שינויים

'''הטיית מחקרים על ידי חברות תרופות''' היא הטיה של מחקרים מדעיים על ידי [[חברות תרופות]] או הצגה מטעה של מחקרים אלה לרופאים, רגולטורים או לציבור הכללי. זו חלק ממגמה כללית יותר של [[הטיית מחקרים על ידי חברות]] שכוללת לדוגמה גם הטיה על ידי [[הטיית מחקרים על ידי חברות מזון|חברות מזון]] (בקשר ל[[השפעות בריאותיות של סוכר]] לדוגמה) ובדומה לבעיות דומות שהתגלו עקב [[הכחשת נזקי העישון]] על ידי חברות טבק.  

'''הטיית מחקרים על ידי חברות תרופות''' היא הטיה של מחקרים מדעיים על ידי [[חברות תרופות]] או הצגה מטעה מצד החברות של מחקרים אלה לרופאים, רגולטורים או לציבור הכללי. זו חלק ממגמה כללית יותר של [[הטיית מחקרים על ידי חברות]] שכוללת לדוגמה גם הטיה על ידי [[הטיית מחקרים על ידי חברות מזון|חברות מזון]] (בקשר ל[[השפעות בריאותיות של סוכר]] לדוגמה) ובדומה לבעיות דומות שהתגלו עקב [[הכחשת נזקי העישון]] על ידי חברות טבק.  

עד למאה ה-20, לא הייתה [[רגולציה]] או בקרה כלשהי על יצרני תרופות. רוקחים ואנשים אחרים רקחו תרופות באיכות שונה. חלק משמעותי מתרופות אלה היו לא יעילות ואף מזיקות. בתחילת המאה ה-20 החל מיסוד התחום שכלל דרישות ליותר מחקרים עם פרסום מדעי וכן ניסויים בפיקוח של מנהל המזון והתרופות בארצות הברית, ה-FDA, בניסיון להבטיח את יעילות ובטיחות התרופות. בשנים האחרונות נחשפו מספר מקרים בהן חברות תרופות מימנו מחקרים, חוות דעת ופרסומים מדעים מוטים לטובה על מוצרים שלהן. יש חשש כי תופעה זו נפוצה בהרבה. לדבר זה יש השלכות חמורות לגבי [[בריאות הציבור]].

עד למאה ה-20, לא הייתה [[רגולציה]] או בקרה כלשהי על יצרני תרופות. רוקחים ואנשים אחרים רקחו תרופות באיכות שונה. חלק משמעותי מתרופות אלה היו לא יעילות ואף מזיקות. בתחילת המאה ה-20 החל מיסוד התחום שכלל דרישות ליותר מחקרים עם פרסום מדעי וכן ניסויים בפיקוח של מנהל המזון והתרופות בארצות הברית, ה-FDA, בניסיון להבטיח את יעילות ובטיחות התרופות. בשנים האחרונות נחשפו מספר מקרים בהן חברות תרופות מימנו מחקרים, חוות דעת ופרסומים מדעים מוטים לטובה על מוצרים שלהן. יש חשש כי תופעה זו נפוצה בהרבה. לדבר זה יש השלכות חמורות לגבי [[בריאות הציבור]].

==רקע==

==רקע==

[[קובץ:FDA History - Sure Cure Cartoon.jpg|ממוזער|200px|קריקטורה עם מחווה לכימאי הראשי של סוכנות הכימיה בארצות הברית, Harvey Wiley, שהוביל את המאבק לחקיקת חוק פדרלי שיאסור דילול וכיתוב מטעה על מזונות ותרופות, דבר שגרר בסופו של דבר לחוק המזונות והתרופות הנקיים של 1906.]]

[[קובץ:FDA History - Sure Cure Cartoon.jpg|ממוזער|200px|קריקטורה עם מחווה לכימאי הראשי של סוכנות הכימיה בארצות הברית, Harvey Wiley, שהוביל את המאבק לחקיקת חוק פדרלי שיאסור דילול וכיתוב מטעה על מזונות ותרופות, דבר שגרר בסופו של דבר לחוק המזונות והתרופות הנקיים של 1906.]]

[[ג'ורג' אקרלוף]] ורוברט שילר, הם כלכלנים זוכי פרס נובל בכלכלה. בספר [[תורת ההונאה]] הם מציינים את החשיבות של [[רגולציה]] על שוק התרופות ומצביעים על בעיות שהיו קיימות לפני קיום הרגולציה - מוכרים של תרופות שהיו קיימים בזמן המאה ה-19 שמכרו תרופות מסוכנות ו/או לא יעילות לטיפול - לדוגמה מכירה של תרופות שהיו אמורות לסייע למגוון גדול של מחלות והכילו [[כספית]]. רופאים רבים התרעמו על מצב זה וכן אנשי מדע נוספים.{{הערה|שם=אקרלוף}}

