שינויים

==אמצעים לשיפור מעברי חצייה==

==אמצעים לשיפור מעברי חצייה==

[[קובץ:Wavy lines before pedestrian crossing.jpg|ממוזער|מעבר חציה בבריטניה, עם סימני זיגזג לפניו. מעבר כזה מקובל בכל האי הבריטי וקיים גם במקומות אחרים כמו קפריסין או גיברלטר. זהו אמצעי זול ומהיר לשפר את הבטיחות. אסור לחנות באיזור הזיגזג וגם הדבר מאותת לנהג שהוא מתקרב למעבר חצייה. ]]

[[קובץ:Wavy lines before pedestrian crossing.jpg|ממוזער|מעבר חציה בבריטניה, עם סימני זיגזג לפניו. מעבר כזה מקובל בכל האי הבריטי וקיים גם במקומות אחרים כמו קפריסין או גיברלטר. זהו אמצעי זול ומהיר לשפר את הבטיחות. אסור לחנות באיזור הזיגזג וגם הדבר מאותת לנהג שהוא מתקרב למעבר חצייה.]]

קיימים אמצעים שונים לשיפור מעברי חצייה. אמצעים אלה כוללים:

קיימים אמצעים שונים לשיפור מעברי חצייה. אמצעים אלה כוללים:

* '''מעבר חצייה מוגבה''' (Raised Crosswalk) - מעבר החציה הוא בגובה המדרכה והמכונית צריכות להאט ולעלות על המעבר ואז לרדת ממנו. זהו [[מיתון תנועה|אמצעי מיתון תנועה]] מסוג "שולחן תנועה" (פס האטה רחב שבו כל 4 הגלגלים של המכונית נמצאים באותו מישור) בשילוב עם מעבר חציה. [https://safety.fhwa.dot.gov/speedmgt/ePrimer_modules/module3pt2.cfm] מעבר חציה מוגבה מקל על החציה של הולכי רגל, שמתקשים ללכת מהר - במיוחד הורים עם עגלות ילדים, הורים שהולכים עם פעוטות, [[נכות|נכים]] (עם מגבלות בגפיים , בנשימה או בלב), אנשים מבוגרים. הגבהת המעבר גם גורמת ל[[נורמה|שינוי ערכי ותרבותי]] לפיו המכונית היא "אורחת" במערכת המדרכות של הולכי הרגל, במקום שהולך הרגל הוא אורח במערכת הכבישים. יתרון נוסף הוא שהגבת המעבר משפרת את הנראות של הולכי הרגל. ארגונים רבים לבטיחות תומכים בצעד זה, לדוגמה  "ההתאגדות הלאומית של ממוני התחבורה העירוניים של ארצות הברית" (NACTO) והוא מופיע ברשימת אמצעי מיתון תנועה של משרד התחבורה של ארצות הברית.  

* '''מעבר חצייה מוגבה''' (Raised Crosswalk) - מעבר החציה הוא בגובה המדרכה והמכונית צריכות להאט ולעלות על המעבר ואז לרדת ממנו. זהו [[מיתון תנועה|אמצעי מיתון תנועה]] מסוג "שולחן תנועה" (פס האטה רחב שבו כל 4 הגלגלים של המכונית נמצאים באותו מישור) בשילוב עם מעבר חציה. [https://safety.fhwa.dot.gov/speedmgt/ePrimer_modules/module3pt2.cfm] מעבר חציה מוגבה מקל על החציה של הולכי רגל, שמתקשים ללכת מהר - במיוחד הורים עם עגלות ילדים, הורים שהולכים עם פעוטות, [[נכות|נכים]] (עם מגבלות בגפיים, בנשימה או בלב), אנשים מבוגרים. הגבהת המעבר גם גורמת ל[[נורמה|שינוי ערכי ותרבותי]] לפיו המכונית היא "אורחת" במערכת המדרכות של הולכי הרגל, במקום שהולך הרגל הוא אורח במערכת הכבישים. יתרון נוסף הוא שהגבת המעבר משפרת את הנראות של הולכי הרגל. ארגונים רבים לבטיחות תומכים בצעד זה, לדוגמה  "ההתאגדות הלאומית של ממוני התחבורה העירוניים של ארצות הברית" (NACTO) והוא מופיע ברשימת אמצעי מיתון תנועה של משרד התחבורה של ארצות הברית.  

