שורה 1: |
שורה 1: |
| + | [[קובץ:Linear versus circular.jpg|ממוזער|כלכלה מעגלית מול כלכלה לינארית.]] |
| '''כלכלה מעגלית''' היא [[כלכלה|גישה כלכלית]] החותרת [[כלכלה בת קיימא]] ולמניעת בזבוז ו[[זיהום]], על ידי שימוש בצורה מיטבית ב[[חומר גלם|חומרי גלם]] ו/או [[אנרגיה]]. | | '''כלכלה מעגלית''' היא [[כלכלה|גישה כלכלית]] החותרת [[כלכלה בת קיימא]] ולמניעת בזבוז ו[[זיהום]], על ידי שימוש בצורה מיטבית ב[[חומר גלם|חומרי גלם]] ו/או [[אנרגיה]]. |
| | | |
− | [[קובץ:Linear versus circular.jpg|ממוזער|כלכלה מעגלית מול כלכלה לינארית.]]
| + | כלכלה מעגלית מהווה חלופה למודל הלינארי של "לקחת, להשתמש/לצרוך, לזרוק", ורואה בו מודל בזבזני, המתבסס על שימוש בכמויות גדולות של [[חומרי גלם]], תוך התעלמות מזמינותם (העתידית) ומההשפעות של [[תרבות הצריכה|צריכתם]] והשלכתם כ[[אשפה]]. ההנחה בבסיס הכלכלה המעגלית היא שעקב הסופיות של [[משאבים מתכלים]] ומגבלות אחרות על [[משאבים מתחדשים]], המודל הלינארי אינו [[בר קיימא]]. לכן מציעה הכלכלה המעגלית שינוי ב[[שרשרת אספקה|שרשרת האספקה]] כך שכל משאב ינוצל בכמות המרבית של פעמים לפני שיסיים את תפקידו בכלכלה. מודל זה מאופיין במיצוי ובשימוש חוזר מרבי במשאבים מרמת המוצר, דרך מרכיביו, ועד חומרי הגלם מהם הוא מיוצר. |
− | | |
− | כלכלה מעגלית תוכננה כחלופה למודל הליניארי של "לקחת, להשתמש/לצרוך, לזרוק", ורואה בו מודל בזבזני, המתבסס על שימוש בכמויות גדולות של [[חומרי גלם]], תוך התעלמות מזמינותם (העתידית) ומההשפעות של [[תרבות הצריכה|צריכתם]] והשלכתם כ[[אשפה]]. ההנחה בבסיס הכלכלה המעגלית היא שעקב הסופיות של [[משאבים מתכלים]] ומגבלות אחרות על [[משאבים מתחדשים]], המודל הלינארי אינו [[בר קיימא]]. לכן מציעה הכלכלה המעגלית שינוי ב[[שרשרת אספקה|שרשרת האספקה]] כך שכל משאב ינוצל בכמות המרבית של פעמים לפני שיסיים את תפקידו בכלכלה. מודל זה מאופיין במיצוי ובשימוש חוזר מרבי במשאבים מרמת המוצר, דרך מרכיביו, ועד חומרי הגלם מהם הוא מיוצר.
| |
| | | |
| הכלכלה המעגלית שואפת להציג חלופה כלכלית אטרקטיבית וישימה, ובתחילת [[המאה ה-21]] החלה לקבל התייחסות בחזונם הכלכלי של מקבלי החלטות ב[[המגזר הציבורי|מגזר הציבורי]] והעסקי. הטמעת המודל נוגעת בכל שחקן במערכת הכלכלית – כל [[ארגון]], [[חברה (תאגיד)|חברה]], צרכן או [[עירייה]] – המודל רואה בכולם בעלי תפקיד והשפעה. | | הכלכלה המעגלית שואפת להציג חלופה כלכלית אטרקטיבית וישימה, ובתחילת [[המאה ה-21]] החלה לקבל התייחסות בחזונם הכלכלי של מקבלי החלטות ב[[המגזר הציבורי|מגזר הציבורי]] והעסקי. הטמעת המודל נוגעת בכל שחקן במערכת הכלכלית – כל [[ארגון]], [[חברה (תאגיד)|חברה]], צרכן או [[עירייה]] – המודל רואה בכולם בעלי תפקיד והשפעה. |
| | | |
