שינויים

בתחילת המאה ה-20 החל זיגמונד פרויד לפתח את תורת הפסיכואנליזה, ואת הרעיון לפיו בני אדם מונעים לא רק על ידי מחשבות [[רציונליזם |רציונליות]] אלא גם על ידי דחפים של התת-מודע ורגשות שהם אינם מודעים אליהם בצורה מלאה. בשנות מלחמת העולם הראשונה השתמשו מדינות בפיתוחים של התאוריה של פרויד כדי להפיץ [[תעמולה]] (באמצעי תקשורת המוניים כמו רדיו, קולנוע, כרזות ועיתונות) לצורכי תמיכה במלחמה וכדי לעודד גיוס. אדוארד ברנייז (Edward Bernays) שהיה אחיינו של פרויד היה אחראי על חלק מהתעמולה מטעם ארצות הברית. לאחר המלחמה הבין ברנייז כי את התעמולה ניתן לנצל לא רק לצורכי מלחמה, אלא גם לצרכים מסחריים בזמן שלום. הוא פתח את הסוכנות הראשונה להענקת [[יחסי ציבור]] לחברות עסקיות ולממשלות.<ref name="self2009">[http://www.youtube.com/watch?v=prTarrgvkjo&feature=player_embedded#! The Century Of The Self 1 of 4 One: Happiness Machines] Adam Curtis, 2009</ref>

בתחילת המאה ה-20 החל זיגמונד פרויד לפתח את תורת הפסיכואנליזה, ואת הרעיון לפיו בני אדם מונעים לא רק על ידי מחשבות [[רציונליזם |רציונליות]] אלא גם על ידי דחפים של התת-מודע ורגשות שהם אינם מודעים אליהם בצורה מלאה. בשנות מלחמת העולם הראשונה השתמשו מדינות בפיתוחים של התאוריה של פרויד כדי להפיץ [[תעמולה]] (באמצעי תקשורת המוניים כמו רדיו, קולנוע, כרזות ועיתונות) לצורכי תמיכה במלחמה וכדי לעודד גיוס. אדוארד ברנייז (Edward Bernays) שהיה אחיינו של פרויד היה אחראי על חלק מהתעמולה מטעם ארצות הברית. לאחר המלחמה הבין ברנייז כי את התעמולה ניתן לנצל לא רק לצורכי מלחמה, אלא גם לצרכים מסחריים בזמן שלום. הוא פתח את הסוכנות הראשונה להענקת [[יחסי ציבור]] לחברות עסקיות ולממשלות.<ref name="self2009">[http://www.youtube.com/watch?v=prTarrgvkjo&feature=player_embedded#! The Century Of The Self 1 of 4 One: Happiness Machines] Adam Curtis, 2009</ref>

אחת העבודות הראשונות של ברנייז היתה לשכנע נשים לעשן. עד אז היה טאבו חברתי על עישון נשים בציבור ודבר זה הקטין מאד את מספר הנשים המעשנות. ברנייז קיבל ייעוץ לפיו הסיגריה היא סמן פאלי, וכי דבר זה מונע מנשים לעשן. הוא הבין כי עליו להציג את העישון הנשי כדבר של מרד על השליטה הגברית. ברנייז שכנע מספר סופרזיסטיות להצית את הסיגריות שלהן באופן מופגן בזמן תהלוכה מרכזית בניו יורק, ולהציג דבר זה כעל "הדלקת לפיד החירות שלהן". הוא גם הדליף את הכוונה למעשה זה לעיתונים ויצר סנסציה עיתונאית. הצגת העישון כדבר שמקדם את מעמד האישה גרם לדיון ציבורי ער והטאבו על עישון נשים נשבר. נשים מעשנות נתפסו כנשים עצמאיות, צעירות, שבורכו באופי חזק וביכולת חשיבה עצמאית.<ref name="self2009"/>

אחת העבודות הראשונות של ברנייז היתה לשכנע נשים לעשן. עד אז היה טאבו חברתי על עישון נשים בציבור ודבר זה הקטין מאוד את מספר הנשים המעשנות. ברנייז קיבל ייעוץ לפיו הסיגריה היא סמן פאלי, וכי דבר זה מונע מנשים לעשן. הוא הבין כי עליו להציג את העישון הנשי כדבר של מרד על השליטה הגברית. ברנייז שכנע מספר סופרזיסטיות להצית את הסיגריות שלהן באופן מופגן בזמן תהלוכה מרכזית בניו יורק, ולהציג דבר זה כעל "הדלקת לפיד החירות שלהן". הוא גם הדליף את הכוונה למעשה זה לעיתונים ויצר סנסציה עיתונאית. הצגת העישון כדבר שמקדם את מעמד האישה גרם לדיון ציבורי ער והטאבו על עישון נשים נשבר. נשים מעשנות נתפסו כנשים עצמאיות, צעירות, שבורכו באופי חזק וביכולת חשיבה עצמאית.<ref name="self2009"/>

אנשי תעשייה של אותה תקופה היו מודאגים מבעיה של "עודף ייצור". שיטות ה[[סרט נע|סרט הנע]] והייצור ההמוני התפשטו בעקבות מלחמת העולם הראשונה, ויכלו לייצר בכמות גדולה בהרבה יחסית לתקופה לפני המלחמה. עם זאת, הערכים ששלטו בחברה היו ערכים שמרניים ואנשים קנו לפי מה שהם צריכים. היו אנשי תעשייה שטענו שיש צורך לעודד אנשים לקנות מוצרים בהתאם לתשוקות שלהם ולא לפי צרכים.<ref name="self2009"/> הסרט [[המאה של העצמי]] מצטט את Paul Mazur, בנקאי בוול סטריט שעבד בשנות ה-30 בליהמן ברדרס:

