שינויים

שומפטר נולד בעיר טרסט באוסטרו-הונגריה (היום, צ'כיה) למשפחה שהחזיקה במפעל טקסטיל. הוא החל את דרכו ככלכלן תחת כמה מאבות [[האסכולה האוסטרית]], [[אויגן פון בוהם-באוורק]] ו[[פרידריך פון ויזר]]. אחרי השלמת לימודי הדוקטורט שלו הפך שומפטר לעורך דין ושב למסגרת האקדמית רק בשנת 1909, כאשר הפך פרופסור ל[[אנתרופולוגיה]] באוניברסיטה של צ'רנוביץ, שם שימש עד תום מלחמת העולם הראשונה (לה התנגד). בתקופה זו כתב גם את "[[תאוריה של התפתחות כלכלית (ספר)|תאוריה של התפתחות כלכלית]]" (1911), בה התווה לראשונה את תאוריית היזמות שלו.  

שומפטר נולד בעיר טרסט באוסטרו-הונגריה (היום, צ'כיה) למשפחה שהחזיקה במפעל טקסטיל. הוא החל את דרכו ככלכלן תחת כמה מאבות [[האסכולה האוסטרית]], [[אויגן פון בוהם-באוורק]] ו[[פרידריך פון ויזר]]. אחרי השלמת לימודי הדוקטורט שלו הפך שומפטר לעורך דין ושב למסגרת האקדמית רק בשנת 1909, כאשר הפך פרופסור ל[[אנתרופולוגיה]] באוניברסיטה של צ'רנוביץ, שם שימש עד תום מלחמת העולם הראשונה (לה התנגד). בתקופה זו כתב גם את "[[תאוריה של התפתחות כלכלית (ספר)|תאוריה של התפתחות כלכלית]]" (1911), בה התווה לראשונה את תאוריית היזמות שלו.  

עם תום המלחמה, הצטרף שומפטר לוועדה לסוציאליזציה גרמנית בברלין, שהורכבה בעיקר מחוקרים [[מרקסיזם|מרקסיסטיים]] כמו הילפרדינג וקאוצ'קי וכלכלנים מאסכולת קיל כמו לווה ולדרר. זמן קצר אחרי כן, מונה לשר האוצר של אוסטריה, אך כשל בהתמודדות עם ההיפר אינפלציה ופוטר מתפקידו כעבור זמן קצר. אחרי משרה קצרת-ימים כמרצה בגראץ מונה למנהל בנק בידרמן בווינה, והוביל אותו לפשיטת רגל ב-1924.  

עם תום המלחמה, הצטרף שומפטר לוועדה לסוציאליזציה גרמנית בברלין, שהורכבה בעיקר מחוקרים [[מרקסיזם|מרקסיסטיים]] כמו הילפרדינג וקאוצ'קי וכלכלנים מאסכולת קיל כמו לווה ולדרר. זמן קצר אחרי כן, מונה לשר האוצר של אוסטריה, אך כשל בהתמודדות עם ההיפר אינפלציה ופוטר מתפקידו כעבור זמן קצר. אחרי משרה קצרת-ימים כמרצה בגראץ מונה למנהל בנק בידרמן בווינה, והוביל אותו לפשיטת רגל ב-1924.  

כישלונו בשוק הפרטי הוביל אותו בחזרה לאקדמיה, ובשנת 1925 הפך למרצה לכלכלה באוניברסיטה של בון. בשנת 1932 עבר שומפטר להרווארד, שם ירש את הכלכלן המרשליאני טאוסיג. עמיתיו שם היו כלכלנים כמו [[וסילי לאונטיף]], [[ריצ'רד גודווין]], [[פול סוויזי]], [[ג'ון קנת גלבריית]] ו[[גוטפריד פון הברלר]]. בתקופתו בהרווארד, היה מורם של כמה מן הכלכלנים הבולטים שיצאו משם. שומפטר נחשב למורה מחונן, שדורות רבים של כלכלנים שמעו בשקיקה את הרצאותיו.  

