שינויים

קשרי הון-שלטון בתחום המזון בישראל (הצגת מקור)

גרסה מ־12:36, 30 באוקטובר 2019

נוספו 2,263 בתים , 12:36, 30 באוקטובר 2019

אין תקציר עריכה

שורה 41: שורה 41:

בספטמבר 2017 דווח על דחייה צפויה של הפעימה הראשונה של רפורמת המדבקות. [https://www.poenta.co.il/2017/09/28/stickers-reform/] בדצמבר 2017 פורסם כי בלחץ חברות המזון והיבואנים ובהתאם לחוק של השרה שקד - שינה משרד הבריאות עמדתו וביקש לדחות את יישום הרפורמה לסימון מוצרי מזון. הרפורמה תיכנס לתוקף רק בינואר 2020 במקום במרץ 2018. [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5059489,00.html]{{הערה|שם=etgar-sugar}}

+

==לובי פוליטי בסוגיות פסולת==

+

בשנת 2000 טען ארגון [[מגמה ירוקה]] כי לובי פוליטי של חברת [[קוקה קולה]] עומד מאחורי מניעת הרחבת [[חוק הפיקדון]]. מנכ"ל תאגיד המיחזור [[אסופתא]], ירון ברדוגו טען בשנת 2016 כי חברות ייצור המשקאות הגדולות (כמו [[קוקה קולה]]) הפעילו [[לובי פוליטי בישראל|לובי פוליטי]] כך שחוק הפקדון לא יחול על מכלי משקה גדולים אלא רק על הקטנים. {{הערה|שם=hirsh2016|נורית קדוש, [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3691099,00.html קוקה-קולה לחצה והממשלה נכנעה: לא יוטל פיקדון על בקבוקי משקה גדולים], כלכליסט, 21.06.2016}}

+

ברדוגו הוסיף כי לנוכח הצלחת החוק נעשו ניסיונות רבים לתקן את החוק כך שיחול גם על מיכלי משקה גדולים יותר אבל לחץ של החברות מנע דבר כזה.

+

[[דניאל מורגנשטרן]], פעיל סביבתי ומומחה בתחום המיחזור, טוען גם הוא כי חברות המשקאות מנעו הרחבה שלו: "מעת שנחקק חוק הפיקדון, עשו מתנגדיו כל אשר לאל ידם כדי לחבל בחוק, להרחיקו מנגישות לציבור הצרכנים הרחב ובעיקר למנוע את החלתו על המכלים המשפחתיים שמהווים עד היום יותר מ־90% מתוצריה של החברה המרכזית למשקאות". {{הערה|שם=hirsh2016}}

+

חברות המשקאות חוששות מירידה במכירות עקב הפיקדון. הן מפעילות לחצים על הממשלה ובעיקר על המשרד להגנת הסביבה. ביוני 2016 הודיעה המשרד להגנת הסביבה כי הוא חושב להעביר את בקבוקי המשקה המשפחתיים מחוק הפיקדון ל[[חוק האריזות]], שבמסגרתו לא משולמים דמי פיקדון כלל. חוק האריזות נחשב פחות אפקטיבי מחוק הפיקדון. {{הערה|שם=hirsh2016}}

+

==ראו גם==

האזרח דרור

בירוקרטים, מפעילי מערכת

47,332

עריכות