47,332
עריכות
שינויים
קשרי הון-שלטון בתחום המזון בישראל (הצגת מקור)
גרסה מ־12:23, 30 באוקטובר 2019
, 12:23, 30 באוקטובר 2019אין תקציר עריכה
==תרומות חברות מזון לחסידות גור==
'''קשרי הון-שלטון בשוק המזון בישראל''' הם הקשרים בין [[חברות מזון]] בישראל, לבין גורמים בממשלה, בכנסת, במערכת המשפטית, בעיריות בתקשורת ובאקדמיה היכולים להשפיע על החלטות מדיניות, [[רגולציה]] ועל דעת הקהל בישראל הנוגעות לנושאים ציבוריים הנוגעים ל[[תעשיית המזון]].
היבטים אלה כוללים התייחסות לסוגיות של [[בריאות הציבור]] כמו [[תזונה בריאה]] מול [[מזון מהיר ותעשייתי]] או [[מזון מעובד]], וכן היבטים של [[כלכלת השמנה]] ועודף [[מלח]], [[סוכר]] ו[[שומן]] במזון וכן [[שיווק מזון לילדים]], הספקה זולה של ירקות ופירות טריים, וכן [[זיהום במזון]]. סוגיה נוספת היא [[אלכוהול]] והשפעותיו הרבות על בריאות הציבור ועל החברה כולל אלכוהוליזם, סרטן, אלימות בגלל אלכוהול, נהיגה בשכרות, ועוד. סוגיות נוספות בתחום המזון נוגעות ל [[אריזות חד פעמיות]], [[זיהום תעשייתי]] ופליטות של [[גזי חממה]] ממזון, סוגיות של [[הגבלים עסקיים]] ועלויות המזון בארץ, סוגיות כשרות, זכויות עובדים בתעשיית המזון, וסוגיות אתיות הנוגעות ל[[תעשיית הבשר]] ו[[תעשיית המזון מהחי]] הנגועות ל[[זכויות בעלי חיים]].
לסוגיות אלה השפעות כבדות משקל על המשק בישראל. לדוגמה [[תזונה בריאה|תזונה לא בריאה]] גורמת ל[[השמנה]] ולמצוקות נפשיות נלוות, מעלה תחלואה במחלות שונות כמו מחלות לב, שבץ וסרטן, גורמת לנכויות ולמקרי מוות רבים. לפי משרד הבריאות תזונה לא בריאה יחד עם [[אורח חיים יושבני]] הם [[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון בריאותי]] חשובים וגורמים יחד לכ-10,000 מקרי מוות בשנה בישראל, שהם כ-רבע מכלל מקרי המוות בשנה. בנוסף לסבל של החולים ומשפחותיהם, מדובר גם על עלויות יקרות על המשק.
בישראל כמו במדינות רבות אחרות בעולם יש מגמה של [[השמנה בישראל]]. כמו כן יש מגמה של עליה בצריכת הסוכר, המלח והבשר וירידה בצריכת ירקות ופירות. מגמות אלה מתחילות בגיל צעיר עקב שיווק מזון לילדים, ורצון של חברות מזון לקבוע דפוסי אכילה והתנהגות שיועילו להן. היבטים אלה מושפעים גם מודעות ונגישות לתזונה בריאה. שכן תזונה גרועה , עתירת מלח וסוכר אופיינית יותר לשכבות עניות יותר. הדבר מחריף [[אי שוויון בריאותי בישראל]] – לדוגמה תפוצה של [[סוכרת]] בקרב שכבות עניות יותר. עלויות המחלות התזונתיות מרחיבות [[אי שוויון כלכלי]] בישראל בגלל הצורך לטפל בבני משפחה חולים ובגלל מקרי נכות ומוות על רקע מזון לא בריא.
אריזות של מזונות ומשקאות הכוללות עטיפות של מזונות, שקיות ניילון, כלים חד פעמיים, ובקבוקים מהווים חלק גדול מה[[פסולת]] בישראל , בעיקר בקשר של פסולת פלסטיק, ניייר וזכוכית, ומהווים גם מקור חשיפה ל[[מיקרו –פלסטיק]] כמו פתלטים שיכול להכנס לגוף.
