שינויים

הגוצנטריות היא חלק מ'''תרבות מכוניות''' שמקודמת על ידי [[חברות מכוניות]] דרך [[חברות יחסי ציבור]], חברות פרסום, עיתונים וגופי תקשורת, פוליטיקאים, מתכנני ערים, ואירועי ספורט  - שכן תרבות זו והוא משרת אינטרסים של חברות אלה. זה חלק מ[[תרבות הצריכה]] שמכוונת היבטים כמו זהות אישית, הצלחה בחיים והסתכלות על סוגיות חברתיות או פוליטיות באופן שנוח לחברות ול[[תאגידים רב-לאומיים]]. זו דוגמה כיצד אינטרס של חברות לגבי מוצר מסויים גורם לשינוי בתרבות ובחשיבה של אנשים, שבתורה משנה את העדפות הצרכנים בשוק, את האפשרויות שיש לאותם צרכנים ואת המציאות הפוליטית.   

הגוצנטריות היא חלק מ'''תרבות מכוניות''' שמקודמת על ידי [[חברות מכוניות]] דרך [[חברות יחסי ציבור]], חברות פרסום, עיתונים וגופי תקשורת, פוליטיקאים, מתכנני ערים, ואירועי ספורט  - שכן תרבות זו והוא משרת אינטרסים של חברות אלה. זה חלק מ[[תרבות הצריכה]] שמכוונת היבטים כמו זהות אישית, הצלחה בחיים והסתכלות על סוגיות חברתיות או פוליטיות באופן שנוח לחברות ול[[תאגידים רב-לאומיים]]. זו דוגמה כיצד אינטרס של חברות לגבי מוצר מסויים גורם לשינוי בתרבות ובחשיבה של אנשים, שבתורה משנה את העדפות הצרכנים בשוק, את האפשרויות שיש לאותם צרכנים ואת המציאות הפוליטית.   

==הגוצנטריות בעיתונות ובתקשורת==

==הגוצנטריות בעיתונות ובתקשורת==

דוגמה לכותרות הגוצטריות:

דוגמה לכותרות הגוצטריות:

* "מצוקת החניה בת"א מחריפה: "הסידור הסודי בלילה" מבוטל" (גלובס, אגוסט 2019)- כתאור של הפסקת העלמת עין של העיירה מנהגים שנהגו להחנות את המכוניות על המדרכות או באדום לבן בניגוד לחוק. {{הערה|1= [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001296081 מצוקת החניה בת"א מחריפה: "הסידור הסודי בלילה" מבוטל], גלובס 2019}}

* "מצוקת החניה בת"א מחריפה: "הסידור הסודי בלילה" מבוטל" (גלובס, אוגוסט 2019)- כתיאור של הפסקת העלמת עין של העיירה מנהגים שנהגו להחנות את המכוניות על המדרכות או באדום לבן בניגוד לחוק. {{הערה|1= [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001296081 מצוקת החניה בת"א מחריפה: "הסידור הסודי בלילה" מבוטל], גלובס 2019}}

* "היכונו לפקקים: נהגי הקטרים צפויים להשבית היום את הרכבת — בגלל חצי שעת עבודה" - (דהמרקר, מאי 2019) - הדגש בכותרת הוא על השפעת השביתה על הנהגים, אף שמי שנפגע הם קודם כל נוסעי הרכבת. {{הערה|[https://www.themarker.com/dynamo/cars/.premium-1.7002747 היכונו לפקקים: נהגי הקטרים צפויים להשבית היום את הרכבת — בגלל חצי שעת עבודה], דהמרקר, מאי 2019}} דיווח דומה קיים גם ב-ynet  בשנת 2018 - "היכונו לפקקים: בשבוע הבא ייסגרו תחנות רכבת בשרון".  {{הערה|[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5274951,00.html היכונו לפקקים: בשבוע הבא ייסגרו תחנות רכבת בשרון], ynet, 30.05.18}}

* "היכונו לפקקים: נהגי הקטרים צפויים להשבית היום את הרכבת — בגלל חצי שעת עבודה" - (דה מרקר, מאי 2019) - הדגש בכותרת הוא על השפעת השביתה על הנהגים, אף שמי שנפגע הם קודם כל נוסעי הרכבת. {{הערה|[https://www.themarker.com/dynamo/cars/.premium-1.7002747 היכונו לפקקים: נהגי הקטרים צפויים להשבית היום את הרכבת — בגלל חצי שעת עבודה], דה מרקר, מאי 2019}} דיווח דומה קיים גם ב-ynet  בשנת 2018 - "היכונו לפקקים: בשבוע הבא ייסגרו תחנות רכבת בשרון".  {{הערה|[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5274951,00.html היכונו לפקקים: בשבוע הבא ייסגרו תחנות רכבת בשרון], ynet, 30.05.18}}

