47,332
עריכות
שינויים
השפעות סביבתיות חברתיות ובריאותיות של פלסטיק (הצגת מקור)
גרסה מ־12:05, 3 בנובמבר 2019
, 12:05, 3 בנובמבר 2019←זיהום אוויר
מפעל כרמל אולפינים הוא מפעל אשר חרג לא אחת השנה מהיתר הפליטה לגבי המתקנים שבו. הלפיד הבוער בלהבה גדולה במתחם בתי הזיקוק שייך לכאו"ל, במקרים רבים הוא חורג מהמותר בהיתר הפליטה. מפעל כרמל אולפינים גם מייצר חומר ביניים, אשר זוהה בצו מנהלי שיצא בסוף השנה שעברה על ידי המשרד להגנת הסביבה, כגורם לפליטות עודפות של [[בנזן]], הידוע כ[[מסרטן ודאי לאדם]]. בשנת 2016 המפעל פלט כ-260 טונות של תרכובות אורגניות נדיפות למעט מתאן (מתוכם כ-3.5 טונות בשעת תקלה) וכ-360 טונות של תחמוצות חנקן, אשר תורמים ביחד ליצירת [[ערפיח]] ומותמרים ל"אוזון הרע" - [[אוזון בגובה הקרקע]] {{הערה|מרכז מחקר סביבתי חיפה [https://www.facebook.com/haifa.erc/posts/2052319481699465 ** מכורים לפלסטיק או: אימפריות נופלות לאט ***]}}.
מפעל כרמל אולפינים הוא מפעל אשר חרג לא אחת השנה מהיתר הפליטה לגבי המתקנים שבו. הלפיד הבוער בלהבה גדולה במתחם בתי הזיקוק שייך לכאו"ל, במקרים רבים הוא חורג מהמותר בהיתר הפליטה. מפעל כרמל אולפינים גם מייצר חומר ביניים, אשר זוהה בצו מנהלי שיצא בסוף השנה שעברה על ידי המשרד להגנת הסביבה, כגורם לפליטות עודפות של [[בנזן]], הידוע כ[[מסרטן ודאי לאדם]]. בשנת 2016 המפעל פלט כ-260 טונות של תרכובות אורגניות נדיפות למעט מתאן (מתוכם כ-3.5 טונות בשעת תקלה) וכ-360 טונות של תחמוצות חנקן, אשר תורמים ביחד ליצירת [[ערפיח]] ומותמרים ל"אוזון הרע" - [[אוזון בגובה הקרקע]] {{הערה|מרכז מחקר סביבתי חיפה [https://www.facebook.com/haifa.erc/posts/2052319481699465 ** מכורים לפלסטיק או: אימפריות נופלות לאט ***]}}.
==== זיהום אוויר במהלך שינוע מהיצרן לאתר ההטמנה/המחזור ====
את הפלסטיק צריך לשנע לאתר ההטמנה, המחזור כאשר הרבה פעמים נדבקים אליו שאריות של מזון. על פי נתוני [[המשרד להגנת הסביבה]] שקיות הגופייה '''בלבד''' מהוות כ-10% ממשקל הפסולת הביתית ו-25% מנפחה{{הערה|המשרד להגנת הסביבה[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Waste/PlasticBags-Super/Pages/default.aspx שקיות הפלסטיק - מפגע לאדם ולסביבה] המשרד להגנת הסביבה 2.1.2017}}. לפי הנתונים של מרכז המחקר והמידע בכנסת מ-2018, '''כל פסולת הפלסטיק יחד''' מהווה כ-41% מהנפח ו-18% ממשקל הפסולת העירונית{{הערה|שירי ספקטור-בן ארי [https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m04225.pdf יום הסביבה 2018:
נושאים "חמים" על סדר היום
הסביבתי העולמי] 5 ביוני 2018, הכנסת, מרכז המחקר והמידע}}. מה שמאלץ לעשות יותר נסיעות של משאיות זבל למזבלה או לאתר המיחזור תוך פליטת מזהמי אוויר. משאיות הזבל מהוות חלק ממפגע זיהום האוויר בערים ועיריות מנסות להיאבק בו.