* '''פסי האטה לפני מעבר החצייה''' - המטרה היא לאלץ נהגים להאט לפני מעבר החצייה, נהג שמגיע מהר מידי למעבר החצייה עלול שלא לתת זכות קדימה להולכי רגל. דבר זה מהווה עבירה על החוק, ומסכן הולכי רגל וגם מאט את הולכי הרגל ופוגע בהליכתיות. בנוסף הדבר עלול לגרום לתאונות. פסי האטה צריכים להיות במרחק מתאים למעברי החצייה כדי שיוכלו להשפיע על התנהגות הנהג ומהירות המכונית. המלצה לצעד זה מקובלת על גופים שונים כמו לדוגמה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים בישראל וכן "אור ירוק".  

* '''פסי האטה לפני מעבר החצייה''' - המטרה היא לאלץ נהגים להאט לפני מעבר החצייה, נהג שמגיע מהר מידי למעבר החצייה עלול שלא לתת זכות קדימה להולכי רגל. דבר זה מהווה עבירה על החוק, ומסכן הולכי רגל וגם מאט את הולכי הרגל ופוגע בהליכתיות. בנוסף הדבר עלול לגרום לתאונות. פסי האטה צריכים להיות במרחק מתאים למעברי החצייה כדי שיוכלו להשפיע על התנהגות הנהג ומהירות המכונית. המלצה לצעד זה מקובלת על גופים שונים כמו לדוגמה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים בישראל וכן "אור ירוק".  

* '''צומת מוגבה''' (Raised Intersection) -צומת מוגבה נועד להאט את המכוניות בדומה למעבר חציה מוגבה. משתמשים בו בצומת שבה יש מעברי חציה מכל צדדי הצומת (שלושה או ארבעה מעברי חצייה).  

* '''צומת מוגבה''' (Raised Intersection) -צומת מוגבה נועד להאט את המכוניות בדומה למעבר חציה מוגבה. משתמשים בו בצומת שבה יש מעברי חציה מכל צדדי הצומת (שלושה או ארבעה מעברי חצייה).  

* '''הגבלת נתיבים לפני מעבר חצייה''' - צעד זה נועד לסייע לקיום של אכיפה עצמית על ידי נהגים. אם יש רק נתיב אחד לפני המעבר, והנהג הראשון עצר גם הנהג שלאחריו יצטרך לעצור כדי לא להתנגש בו - ובכך הדבר מקיים אכיפה עצמית מול מצב של שני נתיבים שבהם נהג אחד יכול לעצור והשני נמנע מכך. יש מקרים שבהם מעברי חציה נמצאים בקטע כביש קצר שבו הכביש מתרחב ל-2 נתיבים שמתאחדים לאחר מכן. במקרים כאלה כדאי לשקול הגבלת הנתיבים לנתיב בודד.  

* '''הגבלת נתיבים לפני מעבר חצייה''' - צעד זה נועד לסייע לקיום של אכיפה עצמית על ידי נהגים. אם יש רק נתיב אחד לפני המעבר, והנהג הראשון עצר גם הנהג שלאחריו יצטרך לעצור כדי לא להתנגש בו - ובכך הדבר מקיים אכיפה עצמית מול מצב של שני נתיבים שבהם נהג אחד יכול לעצור והשני נמנע מכך. יש מקרים שבהם מעברי חציה נמצאים בקטע כביש קצר שבו הכביש מתרחב ל-2 נתיבים שמתאחדים לאחר מכן. במקרים כאלה כדאי לשקול הגבלת הנתיבים לנתיב בודד.  