[[ג'ורג' אקרלוף]] ו[[רוברט שילר]], הם כלכלנים זוכי פרס נובל בכלכלה. בספר [[תורת ההונאה]] הם מציינים את החשיבות של [[רגולציה]] על שוק התרופות ומצביעים על בעיות שהיו קיימות לפני קיום הרגולציה - מוכרים של תרופות שהיו קיימים בזמן המאה ה-19 שמכרו תרופות מסוכנות ו/או לא יעילות לטיפול - לדוגמה מכירה של תרופות שהיו אמורות לסייע למגוון גדול של מחלות והכילו [[כספית]]. רופאים רבים התרעמו על מצב זה וכן אנשי מדע נוספים.{{הערה|שם=אקרלוף}}

הכימאי האינדיאני הרווי וושינגטון ווילי (Harvey Washington Wiley), שהיה הכימאי הראשי במשרד החקלאות בארצות הברית, יזם חקיקה שתעניק לממשל יכולת פיקוח על מזונות ועל תרופות כדי להביא למצב בו ניתן לתבוע מי שרימו את הלקוחות שלהם. ווילי ערך מעין ניסוי במשרדים שלו - הוא הזמין קבוצה של מספר מתנדבים צעירים לאכול במשרדים שלו, באופן יומיומי, ואלו קיבלו תוספי תזונה שונים שנמכרו באופן חוקי, לאחר זמן קצר חלו חלק גדול מהם.{{הערה|שם=אקרלוף}} דבר זה, יחד עם הכעס בעקבות פרסום הספר "[[הג'ונגל (ספר)|הג'ונגל]]" יצר לחץ הן בקרב הציבור והן בקרב הקונגרס והממשל לשנות את המצב.  

הכימאי האינדיאני הרווי וושינגטון ווילי (Harvey Washington Wiley), שהיה הכימאי הראשי במשרד החקלאות בארצות הברית, יזם חקיקה שתעניק לממשל יכולת פיקוח על מזונות ועל תרופות כדי להביא למצב בו ניתן לתבוע מי שרימו את הלקוחות שלהם. ווילי ערך מעין ניסוי במשרדים שלו - הוא הזמין קבוצה של מספר מתנדבים צעירים לאכול במשרדים שלו, באופן יומיומי, ואלו קיבלו תוספי תזונה שונים שנמכרו באופן חוקי, לאחר זמן קצר חלו חלק גדול מהם.{{הערה|שם=אקרלוף}} דבר זה, יחד עם הכעס בעקבות פרסום הספר "[[הג'ונגל (ספר)|הג'ונגל]]" יצר לחץ הן בקרב הציבור והן בקרב הקונגרס והממשל לשנות את המצב.  

[[AllTrials‬]] הוא פרוייקט בינלאומי שקורא לאימוץ של עקרונות [[מחקר פתוח]] במחקרים קליניים. סיכום הפרוייקט הוא "כל המחקרים נרשמים, כל התוצאות מדווחות". הפרוש הוא שכל המחקרים הקליניים ירשמו במאגר רישום פומבי וכי התוצאות שלהם תמיד ישותפו כ[[נתונים פתוחים]]. במרכז הפעילות של הפרוייקט יש עצומה עם חתימות של מעל 85 אלף איש, ושל 599 ארגונים (נכון ל-2015) אלפי מחקרים קליניים לא רושמים את התוצאות שלהם וחלקם אפילו לא נרשמו. בארגון חברים גם חוקרים ממדינות רבות. Ben Goldacre שכתב את הספרים Bad Science ו-Bad Pharma הוא המייסד של הקמפיין והדובר הבולט שלו. [https://en.wikipedia.org/wiki/AllTrials]

[[AllTrials‬]] הוא פרוייקט בינלאומי שקורא לאימוץ של עקרונות [[מחקר פתוח]] במחקרים קליניים. סיכום הפרוייקט הוא "כל המחקרים נרשמים, כל התוצאות מדווחות". הפרוש הוא שכל המחקרים הקליניים ירשמו במאגר רישום פומבי וכי התוצאות שלהם תמיד ישותפו כ[[נתונים פתוחים]]. במרכז הפעילות של הפרוייקט יש עצומה עם חתימות של מעל 85 אלף איש, ושל 599 ארגונים (נכון ל-2015) אלפי מחקרים קליניים לא רושמים את התוצאות שלהם וחלקם אפילו לא נרשמו. בארגון חברים גם חוקרים ממדינות רבות. Ben Goldacre שכתב את הספרים Bad Science ו-Bad Pharma הוא המייסד של הקמפיין והדובר הבולט שלו. [https://en.wikipedia.org/wiki/AllTrials]

לפי AllTrials‬, במחקרים קליניים יש פרסום סלקטיבי נרחב. מבין ‭ 25,927‬ מחקרים שהושלמו בין השנים ‭ 2006‬ ל-‭45% ,2014‬ מהם לא פרסמו תוצאות. על פי האתר ‭,EU Trials Tracker‬ העוקב אחר פרסום מחקרים קליניים שנרשמו במאגר המחקרים האירופי, נכון לספטמבר 2019, 49% מהמחקרים שנרשמו שם מעולם לא דיווחו על תוצאות.{{הערה|ד"ר יפה שיר-רז, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5552085,00.html 7 מניפולציות שחוקרים וחברות תרופות עושים במחקרים קליניים], ynet- מגזין מנטה, 20.07.2019}}

