שינויים

נוספו 13 בתים ,  22:36, 25 בספטמבר 2019
מ
אין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:  
כלכלה מצב יציב נמצאת  ב[[מצב יציב]] או בקרבתו. על פי הגדרת המונח "מצב יציב", כלכלה הנמצאת בו, אמורה לחזור ולשוב אל המצב היציב, אם קיימת הפרעה חיצונית שגורמת לה לסטיה קלה ממצב זה.  לכן כלכלה מעגלית היא כלכלה בעלת תכונה של [[חוסן]].  
 
כלכלה מצב יציב נמצאת  ב[[מצב יציב]] או בקרבתו. על פי הגדרת המונח "מצב יציב", כלכלה הנמצאת בו, אמורה לחזור ולשוב אל המצב היציב, אם קיימת הפרעה חיצונית שגורמת לה לסטיה קלה ממצב זה.  לכן כלכלה מעגלית היא כלכלה בעלת תכונה של [[חוסן]].  
   −
יש לשים לב כי המונח "כלכלת מצב יציב" פותח ב[[כלכלה נאו-קלאסית]] במשמעות אחרת על ידי [[רוברט סולו]] Trevor Swan ב[[מודל צמיחה אקסוגני|מודל צמיחה מאקרו-כלכלי]] בעל תפיסה נאו-קלאסית. במודל זה הכלכלה צומחת בגלל גידול בכמות ה[[הון פיזי|הון הפיזי]], עד לשלב שבו כמות ההון שמושקעת שווה בגודלה לכמות השחיקה של הון והכלכלה מגיעה לשיווי משקל שבו היא לא צומחת יותר אלא אם כן ישנם שינויים טכנולוגיים.  
+
יש לשים לב כי המונח "כלכלת מצב יציב" פותח ב[[כלכלה נאו-קלאסית]] במשמעות אחרת על ידי [[רוברט סולו]] ו-Trevor Swan ב[[מודל צמיחה אקסוגני|מודל צמיחה מאקרו-כלכלי]] בעל תפיסה נאו-קלאסית. במודל זה הכלכלה צומחת בגלל גידול בכמות ה[[הון פיזי|הון הפיזי]], עד לשלב שבו כמות ההון שמושקעת שווה בגודלה לכמות השחיקה של הון והכלכלה מגיעה לשיווי משקל שבו היא לא צומחת יותר אלא אם כן ישנם שינויים טכנולוגיים.  
    
==הגדרה==
 
==הגדרה==
שורה 19: שורה 19:  
== למה צריכים כלכלת מצב יציב? ==
 
== למה צריכים כלכלת מצב יציב? ==
 
{{הפניה לערך מורחב|מחסור ועודף}}
 
{{הפניה לערך מורחב|מחסור ועודף}}
כלכלת מצב יציב חשובה כי היא יכולה למנוע [[הכחדה אנושית]] - להפוך את החברה האנושית והביוספירה לכזו שיכולה להתקיים לאורך זמן. כמו כן היא יכולה לשפר את הרווחה החברתית של בני האדם ושל יצורים אחרים. השיטה הכלכלית הקיימת כיום גורמות להווצרות [[מחסור ועודף]] מה שמצד אחד מסכן את הביוספרה עקב חצית גבולות אקולוגיים ומצד שני גורם לירידה באיכות החיים עקב השלכות שונות של מחסור ועודף כמו [[רעב]] או [[תת תזונה]] מצד אחד ו[[השמנה]], תשישות מצד אחד  ו[[אורח חיים יושבני]] מצד שני, וכן [[כלכלת התמכרות]] המסתמכת על סוגי [[התמכרות]] שונים.
+
כלכלת מצב יציב חשובה כי היא יכולה למנוע [[הכחדה אנושית]] - להפוך את החברה האנושית והביוספירה לכזו שיכולה להתקיים לאורך זמן. כמו כן היא יכולה לשפר את הרווחה החברתית של בני האדם ושל יצורים אחרים. השיטה הכלכלית הקיימת כיום גורמות להיווצרות [[מחסור ועודף]] מה שמצד אחד מסכן את הביוספרה עקב חצית גבולות אקולוגיים ומצד שני גורם לירידה באיכות החיים עקב השלכות שונות של מחסור ועודף כמו [[רעב]] או [[תת תזונה]] מצד אחד ו[[השמנה]], תשישות מצד אחד  ו[[אורח חיים יושבני]] מצד שני, וכן [[כלכלת התמכרות]] המסתמכת על סוגי [[התמכרות]] שונים.
 
===סיבות סביבתיות: גבולות לגידול אוכלוסין ולצמיחה כלכלית===
 
===סיבות סביבתיות: גבולות לגידול אוכלוסין ולצמיחה כלכלית===
 
[[קובץ:Stedy state.jpg|300px|ממוזער|עטיפת הספר [[כלכלת מצב יציב (ספר)|כלכלת מצב יציב]] מאת [[הרמן דיילי]].]]
 
[[קובץ:Stedy state.jpg|300px|ממוזער|עטיפת הספר [[כלכלת מצב יציב (ספר)|כלכלת מצב יציב]] מאת [[הרמן דיילי]].]]
שורה 44: שורה 44:  
בכתבה שפורסמה באוקטובר 2018, ערך ג'רמי לנט סקירת מצב וציין שלפי המחקרים, אפילו עם [[דה-קפלינג]] (כלומר מעבר לטכנולוגיות שיאפשרו צמיחה ללא פגיעה במערכות האקולוגיות) אגרסיבי ביותר, עדיין עד שנת 2050 הייצור יהיה פי 2 ממה שכדור הארץ יכול לספוג. אחד מהמחקרים טוען, שגידול אינסופי בתמ"ג, הוא שיטה גרועה להגיע לאושר ורמת חיים גבוהה {{הערה|1=Jeremy Lent [https://www.ecowatch.com/we-need-an-ecological-civilization-2612579358.html?utm_source=EcoWatch+List&utm_campaign=1b7e6fca8d-EMAIL_CAMPAIGN_COPY_01&utm_medium=email&utm_term=0_49c7d43dc9-1b7e6fca8d-86080785 We Need an Ecological Civilization Before It’s Too Late] 15.10 2018, Ecowatch}}.
 