* '''סימני זיגזג לפני מעבר החציה''' - בבריטניה ובמדינות המושפעות ממנה כמו גיברלטר וקפריסין מקובל סימון של זיגזג מספר מטרים לפני מעבר החציה. לדבר זה מספר יתרונות - מצד אחד הוא מסמן לנהג שעוד זמן קצר הוא מגיע למעבר חציה. בנוסף הדבר יוצר אשליה אופטית של הצרה של הכביש לפני מעבר החציה וגורם לנהגים להאט. יש שטוענים כי נהגים מסתכלים יותר זמן על הכביש עצמו ולכן מבחינים בסימן זה לפני שהם מבחינים בהולכי רגל. אמצעי זה הוא זול ומהיר ליישום, אבל ישו לו חסרונות לעומת הצרה אמיתית של מעבר החציה - והיא שעם הזמן נהגים עלולים להתרגל לסימון.

* '''סימני זיגזג לפני מעבר החציה''' - בבריטניה ובמדינות המושפעות ממנה כמו גיברלטר וקפריסין מקובל סימון של זיגזג מספר מטרים לפני מעבר החציה. לדבר זה מספר יתרונות - מצד אחד הוא מסמן לנהג שעוד זמן קצר הוא מגיע למעבר חציה. בנוסף הדבר יוצר אשליה אופטית של הצרה של הכביש לפני מעבר החציה וגורם לנהגים להאט. יש שטוענים כי נהגים מסתכלים יותר זמן על הכביש עצמו ולכן מבחינים בסימן זה לפני שהם מבחינים בהולכי רגל. אמצעי זה הוא זול ומהיר ליישום, אבל ישו לו חסרונות לעומת הצרה אמיתית של מעבר החציה - והיא שעם הזמן נהגים עלולים להתרגל לסימון.

* '''הקטנת רדיוס הפניה של מכוניות''' - כאשר יש רדיוס פניה רחב נהגים עלולים  לפנות לתוך מעבר החציה במהירות גבוה מידי ולפגוע בהולך רגל לפני שהבחינו בו. מתכננים ממליצים על הקטנת רדיוס הפניה באופן שמאלץ את הנהג להאט את מהירות הפניה שלו לפני הפניה. ניתן להיעזר בדבר זה בשינוי המדרכות ליד הצומת. כאשר מבצעים דבר זה הדבר מלווה לעיתים בהצרת מעבר החצייה שהוא אמצעי נוסף להאט את המכוניות. דבר זה עשוי לייצר קושי לכלים כבדים וארוכים כמו משאיות ואוטובוסים. לכן לעיתים קרובות צעד כזה מלווה בהנמכה של חלק מהמדרכה בפינת הצומת או בהגבהת מעבר החציה. עיריות שונות כמו עיריית ניו יורק מבצעות שינוי של רדיוס הפניה ברחוב על ידי קונוסים או עמודונים המחוברים לרצפה. דבר זה מאפשר לבחון את השפעה של צעד כזה בצורה זולה ומהירה.  

* '''הקטנת רדיוס הפניה של מכוניות''' - כאשר יש רדיוס פניה רחב נהגים עלולים  לפנות לתוך מעבר החציה במהירות גבוהה מידי ולפגוע בהולך רגל לפני שהבחינו בו. מתכננים ממליצים על הקטנת רדיוס הפניה באופן שמאלץ את הנהג להאט את מהירות הפניה שלו לפני הפניה. ניתן להיעזר בדבר זה בשינוי המדרכות ליד הצומת. כאשר מבצעים דבר זה הדבר מלווה לעיתים בהצרת מעבר החצייה שהוא אמצעי נוסף להאט את המכוניות. דבר זה עשוי לייצר קושי לכלים כבדים וארוכים כמו משאיות ואוטובוסים. לכן לעיתים קרובות צעד כזה מלווה בהנמכה של חלק מהמדרכה בפינת הצומת או בהגבהת מעבר החציה. עיריות שונות כמו עיריית ניו יורק מבצעות שינוי של רדיוס הפניה ברחוב על ידי קונוסים או עמודונים המחוברים לרצפה. דבר זה מאפשר לבחון את השפעה של צעד כזה בצורה זולה ומהירה.  

