שינויים

===עקומת קוזנץ סביבתית ביחס לטביעת רגל אקולוגית===

===עקומת קוזנץ סביבתית ביחס לטביעת רגל אקולוגית===

[[קובץ:Israel eco footprint.PNG|ממוזער|350px|[[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]] (באדום) וההספק-הביולוגי (בירוק) של אזרח ישראלי ממוצע, בשנים 1961 עד 2010. ביחידות של הקטר לנפש. קשה לזהות בגרף מגמת U הפוכה. את סך טביעת הרגל האקולוגית של מדינת ישראל יש לקבל על ידי הכפלת נתון זה במגמת [[גידול אוכלוסיית ישראל]] ]]

[[קובץ:Israel eco footprint.PNG|ממוזער|350px|[[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]] (באדום) וההספק-הביולוגי (בירוק) של אזרח ישראלי ממוצע, בשנים 1961 עד 2010. ביחידות של הקטר לנפש. קשה לזהות בגרף מגמת U הפוכה. את סך טביעת הרגל האקולוגית של מדינת ישראל יש לקבל על ידי הכפלת נתון זה במגמת [[גידול אוכלוסיית ישראל]].]]

השימוש [[אקסרגיה|באנרגיה]], ב[[שימושי קרקע|קרקע לחקלאות]], ובמשאבים אחרים, פירושה שטחי קרקע מתפקדים מבחינה אקולוגית שצריכים לתמוך בפעילות זו. לדוגמה יש צורך בשטחי צמחייה כדי להטמיע בחזרה פליטות של [[פחמן דו חמצני]], יש צורך בשטחי חקלאות כדי לגדל את התנובה החקלאית, ויש צורך בשטחי יער כדי לייצב אדמות ולמנוע [[סחף קרקע]] שיפגע בחקלאות. סך השפעות אלה נמדדות באמצעות מדד של  '''[[טביעת רגל אקולוגית]]'''. מדד זה יכול להיות ביחס לאדם אחד, או ביחס למדינה שלמה.  

השימוש [[אקסרגיה|באנרגיה]], ב[[שימושי קרקע|קרקע לחקלאות]], ובמשאבים אחרים, פירושה שטחי קרקע מתפקדים מבחינה אקולוגית שצריכים לתמוך בפעילות זו. לדוגמה יש צורך בשטחי צמחייה כדי להטמיע בחזרה פליטות של [[פחמן דו חמצני]], יש צורך בשטחי חקלאות כדי לגדל את התנובה החקלאית, ויש צורך בשטחי יער כדי לייצב אדמות ולמנוע [[סחף קרקע]] שיפגע בחקלאות. סך השפעות אלה נמדדות באמצעות מדד של  '''[[טביעת רגל אקולוגית]]'''. מדד זה יכול להיות ביחס לאדם אחד, או ביחס למדינה שלמה.  

===עקומת קוזנץ סביבתית ביחס לצריכת אנרגיה ומשאבים מתכלים===

===עקומת קוזנץ סביבתית ביחס לצריכת אנרגיה ומשאבים מתכלים===

[[תמונה:Energy us.png|שמאל|thumb|350px|צריכת אנרגיה לנפש בארצות הברית יחסית לגודל האוכלוסייה מאז שנות ה-60. לאחר עליה במשך מספר עשורים, צריכת האנרגיה לנפש נשארה זהה במשך 30 שנה מאז 1975. צריכת האנרגיה הכוללת של ארצות הברית עלתה, בעיקר בגלל גידול באוכלוסיית המדינה. השפעת שיפורים טכנולוגיים שהובילו ל[[התייעלות אנרגטית]] נחלשו בגלל [[פרדוקס ג'בונס]] שהוביל להגדלת צריכת האנרגיה בגלל הגדלת הצריכה. מגמה דומה של [[משק האנרגיה העולמי|צריכת אנרגיה]] קיימת במדינות מערביות נוספות]]

[[תמונה:Energy us.png|שמאל|thumb|350px|צריכת אנרגיה לנפש בארצות הברית יחסית לגודל האוכלוסייה מאז שנות ה-60. לאחר עליה במשך מספר עשורים, צריכת האנרגיה לנפש נשארה זהה במשך 30 שנה מאז 1975. צריכת האנרגיה הכוללת של ארצות הברית עלתה, בעיקר בגלל גידול באוכלוסיית המדינה. השפעת שיפורים טכנולוגיים שהובילו ל[[התייעלות אנרגטית]] נחלשו בגלל [[פרדוקס ג'בונס]] שהוביל להגדלת צריכת האנרגיה בגלל הגדלת הצריכה. מגמה דומה של [[משק האנרגיה העולמי|צריכת אנרגיה]] קיימת במדינות מערביות נוספות.]]