− | מודלים של כלכלה מעגלית שואפים לנתק את הקשר בין התפתחות כלכלית, לצריכת משאבים [[משאבים מתכלים|ממקורות מתכלים]], ([[דה-קפלינג]]) ובכך להשיג יעדים כגון [[צמיחה כלכלית]] ויצירת [[עבודה (כלכלה)|מקומות עבודה]], תוך צמצום נזקים של [[זיהום]] ו[[השפעות סביבתיות]]. חסידי הכלכלה המעגלית רואים במודל זה ככזה שממקסם יעילות, ולפיכך ממזער סיכונים כלכליים ו[[אקולוגיה|אקולוגים]]. לחלופין אפשר להציג את הכלכלה המעגלית כנתיב ל[[כלכלת מצב יציב]] המשיגה [[שגשוג ללא צמיחה]]. | + | מודלים של כלכלה מעגלית שואפים לנתק את הקשר בין התפתחות כלכלית, לצריכת משאבים [[משאבים מתכלים|ממקורות מתכלים]], ([[דה-קפלינג]]) ובכך להשיג יעדים כגון [[צמיחה כלכלית]] ויצירת [[עבודה (כלכלה)|מקומות עבודה]], תוך צמצום נזקים של [[זיהום]] ו[[השפעות סביבתיות]]. חסידי הכלכלה המעגלית רואים במודל זה ככזה שממקסם יעילות, ולפיכך ממזער סיכונים כלכליים ו[[אקולוגיה|אקולוגים]]. לחלופין אפשר להציג את הכלכלה המעגלית כנתיב ל[[כלכלת מצב יציב]] המשיגה [[שגשוג ללא צמיחה]]. |
| | | |
| הכלכלה המעגלית, מתבססת על רעיונות '''[[מעריסה לעריסה]]''', ומחלקת את רכיבי המוצר לשני סוגים – אלו הקרויים "ביולוגיים", המתוכננים לחזור ל[[ביוספרה]] ללא יצירת סיכונים, תוך [[משאבי טבע מתחדשים|חידוש של משאבי הטבע]], ואלו הקרויים "טכניים", המתוכננים כך שיהיו בשימוש שוב ושוב, מבלי להיכנס לביוספרה - משום שהם עלולים להיות רעילים לטבע או שהפקה שלהם כרוכה ב[[כרייה]]. לפיכך, כל אחד מן החומרים מאופיין במחזור חיים ושימוש שונה. ניתן לומר בכלליות כי חומרים/מוצרים ביולוגיים "נצרכים", ובמוצרים/חומרים טכניים "משתמשים". | | הכלכלה המעגלית, מתבססת על רעיונות '''[[מעריסה לעריסה]]''', ומחלקת את רכיבי המוצר לשני סוגים – אלו הקרויים "ביולוגיים", המתוכננים לחזור ל[[ביוספרה]] ללא יצירת סיכונים, תוך [[משאבי טבע מתחדשים|חידוש של משאבי הטבע]], ואלו הקרויים "טכניים", המתוכננים כך שיהיו בשימוש שוב ושוב, מבלי להיכנס לביוספרה - משום שהם עלולים להיות רעילים לטבע או שהפקה שלהם כרוכה ב[[כרייה]]. לפיכך, כל אחד מן החומרים מאופיין במחזור חיים ושימוש שונה. ניתן לומר בכלליות כי חומרים/מוצרים ביולוגיים "נצרכים", ובמוצרים/חומרים טכניים "משתמשים". |
שורה 50: |
שורה 49: |
| === הכלכלה המעגלית בנויה ומשלבת מספר תפיסות שהתפתחו בעשורים האחרונים === | | === הכלכלה המעגלית בנויה ומשלבת מספר תפיסות שהתפתחו בעשורים האחרונים === |
| ==== מעריסה לעריסה ==== | | ==== מעריסה לעריסה ==== |
− | [[מעריסה לעריסה]] הוא מושג שהומצא בשנת 1971 על ידי [[ואלטר שטאהל]] (Walter R. Stahel), [[אדריכל]] [[שווייצרי]], בוגר המכון השווייצרי הפדרלי לטכנולוגיה ב[[ציריך]]. הרעיון העיקרי סביב המושג נמצא בקריאה להארכת חיי השירות של מוצרים – בעזרת שימוש חוזר, תיקון, שיחזור ומיחדוש. שטאהל קיבל הכרה ציבורית בזכות מאמר עטור פרסים, 'פקטור חיי המוצר', שפרסם בשנת 1982, ומינף את ההכרה לייסוד מכון Product-Life ב[[ז'נבה]], חברת ייעוץ המוקדשת לפיתוח אסטרטגיות ומדיניות של [[קיימות]]. | + | [[מעריסה לעריסה]] הוא מושג שהומצא בשנת 1971 על ידי [[ואלטר שטאהל]] (Walter R. Stahel), [[אדריכל]] [[שווייצרי]], בוגר המכון השווייצרי הפדרלי לטכנולוגיה ב[[ציריך]]. הרעיון העיקרי סביב המושג נמצא בקריאה להארכת חיי השירות של מוצרים – בעזרת שימוש חוזר, תיקון, שיחזור ומיחדוש. שטאהל קיבל הכרה ציבורית בזכות מאמר עטור פרסים, 'פקטור חיי המוצר', שפרסם בשנת 1982, ומינף את ההכרה לייסוד מכון Product-Life ב[[ז'נבה]], חברת ייעוץ המוקדשת לפיתוח אסטרטגיות ומדיניות של [[קיימות]]. |