בכתבה שפורסמה באוקטובר 2018, ערך ג'רמי לנט סקירת מצב וציין שלפי המחקרים, אפילו עם [[דה-קפלינג]] (כלומר מעבר לטכנולוגיות שיאפשרו צמיחה ללא פגיעה במערכות האקולוגיות) אגרסיבי ביותר, עדיין עד שנת 2050 הייצור יהיה פי 2 ממה שכדור הארץ יכול לספוג. אחד מהמחקרים טוען, שגידול אינסופי בתמ"ג, הוא שיטה גרועה להגיע לאושר ורמת חיים גבוהה {{הערה|1=Jeremy Lent [https://www.ecowatch.com/we-need-an-ecological-civilization-2612579358.html?utm_source=EcoWatch+List&utm_campaign=1b7e6fca8d-EMAIL_CAMPAIGN_COPY_01&utm_medium=email&utm_term=0_49c7d43dc9-1b7e6fca8d-86080785 We Need an Ecological Civilization Before It’s Too Late] 15.10 2018, Ecowatch}}.
   −
במאי 2019 פורסם [[דו"ח מצב הטבע העולמי]], אשר אומר שהטבע במצב גרוע ושאם המצב הנוכחי ימשך [[יעדי פיתוח בר קיימא של ארגון האומות המאוחדות]] לא יושגו. כותבי הדוח בחנו מספר יעדי פיתוח בר קיימא ומצאו ש-80% מהמטרות ביעדים האלה לא יושגו עקב הדרדרות מצב הטבע, אם האדם ימשיך להרוס אותו בקצב הנוכחי. זה ממצא חשוב כי תומכי השיטה הקפיטליסטית והצמיחה הכלכלית טוענים שהקפיטליזם נחוץ כדי להשיג את היעדים האלה. והדוח הזה אומר את ההפך: כדי להשיג את היעדים יצטרכו לעבור למשהו אחר, כי חלק ניכר מהאמצעים עליהם ממליץ הדוח כדי לתקן את המצב, לא תואמים את השיטה הזאת: ירידה בצריכה, הבנת העובדה שאיכות חיים לא אומרת גדילה בלתי מוגבלת בכמות המוצרים ועוד. בדוח רומזים אפילו לכך שחלק מהיעדים נוגדים חלק אחר, (לדוגמה המשך העלייה בצריכה יכולה להביא להרעה במצב הטבע מה שחיכול להביא לעוני) זה כתוב, בתמצית, בתקציר למקבלי החלטות בעמודים 2 - 9{{הערה|Intergovernmental Science-Policy
+
במאי 2019 פורסם [[דו"ח מצב הטבע העולמי]], אשר אומר שהטבע במצב גרוע ושאם המצב הנוכחי יימשך [[יעדי פיתוח בר קיימא של ארגון האומות המאוחדות]] לא יושגו. כותבי הדוח בחנו מספר יעדי פיתוח בר קיימא ומצאו ש-80% מהמטרות ביעדים האלה לא יושגו עקב התדרדרות מצב הטבע, אם האדם ימשיך להרוס אותו בקצב הנוכחי. זה ממצא חשוב כי תומכי השיטה הקפיטליסטית והצמיחה הכלכלית טוענים שהקפיטליזם נחוץ כדי להשיג את היעדים האלה. והדוח הזה אומר את ההפך: כדי להשיג את היעדים יצטרכו לעבור למשהו אחר, כי חלק ניכר מהאמצעים עליהם ממליץ הדוח כדי לתקן את המצב, לא תואמים את השיטה הזאת: ירידה בצריכה, הבנת העובדה שאיכות חיים לא אומרת גדילה בלתי מוגבלת בכמות המוצרים ועוד. בדוח רומזים אפילו לכך שחלק מהיעדים נוגדים חלק אחר, (לדוגמה המשך העלייה בצריכה יכולה להביא להרעה במצב הטבע מה שיכול להביא לעוני) זה כתוב, בתמצית, בתקציר למקבלי החלטות בעמודים 2 - 9{{הערה|Intergovernmental Science-Policy
 
Platform on Biodiversity and
 
Platform on Biodiversity and
 
Ecosystem Services [https://www.ipbes.net/sites/default/files/downloads/spm_unedited_advance_for_posting_htn.pdf Report of the Plenary of the Intergovernmental Science-Policy
 
Ecosystem Services [https://www.ipbes.net/sites/default/files/downloads/spm_unedited_advance_for_posting_htn.pdf Report of the Plenary of the Intergovernmental Science-Policy
שורה 65: שורה 65:  
ועוד.  
 
ועוד.  
   −
מלבד [[קיימות|הקיימות]] האקולוגית אשר מדברת לרוב על שימור המערכות האקולוגיות והשירותים שהן נותנות לאדם, בזמן האחרון עלתה חשיבותה של [[קיימות בריאותית]]. יכולתו של המין האנושי להתקיים תלויה לא רק בשירותי המערכות האקולוגיות (יציבות המערכות הביולוגיות החיצוניות למין האנושי) אלה גם במצב בריאותי מספיק איכותי (יציבות מערכות ביולוגיות פנימיות). במאות השנים האחרונות [[תוחלת החיים]] עלתה באופן ניכר, אבל בעשרות השנים האחרונות החלו להיווצר איומים של קריסה בריאותית. דוגמאות כוללות חשש מ[[עמידות לאנטיביוטיקה]], חשש מפני [[משבש אנדוקריני|חומרים משבשים אנדוקריניים]], [[ירידה בפוריות גברים]], כמו גם עליה ב[[בדידות]] ו[[דיכאון]], עליה ב[[השמנה]], ובעיות [[התמכרות]]. כיום מרחק מעל 250 מטר כבר נחשב ללא נוח להליכה מה שמעולם לא קרה במהלך ההיסטוריה האנושית. התמותה מהשמנה היא פי 3 מהתמותה מרעב{{הערה|Stephen Adams [https://www.telegraph.co.uk/news/health/news/9742960/Obesity-killing-three-times-as-many-as-malnutrition.html Obesity killing three times as many as malnutrition] 13. לדצמבר 2012, The Telegrafh}}. בנוסף לכך קיימת בעיה גוברת של [[נתק מהמציאות]] או ([[בורות רציונלית|בורות מרצון]]) - בשנים האחרונות יש מונח "[[זומבי אפוקליפס]]", באנגלית zombie apocalypse כאפשרות של קריסת הציביליזציה האנושית עקב [[מציאות מדומה|אובדן קשר למציאות]] ו[[התמכרות למערכות מחשוב]] בפרט ל[[התמכרות לסמארטפון|סמארטפונים]]. המונח ידוע גם כ smartphone zombie apocalypse, או smartphone apocalypse או zombie smartphone apocalypse {{הערה|Aubrey Perry [https://www.smh.com.au/opinion/the-real-dangers-of-a-society-of-phone-zombies-20180129-h0q086.html The real dangers of a society of phone zombies] 2 לפברואר 2018, The Sydney Morning Herald}}{{הערה|Aaron DykesMelissa Dykes [https://www.activistpost.com/2016/04/people-are-merging-with-their-smartphones.html People Are Merging with Their Smartphones] 23 לאפריל 2016, ALTERNATIVE NEWS & INDEPENDENT VIEWS}}{{הערה|Ren Renolds [https://medium.com/@ren_seed/smartphone-zombie-kid-apocalypse-is-coming-27edf953fcad Smartphone zombie kid apocalypse is coming!] 9 למרץ 2018}}.
+
מלבד [[קיימות|הקיימות]] האקולוגית אשר מדברת לרוב על שימור המערכות האקולוגיות והשירותים שהן נותנות לאדם, בזמן האחרון עלתה חשיבותה של [[קיימות בריאותית]]. יכולתו של המין האנושי להתקיים תלויה לא רק בשירותי המערכות האקולוגיות (יציבות המערכות הביולוגיות החיצוניות למין האנושי) אלה גם במצב בריאותי מספיק איכותי (יציבות מערכות ביולוגיות פנימיות). במאות השנים האחרונות [[תוחלת החיים]] עלתה באופן ניכר, אבל בעשרות השנים האחרונות החלו להיווצר איומים של קריסה בריאותית. דוגמאות כוללות חשש מ[[עמידות לאנטיביוטיקה]], חשש מפני [[משבש אנדוקריני|חומרים משבשים אנדוקריניים]], [[ירידה בפוריות גברים]], כמו גם עליה ב[[בדידות]] ו[[דיכאון]], עליה ב[[השמנה]], ובעיות [[התמכרות]]. כיום מרחק מעל 250 מטר כבר נחשב ללא נוח להליכה מה שמעולם לא קרה במהלך ההיסטוריה האנושית. התמותה מהשמנה היא פי 3 מהתמותה מרעב{{הערה|Stephen Adams [https://www.telegraph.co.uk/news/health/news/9742960/Obesity-killing-three-times-as-many-as-malnutrition.html Obesity killing three times as many as malnutrition] 13. לדצמבר 2012, The Telegrafh}}. בנוסף לכך קיימת בעיה גוברת של [[נתק מהמציאות]] או ([[בורות רציונלית|בורות מרצון]]) - בשנים האחרונות יש מונח "[[זומבי אפוקליפס]]", באנגלית zombie apocalypse כאפשרות של קריסת הציביליזציה האנושית עקב [[מציאות מדומה|אובדן קשר למציאות]] ו[[התמכרות למערכות מחשוב]] בפרט ל[[התמכרות לסמארטפון|סמארטפונים]]. המונח ידוע גם כ-smartphone zombie apocalypse, או smartphone apocalypse או zombie smartphone apocalypse {{הערה|Aubrey Perry [https://www.smh.com.au/opinion/the-real-dangers-of-a-society-of-phone-zombies-20180129-h0q086.html The real dangers of a society of phone zombies] 2 לפברואר 2018, The Sydney Morning Herald}}{{הערה|Aaron DykesMelissa Dykes [https://www.activistpost.com/2016/04/people-are-merging-with-their-smartphones.html People Are Merging with Their Smartphones] 23 לאפריל 2016, ALTERNATIVE NEWS & INDEPENDENT VIEWS}}{{הערה|Ren Renolds [https://medium.com/@ren_seed/smartphone-zombie-kid-apocalypse-is-coming-27edf953fcad Smartphone zombie kid apocalypse is coming!] 9 למרץ 2018}}.
    