* "בשורה לנהגים: מחיר הבנזין יוזל במוצ"ש ב-14 אגורות לליטר" - אלו בשורות טובות לנהגים, פחות טובות מבחינת זיהום האוויר. (ynet, מאי 2019) {{הערה|[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5517845,00.html בשורה לנהגים: מחיר הבנזין יוזל במוצ"ש ב-14 אגורות לליטר], מאי 2019}}

* "בשורה לנהגים: מחיר הבנזין יוזל במוצ"ש ב-14 אגורות לליטר" - אלו בשורות טובות לנהגים, פחות טובות מבחינת זיהום האוויר. (ynet, מאי 2019) {{הערה|[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5517845,00.html בשורה לנהגים: מחיר הבנזין יוזל במוצ"ש ב-14 אגורות לליטר], מאי 2019}}

e.b. Lefferts שהיה חבר של מועדון המכוניות של דרום קליפורניה הציע להשתמש בפסיכולוגיה. הטענה שלו הייתה שבמקום להסביר לאנשים שאסור לבצע "Jaywalk" יותר טוב להגחיך את הולכי הרגל שחוצים בצורה כזו. אם אחרים יצחקו עליהם הם לא יעשו את זה יותר. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1858] בעקבות הצעה זו החל קמפיין של קריקטורות שהציגו את הולכי הרגל שחצו לא במעבר חציה כאנשים מגוחכים ונלעגים. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1879] כמו כן השתמשו בליצנים, גברים שהיו לבושים בבגדי נשים, או בגדים מוזרים שהיו "jaywalker" - דבר יצר אצל הקהל הרגשה שהוא לא רוצה להיות "Jaywalk" בעצמו. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1904] בהמשך לוס אנג'לס הוציאה חוק שאוסר על "Jaywalk". {{כ}} [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1922]עד 1924 נכנסה מילה חדשה למילון - Jaywalker - "אדם שחוצה את הרחוב בלי לשים לב לחוקי תנועה עבור הולכי רגל". [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1946] בארצות הברית וכן בישראל אוסר להולכי רגל לחצות את הרחוב שלא במעבר חצייה, זאת לעומת מדינות רבות באירופה שבהן מותר להולכי רגל לחצות את הכביש היכן שהם רוצים.  

e.b. Lefferts שהיה חבר של מועדון המכוניות של דרום קליפורניה הציע להשתמש בפסיכולוגיה. הטענה שלו הייתה שבמקום להסביר לאנשים שאסור לבצע "Jaywalk" יותר טוב להגחיך את הולכי הרגל שחוצים בצורה כזו. אם אחרים יצחקו עליהם הם לא יעשו את זה יותר. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1858] בעקבות הצעה זו החל קמפיין של קריקטורות שהציגו את הולכי הרגל שחצו לא במעבר חציה כאנשים מגוחכים ונלעגים. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1879] כמו כן השתמשו בליצנים, גברים שהיו לבושים בבגדי נשים, או בגדים מוזרים שהיו "jaywalker" - דבר יצר אצל הקהל הרגשה שהוא לא רוצה להיות "Jaywalk" בעצמו. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1904] בהמשך לוס אנג'לס הוציאה חוק שאוסר על "Jaywalk". {{כ}} [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1922]עד 1924 נכנסה מילה חדשה למילון - Jaywalker - "אדם שחוצה את הרחוב בלי לשים לב לחוקי תנועה עבור הולכי רגל". [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1946] בארצות הברית וכן בישראל אוסר להולכי רגל לחצות את הרחוב שלא במעבר חצייה, זאת לעומת מדינות רבות באירופה שבהן מותר להולכי רגל לחצות את הכביש היכן שהם רוצים.  

בנוסף להסברה , חברות המכוניות קידמו חוקים להגבלת הולכי רגל בעיר וקידום תכנון עירוני שנועד לבצע הפרדה בין הולכי רגל לבין מכוניות - תחילתו של [[תכנון מוטה מכוניות]]. תכנון זה, במיוחד עם התפתחות של [[פרבור]] בתום מלחמת העולם השנייה, גרם בסופו של דבר גם לכך שהליכה בעיר הפכה פחות ופחות נוחה והגבירה את השימוש במכוניות. כמאה שנים לאחר מכן [[נתונים על פיצול נסיעות בערים בעולם|נתוני פיצול נסיעות]] ברוב ערי ארצות הברית, מצביעים על ירידה תלולה והדרגתית בהולכי הרגל , כך שברוב הערים שנבנו בעידן המכונית, אחוז ההליכה ברגל לעבודה הוא נמוך מ-3%.

