47,332
עריכות
שינויים
←פרק 8 - העולם היום
==פרק 8 - העולם היום ==
==פרק 8 - העולם היום ==
הפרק עוסק משנת 2001 ועד 2011 - זמן הוצאת הספר.
הפרק עוסק משנת 2001 ועד 2011 - זמן הוצאת הספר.
;בועת הדוט-קום:
גודוויון מתמקד במדיניות הכלכלית של הנשיא בוש הבן והקשר שלה לנושא המדיני. בתחילת כהונתו הצהיר בוש כי הוא הולך לקצץ מיסים, בגלל שהמצב הכלכלי כל כך טוב.
לאחר מכן פקעה בועת הדוט קום. בשנת 2001. בועה זו קשורה לחברות הראשונות של רשת האינטרנט. החברה שפיחתה את נייסקייפ, שהיה דפדפן אינטנט פופלארי, זכתה להצלחה גדולה בהנפקת המניות שלה. במהרה חברות רבות שעסקו באינטרנט בצורה כלשהי החלו להנפיק מניות והתפתחה בועה.
בעוד האינטרנט ייצג הבטחה גדולה לפתח את היכולות של המוח האנושי , יכולת המחשוב הידע וכו', שאמורות להזניק את הכלכלה, הוא באותו זמן רק ייצג הבטחה לזינוק כלכלי כזה. הרבה חבורת נסחרו לפי הערכה כמה כסף ניתן יהיה להפיק מהן בעתיד, או כמה לקוחות יכולים להיות להם, במקום כמה רווח יש להן כיום.
גודווין ממחיש כמה היה השוק הבועתי בזבזני באותו זמן – כמות עצומה של כסף והשקעות נמחקו. תשתיות רבות הונחו במקומות שאיש לא דרש אותם כדי לייצר מצג שווא למשקיעים . חלק מהבעיה של שוק המניות הוא שוול סטריט יודעת על החברות בעיקר מה שהמנכ"ל רוצה לספר, דבר שמייצר למנכ"לים תמריץ גדול לשקר. דבר שמעודד יצירת בועות פיננסיות. לפי גודווין התוצאות הגרועות של בועת הדוט קום הן ברות השוואה לקומיסר סובייטי שמבטיח הרבה אבל מייצר הרבה בזבוז.
אחרי התרסקות בועת הדוט קום בוש הבן הכריז שהמדיניות שלו היא קיצוץ במיסים – הפעם הטענה היא שהשוק נמצא במצב לא טוב ולכן נדרש קיצוץ כדי לחלץ אותו.
;המלחמה בעיראק:
לאחר מכן התרחשו פיגועי 11 בספטמבר - הפיגוע נגד מגדלי התאומים. דבר זה איחד את הציבור האמריקאי מאחורי הנשיא בוש. בוש הכריז במהירות יחסית על הגדלת תקציב הבטחון – לצד המשך הקיצוץ ברווחה, בריאות וכו'. צעדים רבים שהיו יכולים להפחית את הטרור כמו הקטנת התלות בנפט לא ננקטו, לעומת זאת הממשלה הגדילה השקעות בדברים כמו רכישת טנקים והחליטה על פלישה לעיראק- אף כי עירק לא היתה קשורה כלל לפיגועים.
גודווין משתמש בדוגמה של עירק כדי להמחיש את הבעיות בטיעונים מצד גורמים שמרנים על הכללה. לדוגמה אחת ההחלטות היתה שהעיראקים יכולים לבחור איזה ממשלה שבא להם אבל הממשלה העירקית לא יכולה להחליט החלטות לגבי הכלכלה בעירק- דבר זה נקבע על ידי ממשלת ארצות הברית. דבר זה עמד בניגוד לטענות על החלת דמוקרטיה בעיראק. החלטה נוספת היתה לפטר את כל חיילי צבא עיראק. דבר זה יצר כמות עצומה של מובטלים מתוסכלים עם נסיון צבאי. האמריקאים גם אסרו על העיראקים למכור נפט והעבירו את מכירת הנפט לחברות אמריקאיות. היבט נוסף היה שממשלת ארצות הברית החליטה על שיקום עירק – אבל בניגוד לטענות כך שהשמרנים דוגלים ב[[תחרות חופשית]], חברות מעירק לא הורשו להשתתף בשיקום – אלא רק חברות מארצות הברית. דוגמה אחת לדבר זה היה החלטה שהתאגיד הלא –ציבורי [[בכטל]] ישקם את רשת החשמל של עיראק, לפי גודוויון התאגיד הסתובב קצת בשטח, לקח הרבה כסף ולא שיקם דבר ברשת החשמל של עיראק.
העוני האבטלה והייאוש בעיראק הלכו וגברו. העשירים המקומיים של עירק הסתגרו במתחם סגור גדול בבגדד וטענו שהשוק יעשה את שלו. במקביל החלו לקום מיליציות מקומיות. הן דאגו לשירותים בסיסיים כמו שיקום רשת החשמל וצברו כוח. במהרה התפתחה מלחמת אזרחים בין המיליציות ובינן לבין צבא ארה"ב. התשתיות שנבנו כביכול כדי לשקם את עיראק והמיתוס שעטן כי המטרה היא להקים שם דמוקרטיה או כלכלת שוק מתקדמת נגוזו. גודוויון טוען כי דבר זה ממחיש כי אנשים ששונאים את הממשלה לא צריכים לנהל ממשלות.
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==