[[תמונה:בייגלה הקיימות.jpeg|right|thumb|350px|"בייגלה הקיימות" הוא תרשים המתאר תאורייה של [[קייט רייוורת'|קייט ראוורטצ']]. לפי התאורייה הצריכה של האנושות צריכה להיות מאוזנת כך שמצד אחד לא תגרום למחסור כמו רעב לדוגמה ומצד שני לא יגרום לצריכה עודפת הגורמת לשינויי אקלים, התכלות משאבים ועוד בעיות סביבתיות. היא לא ציינה שצריכה עודפת גורמת גם לבעיות בריאותיות כמו השמנה, אורח חיים יושבני ועוד.]]
 
[[תמונה:בייגלה הקיימות.jpeg|right|thumb|350px|"בייגלה הקיימות" הוא תרשים המתאר תאורייה של [[קייט רייוורת'|קייט ראוורטצ']]. לפי התאורייה הצריכה של האנושות צריכה להיות מאוזנת כך שמצד אחד לא תגרום למחסור כמו רעב לדוגמה ומצד שני לא יגרום לצריכה עודפת הגורמת לשינויי אקלים, התכלות משאבים ועוד בעיות סביבתיות. היא לא ציינה שצריכה עודפת גורמת גם לבעיות בריאותיות כמו השמנה, אורח חיים יושבני ועוד.]]
שורה 81: שורה 81:     
===עודף צריכה כגורם לעוני===
 
===עודף צריכה כגורם לעוני===
[[צמיחה כלכלית]] הובילה עד כה להגדלה ניכרת של הפעילות הכלכלית, דבר שהוביל לכך שיש יותר [[הון תעשייתי]] ו[[מוצרים פרטיים]] - יש יותר קומביינאים, [[דשן כימי]], ולכן יש גם הרבה יותר [[מזון]] בעולם. בינתיים כמות המזון כמו גם מוצרים רבים אחרים כמו ביגוד, בתים, מכוניות עלתה בקצב גבוה הרבה יותר מהר מאשר קצב גידול האוכלוסיה, כך שסה"כ יש יותר מוצרים ליותר אנשים. כמות המוצרים לנפש גדלה מאוד הן במדינות העשירות והן במדינות העניות. שאלות הנוגעות ל[[קיימות|קיימות אקולוגית]] שואלות כמה זמן הגידול הזה יכול להחזיק מעמד ומה המחיר שלו. לדוגמה מה המחיר של [[המהפכה הירוקה]] והתלות שהיא יצרה בין [[מזון]] לבין משאבים מתכלים כמו [[נפט]] או [[פוספט|כריית פוספט]].   
+
[[צמיחה כלכלית]] הובילה עד כה להגדלה ניכרת של הפעילות הכלכלית, דבר שהוביל לכך שיש יותר [[הון תעשייתי]] ו[[מוצרים פרטיים]] - יש יותר קומביינאים, [[דשן כימי]], ולכן יש גם הרבה יותר [[מזון]] בעולם. בינתיים כמות המזון כמו גם מוצרים רבים אחרים כמו ביגוד, בתים, מכוניות עלתה בקצב גבוה הרבה יותר מהר מאשר קצב גידול האוכלוסייה, כך שסה"כ יש יותר מוצרים ליותר אנשים. כמות המוצרים לנפש גדלה מאוד הן במדינות העשירות והן במדינות העניות. שאלות הנוגעות ל[[קיימות|קיימות אקולוגית]] שואלות כמה זמן הגידול הזה יכול להחזיק מעמד ומה המחיר שלו. לדוגמה מה המחיר של [[המהפכה הירוקה]] והתלות שהיא יצרה בין [[מזון]] לבין משאבים מתכלים כמו [[נפט]] או [[פוספט|כריית פוספט]].   
    
מצד שני [[עוני]] של השכבות העניות במדינות העשירות ושל רוב האוכלוסייה ב[[מדינות עניות|מדינות העניות]] נובע בחלקו [[מחסור ועודף|מהעודף]] במדינות העשירות ושל האליטות במדינות עניות. סיבה מרכזית לכך היא תחרות על אותם משאבי טבע. לעיתים ניתן להגביר את ההפקה וכך יש יותר משאבים לכולם (לדוגמה כריית מתכות) אבל לפחות חלק מהמשאבים נתונים במחסור כך שהגדלת ההספקה למדינות העשירות עלולה על חשבון מחסור לרוב תושבי המדינות העניות לדוגמה בדילמות של [[ניכוס אנושי של ייצור ראשוני נטו]], [[משבר המים העולמי]], [[מזון מול דלק]], גידול מזון מותרות מול מזון בסיסי, [[ברוא יערות|כריתת יערות]], [[דיג יתר]] ו[[שימושי קרקע]] - ודברים אלה עלולים ליצור מצבים בהם [[אי שוויון כלכלי]] או [[אי שוויון פוליטי]] גוררים הגברה של ה[[עוני]]. דוגמאות נוספות נוגעות לתחרות על שטחים עירוניים בין עשירים לעניים. בעיות אלה לא תמיד מייצרות עוני באופן ישיר - אלא גם באופן עקיף - אם מדינות עשירות השאירו למדינות עניות כמות נמוכה של משאבים לחלוק עם מדינות אחרות, או עם תושבים אחרים של אותה מדינה התוצאה עלולה להיות מלחמה או מלחמת אזרחים ולא רק עוני - ומלחמה זו עלולה לגרום עוני ובעיות נוספות.  
 