=== השפעות בריאותיות של הפלסטיק על גוף האדם ===
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[שיבוש המערכת האדנוקרינית]], [[סרטן]], [[טטרוגן]]}}
[[פתלטים]] הם קבוצה של תרכובות כימיקליות שמשמשות בעיקר כתוספים למוצרי פלסטיק כדי להפוך אותם לגמישים יותר. השימוש העיקרי בהם הוא להפיכת פוליויניל כלוריד (PVC) מפלסטיק קשיח לפלסטיק גמיש. פתלטים הם נוזליים נטולי צבע וריח, הם מסיסים בשומן ובמידה פחותה מכך במים. משתמשים בפתלטים במגוון גדול של מוצרים - קופסאות מזון חד פעמיות, סכום חד פעמי, בקבוקי פלסטיק לשתייה, ציפוי גלולות ב[[תעשיית התרופות]], קוסמטיקה, בשמים, חומרי בנייה, צעצועים, וילונות אמבטיה ועוד.
פתלטים עלולים לעבור בדרכים שונות אל תוך גוף האדם בדרכים שונות. דרך נפוצה במיוחד היא ככל הנראה דרך בליעה של פתלטים שנודדים מהפלסטיק אל המים ו[[זיהום במזון|המזון]]. דבר זה מתרחש בעיקר תודות לחימום - לדוגמה הגשת מזון חם ב[[כלים חד פעמיים|קופסאות להגשה חד פעמית]] או חימום של מזון במיקרוגל. אם המזון הוא שומני זה מסייע לפתלטים להתמוסס לתוך המזון.
פתלטים חשודים כ[[חומר טרטוגני]] - חומר שגורם למומים ובעיות אצל ילדים שנחשפו אליו כעוברים בזמן ההריון. ההשפעה יכולה להיות לידה מוקדמת או הפרעות בהתפתחות של מערכות שונות של העובר או הילד, בין היתר השפעה על מערכת הרבייה. חשד נוסף הוא שהם עלולים להיות [[גורם מסרטן|חומר מסרטן]].
פלסטיק מכיל גם חומר שנקרא [[Bisphenol A]] אשר מזיק מאוד לבריאות. הוא משפיע על הרבה מערכות בגוף ובין היתר על הורמוני המין במיוחד על הורמוני המין הזכריים. הוא משפיע גם על ההורמון שיש לו תפקיד בחילופי חומרים והתפתחות הגוף{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Plastic_pollution#Effects_on_humans Plastic pollution Effects on humans]}}.
קיימת השערה שהתגברות תופעת שיבוש המערכת ההורמונלית, בין היתר בגלל החומרים הנמצאים בפלסטיק, אחראית, במידה מסוימת, על התגברות תופעת היחסים החד מיניים בזמן האחרון{{הערה|Kaufui Vincent Wong [https://www.ecronicon.com/ecnu/pdf/ECNU-06-0000191.pdf Plastic Additives in Bodily Fluids Have Hormonal and Behavioral Effects] 27 בדצמבר 2019ת EC Nutrition}}{{הערה|Ernie Hood [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1281309/ Are EDCs Blurring Issues of Gender?] אוקטובר 2005, Environmental Health Perspectives }}{{הערה|Rita Strakosha [https://psyarxiv.com/bjxvs/ A diet-stress-diathesis model of homosexuality סעיף 5.5] 21 לדצמבר 2018, PsyArXiv}}.
==== פלסטיק במי השתייה ====
נכון לנתונים של 2018 בערך 83% מהמים בברזים בעולם, מכילים חלקיקי פלסטיק מקרוסקופיים העלולים לגרום ל[[סרטן]] ומחלות נוספות. הריכוז הגבוהה ביותר הוא בארצות הברית ולבנון והריכוז הנמוך ביותר באירופה{{הערה|Chris Tyree & Dan Morrison [https://orbmedia.org/stories/Invisibles_plastics INVISIBLES
The plastic inside us] 2017, ORB}}. ייתכן שזה בגלל האמצעים השונים שנוקטים באירופה נגד עודף פלסטיק.
