שינויים

יש טענות מפי מספר פסיכולוגים, סוציולוגים ואנשי תקשורת שתרבות הצריכה פועלת כ"אנטי תראפיה" ומעודדת אנשים להרגיש כל הזמן בלתי מרוצים ובספק לגבי עצמם. טענות על ההשפעה שלנו את עצמנו בעקבות פרסומות ותרבות העבודה מופיעות בספרים של [[אווה אילוז]], [[ג'ולייט שחור]] ו[[קאלה לאסן]]. מבחינה עובדתית, ארגון הבריאות העולמי מודאג מפני התפשטות של [[דיכאון]] בחברה המערבית.  

יש טענות מפי מספר פסיכולוגים, סוציולוגים ואנשי תקשורת שתרבות הצריכה פועלת כ"אנטי תראפיה" ומעודדת אנשים להרגיש כל הזמן בלתי מרוצים ובספק לגבי עצמם. טענות על ההשפעה שלנו את עצמנו בעקבות פרסומות ותרבות העבודה מופיעות בספרים של [[אווה אילוז]], [[ג'ולייט שחור]] ו[[קאלה לאסן]]. מבחינה עובדתית, ארגון הבריאות העולמי מודאג מפני התפשטות של [[דיכאון]] בחברה המערבית.  

הרופא ריצ'ארד סוונסון (Richard Swenson), טוען בסרט [[מחלת השפע (סרט)|מחלת השפע]] שבמדינות שבהן התוצר הכלכלי הוא הכי גבוה, יש גם את אחוז [[דחק]] (Stress) בעולם. לטענתו חלק מהכאבים שיש לאנשים נגרם מ"עומס יתר של חפצים" (Possession overload). תסמינים פיזיים כוללים כאבי ראש, כאבי גב, Palpitation (אי סדירות של הלב), זה יכול לבוא לידי ביטוי בבעיות נפשיות כמו [[דיכאון]], [[מתח נפשי]], בעיות שינה. לפי הטענה - "אנחנו דואגים לדברים במקום לאנשים" וזה מייצר את המתח והבעיות הכרוכות בו. <ref>[http://affluenza10topics.edublogs.org/2011/10/27/2-possession-overload/ Possession Overload], the review of Affluenza, 2011 </ref>  

הרופא ריצ'ארד סוונסון (Richard Swenson), טוען בסרט [[מחלת השפע (סרט)|מחלת השפע]] שבמדינות שבהן התוצר הכלכלי הוא הכי גבוה, יש גם את אחוז [[דחק]] (Stress) בעולם. לטענתו חלק מהכאבים שיש לאנשים נגרם מ"עומס יתר של חפצים" (Possession overload). תסמינים פיזיים כוללים כאבי ראש, כאבי גב, Palpitation (אי סדירות של הלב), זה יכול לבוא לידי ביטוי בבעיות נפשיות כמו [[דיכאון]], [[מתח נפשי]], בעיות שינה. לפי הטענה - "אנחנו דואגים לדברים במקום לאנשים" וזה מייצר את המתח והבעיות הכרוכות בו. <ref>[http://affluenza10topics.edublogs.org/2011/10/27/2-possession-overload/ Possession Overload], the review of Affluenza, 2011 </ref>  

גורמים אחרים למתח-נפשי כוללים מאפיינים נוספים של תרבות הצריכה: שעות עבודה ארוכות, מתח עקב עומס או מתח בעבודה, נסיעות ארוכות ב[[פקקי תנועה]] ונסיעות ארוכות בכלל, הקטנת ההזדמנויות לבצע [[פעילות גופנית]] (עקב [[אורח חיים יושבני]] או מחסור בשעות פנאי או שעות רבות של שימוש במכוניות). מתח נפשי עלול להוביל ל[[דיכאון]]. בנוסף למתח נפשי יש השלכות בריאותיות כמו הגברת עישון, אכילת יתר, פגיעה בשינה, פגיעה במערכת החיסונית ועוד.  

גורמים אחרים למתח-נפשי כוללים מאפיינים נוספים של תרבות הצריכה: שעות עבודה ארוכות, מתח עקב עומס או מתח בעבודה, נסיעות ארוכות ב[[פקקי תנועה]] ונסיעות ארוכות בכלל, הקטנת ההזדמנויות לבצע [[פעילות גופנית]] (עקב [[אורח חיים יושבני]] או מחסור בשעות פנאי או שעות רבות של שימוש במכוניות). מתח נפשי עלול להוביל ל[[דיכאון]]. בנוסף למתח נפשי יש השלכות בריאותיות כמו הגברת עישון, אכילת יתר, פגיעה בשינה, פגיעה במערכת החיסונית ועוד.  

פרופסור ברנרד מק'גרין (Bernard McGrane),סוציולוג מאוניברסיטת Chapman, טוען בסרט [[הפרסומת והאגו (סרט)|הפרסומת והאגו]] כי פרסומות מתפקדות כ"אנטי תראפיה", במובן שהמטרה של כל תראפיה אמיתית היא לספק תחושה של השלמה עם מצבו של האדם. לעומת זאת פרסומות רבות מיועדות לעבוד על ידי יצירת תחושה של חוסר שביעות רצון, ממצבנו הגופני, הנפשי והחברתי שהמוצר הנבחר אמור לספק. כך לדוגמה פרסומת לסוכריות מנטה תעודד אותנו לחשוב שיש לנו בעיה של ריח פה, פרסומת לדאורדורנט שיש לנו בעיה של ריח גוף וכו'.

פרופסור ברנרד מק'גרין (Bernard McGrane), סוציולוג מאוניברסיטת Chapman, טוען בסרט [[הפרסומת והאגו (סרט)|הפרסומת והאגו]] כי פרסומות מתפקדות כ"אנטי תראפיה", במובן שהמטרה של כל תראפיה אמיתית היא לספק תחושה של השלמה עם מצבו של האדם. לעומת זאת פרסומות רבות מיועדות לעבוד על ידי יצירת תחושה של חוסר שביעות רצון, ממצבנו הגופני, הנפשי והחברתי שהמוצר הנבחר אמור לספק. כך לדוגמה פרסומת לסוכריות מנטה תעודד אותנו לחשוב שיש לנו בעיה של ריח פה, פרסומת לדאורדורנט שיש לנו בעיה של ריח גוף וכו'.

===השפעות בריאותיות של תרבות הצריכה===

===השפעות בריאותיות של תרבות הצריכה===