בנוסף להסברה, חברות המכוניות קידמו חוקים להגבלת הולכי רגל בעיר וקידום תכנון עירוני שנועד לבצע הפרדה בין הולכי רגל לבין מכוניות - תחילתו של [[תכנון מוטה מכוניות]]. תכנון זה, במיוחד עם התפתחות של [[פרבור]] בתום מלחמת העולם השנייה, גרם בסופו של דבר גם לכך שהליכה בעיר הפכה פחות ופחות נוחה והגבירה את השימוש במכוניות. כמאה שנים לאחר מכן [[נתונים על פיצול נסיעות בערים בעולם|נתוני פיצול נסיעות]] ברוב ערי ארצות הברית, מצביעים על ירידה תלולה והדרגתית בהולכי הרגל, כך שברוב הערים שנבנו בעידן המכונית, אחוז ההליכה ברגל לעבודה הוא נמוך מ-3%.

עד היום נהגים רבים מאשימים את הולכי הרגל בתאונות דרכים. מחקר של הרשות לבטיחות בדרכים, בחן את האחריות לתאונות של פגיעות בהולכי רגל בישראל בתאונות חמורות שבהן נהרגו או נפצעו קשה הולכי רגל בשנת 2015: [https://www.gov.il/BlobFolder/reports/injury_to_pedestrians_in_israel/he/injury_to_pedestrians_in_israel.pdf] לפי המחקר ב-67% אחוז מהתאונות החמורות נהגים עברו על החוק. העבירה השכיחה ביותר היא אי ציות של נהגים לחובת מתן זכות קדימה. עבירה זו מהווה 60% מעבירות הנהגים. ב-30% מהתאונות החמורות היו עבירות של הולכי הרגל. העבירה השכיחה ביותר בשיעור של 33% הייתה התפרצות הולך רגל לכביש. ב-3% מהמקרים לא ניתן היה להכריע מה העבירה שגרמה לתאונה.  

עד היום נהגים רבים מאשימים את הולכי הרגל בתאונות דרכים. מחקר של הרשות לבטיחות בדרכים, בחן את האחריות לתאונות של פגיעות בהולכי רגל בישראל בתאונות חמורות שבהן נהרגו או נפצעו קשה הולכי רגל בשנת 2015: [https://www.gov.il/BlobFolder/reports/injury_to_pedestrians_in_israel/he/injury_to_pedestrians_in_israel.pdf] לפי המחקר ב-67% אחוז מהתאונות החמורות נהגים עברו על החוק. העבירה השכיחה ביותר היא אי ציות של נהגים לחובת מתן זכות קדימה. עבירה זו מהווה 60% מעבירות הנהגים. ב-30% מהתאונות החמורות היו עבירות של הולכי הרגל. העבירה השכיחה ביותר בשיעור של 33% הייתה התפרצות הולך רגל לכביש. ב-3% מהמקרים לא ניתן היה להכריע מה העבירה שגרמה לתאונה.  

לפי גישת [[חזון אפס]] עיקר האחריות על הפגעות הולכי רגל בתאונות דרכים הוא מדיניות ותכנון עירוני שבהן חיי אדם הם לא שיקול מוביל, ויש שיקולים אחרים כמו נוחות או מהירות של נהגים שהם חשובים יותר. תכנון של [[מעבר חצייה בטוח|מעבר חצייה בטוח]] או [[אזור מיתון תנועה]] מדגימים כיצד ניתן לשפר את בטיחות הולכי הרגל באופן משמעותי. כך במדינות שקידמו גישה זו, כמו הולנד או שוודיה הפגעות קטלנית הולכי הרגל נמוכה במאות אחוזים לעומת מדינות כמו ישראל או ארצות הברית. {{הערה|ראו [[בטיחות הולכי רגל בישראל]]}}