ריכוז חלקיקי הפלסטיק האלה במים מינרליים מבקבוקים גבוה יותר ועומדת על 93%. הבדיקה נעשתה ב-250 בקבוקים מ-11 חברות מובילות כולל Dasani ו-Aquafina{{הערה|Umair Irfan and Eliza Barclay [https://www.vox.com/2018/4/21/17247994/earth-day-2018-plastic-climate-change 7 things we’ve learned about Earth since the last Earth Day] 21.04.2018, Vox}}.
=== פגיעה בבעלי חיים וצמחים עקב פסולת פלסטית ===
{{הפניה לערך מורחב|פסולת פלסטיק}}
בכל שנה נזרקים לים כ-9 מיליון טונות של פלסטיק, בנפח של כ-1.3 פירמידות של גיזה, זה קצב דומה לזריקת משאית שלמה של פלסטיק בכל דקה. עד שנת 2050 חוקרים חושבים שהאוקיינוסים יכילו יותר פלסטיק מדגים. כיום בניתוחי קיבה של ציפורי הים כמעט תמיד מוצאי פלסטיק בקיבה שלהם. מחקר אחד מצא כי אוכלוסיית ציפורי הים ירדה ב-70% בין 1950 ל-2010. פסולת ו[[זיהום]] נחשבים לאחת מ-6 הסיבות המרכזיות ל[[משבר ההכחדה ההמונית]] שמתרחש כיום. [http://edition.cnn.com/interactive/2016/12/specials/vanishing/]
הפלסטיק באוקיינוסים משפיע על בעלי חיים רבים, בין היתר, הוא פוגע בפיטופנקטון בכך שהוא מפחית את עוצמת תהליך הפוטוסינתזה בהם. מכיוון שהפלנקטון בתהליך זה שואב לתוכו חלק ניכר מהפחמן הדו חמצני באטמוספרה פגיעה בתהליך יכולה להגביר את [[התחממות גלובאלית|שינויי האקלים]]{{הערה|Priyanka Bhattacharya, Sijie Lin, James P. Turner, and Pu Chun Ke [https://pubs.acs.org/doi/abs/10.1021/jp1054759 Physical Adsorption of Charged Plastic Nanoparticles Affects Algal Photosynthesis] 2010, The Journal of Physical Chemistry}}{{הערה|Mao Y1, Ai H1, Chen Y1, Zhang Z2, Zeng P1, Kang L1, Li W1, Gu W1, He Q3, Li H4 [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29860145 Phytoplankton response to polystyrene microplastics: Perspective from an entire growth period.] אוקטובר 2018, PubMed.Gov}}.
על פי נתוני [[המשרד להגנת הסביבה]] בישראל משתמשים בכל שנה בכ-5 מיליארד [[שקיות פלסטיק]], מספר גבוה מאד ביחס למדינות אירופה. מתוכם כ-2.7 מיליארד שקיות גופיה, כלומר שקיות עם ידיות המחולקות בקופות. שקיות הגופייה '''בלבד''' מהוות כ-10% ממשקל הפסולת הביתית ו-25% מנפחה{{הערה|המשרד להגנת הסביבה[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Waste/PlasticBags-Super/Pages/default.aspx שקיות הפלסטיק - מפגע לאדם ולסביבה] המשרד להגנת הסביבה 2.1.2017}}.
לפי נתוני מרכז המחקר והמידע בכנסת כ-90% מ[[המאבק על החופים בישראל|הפסולת בחופים בישראל]] היא פסולת פלסטיק, כאשר במדינות אחרות המצב דומה{{הערה|שירי ספקטור-בן ארי [https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m04225.pdf יום הסביבה 2018:
נושאים "חמים" על סדר היום הסביבתי העולמי] 5 ביוני 2018, הכנסת, מרכז המחקר והמידע}}.
==הערות שוליים==
==הערות שוליים==