47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
לא כל קונפסירציה שפוגעת בציבור היא בהכרח בלתי חוקית. הדבר תלוי בחוקי המדינה שהשתנו עם המקום והזמן. בארצות הברית של סוף המאה ה-19 קמו [[הברונים השודדים]]. עם הזמן הם צברו כוח כלכלי ופוליטי רב וחלקם החלו לפתח כוח [[מונופול|מונופוליסטי]] בתחומים כמו מסילות ברזל, טבק, פלדה, נפט ועוד. לקראת סוף תקופה זו החלו לקום "טראסטים" שהיו איגודים של עסקים שחלשו על ענפי תעשייה שלמים - בדרך כלל [[מונופול]] או [[קרטל]]. בעיקר היו שתי קבוצות טראסטים חזקות של ג'ון רוקפלר ושל גי. פי. מורגן. בתחילת המאה ה-20 נכנסו לתוקף חוקים נגד [[הגבלים עסקיים]] (אנטי-טרסאס) שהגבילו יכולת לקיים [[מונופול]] ו[[קרטל]] והביאו לפירוק חברות גדולות לקטנות יותר. חוקים אחרים מנעו פרקטיקות נפוצות עד אז של הרצת מניות בבורסה.
לא כל קונפסירציה שפוגעת בציבור היא בהכרח בלתי חוקית. הדבר תלוי בחוקי המדינה שהשתנו עם המקום והזמן. בארצות הברית של סוף המאה ה-19 קמו [[הברונים השודדים]]. עם הזמן הם צברו כוח כלכלי ופוליטי רב וחלקם החלו לפתח כוח [[מונופול|מונופוליסטי]] בתחומים כמו מסילות ברזל, טבק, פלדה, נפט ועוד. לקראת סוף תקופה זו החלו לקום "טראסטים" שהיו איגודים של עסקים שחלשו על ענפי תעשייה שלמים - בדרך כלל [[מונופול]] או [[קרטל]]. בעיקר היו שתי קבוצות טראסטים חזקות של ג'ון רוקפלר ושל גי. פי. מורגן. בתחילת המאה ה-20 נכנסו לתוקף חוקים נגד [[הגבלים עסקיים]] (אנטי-טרסאס) שהגבילו יכולת לקיים [[מונופול]] ו[[קרטל]] והביאו לפירוק חברות גדולות לקטנות יותר. חוקים אחרים מנעו פרקטיקות נפוצות עד אז של הרצת מניות בבורסה.
לעיתים קשה להוכיח קונספירציה, בגלל מעורבות של סוכנויות מודיעין או של ארגוני פשע בקיומן ומחוייבות של חברים במבצעים אלה לסודיות. מחקרים שבוצעו על עבודת ה-CIA וכן חשיפות של עובדים לשעבר בסוכנות מראה שהיו מקרים לא מעטים שבהם הסוכנות ניסתה להשפיע על אירועים מדיניים שונים. בין 1947 ל-1989, ניסתה לשנות ממשלות של מדינות אחרות 72 פעמים. במהלך המלחמה הקרה, 26 מבצעים סודיים של ארצות הברית, הביאו לעליית ממשלות נוחות לארצות הברית וכ-40 מבצעים אחרים נכשלו.
עם השנים נחשפו הרבה קונפסירציות שקשורות בפגיעה ב[[בריאות הציבור]]. רובן הגדול בוצעו על ידי הסתרת מידע בריאותי או הסתרת מידע על חומרים מסוכנים במוצרים, במפעלים או בסביבה או סיכונים במוצרים עצמם כמו סיכונים במכוניות. בחלק גדול מהמקרים היה מדובר בפעילות לא מוסרית אבל חוקית, שהתסיימה במוות של אלפי אנשים ולפעמים מיליוני אנשים. דוגמה בולטת בתחום זה היא [[הכחשת נזקי העישון]] על ידי [[חברות טבק]]. הכחשה זו נגעה הן לנסיונות הסתרה ובלבול בנוגע ל[[השפעות בריאותיות של מוצרי הטבק]] והן לשורת נושאים נוספים כמו [[התמכרות לטבק]], [[שיווק טבק לבני נוער]], [[סיגריות קלות]] או [[עישון מיד שנייה]]. מחלקה גדולה ומגוונת יותר של מקרי קונפסירציה נוגעת ל[[זיהום תעשייתי]] ונסיונות של חברות שונות להסתיר את נזקי ה[[זיהום]] מפני עובדים, לקוחות, שכנים, רגולטורים ועוד. מחלקה זו מכונה [[הכחשת זיהום]] והיא כוללת לדוגמה [[הונאות אסבטס]] או מקרי זיהום ב[[כספית]], [[אסון בופאל]] ועוד. מקרים נוספים נוגעים ל[[זיהום במזון]]. מקרה מפורסם של קונספירציה להסתרת מידע על סיכון במכוניות נוגע ל[[פרשת פורד פינטו]]. בשנים האחרונות נחשפו מספר מקרים של [[הטיית מחקרים על ידי חברות]] - בתחומים כמו תזונה, עישון, תרופות. אחד הדברים המרכזיים והמדאיגים בתחום זה היא [[הטיית מחקרים על ידי חברות תרופות]] כולל לדוגמה [[התמכרות למשככי כאבים]].