לפי AllTrials‬, במחקרים קליניים יש פרסום סלקטיבי נרחב. מבין ‭ 25,927‬מחקרים שהושלמו בין השנים ‭ 2006‬ל-‭45% ,2014‬ מהם לא פרסמו תוצאות. על פי האתר ‭,EU Trials Tracker‬ העוקב אחר פרסום מחקרים קליניים שנרשמו במאגר המחקרים האירופי, נכון לספטמבר 2019, 49% מהמחקרים שנרשמו שם מעולם לא דיווחו על תוצאות.{{הערה|ד"ר יפה שיר-רז, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5552085,00.html 7 מניפולציות שחוקרים וחברות תרופות עושים במחקרים קליניים], ynet- מגזין מנטה, 20.07.2019}}

== מקרים בולטים של הטיית מחקרים על ידי חברות תרופות==

== מקרים בולטים של הטיית מחקרים על ידי חברות תרופות==

חברת התרופות Wyeth, כיום שייכת לחברת התרופות פייזר. החברה שיווקה טיפול הורמונלי (HRT) עם תרופות בשם Premarin ו-Prempro. בהמשך התברר כי החברה השתמשה בפרסומים של "סופרי צללים" כדי ליצור רושם מוטעה לגבי הטיפולים בספרות המחקרית.  

חברת התרופות Wyeth, כיום שייכת לחברת התרופות פייזר. החברה שיווקה טיפול הורמונלי (HRT) עם תרופות בשם Premarin ו-Prempro. בהמשך התברר כי החברה השתמשה בפרסומים של "סופרי צללים" כדי ליצור רושם מוטעה לגבי הטיפולים בספרות המחקרית.  

הנוהל של [[סופר צללים רפואי]] הוא שחברה תרופות משלמת למדענים כדי לחתום על מחקרים שהוכנו על ידי החברה או נציג מטעמה, בלי שהיו מעורבים במחקר עצמו או שמעורבותם בו היתה נמוכה מאד. מחקרים אלה מפורסמים בירחונים עם ביקורת עמיתים ובמצגות של כינוסים מקצועיים ויוצרים רושם מטעה של תמיכה אובייקטיבית במאמר שנכתב בעצם על ידי חברת התרופות. [https://en.wikipedia.org/wiki/Hormone_replacement_therapy#Wyeth_controversy]

הנוהל של [[סופר צללים רפואי]] הוא שחברה תרופות משלמת למדענים כדי לחתום על מחקרים שהוכנו על ידי החברה או נציג מטעמה, בלי שהיו מעורבים במחקר עצמו או שמעורבותם בו הייתה נמוכה מאד. מחקרים אלה מפורסמים בירחונים עם ביקורת עמיתים ובמצגות של כינוסים מקצועיים ויוצרים רושם מטעה של תמיכה אובייקטיבית במאמר שנכתב בעצם על ידי חברת התרופות. [https://en.wikipedia.org/wiki/Hormone_replacement_therapy#Wyeth_controversy]

החל מאמצע שנות ה-1990 ובמשך עשר שנים, Wyeth הנהיגה מדיניות אגרסיבית של פרסומי צללים כאלה כדי לקדם מוצרי טיפולים הורמונליים. היא נעזרה במיוחד ב-DesignWrite, חברה לכתיבת טקסטים רפואיים. בין 1998 ל-2005, החברה קידמה 26 מאמרים בירחונים מדעיים, שקידמו טיפולים הורמונליים שלה. הפרסומים האלה הדגישו את יתרונות הטיפולים והמעיטו בסיכונים שלהם, במיוחד בקשר ל"מיסקונספציה" של קשר בין מוצרים אלה לבין [[סרטן השד]]. פרסומי הצללים האלה גם קידמו את הרעיון המוטעה לפיו המוצרים מסייעים להפחית מחלות לב וכלי דם. בנוסף, פרסומי הצללים האלה קידמו גם [[שימוש ללא התוויה]] בתרופה כדי להשתמש בה בתחומים בהם לא הוכח שיש לטיפול יתרון כלשהו – בתחומים כמו מניעת דימנציה, מחלת פרקינסון, בעיות ראייה, וקמטים בעור. בנוסף Wyeth הדגישה מסרים שליליים נגד טיפול SERM raloxifene לאוסטפוריזס, ועודדה כותבים לכתוב שהטיפול לא יעיל והוא גם לא בהכרח בטוח.  

