47,332
עריכות
שינויים
←כריתת היערות בזמן הטורקים
===כריתת היערות בזמן הטורקים===
===כריתת היערות בזמן הטורקים===
בזמן הטורקים בוצעה כריתה גדולה של יערות בישראל לצורכי הסקה ושימושים אחרים בעץ. הצורך לכרות עצים החריף במיוחד במהלך המאה ה-19 עקב [[גידול אוכלוסיית ישראל|גידול אוכלוסין]] חד שהיה בתקופה זו. במשך התקופה הממלוכית, וכך גם בימי העות'מאנים, נע מספרם של תושבי הארץ, לפי האומדנים, בין 160,000 ל- 225,000. הקיפאון הדמוגרפי (שנגרם בשל עוני ותנאים קשים) נמשך עד לשנת 1840. אז, תוך כ- 100 שנה - פרק זמן קצר יחסית, כמעט ששולש מספר התושבים, והגיע עד 700,000. לדבר זה היתה השפעה גדולה על הביקוש לעץ. בארץ ישראל, בה לא מצויים מחצבי [[פחם|פחם אבן]] ו[[נפט]], המשיכו להשתמש בפחמי עץ לצרכים תעשייתיים, כגון עיבוד [[ברזל]] או תעשיית זכוכית, עד לסוף המאה ה- 19. משפחה יהודית במושבות הייתה משתמשת בכטונה פחמים בשנה, ולהכנתה של זו נדרשו כשלוש טונות עצי חורש. לאלה, נוסף גם השימוש ב"חטאב" - עצים להסקה, לאפייה, לחימום ולבישול. משפחת פלאחים ערביים, בת חמש-שש נפשות, צרכה, לפי האומדן, כשלוש טונות עצי הסקה לשנה. אומדן אחר "מסתפק" בכ- 150 ק"ג פחם לנפש בשנה באזורים קרים, כלומר כמות של טונה עצים למשפחה ממוצעת בשנה. בכפרים רבים המשיכו להשתמש בעץ לבישול ולאפיית לחם עד לשנות ה-1980, ויש כפריים מעטים המתמידים בכך עד היום. {{הערה|שם=lib|1=ד"ר עוזי פז, ד"ר מחמוד זחאלקה[https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=3936 היה היה יער: על אזור רמת מנשה], הספרייה הוירטואלית של מט"ח}}
בזמן הטורקים בוצעה כריתה גדולה של יערות בישראל לצורכי הסקה ושימושים אחרים בעץ. הצורך לכרות עצים החריף במיוחד במהלך המאה ה-19 עקב [[גידול אוכלוסיית ישראל|גידול אוכלוסין]] חד שהיה בתקופה זו. במשך התקופה הממלוכית, וכך גם בימי העות'מאנים, נע מספרם של תושבי הארץ, לפי האומדנים, בין 160,000 ל- 225,000. הקיפאון הדמוגרפי (שנגרם בשל עוני ותנאים קשים) נמשך עד לשנת 1840. אז, תוך כ- 100 שנה - פרק זמן קצר יחסית, כמעט ששולש מספר התושבים, והגיע עד 700,000. לדבר זה היתה השפעה גדולה על הביקוש לעץ. בארץ ישראל, בה לא מצויים מחצבי [[פחם|פחם אבן]] ו[[נפט]], המשיכו להשתמש בפחמי עץ לצרכים תעשייתיים, כגון עיבוד [[ברזל]] או תעשיית זכוכית, עד לסוף המאה ה- 19. משפחה יהודית במושבות הייתה משתמשת בכטונה פחמים בשנה, ולהכנתה של זו נדרשו כשלוש טונות עצי חורש. לאלה, נוסף גם השימוש ב"חטאב" - עצים להסקה, לאפייה, לחימום ולבישול. משפחת פלאחים ערביים, בת חמש-שש נפשות, צרכה, לפי האומדן, כשלוש טונות עצי הסקה לשנה. אומדן אחר "מסתפק" בכ- 150 ק"ג פחם לנפש בשנה באזורים קרים, כלומר כמות של טונה עצים למשפחה ממוצעת בשנה. בכפרים רבים המשיכו להשתמש בעץ לבישול ולאפיית לחם עד לשנות ה-1980, ויש כפריים מעטים המתמידים בכך עד היום. {{הערה|שם=lib|1=ד"ר עוזי פז, ד"ר מחמוד זחאלקה[https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=3936 היה היה יער: על אזור רמת מנשה], הספרייה הוירטואלית של מט"ח}}