[[צריכת אנרגיה]] כוללת וצריכת אנרגיה לנפש אינה מתנהגת לפי עקומת U הפוכה. בעוד שהיחס של יחידת אנרגיה לאחוז תוצר ריאלי ירד, השימוש הכולל באנרגיה ממשיך לעלות בכל המדינות המפותחות. השימוש באנרגיה לנפש הגיע ברוב המדינות המפותחות לרמה גבוהה כלשהי ונשאר שם ללא מגמת ירידה.  

[[צריכת אנרגיה]] כוללת וצריכת אנרגיה לנפש אינה מתנהגת לפי עקומת U הפוכה. בעוד שהיחס של יחידת אנרגיה לאחוז תוצר ריאלי ירד, השימוש הכולל באנרגיה ממשיך לעלות בכל המדינות המפותחות. השימוש באנרגיה לנפש הגיע ברוב המדינות המפותחות לרמה גבוהה כלשהי ונשאר שם ללא מגמת ירידה.  

===עקומת קוזנץ סביבתית ביחס לפליטות של גזי חממה===

===עקומת קוזנץ סביבתית ביחס לפליטות של גזי חממה===

ניתן לראות מגמה של עקומת U הפוכה בפליטות של [[גזי חממה]] כאשר מסתכלים על פליטות לאדם בארצות הברית ובמדינות העשירות באירופה החל משנות ה-60. שיא הפליטות לאדם היה בשנות 1980 ומאז יש ירידה, כך שכיום כמות הפליטות לאדם דומה לרמה שהייתה באמצע שנות ה-60 של המאה ה-20. כאשר מסתכלים על סך הפליטה של גזי חממה במדינות אלה (כופלים בגודל האוכלוסייה), רואים מגמת ירידה קלה באירופה ומגמת יציבות או עלייה קלה בארצות הברית. הפליטה של גזי חממה בכלל העולם עולה וחמור מכך שהפליטה עולה בקצב מתגבר, ככל הנראה עקב גידול עצום בכמות הפליטות ב[[סין]] וכן במדינות אחרות כמו הודו, רוסיה, ברזיל ועוד. [http://theconversation.com/global-carbon-report-emissions-will-hit-new-heights-in-2014-31834]

ניתן לראות מגמה של עקומת U הפוכה בפליטות של [[גזי חממה]] כאשר מסתכלים על פליטות לאדם בארצות הברית ובמדינות העשירות באירופה החל משנות ה-60. שיא הפליטות לאדם היה בשנות ה-80 של המאה ה-20 ומאז יש ירידה, כך שכיום כמות הפליטות לאדם דומה לרמה שהייתה באמצע שנות ה-60 של המאה ה-20. כאשר מסתכלים על סך הפליטה של גזי חממה במדינות אלה (כופלים בגודל האוכלוסייה), רואים מגמת ירידה קלה באירופה ומגמת יציבות או עלייה קלה בארצות הברית. הפליטה של גזי חממה בכלל העולם עולה וחמור מכך שהפליטה עולה בקצב מתגבר, ככל הנראה עקב גידול עצום בכמות הפליטות ב[[סין]] וכן במדינות אחרות כמו הודו, רוסיה, ברזיל ועוד. [http://theconversation.com/global-carbon-report-emissions-will-hit-new-heights-in-2014-31834]

נושא זה מדגים את אחת הבעיות הקשות של עקומת קוזנץ הסביבתית - גם אם הטיעון שלה נכון מבחינה תאורטית ייתכן והיא לא רלוונטית מבחינה פרקטית. ייתכן ובעוד כ-50 או 100 שנים השילוב של התייצבות אוכלוסין ושינוי טכנולוגיות יביא לשינוי במגמות פליטות גזי החממה בסין ובמדינות נוספות בצורה שתביא אותן להורדת כמות הפליטות בדרך שבה עקומת קוזנץ הסביבתית מתארת, אבל זה לא מבטיח שעד אז לא תתרחש [[התחממות עולמית]] שעלולה להיות בעלת [[שינוי אקלים וחקלאות|השפעות קשות על החקלאות]] ועל [[השפעות כלכליות של התחממות עולמית|הכלכלה]] בכלל.  

נושא זה מדגים את אחת הבעיות הקשות של עקומת קוזנץ הסביבתית - גם אם הטיעון שלה נכון מבחינה תאורטית ייתכן והיא לא רלוונטית מבחינה פרקטית. ייתכן ובעוד כ-50 או 100 שנים השילוב של התייצבות אוכלוסין ושינוי טכנולוגיות יביא לשינוי במגמות פליטות גזי החממה בסין ובמדינות נוספות בצורה שתביא אותן להורדת כמות הפליטות בדרך שבה עקומת קוזנץ הסביבתית מתארת, אבל זה לא מבטיח שעד אז לא תתרחש [[התחממות עולמית]] שעלולה להיות בעלת [[שינוי אקלים וחקלאות|השפעות קשות על החקלאות]] ועל [[השפעות כלכליות של התחממות עולמית|הכלכלה]] בכלל.