מצד שני [[עוני]] של השכבות העניות במדינות העשירות ושל רוב האוכלוסייה ב[[מדינות עניות|מדינות העניות]] נובע בחלקו [[מחסור ועודף|מהעודף]] במדינות העשירות ושל האליטות במדינות עניות. סיבה מרכזית לכך היא תחרות על אותם משאבי טבע. לעיתים ניתן להגביר את ההפקה וכך יש יותר משאבים לכולם (לדוגמה כריית מתכות) אבל לפחות חלק מהמשאבים נתונים במחסור כך שהגדלת ההספקה למדינות העשירות עלולה על חשבון מחסור לרוב תושבי המדינות העניות לדוגמה בדילמות של [[ניכוס אנושי של ייצור ראשוני נטו]], [[משבר המים העולמי]], [[מזון מול דלק]], גידול מזון מותרות מול מזון בסיסי, [[ברוא יערות|כריתת יערות]], [[דיג יתר]] ו[[שימושי קרקע]] - ודברים אלה עלולים ליצור מצבים בהם [[אי שוויון כלכלי]] או [[אי שוויון פוליטי]] גוררים הגברה של ה[[עוני]]. דוגמאות נוספות נוגעות לתחרות על שטחים עירוניים בין עשירים לעניים. בעיות אלה לא תמיד מייצרות עוני באופן ישיר - אלא גם באופן עקיף - אם מדינות עשירות השאירו למדינות עניות כמות נמוכה של משאבים לחלוק עם מדינות אחרות, או עם תושבים אחרים של אותה מדינה התוצאה עלולה להיות מלחמה או מלחמת אזרחים ולא רק עוני - ומלחמה זו עלולה לגרום עוני ובעיות נוספות.  
שורה 132: שורה 132:  
נכון לידע המדעי ולטכנולוגיה הקיימת כיום רוב המודלים של [[התיישבות בחלל]] אינם פותרים בעיות של [[גידול אוכלוסין]] בכוכב שכן רק כמות קטנה של אנשים יכולה להגר החוצה מהפלנטה. הדבר נובע הן מהיותו של כדור הארץ "בור כבידה" והן מכך שהקמת מושבות במקומות אחרים היא משימה קשה מאוד הדורשת אנרגיה משאבים טבעיים וקשיים טכנולוגיה והתארגנות. יותר מכך המושבות האלה בעצמן מוגבלות ביכולת שלהן לצמוח הלאה בגלל שהן צריכות לדאוג בכוחות עצמן ל[[מחזור ביוגאוכימי|מחזור ביוגאוכימיים]] תקינים, להספקה של אנרגיה, של מזון ולתנאים רבים אחרים שבכדור הארץ מסופקים "חינם" על ידי [[הביוספרה]] -[[שירותי המערכת האקולוגית]]. לדוגמה אם נדמיין יציאה של 100 אלף אנשים מכדור הארץ למאדים עדיין יוותרו בכדור הארץ מעל 8 מיליארד תושבים שיצטרכו להתקיים איכשהו. בנוסף -100 האלף התושבים החדשים במאדים יצטרכו לשמור על כלכלת מצב יציב בכוכב או שיפנו לכיוון של צמיחה - ופירוש הדבר שגם הם ימלאו את מאדים. ככל שיצאו יותר אנשים מכדור הארץ (ויעזרו להפחית לחץ של אוכלוסיה גוברת או של הגברת הצריכה לנפש) כך אנשים אלה יתקלו מהר יותר בגבולות חדשים בכוכבי הלכת או במושבות החלל שלהם. משום כך גם פתרונות של מסע בחלל מחייבים בעצם הכרה של רעיונות של [[כלכלה בת קיימא]] ויכולת ייצוב ועמידה בזעזועים ([[חוסן]]) מבחינה אנרגטית, סביבתית, חברתית, כלכלית ועוד.
 
נכון לידע המדעי ולטכנולוגיה הקיימת כיום רוב המודלים של [[התיישבות בחלל]] אינם פותרים בעיות של [[גידול אוכלוסין]] בכוכב שכן רק כמות קטנה של אנשים יכולה להגר החוצה מהפלנטה. הדבר נובע הן מהיותו של כדור הארץ "בור כבידה" והן מכך שהקמת מושבות במקומות אחרים היא משימה קשה מאוד הדורשת אנרגיה משאבים טבעיים וקשיים טכנולוגיה והתארגנות. יותר מכך המושבות האלה בעצמן מוגבלות ביכולת שלהן לצמוח הלאה בגלל שהן צריכות לדאוג בכוחות עצמן ל[[מחזור ביוגאוכימי|מחזור ביוגאוכימיים]] תקינים, להספקה של אנרגיה, של מזון ולתנאים רבים אחרים שבכדור הארץ מסופקים "חינם" על ידי [[הביוספרה]] -[[שירותי המערכת האקולוגית]]. לדוגמה אם נדמיין יציאה של 100 אלף אנשים מכדור הארץ למאדים עדיין יוותרו בכדור הארץ מעל 8 מיליארד תושבים שיצטרכו להתקיים איכשהו. בנוסף -100 האלף התושבים החדשים במאדים יצטרכו לשמור על כלכלת מצב יציב בכוכב או שיפנו לכיוון של צמיחה - ופירוש הדבר שגם הם ימלאו את מאדים. ככל שיצאו יותר אנשים מכדור הארץ (ויעזרו להפחית לחץ של אוכלוסיה גוברת או של הגברת הצריכה לנפש) כך אנשים אלה יתקלו מהר יותר בגבולות חדשים בכוכבי הלכת או במושבות החלל שלהם. משום כך גם פתרונות של מסע בחלל מחייבים בעצם הכרה של רעיונות של [[כלכלה בת קיימא]] ויכולת ייצוב ועמידה בזעזועים ([[חוסן]]) מבחינה אנרגטית, סביבתית, חברתית, כלכלית ועוד.
   −
ישנם 4 אדאולוגיות שנמצאות בסתירה מסוימת עם כלכלת מצב יציב:
+
ישנם 4 אידאולוגיות שנמצאות בסתירה מסוימת עם כלכלת מצב יציב:
    
1. [[קפיטליזם]]. מכיוון שהוא נוצר לשם צמיחה כלכלית בלתי מוגבלת ובנוי למטרה הזו.
 