החל מאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 ובמשך עשר שנים, Wyeth הנהיגה מדיניות אגרסיבית של פרסומי צללים כאלה כדי לקדם מוצרי טיפולים הורמונליים. היא נעזרה במיוחד ב-DesignWrite, חברה לכתיבת טקסטים רפואיים. בין 1998 ל-2005, החברה קידמה 26 מאמרים בירחונים מדעיים, שקידמו טיפולים הורמונליים שלה. הפרסומים האלה הדגישו את יתרונות הטיפולים והמעיטו בסיכונים שלהם, במיוחד בקשר ל"מיסקונספציה" של קשר בין מוצרים אלה לבין [[סרטן השד]]. פרסומי הצללים האלה גם קידמו את הרעיון המוטעה לפיו המוצרים מסייעים להפחית מחלות לב וכלי דם. בנוסף, פרסומי הצללים האלה קידמו גם [[שימוש ללא התוויה]] בתרופה כדי להשתמש בה בתחומים בהם לא הוכח שיש לטיפול יתרון כלשהו – בתחומים כמו מניעת דמנציה, מחלת פרקינסון, בעיות ראייה, וקמטים בעור. בנוסף Wyeth הדגישה מסרים שליליים נגד טיפול SERM raloxifene לאוסטפוריזס, ועודדה כותבים לכתוב שהטיפול לא יעיל והוא גם לא בהכרח בטוח.  

בשנת 2002 פרסמו נתוני מחקר של Women's Health Initiative או WHI על טיפולים הורמונליים והראו השפעות בריאותיות שליליות של טיפולים. התוצאה הייתה שמחירי המניות של חברת תרופות צנחו, והמוני נשים הפסיקו את השימוש בטיפולים הורמונליים. המניות של חברת Wyeth צנחו ב-50% ומעולם לא חזרו למצבם הקודם. החברה פרסמה בתגובה מאמרים שטענו כי המחקרים של WHI היו פגומים.  

בשנת 2002 פרסמו נתוני מחקר של Women's Health Initiative או WHI על טיפולים הורמונליים והראו השפעות בריאותיות שליליות של טיפולים. התוצאה הייתה שמחירי המניות של חברת תרופות צנחו, והמוני נשים הפסיקו את השימוש בטיפולים הורמונליים. המניות של חברת Wyeth צנחו ב-50% ומעולם לא חזרו למצבם הקודם. החברה פרסמה בתגובה מאמרים שטענו כי המחקרים של WHI היו פגומים.  

===פרשת ויוקס - התקפי לב בתרופה לטיפול בדלקת מפרקים===

===פרשת ויוקס - התקפי לב בעקבות שימוש בתרופה לטיפול בדלקת מפרקים===

ויוקס (Vioxx או בשם הגנרי בשם הגנרי רופקוקסיב) היתה תרופה פופולרית נגד דלקת, שאינה על בסיס סטרואידים, ששווקה על ידי חברת התרופות [[מרק|מֶרְק]] (Merck & Co). בחודש מאי 1999 מנהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA) אישר את שיווק התרופה.  

ויוקס (Vioxx או בשם הגנרי בשם הגנרי רופקוקסיב) היתה תרופה פופולרית נגד דלקת, שאינה על בסיס סטרואידים, ששווקה על ידי חברת התרופות [[מרק|מֶרְק]] (Merck & Co). בחודש מאי 1999 מנהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA) אישר את שיווק התרופה.  

ויוקס שימשה לצורך טיפול ב[[דלקת מפרקים]] (ארתריטיס) וכן לשימושים אחרים - התרופה הפכה ללהיט כנגד כאבים בכלל ובעיקר נגד כאבים ראומטיים וכאבי מחזור. אנשים רבים שסבלו מפגיעה במערכות שריר ושלד ובכלל זה כאבי גב תחתון, כאבים בכתף, כאבים בקרסול, כאבי ברכיים השתמשו בה.ויוקס הייתה אז תרופה חזקה יותר מתרופות אחרות לטיפול בדלקת פרקים והשפעתה על הקיבה הייתה פחותה מאשר תרופות אנטי דלקתיות נפוצות אחרות, כמו נפרוקסן לדוגמה. ויוקס הפכה לאחת התרופות שנרשמו בהיקף הגדול ביותר בהיסטוריה.  

ויוקס שימשה לצורך טיפול ב[[דלקת מפרקים]] (ארתריטיס) וכן לשימושים אחרים - התרופה הפכה ללהיט כנגד כאבים בכלל ובעיקר נגד כאבים ראומטיים וכאבי מחזור. אנשים רבים שסבלו מפגיעה במערכות שריר ושלד ובכלל זה כאבי גב תחתון, כאבים בכתף, כאבים בקרסול, כאבי ברכיים השתמשו בה. ויוקס הייתה אז תרופה חזקה יותר מתרופות אחרות לטיפול בדלקת פרקים והשפעתה על הקיבה הייתה פחותה מאשר תרופות אנטי דלקתיות נפוצות אחרות, כמו נפרוקסן לדוגמה. ויוקס הפכה לאחת התרופות שנרשמו בהיקף הגדול ביותר בהיסטוריה.  

על פי הודעות דואר אלקטרוני אשר פורסמו במהלך תביעה נגד חברת מרק, למרק הייתה רשימה של רופאים שמתחו ביקורת על התרופה שאותם היה צורך "לנטרל" או לפגוע בתדמיתם. היו אף טענות כי מרק ניסתה להלך אימים על חוקרים ופגעה בחופש האקדמי{{הערה|Rout, Milanda, [http://www.theaustralian.com.au/drug-company-drew-up-doctor-hit-list/story-fna7dq6e-1225693586492 Vioxx maker Merck and Co drew up doctor hit list]. The Australian, April 1, 2009}}.