הנטייה של חברות לרמות ולבלבל את הצרכנים נחקרה גם מנקודת מבט כלכלית. בין היתר בספר [[תורת ההונאה]] של שני כלכנים זוכי פרס נובל שילר ואקרלוף. הם טוענים כי במקרים מסויימים תחרות חופשית בין חברות מעניקה דווקא יתנו יתרון לחברות שמצליחות להתל בצרכנים, להסתיר מהם מידע חשוב או או לנצל חולשות שלהם ויתקבע שיווי משקל שבו קשה להיות בשוק בלי לרמות או לנצל. זאת בניגוד למודל [[כלכלה נאו-קלאסית|הנאו -קלאסי]] הפשוט, שמניח שחברה לא ישרה תפסיד לקוחות ותצא מהמשחק.
לעיתים קשה להוכיח קונספירציה, בגלל מעורבות של סוכנויות מודיעין או של ארגוני פשע בקיומן ומחוייבות של חברים במבצעים אלה לסודיות. מחקרים שבוצעו על עבודת ה-CIA וכן חשיפות של עובדים לשעבר בסוכנות מראה שהיו מקרים לא מעטים שבהם הסוכנות ניסתה להשפיע על אירועים מדיניים שונים. בין 1947 ל-1989, ארצות הברית ניסתה לשנות ממשלות של מדינות אחרות 72 פעמים. במהלך המלחמה הקרה, 26 מבצעים סודיים של ארצות הברית, הביאו לעליית ממשלות נוחות לארצות הברית וכ-40 מבצעים אחרים נכשלו.
"[[תאוריית קונספירציה]]" היא אמונה כי קיימת קונספירציה שהצליחה לקדם אירוע פוליטי או כלכלי, למרות שיש ראיות חזקות נגד קונספירציה כזו. לעיתים קרובות יש הבדלים ניכרים בין חשיפה של קונספירציה אמיתית, שבה מעורבים בדרך כלל מדענים, עיתונאים, שוטרים ופקידים, לבין "תאוריות" קונספריציה שיכולות להחזיק מעמד במשך מאות שנים על סמך שמועות ודעות קדומות - כמו עלילות דם נגד יהודים לפיהן יהודים משתמשים בדם ילדים כדי לאפות מצות לפסח. תאוריות כאלה כוללות תאוריות שנראות לפעמים טיפשיות כמו "העולם השטוח" או "אנשי הלטאה" או "אלביס פרסלי לא מת" לעומת "תאוריות" מסוכנות בהרבה כמו [[מיתוס תקיעת הסכין בגב]] שסייע לעליית הנאצים לשלטון, הפרוקטולים של זקני ציון שסייע לאנשטימיות, וכן [[הכחשת אקלים]] שגורמת לדחיית התמודדות עם [[התחממות עולמית]] ועם [[השפעות של התחממות עולמית|השפעותיה]].
"[[תאוריית קונספירציה]]" היא אמונה כי קיימת קונספירציה שהצליחה לקדם אירוע פוליטי או כלכלי, למרות שיש ראיות חזקות נגד קונספירציה כזו. לעיתים קרובות יש הבדלים ניכרים בין חשיפה של קונספירציה אמיתית, שבה מעורבים בדרך כלל מדענים, עיתונאים, שוטרים ופקידים, לבין "תאוריות" קונספריציה שיכולות להחזיק מעמד במשך מאות שנים על סמך שמועות ודעות קדומות - כמו עלילות דם נגד יהודים לפיהן יהודים משתמשים בדם ילדים כדי לאפות מצות לפסח. תאוריות כאלה כוללות תאוריות שנראות לפעמים טיפשיות כמו "העולם השטוח" או "אנשי הלטאה" או "אלביס פרסלי לא מת" לעומת "תאוריות" מסוכנות בהרבה כמו [[מיתוס תקיעת הסכין בגב]] שסייע לעליית הנאצים לשלטון, הפרוקטולים של זקני ציון שסייע לאנשטימיות, וכן [[הכחשת אקלים]] שגורמת לדחיית התמודדות עם [[התחממות עולמית]] ועם [[השפעות של התחממות עולמית|השפעותיה]].