1. [[קפיטליזם]]. מכיוון שהוא נוצר לשם צמיחה כלכלית בלתי מוגבלת ובנוי למטרה הזו.
   −
2. [[מרקסיזם|סוציאליזם במובן המרקסיסטי, או קרוב אליו]]. כי הוא גם דוגל בצמיחה כלכלית בלתי מוגבלת עם כי שיטת חלוקת המשאבים צריכה להיות אחרת מאשר בקפיטליזם בתאוריה. במציאות עדעכשיו כל הכלכלות שדגלו בגידול התוצר המקומי הגולמי כמטרה עיקרית בסופו של דבר נהפכו לקפיטליסטיות.
+
2. [[מרקסיזם|סוציאליזם במובן המרקסיסטי, או קרוב אליו]]. כי הוא גם דוגל בצמיחה כלכלית בלתי מוגבלת עם כי שיטת חלוקת המשאבים צריכה להיות אחרת מאשר בקפיטליזם בתאוריה. במציאות עד עכשיו כל הכלכלות שדגלו בגידול התוצר המקומי הגולמי כמטרה עיקרית בסופו של דבר נהפכו לקפיטליסטיות.
   −
3. [[קידמה]]. יש הגדרות שונות אבל הרוב חושבים שמדובר בתהליך בלתי תלוי באדם, הכולל שכלל בלתי פוסק של הטכנולוגיה, וחייבים להשתתף בתהליך זה בלי לחשוב יעל מושגים כמו טוב ורע. כדי להגיע לכלכת מצב יציב - לא רק כלכלה שלא צומחת אלא גם כלכלה בה הצריכה היא ברמה הטובה ביותר לבריאות ולסביבה - פעמים רבות צריך לחזור לטכ נולוגיה פשוטה יותר. כך לדוגמה האופניים נכנסו לשימוש המוני בשנות ה 90 של המאה ה 19 ומכוניות בשנות ה 20 של המאה ה 20 כך שמעבר ממכונית לאופניים מנוגד לעיקרון הקידמה אבל מהווה הטבה עם בוחנים אותו מבחינת מושגים כמו טוב ורע. זה חריף עוד יותר עם מקדמים הליכה - בני הולכים מאז שנוצרו, אומנם גם בשביל ללכת כמו שצריך חייבים טכנולוגיה - בגדים, נעליים, כובע, משקפי שמש, אבל היא פחות משוכללת ממכונית. אטותץו הדבר אפשר לומר על [[בנייה בלבני קש]], [[חקלאות אורגנית]] ועוד.
+
3. [[קידמה]]. יש הגדרות שונות אבל הרוב חושבים שמדובר בתהליך בלתי תלוי באדם, הכולל שכלל בלתי פוסק של הטכנולוגיה, וחייבים להשתתף בתהליך זה בלי לחשוב יעל מושגים כמו טוב ורע. כדי להגיע לכלכת מצב יציב - לא רק כלכלה שלא צומחת אלא גם כלכלה בה הצריכה היא ברמה הטובה ביותר לבריאות ולסביבה - פעמים רבות צריך לחזור לטכנולוגיה פשוטה יותר. כך לדוגמה האופניים נכנסו לשימוש המוני בשנות ה 90 של המאה ה 19 ומכוניות בשנות ה 20 של המאה ה 20 כך שמעבר ממכונית לאופניים מנוגד לעיקרון הקידמה אבל מהווה הטבה עם בוחנים אותו מבחינת מושגים כמו טוב ורע. זה חריף עוד יותר עם מקדמים הליכה - בני הולכים מאז שנוצרו, אומנם גם בשביל ללכת כמו שצריך חייבים טכנולוגיה - בגדים, נעליים, כובע, משקפי שמש, אבל היא פחות משוכללת ממכונית. אותו הדבר אפשר לומר על [[בנייה בלבני קש]], [[חקלאות אורגנית]] ועוד.
    
4. [[נשק|השגת ביטחון באמצעות מלחמות ופוטנציאל צבאי]]. כדי לתחזק צבא גדול יותר עם טכנולוגיה משוכללת יותר צריך יותר כסף ובשביל זה צריך להגביר צריכה כדי שיהיה יותר כסף מאשר ליריב. אפשר להשיג ביטחון על ידי השמדת נשק בו זמנית בכל העולם אבל גישה זו בינתיים איננה השלטת.
 
4. [[נשק|השגת ביטחון באמצעות מלחמות ופוטנציאל צבאי]]. כדי לתחזק צבא גדול יותר עם טכנולוגיה משוכללת יותר צריך יותר כסף ובשביל זה צריך להגביר צריכה כדי שיהיה יותר כסף מאשר ליריב. אפשר להשיג ביטחון על ידי השמדת נשק בו זמנית בכל העולם אבל גישה זו בינתיים איננה השלטת.
שורה 144: שורה 144:  
== יישום כלכלת מצב יציב בעולם ==
 
== יישום כלכלת מצב יציב בעולם ==
 
{{הפניה לערך מורחב|פשטות מרצון}}
 
{{הפניה לערך מורחב|פשטות מרצון}}
מעבר לכלכלת מצב יציב דורשת הגבלת הצריכה לרמה המיטיבה עם הסביבה והבריאות. בשביל אלה שצורכים יותר מידי פירושה ירידה בצריכה ובשביל אלה הצורכים מעט מידי - עלייה בצריכה. רבים כותבים על המאבק במחסור, בעוני ומתגאים בכך - מטרה זו מהווה חלק [[יעדי פיתוח בר קיימא של ארגון האומות המאוחדות|מיעדי פיתוח בר קיימא של ארגון האומות המאוחדות]]. לעומת זאת ירידה בצריכה או [[פשטות מרצון]] היא לא נושא פופולרי ולכן המונח כלכלת מצב יציב איננו מוזכר הרבה בתקשורת. אם זאת במידה בה הדבר נדרש מבחינה בריאותית, סביבתית, חברתית, אנשים, ארגונים וממשלות מגבילים צריכה עודפת. צמצום צריכה כזה בדרך כלל מעלה את רמת החיים של כלל האנושות כולל אלה שכמות הכסף שלהם מצתמצמת כתוצאה מכך. דוגמאות נפוצות להגבלה כזאת:
+
מעבר לכלכלת מצב יציב דורשת הגבלת הצריכה לרמה המיטיבה עם הסביבה והבריאות. בשביל אלה שצורכים יותר מידי פירושה ירידה בצריכה ובשביל אלה הצורכים מעט מידי - עלייה בצריכה. רבים כותבים על המאבק במחסור, בעוני ומתגאים בכך - מטרה זו מהווה חלק [[יעדי פיתוח בר קיימא של ארגון האומות המאוחדות|מיעדי פיתוח בר קיימא של ארגון האומות המאוחדות]]. לעומת זאת ירידה בצריכה או [[פשטות מרצון]] היא לא נושא פופולרי ולכן המונח כלכלת מצב יציב איננו מוזכר הרבה בתקשורת. אם זאת במידה בה הדבר נדרש מבחינה בריאותית, סביבתית, חברתית, אנשים, ארגונים וממשלות מגבילים צריכה עודפת. צמצום צריכה כזה בדרך כלל מעלה את רמת החיים של כלל האנושות כולל אלה שכמות הכסף שלהם מצטמצמת כתוצאה מכך. דוגמאות נפוצות להגבלה כזאת:
 
===צעדים אישיים===
 
===צעדים אישיים===
 
* [[תזונה בריאה]]. הדבר מצמצם את רווחי [[תעשיית המזון]] ומכיוון שזו חלק משמעותי מהכלכלה העולמית במידה מסוימת את הצמיחה של הכלכלה כולה. אם זאת היא מעלה משמעותית את רמת החיים של הנוקטים בה. כמות גדולה מאוד של אנשים היום עושים דיאטה{{הערה|סוכנויות הידיעות[https://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3386108,00.html סקר: באיזו מדינה עושים הכי הרבה דיאטה?] 12 לינואר 2010, כלכליסט}}, בארצות הברית 45 מיליון בשנה מצטרפים לעושי הדיאטה{{הערה|Boston Medical Center [https://www.bmc.org/nutrition-and-weight-management/weight-management WEIGHT MANAGEMENT]}} יותר מ-50% מהנשים, יותר מ-9 0% מהמתבגרים{{הערה|TAMMY DRAY[https://www.livestrong.com/article/390541-facts-statistics-about-dieting/ Facts & Statistics About Dieting]Livestrong}}. סביר להניח שיש ביניהם, גם אלה שעובדים בחקלאות או בתעשיית המזון, שיש להם מניות בחברות האלה, ואפילו בעלי חברות או חוות. כאשר הם עושים דיאטה הם מעלים את רמת חייהם תוך צמצום הרווחים הכספיים שלהם. כמו כן דיאטה מצמצמת את הרווחים של [[תעשיית התרופות]].  
 