* '''ביטול פניה חופשית ימינה למכוניות''' - במדינות רבות מבטלים מעברי חציה של פניה חופשית ימינה למכוניות, במטרה לשפר את בטיחות הולכי הרגל והאופניים. צעד זה בוצע בתחילה במדינות אירופה, וכיום מיושם גם בערים בעלות תכנון מוטה מכוניות כמו ערים בארצות הברית. בשנים האחרונות צעדים כאלה מבוצעים אפילו במדינות עניות (שבהן נשוא תאונות הדרכים בדרך כלל לא מטופל) כמו מדינות אפריקה והודו. {{הערה|ראו דוגמאות במפת עירוניות מתחדשת ברחבי העולם}}

* '''ביטול פניה חופשית ימינה למכוניות''' - במדינות רבות מבטלים מעברי חציה של פניה חופשית ימינה למכוניות, במטרה לשפר את בטיחות הולכי הרגל והאופניים. צעד זה בוצע בתחילה במדינות אירופה, וכיום מיושם גם בערים בעלות תכנון מוטה מכוניות כמו ערים בארצות הברית. בשנים האחרונות צעדים כאלה מבוצעים אפילו במדינות עניות (שבהן נשוא תאונות הדרכים בדרך כלל לא מטופל) כמו מדינות אפריקה והודו. {{הערה|ראו דוגמאות במפת עירוניות מתחדשת ברחבי העולם}}

* '''מעבר חציה צבעוני''' - בחלק מהמקומות בעולם מכניסים מעברי חציה צבעוניים - הרעיון הוא שהדבר הוא מעניין יותר ומפתיע את הנהגים ולכן עוצרים יותר. רעיון דומה הוא ליצור אשליה של מעבר חציה תלת מימדי - לא ברור האם אפקט זה מחזיק מעמד לאורך זמן.

* '''מעבר חציה צבעוני''' - בחלק מהמקומות בעולם מכניסים מעברי חציה צבעוניים - הרעיון הוא שהדבר הוא מעניין יותר ומפתיע את הנהגים ולכן עוצרים יותר. רעיון דומה הוא ליצור אשליה של מעבר חציה תלת מימדי - לא ברור האם אפקט זה מחזיק מעמד לאורך זמן.

אחד האמצעים המקובלים ביותר להגנה על הולכי הרגל הוא מעבר חציה מרומזר בצומת. מצד אחד מעברים אלה יכולים להגן על הולכי הרגל - במיוחד דבר זה נדרש בכבישים ראשיים בעיר. מצד שני מעבר מרומזר בדרך כלל מעכב את הולכי הרגל, פוגע ב[[הליכתיות]], ומשדר להולכי רגל מסר חברתי לפיו הם נחותים מהמכוניות. פגיעה בהליכה לא רצויה גם בגלל היבטים של בטיחות - (יותר מכוניות שעלולות לפגוע בהולכי רגל אחרים) וגם מבחינת בריאות ([[אורח חיים יושבני]], [[זיהום אוויר]], [[זיהום רעש]]) וכלכלה עירונית.  

אחד האמצעים המקובלים ביותר להגנה על הולכי הרגל הוא מעבר חציה מרומזר בצומת. מצד אחד מעברים אלה יכולים להגן על הולכי הרגל - במיוחד דבר זה נדרש בכבישים ראשיים בעיר. מצד שני מעבר מרומזר בדרך כלל מעכב את הולכי הרגל, פוגע ב[[הליכתיות]], ומשדר להולכי רגל מסר חברתי לפיו הם נחותים מהמכוניות. פגיעה בהליכה לא רצויה גם בגלל היבטים של בטיחות - (יותר מכוניות שעלולות לפגוע בהולכי רגל אחרים) וגם מבחינת בריאות ([[אורח חיים יושבני]], [[זיהום אוויר]], [[זיהום רעש]]) וכלכלה עירונית.  