על פי הודעות דואר אלקטרוני אשר פורסמו במהלך תביעה נגד חברת מרק, למרק הייתה רשימה של רופאים שמתחו ביקורת על התרופה שאותם היה צורך "לנטרל" או לפגוע בתדמיתם. היו אף טענות כי מרק ניסתה להלך אימים על חוקרים ופגעה בחופש האקדמי{{הערה|Rout, Milanda, [http://www.theaustralian.com.au/drug-company-drew-up-doctor-hit-list/story-fna7dq6e-1225693586492 Vioxx maker Merck and Co drew up doctor hit list]. The Australian, April 1, 2009}}.

ב-2008 התפרסם מחקר על פרסום סלקטיבי של מחקרים, בעיתון היוקרתי "ניו אינגלד ג'ורנל אוף מידסן", והדבר עודד סערה בעולם המדעי והרפואי. החוקרים אספו רשימות של מחקרים שהגישו חברות תרופות למנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) על 12 תרופות נגד [[דיכאון]] שאושרו לשימוש על ידי ה-FDA בין השנים 1987 ו-2004, המחקרים חקרו ביחד 12 אלף חולים. ה-FDA סיווג כל אחד מהמחקרים שהוגשו לו כחיובי אם הוא תומך ביעילות של התרופה נגד דיכאון, כשלילי אם הוא לא הראה יעילות כזו, או כלא-חד משמעי אם התוצאות שלו מעורבות ורב-משמעיות. החוקרים זיהו 74 מחקרים ברשימות ה-FDA, מהם 38 היו חיוביים ו-36 שליליים או לא חד-משמעיים.

ב-2008 התפרסם מחקר על פרסום סלקטיבי של מחקרים, בעיתון היוקרתי "ניו אינגלד ג'ורנל אוף מידסן", והדבר עודד סערה בעולם המדעי והרפואי. החוקרים אספו רשימות של מחקרים שהגישו חברות תרופות למנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) על 12 תרופות נגד [[דיכאון]] שאושרו לשימוש על ידי ה-FDA בין השנים 1987 ו-2004, המחקרים חקרו ביחד 12 אלף חולים. ה-FDA סיווג כל אחד מהמחקרים שהוגשו לו כחיובי אם הוא תומך ביעילות של התרופה נגד דיכאון, כשלילי אם הוא לא הראה יעילות כזו, או כלא-חד משמעי אם התוצאות שלו מעורבות ורב-משמעיות. החוקרים זיהו 74 מחקרים ברשימות ה-FDA, מהם 38 היו חיוביים ו-36 שליליים או לא חד-משמעיים.

התברר כי כל המחקרים ה"חיוביים", למעט אחד פורסמו. לעומת זאת מבין המחקרים השליליים או לא חד-משמעיים פורסמו רק 3. רוב המחקרים האלה לא פורסמו כלל - מחקרים אלה מהווים 31% מבין המחקרים עם יותר מ-3400 משתתפים. עוד מחקרים שליליים או לא חד משמעיים פורסמו עם [[ספין]], כך שהם הוצגו כחיוביים אף על פי שהם לא. הדבר יצר פער גדול בין הרושם שניתן לרופאים לחוקרים ולציבור לבין המידע שהיה בידי ה-FDA. לפי המחקרים שפורסמו נראה כאילו 94% מבין הניסויים היו חיוביים, לעומת זאת, האנליזה של ה-FDA מראה שרק 51% מהמחקרים היו חיוביים. מטה אנליזה נפרדת של הנתונים של ה-FDA ושל המחקרים שפורסמו מראה הגברה של יעילות התרופות השונות בפערים של 11% עד 69%, וכי הפער בממוצע לכל התרופות היה 32%. {{הערה|rick H. Turner, M.D., Annette M. Matthews, M.D., Eftihia Linardatos, B.S., Robert A. Tell, L.C.S.W., and Robert Rosenthal, Ph.D [https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMsa065779 Selective Publication of Antidepressant Trials and Its Influence on Apparent Efficacy] , January 17, 2008  N Engl J Med 2008; 358:252-260 DOI: 10.1056/NEJMsa065779}}  

התברר כי כל המחקרים ה"חיוביים", למעט אחד פורסמו. לעומת זאת מבין המחקרים השליליים או לא חד-משמעיים פורסמו רק 3. רוב המחקרים האלה לא פורסמו כלל - מחקרים אלה מהווים 31% מבין המחקרים עם יותר מ-3,400 משתתפים. עוד מחקרים שליליים או לא חד משמעיים פורסמו עם [[ספין]], כך שהם הוצגו כחיוביים אף על פי שהם לא. הדבר יצר פער גדול בין הרושם שניתן לרופאים לחוקרים ולציבור לבין המידע שהיה בידי ה-FDA. לפי המחקרים שפורסמו נראה כאילו 94% מבין הניסויים היו חיוביים, לעומת זאת, האנליזה של ה-FDA מראה שרק 51% מהמחקרים היו חיוביים. מטה אנליזה נפרדת של הנתונים של ה-FDA ושל המחקרים שפורסמו מראה הגברה של יעילות התרופות השונות בפערים של 11% עד 69%, וכי הפער בממוצע לכל התרופות היה 32%. {{הערה|rick H. Turner, M.D., Annette M. Matthews, M.D., Eftihia Linardatos, B.S., Robert A. Tell, L.C.S.W., and Robert Rosenthal, Ph.D [https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMsa065779 Selective Publication of Antidepressant Trials and Its Influence on Apparent Efficacy] , January 17, 2008  N Engl J Med 2008; 358:252-260 DOI: 10.1056/NEJMsa065779}}  