אנשי תעשייה של אותה תקופה היו מודאגים מבעיה של "עודף ייצור". שיטות ה[[סרט נע|סרט הנע]] והייצור ההמוני התפשטו בעקבות מלחמת העולם הראשונה, ויכלו לייצר בכמות גדולה בהרבה יחסית לתקופה לפני המלחמה. עם זאת, הערכים ששלטו בחברה היו ערכים שמרניים ואנשים קנו לפי מה שהם צריכים. היו אנשי תעשייה שטענו שיש צורך לעודד אנשים לקנות מוצרים בהתאם לתשוקות שלהם ולא לפי צרכים.<ref name="self2009"/> הסרט [[המאה של העצמי]] מצטט את Paul Mazur, בנקאי בוול סטריט שעבד בשנות ה-30 בליהמן ברדרס:

הדוגמה הבולטת ביותר להשפעות בריאותיות של פרסום ושיווק זה הוא [[פרסום לסיגריות ולמוצרי טבק]], ובעיקר פרסום לסיגריות לנשים, וכן פרסום ושיווק של סיגריות לילדים. פרסום כזה עודד נשים בשנות ה-20 להתחיל לעשן כצעד פמיניסטי. במשך שנים רבות אנשי שיווק של סיגריות עודדו הכנסת סצנות עישון לתוך סרטים כדי להראות שעישון הוא דבר סקסי, מכובד, סמל סטטוס וכו'. בשנות ה-50 עדיין טענו מפרסמים של סיגריות שהן מטהרות את הנשימה כמו סוכריית מנטה. עם השנים עלתה המודעות ל[[נזקי העישון]] ומחוקקים במדינות שונות הגבילו את הפרסום והשיווק של מוצרי טבק, ראשית הגבילו פרסום בבתי קולנוע ובטלוויזיה, ויש מדינות שבהן ההגבלה הורחבה גם למקומות אחרים כמו שלטי חוצות ואף עיתונות. עם הירידה בפרסום והעליה במודעות ירד גם העישון בקרב צעירים.  

הדוגמה הבולטת ביותר להשפעות בריאותיות של פרסום ושיווק זה הוא [[פרסום לסיגריות ולמוצרי טבק]], ובעיקר פרסום לסיגריות לנשים, וכן פרסום ושיווק של סיגריות לילדים. פרסום כזה עודד נשים בשנות ה-20 להתחיל לעשן כצעד פמיניסטי. במשך שנים רבות אנשי שיווק של סיגריות עודדו הכנסת סצנות עישון לתוך סרטים כדי להראות שעישון הוא דבר סקסי, מכובד, סמל סטטוס וכו'. בשנות ה-50 עדיין טענו מפרסמים של סיגריות שהן מטהרות את הנשימה כמו סוכריית מנטה. עם השנים עלתה המודעות ל[[נזקי העישון]] ומחוקקים במדינות שונות הגבילו את הפרסום והשיווק של מוצרי טבק, ראשית הגבילו פרסום בבתי קולנוע ובטלוויזיה, ויש מדינות שבהן ההגבלה הורחבה גם למקומות אחרים כמו שלטי חוצות ואף עיתונות. עם הירידה בפרסום והעליה במודעות ירד גם העישון בקרב צעירים.  

[[אלכוהול]] גם הוא גורם לבעיות בריאות רבות הכוללות פגיעה בכבד, התמכרות לאלכוהול, מקרים של אלימות ונהיגה בשכרות. בניסיון למנוע זאת מדינות רבות החלו להגביל מכירה, שיווק ופרסום של אלכוהול. לדוגמה, בישראל נאסר למכור אלכוהול לקטינים, הוגבלה מאד כמות האלכוהול שמותר לשתות לפני שנוהגים ונאסר על פרסום אלכוהול בטלוויזיה.  

[[אלכוהול]] גם הוא גורם לבעיות בריאות רבות הכוללות פגיעה בכבד, התמכרות לאלכוהול, מקרים של אלימות ונהיגה בשכרות. בניסיון למנוע זאת מדינות רבות החלו להגביל מכירה, שיווק ופרסום של אלכוהול. לדוגמה, בישראל נאסר למכור אלכוהול לקטינים, הוגבלה מאוד כמות האלכוהול שמותר לשתות לפני שנוהגים ונאסר על פרסום אלכוהול בטלוויזיה.  

הספר [[אומת המזון המהיר (ספר)|אומת המזון המהיר]] והסרט [[לאכול בגדול]] מתעדים את השפעות תרבות הצריכה ופרסום על [[הרגלי האכילה]] שלנו, ואת ההשפעות של היבטים אלה על ה[[תזונה]] והבריאות שלנו. הדבר כולל השפעות של [[השמנת יתר]],  [[דיאטה]] ו[[הפרעות אכילה]], דפוסי צריכה של [[מזון מהיר]] ומעובד, ועוד.  

הספר [[אומת המזון המהיר (ספר)|אומת המזון המהיר]] והסרט [[לאכול בגדול]] מתעדים את השפעות תרבות הצריכה ופרסום על [[הרגלי האכילה]] שלנו, ואת ההשפעות של היבטים אלה על ה[[תזונה]] והבריאות שלנו. הדבר כולל השפעות של [[השמנת יתר]],  [[דיאטה]] ו[[הפרעות אכילה]], דפוסי צריכה של [[מזון מהיר]] ומעובד, ועוד.