חלק מהמתכננים העירוניים ומומחי בטיחות מותחים ביקורת על יישום נרחב מידי של רמזורים בערים, במיוחד ברחובות מאספים או מסחריים. הטענה של זרם [[עירוב תנועה]] היא שסביבה מסודרת ומאורגנת היא דבר הגיוני בדרכים מהירות, אבל בעיר הדבר יוצר אשליה של בטחון. הרמזורים יוצרים עבור הנהג ועבור הולכי רגל הרגשה של בטחון כוזב -לפיו כל העיר היא ממושטרת ופועלת כמערכת סטרילית - אבל ערים הן לא מערכת סטרילית בגלל שיש בהן בני אדם, כך שתחושת בטחון זו אינה נכונה. הולכי רגל שממתינים זמן ממושך ברמזור, רוכבי אופניים, רצים, ילדים והולכי רגל ממהרים עלולים לחצות את הרמזור גם באדום. גם נהגים לא תמיד מצייתים לרמזור אדום. בנוסף חלק מנהגים מאיצים לקראת רמזור ירוק מתוך תקווה להספיק לעבור לפני הרמזור האדום. הרמזורים נועדו לאפשר הזרמת תנועה ממונעת במהירות גבוה של מכוניות (50 קמ"ש) בתוך העיר אבל מהירות זו עלולה לסכן הולכי רגל, רוכבי אופניים, אופנועים וקטנועים ואף מכוניות בצמתים, מעברי חצייה ובקטעי דרך. גם הקטעים של העיר אינם סטריליים - הולכי רגל, מכוניות, אופנועים ואופניים עלולים להתפרץ לכביש באופן בלתי צפוי מבחינת הנהג. ברחובות עירוניים כניסה כזו היא לא צפויה מבחינת הנהג הבודד אבל היא דבר סביר מבחינה מערכתית.  

חלק מהמתכננים העירוניים ומומחי בטיחות מותחים ביקורת על יישום נרחב מידי של רמזורים בערים, במיוחד ברחובות מאספים או מסחריים. הטענה של זרם [[עירוב תנועה]] היא שסביבה מסודרת ומאורגנת היא דבר הגיוני בדרכים מהירות, אבל בעיר הדבר יוצר אשליה של בטחון. הרמזורים יוצרים עבור הנהג ועבור הולכי רגל הרגשה של בטחון כוזב -לפיו כל העיר היא ממושטרת ופועלת כמערכת סטרילית - אבל ערים הן לא מערכת סטרילית בגלל שיש בהן בני אדם, כך שתחושת בטחון זו אינה נכונה. הולכי רגל שממתינים זמן ממושך ברמזור, רוכבי אופניים, רצים, ילדים והולכי רגל ממהרים עלולים לחצות את הרמזור גם באדום. גם נהגים לא תמיד מצייתים לרמזור אדום. בנוסף חלק מנהגים מאיצים לקראת רמזור ירוק מתוך תקווה להספיק לעבור לפני הרמזור האדום. הרמזורים נועדו לאפשר הזרמת תנועה ממונעת במהירות גבוהה של מכוניות (50 קמ"ש) בתוך העיר אבל מהירות זו עלולה לסכן הולכי רגל, רוכבי אופניים, אופנועים וקטנועים ואף מכוניות בצמתים, מעברי חצייה ובקטעי דרך. גם הקטעים של העיר אינם סטריליים - הולכי רגל, מכוניות, אופנועים ואופניים עלולים להתפרץ לכביש באופן בלתי צפוי מבחינת הנהג. ברחובות עירוניים כניסה כזו היא לא צפויה מבחינת הנהג הבודד אבל היא דבר סביר מבחינה מערכתית.  