כישלונו בשוק הפרטי הוביל אותו בחזרה לאקדמיה, ובשנת 1925 הפך למרצה לכלכלה באוניברסיטה של בון. בשנת 1932 עבר שומפטר להרווארד, שם ירש את הכלכלן המרשליאני טאוסיג. עמיתיו שם היו כלכלנים כמו [[וסילי לאונטיף]], [[ריצ'רד גודווין]], [[פול סוויזי]], [[ג'ון קנת גלבריית]] ו[[גוטפריד פון הברלר]]. בתקופתו בהרווארד, היה מורם של כמה מן הכלכלנים הבולטים שיצאו משם. שומפטר נחשב למורה מחונן, שדורות רבים של כלכלנים שמעו בשקיקה את הרצאותיו.  

==עבודותיו החשובות==

==עבודותיו החשובות==

===היסטוריה של ניתוח כלכלי===

===היסטוריה של ניתוח כלכלי===

בקיאותו העצומה ב[[היסטוריה של הכלכלה]] וב[[היסטוריה של החשיבה הכלכלית]], באה לידי ביטוי בספרו הענק (1600 עמודים),'''"[[היסטוריה של ניתוח כלכלי (ספר)|היסטוריה של ניתוח כלכלי]]"'''. שעריכתו והוצאתו לאור הושלמו רק לאחר מותו. חלק מדעות שלו בספר הינן ייחודיות למדי ואף מתנשאות. לדוגמה, שומפטר חשב שהכלכלן הגדול ביותר של המאה ה-18 היה [[אן רובר ז'אק טורגו|טורגו]] ולא [[אדם סמית]] כפי שמקובל על דעת הרוב. הסבר חלקי לדעות אלו הוא ששומפטר היה כל ימיו חסיד מובהק של הכלכלן [[לאון ולרה]] (Léon Walras) ונהג לדרג כלכלנים אחרים על פי המידה בה היו רעיונותיהם קרובים לשלו.

בקיאותו העצומה ב[[היסטוריה של הכלכלה]] וב[[היסטוריה של החשיבה הכלכלית]], באה לידי ביטוי בספרו הענק (1600 עמודים),'''"[[היסטוריה של ניתוח כלכלי (ספר)|היסטוריה של ניתוח כלכלי]]"'''. שעריכתו והוצאתו לאור הושלמו רק לאחר מותו. חלק מדעות שלו בספר הינן ייחודיות למדי ואף מתנשאות. לדוגמה, שומפטר חשב שהכלכלן הגדול ביותר של המאה ה-18 היה [[אן רובר ז'אק טורגו|טורגו]] ולא [[אדם סמית]] כפי שמקובל על דעת הרוב. הסבר חלקי לדעות אלו הוא ששומפטר היה כל ימיו חסיד מובהק של הכלכלן [[לאון ולרה]] (Léon Walras) ונהג לדרג כלכלנים אחרים על פי המידה בה היו רעיונותיהם קרובים לשלו.

באותו ספר הוא ביקר את [[דייוויד ריקרדו]] ו[[ג'ון מיינרד קיינס]] על "החטא הריקרדיאני" שלהם. ריקרדו וקיינס בחנו את התמונה הכלכלית במונחים של מודלים מופשטים, שבהם מוקפאים כל הנתונים לבד מכמה משתנים בודדים, (דבר שהוא כיום נוהג נפוץ בקרב כלכלנים). לאחר מכן הם יכלו לטעון כי השינוי של משתנה אחד גרם את השינוי של משתנה אחר באופן לינארי פשוט. דבר זה הוביל לאמונה שניתן להגיע להמלצות מדיניות ישירות מתוך מודל תאורטי מופשט מאוד.

באותו ספר הוא ביקר את [[דייוויד ריקרדו]] ו[[ג'ון מיינרד קיינס]] על "החטא הריקרדיאני" שלהם. ריקרדו וקיינס בחנו את התמונה הכלכלית במונחים של מודלים מופשטים, שבהם מוקפאים כל הנתונים לבד מכמה משתנים בודדים, (דבר שהוא כיום נוהג נפוץ בקרב כלכלנים). לאחר מכן הם יכלו לטעון כי השינוי של משתנה אחד גרם את השינוי של משתנה אחר באופן לינארי פשוט. דבר זה הוביל לאמונה שניתן להגיע להמלצות מדיניות ישירות מתוך מודל תאורטי מופשט מאוד.