===אבנדיה - תרופה לסוכרת והגברת סיכון להתקפי לב ושבץ===

===אבנדיה - תרופה לסוכרת והגברת סיכון להתקפי לב ושבץ===

אבנדיה; Avandia או בשמה המדעי רוזיגליטזון (באנגלית: Rosiglitazone) הייתה תרופה, ממשפחת ה- thiazolidinediones, שיועדה בעבר לטיפול בחולי [[סוכרת מסוג 2]], והייתה התרופה הנמכרת ביותר לטיפול בסוכרת. בספטמבר 2010 החליטה סוכנות התרופות האירופית לאסור את השימוש באבנדיה, בעקבות מחקרים שהראו כי התרופה מעלה סיכון התמותה מהתקפי לב ושבץ מוחי. בארה"ב החליט ה-FDA להגביל משמעותית את השימוש בתרופה ולהזהיר את המטופלים בדבר סכנת התמותה. [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3958920,00.html]  

אבנדיה (Avandia) או בשמה המדעי רוזיגליטזון (באנגלית: Rosiglitazone) הייתה תרופה, ממשפחת ה- thiazolidinediones, שיועדה בעבר לטיפול בחולי [[סוכרת מסוג 2]], והייתה התרופה הנמכרת ביותר לטיפול בסוכרת. בספטמבר 2010 החליטה סוכנות התרופות האירופית לאסור את השימוש באבנדיה, בעקבות מחקרים שהראו כי התרופה מעלה סיכון התמותה מהתקפי לב ושבץ מוחי. בארה"ב החליט ה-FDA להגביל משמעותית את השימוש בתרופה ולהזהיר את המטופלים בדבר סכנת התמותה. [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3958920,00.html]  

העיתון "ניו יורק טיימס" טען כי חברת גלקסו סמית' קליין (GSK), יצרנית התרופה, הסתירה נתונים על הסכנות הטמונות בשימוש בתרופה במשך כ-11 שנים.{{הערה|{{TheMarker|סוכנויות הידיעות|התרופה לסוכרת אוונדיה הורדה מהמדפים באירופה; מגבלות חמורות על מכירתה בארה"ב|wallstreet/1.593464|23 בספטמבר 2010}}}} בעקבות הגילויים על השפעות לוואי שנטען כי נגרמו מהתרופה הוגשו 13 אלף תביעות נגד חברת GSK שמכרה את התרופה. החברה הסכימה להתפשר עם מעל 11 אלף מבין התביעות האלה. קיימת טענה כי התרופה אושרה בצורה בעייתית בשל קשר בין המומחים שאישרו אותה לבין חברת התרופות. {{הערה|ד"ר בנימין מוזס, [https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-1.6719193 גם ה־FDA לא חסין: כשכסף וכוח מתערבים באישור תרופות חדשות], הארץ, 12.06.2018}}

העיתון "ניו יורק טיימס" טען כי חברת גלקסו סמית' קליין (GSK), יצרנית התרופה, הסתירה נתונים על הסכנות הטמונות בשימוש בתרופה במשך כ-11 שנים.{{הערה|{{TheMarker|סוכנויות הידיעות|התרופה לסוכרת אוונדיה הורדה מהמדפים באירופה; מגבלות חמורות על מכירתה בארה"ב|wallstreet/1.593464|23 בספטמבר 2010}}}} בעקבות הגילויים על השפעות לוואי שנטען כי נגרמו מהתרופה הוגשו 13 אלף תביעות נגד חברת GSK שמכרה את התרופה. החברה הסכימה להתפשר עם מעל 11 אלף מבין התביעות האלה. קיימת טענה כי התרופה אושרה בצורה בעייתית בשל קשר בין המומחים שאישרו אותה לבין חברת התרופות. {{הערה|ד"ר בנימין מוזס, [https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-1.6719193 גם ה־FDA לא חסין: כשכסף וכוח מתערבים באישור תרופות חדשות], הארץ, 12.06.2018}}

==ספרים על חברות התרופות==

==ספרים על חברות התרופות==

* [[האמת על חברות התרופות (ספר)]] (The Truth About the Drug Companies) - ספרה של הרופאה ד"ר מרסיה אנג'ל משנת 2005.[http://en.wikipedia.org/wiki/Marcia_Angell] ד"ר אנג'ל היא העורכת לשעבר של הירחון הרפואי החשוב New England Journal of Medicine. היא טוענת בספר כי חברות התרופות משקיעות הון עתק בשיווק תרופות במקום במחקר, וכי השוק רווי בתרופות דומות להורדת לחץ דם ונגד דכאון במקום בתרופות אחרות. ד"ר אנג'ל טוענת כי רוב המחקר לא מבוצע בחברות התרופות אלא במוסדות מחקר של אוניברסיטאות ומוסדות אחרים במימון ממשלתי.  