תכנון מתקדם של תחבורה במדינות מערביות מנסה לצמצם שימוש ברמזורים כאלה - השימוש בהם מצומצם לשם חציה של כביש עם מספר נתיבים רבים ועם כמות תנועה מנועית רבה שלא הגיוני שתתן כל הזמן זכות קדימה להולכי רגל. במקרים אחרים ממירים מעברי חצייה כאלה לסוגים אחרים - כמו מעגלי תנועה או צמתים עם מיתון תנועה מסוג אחר. במעגלים אלה ייתכן יתרון שבו התנועה המנועית לא חייבת לעצור והתנועה זורמת, זהו חלק מאסטרטגיה של [[עירוב תנועה]] שטוענת שנסיונות משטור בעיר מעניקים תחושת בטיחות כוזבת.  

תכנון מתקדם של תחבורה במדינות מערביות מנסה לצמצם שימוש ברמזורים כאלה - השימוש בהם מצומצם לשם חציה של כביש עם מספר נתיבים רבים ועם כמות תנועה מנועית רבה שלא הגיוני שתתן כל הזמן זכות קדימה להולכי רגל. במקרים אחרים ממירים מעברי חצייה כאלה לסוגים אחרים - כמו מעגלי תנועה או צמתים עם מיתון תנועה מסוג אחר. במעגלים אלה ייתכן יתרון שבו התנועה המנועית לא חייבת לעצור והתנועה זורמת, זהו חלק מאסטרטגיה של [[עירוב תנועה]] שטוענת שנסיונות משטור בעיר מעניקים תחושת בטיחות כוזבת.  

במרץ 2009 החליט [[שר התחבורה]] דאז, [[שאול מופז]], על ניסוי בו יושדרגו 150 מעברי חצייה למעברי חצייה מוגבהים, וזאת בעלות של 4.5 מיליון ש"ח. {{הערה|שחר הזלקורן, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3683598,00.html מופז משיק: מהפכת מעברי חציה], ynet 09.03.2009}} בגלל אי אישור תקציב, הוחלט לבצע את הניסוי ב-20 מעברי חצייה בלבד. {{הערה|שם=mumy2016}}

במרץ 2009 החליט [[שר התחבורה]] דאז, [[שאול מופז]], על ניסוי בו יושדרגו 150 מעברי חצייה למעברי חצייה מוגבהים, וזאת בעלות של 4.5 מיליון ש"ח. {{הערה|שחר הזלקורן, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3683598,00.html מופז משיק: מהפכת מעברי חציה], ynet 09.03.2009}} בגלל אי אישור תקציב, הוחלט לבצע את הניסוי ב-20 מעברי חצייה בלבד. {{הערה|שם=mumy2016}}

בשנת 2012 חוקרים של הטכניון ביצעו מחקר שטח בשמונה רחובות דו-מסלוליים ודו-נתיביים. ברחובות אלה הוגבהו מעברי חציה והותקנו פסי האטה מקדימים, ולאחר מכן נבחנה השפעת ההסדר החדש. השינויים בהתנהגויות משתמשי הדרך היו חיוביים, בהתאם לציפיות החוקרים. נצפו שיפורים משמעותיים במספר היבטים חשובים: מהירויות הנסיעה באזור מעבר החצייה, מתן זכות קדימה להולכי הרגל, וחצייה של הולכי הרגל בגבולות המעבר. מהירויות הנסיעה בהתקרבות למעבר ירדו בממוצע מטווח של 45 עד 50 קמ"ש, למהירויות בטווח של 25 עד 30 קמ"ש. גם השיפור במתן זכות קדימה היה משמעותי ונצפה במקומות שבהם רק שיעור נמוך מהנהגים נתנו זכות קדימה לפני הגבהת המעברים. לפי החוקרים: "מעבר חצייה מוגבה בשילוב פס האטה מקדים המותקן ברחוב מאסף דו מסלולי עתיר תנועה, מתקשר עם שיפור בטיחותי של תנאי חצית הולכי הרגל באזור מעבר החצייה." כמו כן הם מציינים כי שיפור הבטיחות עקב הגבהת המעבר נצפתה בכבישים עם נפחי תנועה שונים ועם מספרים שונים של הולכי רגל חוצים. {{הערה| ד"ר ויקטוריה גיטלמן; אינג' רובי כרמל; גב' פאני פיסחוב,  [https://www.gov.il/he/Departments/publications/reports/2012_maavar_mugba ניסוי מבוקר לבחינת השפעה בטיחותית של מעבר חציה מוגבה], הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים , 31.10.2012}}{{הערה|שם=ynet2013|שחר הזלקורן, [מה יותר בטוח: מצלמה או מעבר חציה משודרג? https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4328980,00.html], Ynet, 07.01.2013}}