===מחזורי עסקים===

===מחזורי עסקים===

יחסו של שומפטר ל[[קרל מרקס]] ול[[מרקסיזם]], כפי שהוא מתבטא בספרו "קפיטליזם, סוציאליזם ודמוקרטיה," היה מורכב. שומפטר דחה את טענתו של מרקס לפיה ה[[קפיטליזם]] יחרב ביד ה[[פרולטריון]], אויבו המושבע, וגרס כי הוא יתמוטט דווקא בגלל הצלחתו. היזם הקפיטליסטי, טען שומפטר, מחולל "הרס יצירתי," בהחריבו בהתמדה את הדרכים המוכרות והמסורתיות בהן נעשו דברים. רעיונות, טכנולוגיות, מיומנויות וציוד קיימים הופכים בהתמדה למיושנים בגלל היוזמה הקפיטליסטית. פעולה של החרבה ויצירה מתמדת זו של הקפיטליזם, סבר, היא הגורם המניע את הקדמה ואת השיפור ברמת החיים עבור הכלל.  

יחסו של שומפטר ל[[קרל מרקס]] ול[[מרקסיזם]], כפי שהוא מתבטא בספרו "קפיטליזם, סוציאליזם ודמוקרטיה," היה מורכב. שומפטר דחה את טענתו של מרקס לפיה ה[[קפיטליזם]] יחרב ביד ה[[פרולטריון]], אויבו המושבע, וגרס כי הוא יתמוטט דווקא בגלל הצלחתו. היזם הקפיטליסטי, טען שומפטר, מחולל "הרס יצירתי," בהחריבו בהתמדה את הדרכים המוכרות והמסורתיות בהן נעשו דברים. רעיונות, טכנולוגיות, מיומנויות וציוד קיימים הופכים בהתמדה למיושנים בגלל היוזמה הקפיטליסטית. פעולה של החרבה ויצירה מתמדת זו של הקפיטליזם, סבר, היא הגורם המניע את הקדמה ואת השיפור ברמת החיים עבור הכלל.  

הבעיה העיקרית עם ה"הרס היצירתי" שמחולל הקפיטליזם, טען שומפטר, הוא שהוא מקים עליו מתנגדים רבי עוצמה, ובראשם מעמד אינטלקטואלי רחב החש מאוים בגלל השינויים התכופים שמחולל הקפיטליזם. מעמד זה, שקיומו נובע מהקפיטליזם והצלחתו, מתקיף בהתמדה את הרעיון הבורגני ואת היוזמה הקפיטליסטית המבוססת על [[רכוש|קניין פרטי]], וחותר לכינון עולם ממנו תעלם היוזמה הכלכלית לטובת קיפאון מתמשך. כתוצאה מכך, טען שומפטר, האקלים החברתי והאינטלקטואלי הדרוש לייזמות ייעלם ועל מקומו יבוא שלטון סוציאליסטי מסוג זה או אחר, במיוחד בדמות המגמה לבחור מפלגות [[סוציאל-דמוקרטיה|סוציאל-דמוקרטיות]].

הבעיה העיקרית עם ה"הרס היצירתי" שמחולל הקפיטליזם, טען שומפטר, הוא שהוא מקים עליו מתנגדים רבי עוצמה, ובראשם מעמד אינטלקטואלי רחב החש מאוים בגלל השינויים התכופים שמחולל הקפיטליזם. מעמד זה, שקיומו נובע מהקפיטליזם והצלחתו, מתקיף בהתמדה את הרעיון הבורגני ואת היוזמה הקפיטליסטית המבוססת על [[רכוש|קניין פרטי]], וחותר לכינון עולם ממנו תעלם היוזמה הכלכלית לטובת קיפאון מתמשך. כתוצאה מכך, טען שומפטר, האקלים החברתי והאינטלקטואלי הדרוש ליזמות ייעלם ועל מקומו יבוא שלטון סוציאליסטי מסוג זה או אחר, במיוחד בדמות המגמה לבחור מפלגות [[סוציאל-דמוקרטיה|סוציאל-דמוקרטיות]].