* [[תזונה בריאה]]. הדבר מצמצם את רווחי [[תעשיית המזון]] ומכיוון שזו חלק משמעותי מהכלכלה העולמית במידה מסוימת את הצמיחה של הכלכלה כולה. אם זאת היא מעלה משמעותית את רמת החיים של הנוקטים בה. כמות גדולה מאוד של אנשים היום עושים דיאטה{{הערה|סוכנויות הידיעות[https://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3386108,00.html סקר: באיזו מדינה עושים הכי הרבה דיאטה?] 12 לינואר 2010, כלכליסט}}, בארצות הברית 45 מיליון בשנה מצטרפים לעושי הדיאטה{{הערה|Boston Medical Center [https://www.bmc.org/nutrition-and-weight-management/weight-management WEIGHT MANAGEMENT]}} יותר מ-50% מהנשים, יותר מ-9 0% מהמתבגרים{{הערה|TAMMY DRAY[https://www.livestrong.com/article/390541-facts-statistics-about-dieting/ Facts & Statistics About Dieting]Livestrong}}. סביר להניח שיש ביניהם, גם אלה שעובדים בחקלאות או בתעשיית המזון, שיש להם מניות בחברות האלה, ואפילו בעלי חברות או חוות. כאשר הם עושים דיאטה הם מעלים את רמת חייהם תוך צמצום הרווחים הכספיים שלהם. כמו כן דיאטה מצמצמת את הרווחים של [[תעשיית התרופות]].  
   −
* עידוד [[אורח חיים פעיל]]. הדבר מצמצם רווחים של חברות האנרגיה המספקות דלקים לחשמל, לכלי התחבורה, את הרווחים של תעשיית התרופות ואת הרווחים של הרבה מאוד חברות המייצרות מוצרים אשר מחליפים פעילות אנושית (מכונית, מכונת כביסה, מייבש שיער, שלט רחוק וכך הלאה). הרבה מאוד אנשים משתדלים לנהל אורח חיים פעיל והרבה ממשלות ארגונים ובתי ספר מקדמות אותו. למעשה כאשר בבית הספר עושים שיעור [[פעילות גופנית]] למרות שאפשר היה לעשות במקום שיעור מחשוב, הם מצמצמים בכך את הרווחים של חברת המחשבים, את הרווחים של החברה שמספקת חשמל למחשב ושל החברה שמספקת דלק לתחנת החשמל שמפעילה את הפלפון. סביר להניח שבין אלה המשתדלים לנהל אורח חיים פעיל, יש גם אנשים אשר מקבלים רווחים מאחת התעשיות המוזכרות לעיל, למעשה ייתכן שאפילו הרוב. אם זאת הם מעלים בזאת את רמת החיים שלהם/ן גם כי יהיו יותר בריאים וגם בדרכים נוספות. לדוגמה אחת מהדרכים הבולטות לעודד אותו היא עידוד [[תחבורה ציבורית]] ו[[אופניים]] מה שמפחית גם [[זיהום אוויר]], [[תאונות דרכים]] ו[[פקקי תנועה]] וזה שוב מעלה את רמת חייהם גם של מי שמקבל את רווחיו מתעשיית הרכב.
+
* עידוד [[אורח חיים פעיל]]. הדבר מצמצם רווחים של חברות האנרגיה המספקות דלקים לחשמל, לכלי התחבורה, את הרווחים של תעשיית התרופות ואת הרווחים של הרבה מאוד חברות המייצרות מוצרים אשר מחליפים פעילות אנושית (מכונית, מכונת כביסה, מייבש שיער, שלט רחוק וכך הלאה). הרבה מאוד אנשים משתדלים לנהל אורח חיים פעיל והרבה ממשלות ארגונים ובתי ספר מקדמות אותו. למעשה כאשר בבית הספר עושים שיעור [[פעילות גופנית]] למרות שאפשר היה לעשות במקום שיעור מחשוב, הם מצמצמים בכך את הרווחים של חברת המחשבים, את הרווחים של החברה שמספקת חשמל למחשב ושל החברה שמספקת דלק לתחנת החשמל שמפעילה את הטלפון הנייד. סביר להניח שבין אלה המשתדלים לנהל אורח חיים פעיל, יש גם אנשים אשר מקבלים רווחים מאחת התעשיות המוזכרות לעיל, למעשה ייתכן שאפילו הרוב. אם זאת הם מעלים בזאת את רמת החיים שלהם/ן גם כי יהיו יותר בריאים וגם בדרכים נוספות. לדוגמה אחת מהדרכים הבולטות לעודד אותו היא עידוד [[תחבורה ציבורית]] ו[[אופניים]] מה שמפחית גם [[זיהום אוויר]], [[תאונות דרכים]] ו[[פקקי תנועה]] וזה שוב מעלה את רמת חייהם גם של מי שמקבל את רווחיו מתעשיית הרכב.
 
* צמצום שימוש ב[[פלסטיק|פלסטיק חד פעמי]]. מכיון שהיום פלסטיק נמצא אפילו באוויר{{הערה|Kevin Luo[https://www.weforum.org/agenda/2018/06/microplastic-pollution-in-air-pollutes-our-lungs/ Are you breathing plastic air at home? Here’s how microplastics are polluting our lungs]4 ליוני 2018, World Economic Forum}}, סביר שצמצום השימוש מעלה את רמת חייהם גם של בעלי חברות הפלסטיק והנפט והגז ממנו הוא נעשה למרות שמוריד את רווחיהם.
 
* צמצום שימוש ב[[פלסטיק|פלסטיק חד פעמי]]. מכיון שהיום פלסטיק נמצא אפילו באוויר{{הערה|Kevin Luo[https://www.weforum.org/agenda/2018/06/microplastic-pollution-in-air-pollutes-our-lungs/ Are you breathing plastic air at home? Here’s how microplastics are polluting our lungs]4 ליוני 2018, World Economic Forum}}, סביר שצמצום השימוש מעלה את רמת חייהם גם של בעלי חברות הפלסטיק והנפט והגז ממנו הוא נעשה למרות שמוריד את רווחיהם.
 
* תמיכה ב[[חקלאות אורגנית]].
 