בשנת 2012 חוקרים של הטכניון ביצעו מחקר שטח בשמונה רחובות דו-מסלוליים ודו-נתיביים. ברחובות אלה הוגבהו מעברי חציה והותקנו פסי האטה מקדימים, ולאחר מכן נבחנה השפעת ההסדר החדש. השינויים בהתנהגויות משתמשי הדרך היו חיוביים, בהתאם לציפיות החוקרים. נצפו שיפורים משמעותיים במספר היבטים חשובים: מהירויות הנסיעה באזור מעבר החצייה, מתן זכות קדימה להולכי הרגל, וחצייה של הולכי הרגל בגבולות המעבר. מהירויות הנסיעה בהתקרבות למעבר ירדו בממוצע מטווח של 45 עד 50 קמ"ש, למהירויות בטווח של 25 עד 30 קמ"ש. גם השיפור במתן זכות קדימה היה משמעותי ונצפה במקומות שבהם רק שיעור נמוך מהנהגים נתנו זכות קדימה לפני הגבהת המעברים. לפי החוקרים: "מעבר חצייה מוגבה בשילוב פס האטה מקדים המותקן ברחוב מאסף דו מסלולי עתיר תנועה, מתקשר עם שיפור בטיחותי של תנאי חצית הולכי הרגל באזור מעבר החצייה." כמו כן הם מציינים כי שיפור הבטיחות עקב הגבהת המעבר נצפתה בכבישים עם נפחי תנועה שונים ועם מספרים שונים של הולכי רגל חוצים. {{הערה| ד"ר ויקטוריה גיטלמן; אינג' רובי כרמל; גב' פאני פיסחוב,  [https://www.gov.il/he/Departments/publications/reports/2012_maavar_mugba ניסוי מבוקר לבחינת השפעה בטיחותית של מעבר חציה מוגבה], הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, 31.10.2012}}{{הערה|שם=ynet2013|שחר הזלקורן, [מה יותר בטוח: מצלמה או מעבר חציה משודרג? https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4328980,00.html], Ynet, 07.01.2013}}

בשנת 2009 הודיע משרד התחבורה כי עלות שדרוג 150 מעברי חצייה ברחבי ישראל היא 4.5 מיליון ש"ח – פירוש הדבר כי עלות שדרוג מעבר אחד היא בממוצע כ-30 אלף  ש"ח. לשם השוואה – עמדה אחת של מצלמת מהירות היא כ-300 אלף  ש"ח - פי עשר. {{הערה|שם=ynet2013}} בשיחה עם ynet  ביוני 2007, טען מומחה הבטיחות ד"ר משה בקר כי השקעה בשדרוג מעברי חציה משתלמת יותר ממצלמות אכיפה אלקטרוניות,  מבחינת עלות ומבחינת השיפור הצפוי בבטיחות. {{הערה|שם=ynet2013}}

בשנת 2009 הודיע משרד התחבורה כי עלות שדרוג 150 מעברי חצייה ברחבי ישראל היא 4.5 מיליון ש"ח – פירוש הדבר כי עלות שדרוג מעבר אחד היא בממוצע כ-30 אלף  ש"ח. לשם השוואה – עמדה אחת של מצלמת מהירות היא כ-300 אלף  ש"ח - פי עשר. {{הערה|שם=ynet2013}} בשיחה עם ynet  ביוני 2007, טען מומחה הבטיחות ד"ר משה בקר כי השקעה בשדרוג מעברי חציה משתלמת יותר ממצלמות אכיפה אלקטרוניות,  מבחינת עלות ומבחינת השיפור הצפוי בבטיחות. {{הערה|שם=ynet2013}}