===תחרות שומפטריאנית===

===תחרות שומפטריאנית===

{{הפניה לערך מורחב|שינוי טכנולוגי}}

{{הפניה לערך מורחב|שינוי טכנולוגי}}

שומפטר חלק על התפישה הרווחת בקרב [[כלכלה נאו קלאסית|כלכלנים נאו קלאסיים]] ש[[תחרות משוכללת]] (או "מושלמת") היא הדרך למיקסום [[רווחה חברתית|הרווחה הכלכלית]]. במצב של תחרות מושלמת באווירה סטטית (לפי המודל הנאו-קלאסי), כל החברות בתעשייה מייצרות אותו מוצר (אין הבדל באיכות), מוכרות אותו באותו מחיר ומשתמשות באותה [[טכנולוגיה]] כדי לייצר אותו. כל עוד הרווח בענף מסוים נמצא "מעל לנורמלי" (מעל הרווח בענפים אחרים), יכנסו עוד ועוד חברות, עד שהרווח בכל הענפים ישתווה. לפי שומפטר, בתחרות משוכללת, לפירמות אין מספיק משאבים כדי לבצע השקעות, והן מתרכזות בשרידה מול חברות אחרות ולא בחדשנות.

שומפטר חלק על התפישה הרווחת בקרב [[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלנים נאו-קלאסיים]] ש[[תחרות משוכללת]] (או "מושלמת") היא הדרך למיקסום [[רווחה חברתית|הרווחה הכלכלית]]. במצב של תחרות מושלמת באווירה סטטית (לפי המודל הנאו-קלאסי), כל החברות בתעשייה מייצרות אותו מוצר (אין הבדל באיכות), מוכרות אותו באותו מחיר ומשתמשות באותה [[טכנולוגיה]] כדי לייצר אותו. כל עוד הרווח בענף מסוים נמצא "מעל לנורמלי" (מעל הרווח בענפים אחרים), יכנסו עוד ועוד חברות, עד שהרווח בכל הענפים ישתווה. לפי שומפטר, בתחרות משוכללת, לפירמות אין מספיק משאבים כדי לבצע השקעות, והן מתרכזות בשרידה מול חברות אחרות ולא בחדשנות.

בעיני שומפטר, תחרות מסוג זה היא זניחה בחשיבותה בהשוואה לתחרות מצד מוצרים, טכנולוגיות ושיטות ארגון חדשות. אלו, לא מקזזות בשולי הרווח והתפוקה של החברות הקיימות אלא מערערות אותן מיסודן. חברות קיימות המבקשות לשמור מעמד דומיננטי בשוק, נאלצות להשקיע כסף במחקר ופיתוח, לחדש ולשפר את מוצריהן בהתמדה ולהפחית את מחירם, תהליך המתגמל את לקוחות אותן חברות. אם אינן עושות זאת הן נעלמות.  

בעיני שומפטר, תחרות מסוג זה היא זניחה בחשיבותה בהשוואה לתחרות מצד מוצרים, טכנולוגיות ושיטות ארגון חדשות. אלו, לא מקזזות בשולי הרווח והתפוקה של החברות הקיימות אלא מערערות אותן מיסודן. חברות קיימות המבקשות לשמור מעמד דומיננטי בשוק, נאלצות להשקיע כסף במחקר ופיתוח, לחדש ולשפר את מוצריהן בהתמדה ולהפחית את מחירם, תהליך המתגמל את לקוחות אותן חברות. אם אינן עושות זאת הן נעלמות.  