* [[האמת על חברות התרופות (ספר)]] (The Truth About the Drug Companies) - ספרה של הרופאה ד"ר מרסיה אנג'ל משנת 2005.[http://en.wikipedia.org/wiki/Marcia_Angell] ד"ר אנג'ל היא העורכת לשעבר של הירחון הרפואי החשוב New England Journal of Medicine. היא טוענת בספר כי חברות התרופות משקיעות הון עתק בשיווק תרופות במקום במחקר, וכי השוק רווי בתרופות דומות להורדת לחץ דם ונגד דיכאון במקום בתרופות אחרות. ד"ר אנג'ל טוענת כי רוב המחקר לא מבוצע בחברות התרופות אלא במוסדות מחקר של אוניברסיטאות ומוסדות אחרים במימון ממשלתי.  

* [[אנטומיה של מגיפה]] - מאת העיתונאי האמריקאי רוברט וויטאקר, שהתפרסם בשנת 2010. הטענה המרכזית בספר היא שהגישה הפרמוקולוגית לטיפול בהפרעות פסיכיאטריות, קרי מתן כדורים אנטי־פסיכוטיים לסובלים מהפרעות נפשיות שונות, נכשלה. וויטאקר טוען כי אף שתרופות פסיכיאטריות עשויות להיות יעילות בטווח הקצר, ואף שחלק מהמטופלים עשויים להפיק מהן תועלת לתקופות ארוכות יותר, בטווח ארוך יותר ובאופן כללי התרופות האלה מחמירות את ההפרעות הנפשיות העיקריות, ומגדילות את הסיכוי שהמטופל ייהפך לחולה כרוני ואף יסבול מתסמינים חדשים וחמורים יותר.  

* [[אנטומיה של מגיפה]] - מאת העיתונאי האמריקאי רוברט וויטאקר, שהתפרסם בשנת 2010. הטענה המרכזית בספר היא שהגישה הפרמוקולוגית לטיפול בהפרעות פסיכיאטריות, קרי מתן כדורים אנטי־פסיכוטיים לסובלים מהפרעות נפשיות שונות, נכשלה. וויטאקר טוען כי אף שתרופות פסיכיאטריות עשויות להיות יעילות בטווח הקצר, ואף שחלק מהמטופלים עשויים להפיק מהן תועלת לתקופות ארוכות יותר, בטווח ארוך יותר ובאופן כללי התרופות האלה מחמירות את ההפרעות הנפשיות העיקריות, ומגדילות את הסיכוי שהמטופל ייהפך לחולה כרוני ואף יסבול מתסמינים חדשים וחמורים יותר.  

* [[Bad Pharma]] הוא ספר של הרופא והחוקר Ben Goldacre שהתפרסם בשנת 2012. זהו ספר המשך לספרו Bad Science שהצביע בעיות שונות בביצוע מחקרים או בגופים שטוענים טענות לא מבוססות.  

* [[Bad Pharma]] הוא ספר של הרופא והחוקר Ben Goldacre שהתפרסם בשנת 2012. זהו ספר המשך לספרו Bad Science שהצביע בעיות שונות בביצוע מחקרים או בגופים שטוענים טענות לא מבוססות.  

* [[תורת ההונאה]] - ספרם של הכלכלנים זוכי פרס הנובל [[רוברט שילר]] ו[[ג'ורג' אקרלוף]] שטוען כי בתחומים רבים, כמו תרופות ומזון, חברות שרוצות לשרוד צריכות לרמות את הצרכנים. אחד מפרקי הספר דן בנושא חברות התרופות והרגולציה מולן.  

* [[תורת ההונאה]] - ספרם של הכלכלנים זוכי פרס הנובל [[רוברט שילר]] ו[[ג'ורג' אקרלוף]] שטוען כי בתחומים רבים, כמו תרופות ומזון, חברות שרוצות לשרוד צריכות לרמות את הצרכנים. אחד מפרקי הספר דן בנושא חברות התרופות והרגולציה מולן.  

* [[סופו של הליברליזם המפסידני]] - ספרו של הכלכלן דין בייקר שמפרט הצעות להפסקת הפטנטים הארוכים של חברות תרופות.  

* [[סופו של הליברליזם המפסידני]] - ספרו של הכלכלן דין בייקר שמפרט הצעות להפסקת הפטנטים הארוכים של חברות תרופות.  

* [[האמת על באמת (ספר)]] - ספרו של [[כלכלה התנהגותית|הכלכלן ההתנהגותי]] [[דן אריאלי]] כיצד אנשים משקרים לעצמם כדי לתרץ פגיעה באחרים.

* [[האמת על באמת (ספר)]] - ספרו של [[כלכלה התנהגותית|הכלכלן ההתנהגותי]] [[דן אריאלי]] כיצד אנשים משקרים לעצמם כדי לתרץ פגיעה באחרים.