* [[בטיחות הולכי רגל בישראל]]

* [[בטיחות הולכי רגל בישראל]]

* [[תאונות דרכים בישראל]]

* [[תאונות דרכים בישראל]]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [https://www.facebook.com/citis4Humans/photos/a.660596557301460/2181166831911084/?type=3&__tn__=-R מעבר חציה קצר], בדף הפייסבוק של "חזון אפס", 2018

* [https://www.facebook.com/citis4Humans/photos/a.660596557301460/2181166831911084/?type=3&__tn__=-R מעבר חציה קצר], בדף הפייסבוק של "חזון אפס", 2018

* [https://www.facebook.com/freeway.il/photos/a.1416543878601683/2151510548438342/?type=3&theater מעבר חציה מוגבה], בדף הפייסבוק "יוצאים מהפקק", 2018

* [https://www.facebook.com/freeway.il/photos/a.1416543878601683/2151510548438342/?type=3&theater מעבר חציה מוגבה], בדף הפייסבוק "יוצאים מהפקק", 2018

;מפות:

;מפות:

;מעבר חציה מוגבה או עם פס עצירה מקדים:

;מעבר חציה מוגבה או עם פס עצירה מקדים:

* ד"ר ויקטוריה גיטלמן; אינג' רובי כרמל; גב' פאני פיסחוב, [https://www.gov.il/he/Departments/publications/reports/2012_maavar_mugba ניסוי מבוקר לבחינת השפעה בטיחותית של מעבר חציה מוגבה], הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים , 31.10.2012  

* ד"ר ויקטוריה גיטלמן; אינג' רובי כרמל; גב' פאני פיסחוב, [https://www.gov.il/he/Departments/publications/reports/2012_maavar_mugba ניסוי מבוקר לבחינת השפעה בטיחותית של מעבר חציה מוגבה], הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, 31.10.2012  

* ד"ר ויקטוריה גיטלמן; אינג' רובי כרמל; גב' פאני פיסחוב, [https://www.gov.il/he/Departments/publications/reports/2012_atsira_makdim ניסוי מבוקר לבחינת השפעה בטיחותית של פס עצירה מקדים לפני מעבר חצייה] , הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים , 31.12.2012

* ד"ר ויקטוריה גיטלמן; אינג' רובי כרמל; גב' פאני פיסחוב, [https://www.gov.il/he/Departments/publications/reports/2012_atsira_makdim ניסוי מבוקר לבחינת השפעה בטיחותית של פס עצירה מקדים לפני מעבר חצייה], הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, 31.12.2012

;מעבר חציה עם סימון זיגזג לפניו:

;מעבר חציה עם סימון זיגזג לפניו:

* [https://usa.streetsblog.org/2015/11/20/zig-zag-road-striping-calms-traffic-in-virginia/ Zig Zag Road Striping Calms Traffic in Virginia], streets blog , 2015

* [https://usa.streetsblog.org/2015/11/20/zig-zag-road-striping-calms-traffic-in-virginia/ Zig Zag Road Striping Calms Traffic in Virginia], streets blog , 2015

* ד"ר אסף שרון, אינג' מאריה כהן-אתגר ,[https://www.gov.il/he/Departments/publications/reports/research_zig_zag בחינת אפקטיביות של סימון זיג-זג לפני מעבר חצייה], הרשות לבטיחות בדרכים, 2017

* ד"ר אסף שרון, אינג' מאריה כהן-אתגר, [https://www.gov.il/he/Departments/publications/reports/research_zig_zag בחינת אפקטיביות של סימון זיג-זג לפני מעבר חצייה], הרשות לבטיחות בדרכים, 2017

;ביטול פניה חופשית ימינה למכוניות:

;ביטול פניה חופשית ימינה למכוניות:

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}

{{הערות שוליים}}

 

[[קטגוריה:הליכה]]

[[קטגוריה:הליכה]]

[[קטגוריה:תכנון עירוני]]

[[קטגוריה:תכנון עירוני]]