניציה, מדעי המחשב וביוטכנולוגיה צפויים להביא לשלב הבא באבולוציה של האדם]
* {{הערוץ האקדמי|פרופ' [[יורם יובל]] מארח את פרופ' מארק סולמס|כשהמוח פוגש את הנפש|962|14/11/2007}}
* {{הערוץ האקדמי|פרופ' [[אמנון כרמי]] וד"ר חנן דוד|נוירופסיכולוגיה קלינית: היבטים רפואיים משפטיים|1241|16/06/2008}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:פסיכולוגיה]]