הכינוי לסוג זה של תחרות קפיטליסטית הוא "הרס יצירתי" (Creative Destruction). זה יצירתי בגלל שזה מעודד חדשנות במוצר או בשירות, וזה הרסני לסדר הישן של הדברים. דוגמה לכך היא היכולת של רוקפלר לזכות ביתרון על מתחריו כאשר פיתח שיטות זיקוק חדשות וטובות יותר ובכך הרחיב את חברת סטדנרט אוייל. דבר זה עודד חלק מהקפיטליסטים להביע תמיכה בתעשיינים שודדים בטענה שתמיד יהיה כוח יזמי שידיח אותם וישפר את המצב, גם ללא מעורבות ממשלתית. [https://www.econlib.org/library/Columns/y2013/Hendersonbarons.html]  

הכינוי לסוג זה של תחרות קפיטליסטית הוא "הרס יצירתי" (Creative Destruction). זה יצירתי בגלל שזה מעודד חדשנות במוצר או בשירות, וזה הרסני לסדר הישן של הדברים. דוגמה לכך היא היכולת של רוקפלר לזכות ביתרון על מתחריו כאשר פיתח שיטות זיקוק חדשות וטובות יותר ובכך הרחיב את חברת סטדנרט אוייל. דבר זה עודד חלק מהקפיטליסטים להביע תמיכה בתעשיינים שודדים בטענה שתמיד יהיה כוח יזמי שידיח אותם וישפר את המצב, גם ללא מעורבות ממשלתית. [https://www.econlib.org/library/Columns/y2013/Hendersonbarons.html]  

עם זאת לטיעון זה של שומפטר יש בעיה - שכן בהנתן שוק בוגר מספיק מבחינה טכנולוגית, מבחינת היקף גאוגרפי והיבטים מערעים אחרים, ייתכן כי השוק יתקע עם מונופול. לדוגמה חלק מ[[הברונים השודדים]] ירדו מגדולתם בזכות טכנולוגיות מתחרות חדשות. חברות הרכבות נחלשו בגלל המצאת המכונית שהכניסה תחרות לתחום התחבורה. אבל בתחום זיקוק הנפט לא נכנסו חברות חדשות וסטנדרט אויל שמרה על מונופול שלה בארצות הברית עד לפרוק החברה ב-1911. [[חברות טבק|חברות הטבק]] הגדולות בארצות הברית ובמדינות אחרות לא יצאו מהעסק בגלל תחרות חדשה. חברת הענק U.S. Steel שחלשה על ייצור הפלדה בארצות הברית המשיכה להיות חברת ענק בתחום במשך עשרות רבות של שנים היות ולא נוצרות דרכים חדשות להפיק פלדה, ושימושים רבים של פלדה כמו גשרים, פסי רכבת, שלד של בניניים ועוד - נשארו באופן בסיסי זהים במשך כ-200 שנה. באופן דומה חברת ימאהה היפנית מייצרת כלי נגינה מאז 1897, וחברות לייצור צמיגים כמו ברידג'סטון , או Goodyear קיימות מאז שנות ה-1930 לפחות אם לא קודם - למרות שכלולים בשוק זה במהלך השנים החברות השולטות לא השתנו הרבה.  

עם זאת לטיעון זה של שומפטר יש בעיה - שכן בהינתן שוק בוגר מספיק מבחינה טכנולוגית, מבחינת היקף גאוגרפי והיבטים מערערים אחרים, ייתכן כי השוק יתקע עם מונופול. לדוגמה חלק מ[[הברונים השודדים]] ירדו מגדולתם בזכות טכנולוגיות מתחרות חדשות. חברות הרכבות נחלשו בגלל המצאת המכונית שהכניסה תחרות לתחום התחבורה. אבל בתחום זיקוק הנפט לא נכנסו חברות חדשות וסטנדרט אויל שמרה על מונופול שלה בארצות הברית עד לפרוק החברה ב-1911. [[חברות טבק|חברות הטבק]] הגדולות בארצות הברית ובמדינות אחרות לא יצאו מהעסק בגלל תחרות חדשה. חברת הענק U.S. Steel שחלשה על ייצור הפלדה בארצות הברית המשיכה להיות חברת ענק בתחום במשך עשרות רבות של שנים היות ולא נוצרות דרכים חדשות להפיק פלדה, ושימושים רבים של פלדה כמו גשרים, פסי רכבת, שלד של בניינים ועוד - נשארו באופן בסיסי זהים במשך כ-200 שנה. באופן דומה חברת ימאהה היפנית מייצרת כלי נגינה מאז 1897, וחברות לייצור צמיגים כמו ברידג'סטון, או Goodyear קיימות מאז שנות ה-30 של המאה ה-20 לפחות אם לא קודם - למרות שכלולים בשוק זה במהלך השנים החברות השולטות לא השתנו הרבה.  