חברות מזון מפעילות [[לובי פוליטי בישראל|לובי פוליטי]] רשמי ולא רשמי שיוצר לחץ על גורמים באקדמיה, חברי כנסת, שרים, עיתונאים וארגונים חברתיים ובריאותיים. השפעתן על התקשורת נובעת מפרסומות ברדיו ובעיתונות. במאה ה-21 נחשפו יותר ויותר מקרים של [[הטיית מחקרים על ידי חברות מזון]] עקב השפעתן על חוקרים באקדמיה ומוסדות מחקר. לובי פוליטי רשמי בכנסת הצליח לא פעם למנוע, למסמס או להחליש יוזמות של רגולציה למען קידום מזון בריא, מניעת [[כלכלת השמנה]] או מניעת זיהום הנובע מתעשיית המזון. שיטות הפעולה דומות ל[[קשרי הון שלטון בתחום הטבק בישראל]] וכמותן נוגעות ל[[בריאות הציבור]] באופן נרחב. כל זאת למרות מודעות גוברת של הציבור בנושאים אלה.
קשרי הון שלטון בתחום המזון נחשפים על ידי עיתונאים חוקרים, רופאים ואנשי [[בריאות הציבור]], ארגונים ופעילים חברתיים וכן ארגוני סביבה. כמו כן הדברים נסמכים על מידע מהעולם, במיוחד בהקשרים של השפעות סביבתיות והשפעות בריאותיות בעקבות מחקרים של מדענים ושל גופי בריאות כמו [[ארגון הבריאות העולמי]].
==תרומות חברות מזון לחסידות גור על רקע חוק סימון מוצרי מזון==
בתחקיר של עיתון דה מרקר שהתפרסם בשנת 2019 התברר כי בשנים שבהם [[יעקב ליצמן]], שפועל מטעם חסידות גור, קידם את רפורמת סימון מוצרי מזון מזיקים, נרשמה פריחה בתרומות של חברות מזון לעמותות של החסידות. חברות כמו [[קוקה קולה]], [[שטראוס]], טמפו ו[[תנובה]] תרמו עשרות עד מאות אלפי שקלים לעמותות אלה. זאת למרות שעד 2012 לא תרמו חברות המזון כמעט בכלל או תרמו מעט לעמותות הקשורות בחסידות.{{הערה|שם=ליאת_לוי|ליאת לוי, [https://www.themarker.com/markerweek/.premium-MAGAZINE-1.7837112 "לתרום לדתיים זה טוב": ב-2015 חזר ליצמן למשרד הבריאות. ואז החלה תופעה מוזרה], דה מרקר, 13.09.2019}}
בתחקיר של עיתון דה מרקר שהתפרסם בשנת 2019 התברר כי בשנים שבהם [[יעקב ליצמן]], שפועל מטעם חסידות גור, קידם את רפורמת סימון מוצרי מזון מזיקים, נרשמה פריחה בתרומות של חברות מזון לעמותות של החסידות. חברות כמו [[קוקה קולה]], [[שטראוס]], טמפו ו[[תנובה]] תרמו עשרות עד מאות אלפי שקלים לעמותות אלה. זאת למרות שעד 2012 לא תרמו חברות המזון כמעט בכלל או תרמו מעט לעמותות הקשורות בחסידות.{{הערה|שם=ליאת_לוי|ליאת לוי, [https://www.themarker.com/markerweek/.premium-MAGAZINE-1.7837112 "לתרום לדתיים זה טוב": ב-2015 חזר ליצמן למשרד הבריאות. ואז החלה תופעה מוזרה], דה מרקר, 13.09.2019}}
בספטמבר 2017 דווח על דחייה צפויה של הפעימה הראשונה של רפורמת המדבקות. [https://www.poenta.co.il/2017/09/28/stickers-reform/] בדצמבר 2017 פורסם כי בלחץ חברות המזון והיבואנים ובהתאם לחוק של השרה שקד - שינה משרד הבריאות עמדתו וביקש לדחות את יישום הרפורמה לסימון מוצרי מזון. הרפורמה תיכנס לתוקף רק בינואר 2020 במקום במרץ 2018. [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5059489,00.html]{{הערה|שם=etgar-sugar}}
בספטמבר 2017 דווח על דחייה צפויה של הפעימה הראשונה של רפורמת המדבקות. [https://www.poenta.co.il/2017/09/28/stickers-reform/] בדצמבר 2017 פורסם כי בלחץ חברות המזון והיבואנים ובהתאם לחוק של השרה שקד - שינה משרד הבריאות עמדתו וביקש לדחות את יישום הרפורמה לסימון מוצרי מזון. הרפורמה תיכנס לתוקף רק בינואר 2020 במקום במרץ 2018. [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5059489,00.html]{{הערה|שם=etgar-sugar}}
==ראו גם==
* [[כלכלת השמנה]]
* [[פוליטיקה של המזון בארצות הברית]]
* [[תזונה בריאה]]
* [[מזון מהיר]]
* [[בריאות הציבור]]
* [[תזונה בישראל]]
* [[השמנה בישראל]]
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תזונה]]
[[קטגוריה:בריאות הציבור]]
[[קטגוריה:הון ושלטון]]