'''יער השרון''' היה יער אלוני תבור, אשר השתרע בשרון מאזור הירקון ועד למרגלות הכרמל, באיזורים שכיום בנויים הישובים הרצליה והוד השרון בדרום, קדימה-צורן ואבן יהודה, עד איזור כפר יונה. היער לא היה באיזור הדיוניות בחוף. היער היה מורכב מעצי אלון התבור שצמחו במרחקים גדולים בין עץ לעץ ויצרו צורת צומח המכונה יער פארק. על פי שרידי הצומח באזור פרדס חנה ניראה שיחד עם האלון והחילף צמחו ביער גם אלה אטלנטית, אזוביון דגול, לטם שעיר, לטם מרווני, מתנן שעיר, קדה שעירה, סירה קוצנית, בן-חצב יקינתוני, בן-סירה מיובל, תגית קיצית, גרניון גזור וצברת. היער קיים אלפי שנים, מקור השם השרון הוא במילה האכדית "אֶ ש-שַ רְ נּו", שפירושה יער עבות. היער מוזכר בספרו של סרטאבו גאוגרפיקה משנת 7-23 לספירה. היער נפגע בתקופה הביזנטית עקב התרחבות שטחי העיבוד החקלאי אך הוא שב והשתקם עקב דילדול היישוב במאות השנים לאחר מכן. ייתכן כי חלק מהעצים נכרתו בתקופת תקופת השלטון המצרי על ארץ ישראל, אבל חלקו הגדול של היער נכרת בסוף התקופה העות'מאנית, על מנת לספק את צורכי העץ של המאמץ המלחמתי הטורקי. כמות העצים שנכרתו הייתה כל כך רבה עד שנבנו שתי מסילות רכבת הידועות בשם "רכבת האלונים" כדי להוביל את העצים הכרותים. לאחר מכן ניטעו פרדסים באזור כך שהיער לא יכל להשתקם. שרידי היער בדמות אלונים בודדים פה ושם עדיין קיימים באזור.
בראשית המאה ה-20 עסק המדען [[אהרון אהרונסון]] בסוגריות [[יערנות]] ובניסיונות אקלום למיני עצי יער. ב-1913, הגיש למושל ביירות, את החיבור היערני "חישוף היערות בארץ-ישראל והצעה להתקנת חידושם". בדו"ח מחה אהרונסון כנגד כריתת העצים על ידי השלטון הטורקי. {{הערה|שם=kkl1|כליל אדר, [http://www.greenwin.kkl.org.il/features/forest/trees/israel_trees/oren/oranim/ מעלות טובות לנטיעת אורנים ביער ובגינון], אתר קק"ל לצעירים}} בזמן מלחמת העולם הראשונה היה מחסור ב[[פחם]] להסקת קטרים והטורקים גדעו עצים מכל הבא ליד - כולל איום על עצי מטע - דבר זה הביא להרס מואץ של יערות רבים בישראל. {{הערה|שם=lib}}
בראשית המאה ה-20 עסק המדען [[אהרון אהרונסון]] בסוגריות [[יערנות]] ובניסיונות אקלום למיני עצי יער. ב-1913, הגיש למושל ביירות, את החיבור היערני "חישוף היערות בארץ-ישראל והצעה להתקנת חידושם". בדו"ח מחה אהרונסון כנגד כריתת העצים על ידי השלטון הטורקי. {{הערה|שם=kkl1|כליל אדר, [http://www.greenwin.kkl.org.il/features/forest/trees/israel_trees/oren/oranim/ מעלות טובות לנטיעת אורנים ביער ובגינון], אתר קק"ל לצעירים}} בזמן מלחמת העולם הראשונה היה מחסור ב[[פחם]] להסקת קטרים והטורקים גדעו עצים מכל הבא ליד - כולל איום על עצי מטע - דבר זה הביא להרס מואץ של יערות רבים בישראל. {{הערה|שם=lib}}