| | | |
− | המושג התעדכן בשנת 2002 על ידי [[מיכאל בראונגרט]] ו[[ויליאם מק'דונו]], שפרסמו את הספר '[[מעריסה לעריסה: ליצור מחדש את הדרך בה אנו מייצרים דברים]]', הקורא לשינוי התעשייה האנושית באמצעות עיצוב מתוך קיימות, ונותן דוגמאות ליישום עקרונות המודל. | + | המושג התעדכן בשנת 2002 על ידי [[מיכאל בראונגרט]] ו[[ויליאם מק'דונו]], שפרסמו את הספר '[[מעריסה לעריסה: ליצור מחדש את הדרך בה אנו מייצרים דברים]]', הקורא לשינוי התעשייה האנושית באמצעות עיצוב מתוך קיימות, ונותן דוגמאות ליישום עקרונות המודל. |
| | | |
| ==== כלכלת ביצועים ==== | | ==== כלכלת ביצועים ==== |
שורה 110: |
שורה 109: |
| * [https://en.wikipedia.org/wiki/Circular_economy כלכלה מעגלית], ויקיפדיה באנגלית | | * [https://en.wikipedia.org/wiki/Circular_economy כלכלה מעגלית], ויקיפדיה באנגלית |
| * ד"ר לאורה בראון, [https://israel-trade.net/oecd/%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C-%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94-%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93-%D7%98%D7%95%D7%91/ סוגרים את המעגל – כלכלה מעגלית לעתיד טוב יותר], ישראל וה-OECD, משרד הכלכלה והתעשייה, 11 בינואר 2017 | | * ד"ר לאורה בראון, [https://israel-trade.net/oecd/%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C-%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94-%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93-%D7%98%D7%95%D7%91/ סוגרים את המעגל – כלכלה מעגלית לעתיד טוב יותר], ישראל וה-OECD, משרד הכלכלה והתעשייה, 11 בינואר 2017 |
− | * עו"ד שרון מדל-ארצי, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5388632,00.html כלכלה מעגלית - מי ירוויח מזה?] ynet, 04.11.18 | + | * עו"ד שרון מדל-ארצי, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5388632,00.html כלכלה מעגלית - מי ירוויח מזה?] ynet{{כ}}, 04.11.2018 |
| * ימית נפתלי, [https://www.themarker.com/blogs/yamit-naftali/BLOG-1.8135573 המוצרים שלכם הולכים לפח בסוף השימוש? אתם מפסידים על זה הרבה כסף], דה מרקר, 18.11.2019 | | * ימית נפתלי, [https://www.themarker.com/blogs/yamit-naftali/BLOG-1.8135573 המוצרים שלכם הולכים לפח בסוף השימוש? אתם מפסידים על זה הרבה כסף], דה מרקר, 18.11.2019 |
− | * [https://www.switchmed.eu/en/documents/ge-green-entrepreneurship-corner/handbook_switchmed_hebrew.pdf הקם עסק ירוק משלך! חוברת העזר ליזמים ירוקים באזור הים התיכון], מרכז הפעילות האזורי לצריכה וייצור בני קיימא (SCP/RAC), במסגרת תוכנית SwitchMed , הממומנת על ידי האיחוד האירופי. | + | * [https://www.switchmed.eu/en/documents/ge-green-entrepreneurship-corner/handbook_switchmed_hebrew.pdf הקם עסק ירוק משלך! חוברת העזר ליזמים ירוקים באזור הים התיכון], מרכז הפעילות האזורי לצריכה וייצור בני קיימא (SCP/RAC), במסגרת תוכנית SwitchMed, הממומנת על ידי האיחוד האירופי. |
| | | |
| ==הערות שוליים== | | ==הערות שוליים== |