* תמיכה ב[[חקלאות אורגנית]].
שורה 163: שורה 163:  
בתחילת 2018 פורסם מחקר שערכו 4 מדענים מאנגליה וגרמניה. הם בחנו האם ניתן להגיע לרמת חיים אשר נחשבת כגבוהה, לפי אמות המידה המערביות, לכל האוכלוסייה בעולם מבלי לעבור אף אחד מ[[גבולות פלנטריים|הגבולות הפלנטריים]]. עד כה אף מדינה לא הצליחה בזה. מדינות כמו [[ארצות הברית]] ובריטניה הגיעו לרמת חיים גבוהה, אבל עוברות את הגבולות הפלנטריים. מדינות כמו סרי-לנקה לא עוברת אף גבול פלנטרי אבל לא הגיע לרמת חיים גבוהה. המדינה הקרובה ביותר להשיג את המטרה היא וייטנאם - היא השיגה 6 מתוך 11 התנאים שצריכים להתקיים כדי שרמת החיים תחשב לגבוהה, ועברה רק גבול אחד: פליטות [[פחמן דו חמצני|הפחמן הדו חמצני]]. לטענת החוקרים קיימת נקודת מפנה שלאחריה הגדלת כמות המוצרים כבר לא מוסיפה לאושר האנשים. מדינות כמו ארצות הברית ובריטניה עברו בהרבה את הנקודה הזו, ואם יפחיתו אותה זה ייתן יותר אפשרויות למדינות העניות להשיג רמת חיים כזאת. החוקרים יצרו אפילו מודל בו האנשים יכולים לשנות את אמות המידה של רמת החיים שנחשבת כגבוהה, אם הם לא מסכימים עם אמות המידה המקובלות, ולראות כיצד הדבר משפיע על מעבר [[גבולות פלנטריים|הגבולות הפלנטריים]]. לטענת החוקרים המסקנות העיקריות מהמחקר הן, שדרוש צמצום דראסטי של [[פערים חברתיים|הפערים החברתיים]], מעבר מ[[דלק מחצבי|דלקים פוסיליים]] ל[[אנרגיה מתחדשת]] והפסקת הרדיפה של מדינות כמו אנגליה וארצות הברית אחרי צמיחה כלכלית אשר איננה משפרת יותר את איכות החיים של אזרחיהם.{{הערה|Daniel O'Neill [https://theconversation.com/is-it-possible-for-everyone-to-live-a-good-life-within-our-planets-limits-91421 Is it possible for everyone to live a good life within our planet’s limits?] 08.02.2018, The Conversation}}.
 
בתחילת 2018 פורסם מחקר שערכו 4 מדענים מאנגליה וגרמניה. הם בחנו האם ניתן להגיע לרמת חיים אשר נחשבת כגבוהה, לפי אמות המידה המערביות, לכל האוכלוסייה בעולם מבלי לעבור אף אחד מ[[גבולות פלנטריים|הגבולות הפלנטריים]]. עד כה אף מדינה לא הצליחה בזה. מדינות כמו [[ארצות הברית]] ובריטניה הגיעו לרמת חיים גבוהה, אבל עוברות את הגבולות הפלנטריים. מדינות כמו סרי-לנקה לא עוברת אף גבול פלנטרי אבל לא הגיע לרמת חיים גבוהה. המדינה הקרובה ביותר להשיג את המטרה היא וייטנאם - היא השיגה 6 מתוך 11 התנאים שצריכים להתקיים כדי שרמת החיים תחשב לגבוהה, ועברה רק גבול אחד: פליטות [[פחמן דו חמצני|הפחמן הדו חמצני]]. לטענת החוקרים קיימת נקודת מפנה שלאחריה הגדלת כמות המוצרים כבר לא מוסיפה לאושר האנשים. מדינות כמו ארצות הברית ובריטניה עברו בהרבה את הנקודה הזו, ואם יפחיתו אותה זה ייתן יותר אפשרויות למדינות העניות להשיג רמת חיים כזאת. החוקרים יצרו אפילו מודל בו האנשים יכולים לשנות את אמות המידה של רמת החיים שנחשבת כגבוהה, אם הם לא מסכימים עם אמות המידה המקובלות, ולראות כיצד הדבר משפיע על מעבר [[גבולות פלנטריים|הגבולות הפלנטריים]]. לטענת החוקרים המסקנות העיקריות מהמחקר הן, שדרוש צמצום דראסטי של [[פערים חברתיים|הפערים החברתיים]], מעבר מ[[דלק מחצבי|דלקים פוסיליים]] ל[[אנרגיה מתחדשת]] והפסקת הרדיפה של מדינות כמו אנגליה וארצות הברית אחרי צמיחה כלכלית אשר איננה משפרת יותר את איכות החיים של אזרחיהם.{{הערה|Daniel O'Neill [https://theconversation.com/is-it-possible-for-everyone-to-live-a-good-life-within-our-planets-limits-91421 Is it possible for everyone to live a good life within our planet’s limits?] 08.02.2018, The Conversation}}.
   −
ב 2018 פרסם טאדז׳יו מולר-אקטיביסט סביבתי וד״ר לתיאוריה פוליטית, האחראי על ריכוז תחום הצדק האקלימי ודמוקרטיה אנרגטית בקרן רוזה לוקסמבורג-כתבה בה הוא קורה לשלב בין התנועה ל[[פתרונות למשבר האקלים]] ל[[אי צמיחה|תנועה להפחתת ייצור]] (Degrowth){{הערה|טאדז׳יו מולר [http://www.haokets.org/2018/07/11/%D7%9C%D7%90-%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%95-%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%94-%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9E%D7%A9%D7%91%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9B%D7%9E%D7%A9%D7%91%D7%A8/ לא כולנו באותה הסירה: משבר האקלים כמשבר של צדק] 11 ליולי 2018, העוקץ}}.
+
ב-2018 פרסם טאדז׳יו מולר-אקטיביסט סביבתי וד״ר לתיאוריה פוליטית, האחראי על ריכוז תחום הצדק האקלימי ודמוקרטיה אנרגטית בקרן רוזה לוקסמבורג-כתבה בה הוא קורה לשלב בין התנועה ל[[פתרונות למשבר האקלים]] ל[[אי צמיחה|תנועה להפחתת ייצור]] (Degrowth){{הערה|טאדז׳יו מולר [http://www.haokets.org/2018/07/11/%D7%9C%D7%90-%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%95-%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%94-%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9E%D7%A9%D7%91%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9B%D7%9E%D7%A9%D7%91%D7%A8/ לא כולנו באותה הסירה: משבר האקלים כמשבר של צדק] 11 ליולי 2018, העוקץ}}.
   −
ב 2019 פרסמה קבוצת מומחים בשם The Lancet Comission מסמך שטוען כי [[שוק המזון העולמי|מערכת המזון העולמית]] שמביאה ל[[רעב]] מביאה גם ל[[השמנה]] ול[[שינויי אקלים]]. היא מייצרת עוני מצד אחד ועודף מצד שני ושניהם גורמים לתחלואה ותמותה ניכרת. היא גם גורמת להרבה פליטות גזי חממה לחינם, כי [[בזבוז מזון|המזון נזרק]] או משמש להרעת מצב הבריאותי של המשמינים. הקבוצה טוענת שהרעב וההשמנה הפכו לצמד מגפות עולם. יש לציין שהקבוצה ממליצה כרגיל על צעדים רפרסיביים - כמו חוקים שיראו כמה כסף פוליטיקאים מקבלים מחברות המזון, אבל לא ממליצה על צעדי הסברה לאלה שיוצרים את הבעיה,  למרות ששבמקרה ההשמנה חלק מהסובלים העיקריים הם דווקא אנשים בעלי השפעה משמעותית על המערכת - הבעלים ומחזיקי המניות של חברות המזון, כך שכנראה שצריך לשים דגש על הסברה לקבוצה זו. צעדים אחרים שהיא מציעה כוללים הדבקת תוויות על מוצרים שיראו את הערך התזונתי שלהם, השקעה בתחבורה ציבורית כדי להגביר [[אורח חיים פעיל]], [[הסטת השקעות]] לעבר מוצרי מזון בריאים יותר, ויצירת קרן למיגור הרעב{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/lancet-commission-obesity-malnutrition-climate-change-2627405268.html Experts Issue Urgent Call to Act on Triple Threat of Obesity, Malnutrition and Climate Change]29.01.2019, Ecowatch}}.
+
ב-2019 פרסמה קבוצת מומחים בשם The Lancet Comission מסמך שטוען כי [[שוק המזון העולמי|מערכת המזון העולמית]] שמביאה ל[[רעב]] מביאה גם ל[[השמנה]] ול[[שינויי אקלים]]. היא מייצרת עוני מצד אחד ועודף מצד שני ושניהם גורמים לתחלואה ותמותה ניכרת. היא גם גורמת להרבה פליטות גזי חממה לחינם, כי [[בזבוז מזון|המזון נזרק]] או משמש להרעת מצב הבריאותי של המשמינים. הקבוצה טוענת שהרעב וההשמנה הפכו לצמד מגפות עולם. יש לציין שהקבוצה ממליצה כרגיל על צעדים רפרסיביים - כמו חוקים שיראו כמה כסף פוליטיקאים מקבלים מחברות המזון, אבל לא ממליצה על צעדי הסברה לאלה שיוצרים את הבעיה,  למרות שבמקרה ההשמנה חלק מהסובלים העיקריים הם דווקא אנשים בעלי השפעה משמעותית על המערכת - הבעלים ומחזיקי המניות של חברות המזון, כך שכנראה שצריך לשים דגש על הסברה לקבוצה זו. צעדים אחרים שהיא מציעה כוללים הדבקת תוויות על מוצרים שיראו את הערך התזונתי שלהם, השקעה בתחבורה ציבורית כדי להגביר [[אורח חיים פעיל]], [[הסטת השקעות]] לעבר מוצרי מזון בריאים יותר, ויצירת קרן למיגור הרעב{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/lancet-commission-obesity-malnutrition-climate-change-2627405268.html Experts Issue Urgent Call to Act on Triple Threat of Obesity, Malnutrition and Climate Change]29.01.2019, Ecowatch}}.
    