* [https://www.amazon.com/Side-Effects-Death-Confessions-Pharma-Insider/dp/1602645167 Side Effects: Death. Confessions of a Pharma-Insider] ספר של John Virapen מי שעמד בראש חברת התרופות Eli Lilly

* [https://www.amazon.com/Side-Effects-Death-Confessions-Pharma-Insider/dp/1602645167 Side Effects: Death. Confessions of a Pharma-Insider] ספר של John Virapen מי שעמד בראש חברת התרופות Eli Lilly

* [http://www.amazon.com/Selling-Sickness-Pharmaceutical-Companies-Patients/dp/156025856X/ref=pd_sim_b_2 Selling Sickness: How the World's Biggest Pharmaceutical Companies Are Turning Us All Into Patients] ספרם של העיתונאי הרפואי Ray Moynihan ושל העיתונאי המדעי Alan Cassels על הגדלת השיווק של תרופות על ידי הגדרה מחודשת של בעיות רפואיות כ"מחלות" או על ידי הגדרה מחודשת של מצב רפואי כך שזה יכלול אחוז גדול יותר של האוכלוסייה.  

* [http://www.amazon.com/Selling-Sickness-Pharmaceutical-Companies-Patients/dp/156025856X/ref=pd_sim_b_2 Selling Sickness: How the World's Biggest Pharmaceutical Companies Are Turning Us All Into Patients] ספרם של העיתונאי הרפואי Ray Moynihan ושל העיתונאי המדעי Alan Cassels על הגדלת השיווק של תרופות על ידי הגדרה מחודשת של בעיות רפואיות כ"מחלות" או על ידי הגדרה מחודשת של מצב רפואי כך שזה יכלול אחוז גדול יותר של האוכלוסייה.  

* [[אמת כמוצר ציבורי]], [[כלכלת התמכרות]]  

* [[אמת כמוצר ציבורי]], [[כלכלת התמכרות]]  

* [[עולם חדש מופלא]]

* [[עולם חדש מופלא]]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.sea.org.il/image/users/45613/ftp/my_files/%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%90%D7%94_3_%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%94%20%D7%95%D7%94%D7%95%D7%9F.doc יחסי הגומלין בין תעשיית התרופות והרפואה - ההשפעות על המטופל] הרצאה של פרופ' מיכאל וינגרטן, מומחה לרפואת המשפחה מבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, בקורס רפואה בשירות האדם או בשירות ההון, [[המכללה הכלכלית חברתית]], 11.11.2009

* [http://www.sea.org.il/image/users/45613/ftp/my_files/%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%90%D7%94_3_%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%94%20%D7%95%D7%94%D7%95%D7%9F.doc יחסי הגומלין בין תעשיית התרופות והרפואה - ההשפעות על המטופל] הרצאה של פרופ' מיכאל וינגרטן, מומחה לרפואת המשפחה מבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, בקורס רפואה בשירות האדם או בשירות ההון, [[המכללה הכלכלית חברתית]], 11.11.2009

* [http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/general_know/%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%90-%D7%A2%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%93%D7%A2 איך (לא) עושים מדע] ד"ר בן גולדייקר על דרכים בהן עיתונות ותעשיית התרופות מעוותות מחקרים מדעיים, הרצאה ב-TED

* [http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/general_know/%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%90-%D7%A2%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%93%D7%A2 איך (לא) עושים מדע] ד"ר בן גולדייקר על דרכים בהן עיתונות ותעשיית התרופות מעוותות מחקרים מדעיים, הרצאה ב-TED

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=1111025&contrassID=1&subContrassID=11&sbSubContrassID=0 רמאות מקצועית], פרופ' אבינעם רכס על מעשי רמייה של חברת התרופות "וויית" (Weyth), 30.08.2009, הארץ

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=1111025&contrassID=1&subContrassID=11&sbSubContrassID=0 רמאות מקצועית], פרופ' אבינעם רכס על מעשי רמייה של חברת התרופות "וויית" (Weyth){{כ}}, הארץ, 30.08.2009

* [http://www.haaretz.co.il/news/health/1.2708414 השיווק האגרסיבי של חברות התרופות: הפחדה, הטיה ופברוק נתונים] עידו אפרתי, הארץ, 17.08.2015

* עידו אפרתי,[http://www.haaretz.co.il/news/health/1.2708414 השיווק האגרסיבי של חברות התרופות: הפחדה, הטיה ופברוק נתונים], הארץ, 17.08.2015

* ד"ר יפה שיר-רז, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5552085,00.html 7 מניפולציות שחוקרים וחברות תרופות עושים במחקרים קליניים], ynet- מגזין מנטה, 20.07.2019

* ד"ר יפה שיר-רז, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5552085,00.html 7 מניפולציות שחוקרים וחברות תרופות עושים במחקרים קליניים], ynet- מגזין מנטה, 20.07.2019

[[קטגוריה:בריאות הציבור]]

[[קטגוריה:בריאות הציבור]]

[[קטגוריה:מדע]]

[[קטגוריה:מדע]]

[[קטגוריה:קונספירציות]]

[[קטגוריה:קונספירציות]]