אם חברת נפט אמריקאיות או מחצבים מארצות הברית יכלו להחלש עקב מקור הספקה חדש בשנות ה-1950 כאשר מדינות חדשות נכנסו לשוק הקפיטליסטי ונתגלו בהן אוצרות טבע חדשים - כמו מחצבים במדינות ערב או סין - הדבר פחות סביר במאה ה-21 כאשר חלק גדול ממשאבי העולם כבר ממופה ונמצא תחת שליטה או הפקה במסגרת חברות קפיטלסטיות שונות. חברות עדיין יכולות להיות מודחות בגלל שימוש בשיטות ניהול חדשות, טכנלוגיות חדשות, מודל עסקי אחר וכו' אבל מצד שני שוק יכול להתקע במצב מונופליסטי למשך עשרות שנים או יותר , וכאשר הוא עובר לידי שליטה של חברה אחרת הוא עלול להיות שוב במצב מונופולי למשך עשרות שנים נוספות. כמו כן הטיעון הזה לא מתמודד עם קיומם של קונגלומטרים שקיימים במדינות מתועשות מאז סוף המאה ה-19 כמו חברת ג'נרל אלקטריק בארצות הברית, או מיצובישי ביפן שקיימות בערך מתחילת המאה ה-20 ועוסקות במגוון גדול של תחומים.

אם חברת נפט אמריקאיות או מחצבים מארצות הברית יכלו להיחלש עקב מקור הספקה חדש בשנות ה-50 של המאה ה-20 כאשר מדינות חדשות נכנסו לשוק הקפיטליסטי ונתגלו בהן אוצרות טבע חדשים - כמו מחצבים במדינות ערב או סין - הדבר פחות סביר במאה ה-21 כאשר חלק גדול ממשאבי העולם כבר ממופה ונמצא תחת שליטה או הפקה במסגרת חברות קפיטליסטיות שונות. חברות עדיין יכולות להיות מודחות בגלל שימוש בשיטות ניהול חדשות, טכנולוגיות חדשות, מודל עסקי אחר וכו' אבל מצד שני שוק יכול להיתקע במצב מונופוליסטי למשך עשרות שנים או יותר, וכאשר הוא עובר לידי שליטה של חברה אחרת הוא עלול להיות שוב במצב מונופולי למשך עשרות שנים נוספות. כמו כן הטיעון הזה לא מתמודד עם קיומם של קונגלומרטים שקיימים במדינות מתועשות מאז סוף המאה ה-19 כמו חברת ג'נרל אלקטריק בארצות הברית, או מיצובישי ביפן שקיימות בערך מתחילת המאה ה-20 ועוסקות במגוון גדול של תחומים.

===שומפטר והתאוריה הדמוקרטית===

===שומפטר והתאוריה הדמוקרטית===

* [[תאוריה של התפתחות כלכלית (ספר)|תאוריה של התפתחות כלכלית]] (1911)

* [[תאוריה של התפתחות כלכלית (ספר)|תאוריה של התפתחות כלכלית]] (1911)

* מחזורי עסקים (1939)

* מחזורי עסקים (1939)

* קפיטליזם, סוציאליזם ודמוקרטיה(1942)

* קפיטליזם, סוציאליזם ודמוקרטיה (1942)

* [[היסטוריה של ניתוח כלכלי (ספר)|היסטוריה של ניתוח כלכלי]] (1954)

* [[היסטוריה של ניתוח כלכלי (ספר)|היסטוריה של ניתוח כלכלי]] (1954)

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Joseph_Schumpeter יוזף שומפטר] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Joseph_Schumpeter יוזף שומפטר] בוויקיפדיה האנגלית

{{ביזור וריכוזיות}}

{{ביזור וריכוזיות}}

{{מיון רגיל:שומפטר, יוזף}}

{{מיון רגיל:שומפטר, יוזף}}