==== צמצום שימוש בפלסטיק חד פעמי ====
 
==== צמצום שימוש בפלסטיק חד פעמי ====
שורה 171: שורה 171:  
מכיון שהיום פלסטיק נמצא אפילו באוויר{{הערה|Kevin Luo[https://www.weforum.org/agenda/2018/06/microplastic-pollution-in-air-pollutes-our-lungs/ Are you breathing plastic air at home? Here’s how microplastics are polluting our lungs]4 ליוני 2018, World Economic Forum}}, סביר שצמצום השימוש מעלה את רמת חייהם גם של בעלי חברות הפלסטיק והנפט והגז ממנו הוא נעשה, את כל אנשים שמקבלים כסף מהפלסטיק, למרות שמוריד את רווחיהם.
 
מכיון שהיום פלסטיק נמצא אפילו באוויר{{הערה|Kevin Luo[https://www.weforum.org/agenda/2018/06/microplastic-pollution-in-air-pollutes-our-lungs/ Are you breathing plastic air at home? Here’s how microplastics are polluting our lungs]4 ליוני 2018, World Economic Forum}}, סביר שצמצום השימוש מעלה את רמת חייהם גם של בעלי חברות הפלסטיק והנפט והגז ממנו הוא נעשה, את כל אנשים שמקבלים כסף מהפלסטיק, למרות שמוריד את רווחיהם.
   −
צמצום השימוש בפלסטיק חד פעמי הגיע בזמן האחרון למימדים מרשימים, במיוחד אחרי שהתברר שדרך הפגיעה בפיטופנלקטון הפלסטיק יכול לגרום לאסון עולמי בקרוב. לפי נתוני [[ארגון האומות המאוחדות]], נכון ל-2018, 127 מדינות מגבילות או אוסרות את השימוש בשקיות פלסטיק חד פעמיות, 27 מדינות הגבילו את השימוש בסודגים אחרים של פלסטיק חד פעמי ו-8 מדינות הגבילו או אסרו את המיקרופחסטיק{{הערה|1=ארגון האומות המאוחדות [https://wedocs.unep.org/bitstream/handle/20.500.11822/27113/plastics_limits.pdf?sequence=1&isAllowed=y Legal Limits on Single-Use
+
צמצום השימוש בפלסטיק חד פעמי הגיע בזמן האחרון למימדים מרשימים, במיוחד אחרי שהתברר שדרך הפגיעה בפיטופנלקטון הפלסטיק יכול לגרום לאסון עולמי בקרוב. לפי נתוני [[ארגון האומות המאוחדות]], נכון ל-2018, 127 מדינות מגבילות או אוסרות את השימוש בשקיות פלסטיק חד פעמיות, 27 מדינות הגבילו את השימוש בסוגים אחרים של פלסטיק חד פעמי ו-8 מדינות הגבילו או אסרו את המיקרופלסטיק{{הערה|1=ארגון האומות המאוחדות [https://wedocs.unep.org/bitstream/handle/20.500.11822/27113/plastics_limits.pdf?sequence=1&isAllowed=y Legal Limits on Single-Use
 
Plastics and Microplastics: A Global Review of National Laws and Regulations]}}.
 
Plastics and Microplastics: A Global Review of National Laws and Regulations]}}.
   שורה 188: שורה 188:  
==== חקלאות אורגנית ====
 
==== חקלאות אורגנית ====
 
{{הפניה לערך מורחב|חקלאות אורגנית}}
 
{{הפניה לערך מורחב|חקלאות אורגנית}}
מצמצמת ייצור נפט גז וכימיכלים שונים על מנת לייצר דשן כימי, קוטלי עשבים וחרקים, הנדסה גנטית.
+
מצמצמת ייצור נפט גז וכימיקלים שונים על מנת לייצר דשן כימי, קוטלי עשבים וחרקים, הנדסה גנטית.
 
==== צמצום חשיפה למציאות מדומה ====
 
==== צמצום חשיפה למציאות מדומה ====
 
{{הפניה לערך מורחב|מציאות מדומה}}
 
{{הפניה לערך מורחב|מציאות מדומה}}
מצמצם ייצור חשמל להפעלת מחשבים, טלוויזיות, "סמארט"פונים, ייצור אנרגיה לבנייתים, העברה הטמנה, תפעול, מצמ צם ייצור כימכלים למטרות אלה.
+
מצמצם ייצור חשמל להפעלת מחשבים, טלוויזיות, סמארטפונים, ייצור אנרגיה לבנייתם, העברה הטמנה, תפעול, מצטמצם ייצור כימיקלים למטרות אלה.
 
==== תעשייה בת קיימא ====
 
==== תעשייה בת קיימא ====
 
{{הפניה לערך מורחב|תעשייה בת קיימא}}
 
{{הפניה לערך מורחב|תעשייה בת קיימא}}