לפי גישת [[חזון אפס]] עיקר האחריות על היפגעות הולכי רגל בתאונות דרכים הוא מדיניות ותכנון עירוני שבהן חיי אדם הם לא שיקול מוביל, ויש שיקולים אחרים כמו נוחות או מהירות של נהגים שהם חשובים יותר. תכנון של [[מעבר חצייה בטוח|מעבר חצייה בטוח]] או [[אזור מיתון תנועה]] מדגימים כיצד ניתן לשפר את בטיחות הולכי הרגל באופן משמעותי. כך במדינות שקידמו גישה זו, כמו הולנד או שוודיה החפגעות קטלנית הולכי הרגל נמוכה במאות אחוזים לעומת מדינות כמו ישראל או ארצות הברית. {{הערה|ראו [[בטיחות הולכי רגל בישראל]]}}

==המכונית כסמל סטטוס, והשפעתה על התפיסה העצמית==

==המכונית כסמל סטטוס, והשפעתה על התפיסה העצמית==

[[קובץ:Affluenza2.png|פרסומת למכונית בשנות ה-50, מתוך הסרט [[מחלת השפע]] שעוסק ב[[תרבות הצריכה]] |ממוזער|300px]]

[[קובץ:Affluenza2.png|פרסומת למכונית בשנות ה-50, מתוך הסרט [[מחלת השפע]] שעוסק ב[[תרבות הצריכה]].|ממוזער|300px]]

המכונית היא סמל סטטוס שנועד לסמל לאחרים כמה האדם הוא מוצלח, עשיר וכו',  היא אביזר גדול ובולט שאפשר לקחת למקומות שונים ולהפגין בו לפני זרים ומכרים (בניגוד לבית). דבר זה גורם לאנשים רבים להשקיע במכוניות יקרה יותר או בניקיון המכונית.  

המכונית היא סמל סטטוס שנועד לסמל לאחרים כמה האדם הוא מוצלח, עשיר וכו',  היא אביזר גדול ובולט שאפשר לקחת למקומות שונים ולהפגין בו לפני זרים ומכרים (בניגוד לבית). דבר זה גורם לאנשים רבים להשקיע במכוניות יקרה יותר או בניקיון המכונית.  

הגוצנטריות יכולה להשפיע על היבטים כמו הערכה עצמית וזהות עצמית. לדוגמה אנשים שמנסים לבטא את עצמם דרך סוג הרכב שהם קונים, אביזרים שהם קונים למכוניות ורמת הנקיון והתחזוקה של המכונית. חלק מהאנשים עשויים להשקיע במכונית מאמץ גדול יותר ממה שהם ישקיעו בגוף שלהם עצמם. בנוסף שימוש יומיומי במכונית גורם לאנשים להרגיש שהמכונית היא המשך של הגוף שלהם ודבר זה יוצר תחושת הזדהות עם המכונית. כך אנשים אומרים "אני פונה" כאשר הם מתכוונים שהמכונית בה הם נוהגים תפנה. פגיעה במכונית בכוונה או בטעות עלולה לגרור התנהגות אלימה כאילו האדם עצמו נתקף.  

הגוצנטריות יכולה להשפיע על היבטים כמו הערכה עצמית וזהות עצמית. לדוגמה אנשים שמנסים לבטא את עצמם דרך סוג הרכב שהם קונים, אביזרים שהם קונים למכוניות ורמת הניקיון והתחזוקה של המכונית. חלק מהאנשים עשויים להשקיע במכונית מאמץ גדול יותר ממה שהם ישקיעו בגוף שלהם עצמם. בנוסף שימוש יומיומי במכונית גורם לאנשים להרגיש שהמכונית היא המשך של הגוף שלהם ודבר זה יוצר תחושת הזדהות עם המכונית. כך אנשים אומרים "אני פונה" כאשר הם מתכוונים שהמכונית בה הם נוהגים תפנה. פגיעה במכונית בכוונה או בטעות עלולה לגרור התנהגות אלימה כאילו האדם עצמו נתקף.  

מכוניות מעוצבות לעיתים קרובות כמעין "חיות טרף" - שני פנסים קדמייים המזכירים עיניים, מעין "פה" וכו'. דבר זה עשוי לאפשר לאנשים לזהות עצמם עם הכוח של המכונית, כדי לפרוק בצורה בטוחה יחסית רגשי תוקפנות נסתרים שהם לא יכולים לפרוק בסיטואציות אחרות.  

מכוניות מעוצבות לעיתים קרובות כמעין "חיות טרף" - שני פנסים קדמיים המזכירים עיניים, מעין "פה" וכו'. דבר זה עשוי לאפשר לאנשים לזהות עצמם עם הכוח של המכונית, כדי לפרוק בצורה בטוחה יחסית רגשי תוקפנות נסתרים שהם לא יכולים לפרוק בסיטואציות אחרות.  

השפעה נוספת של המכונית על הנפש היא היותה כמעין "רחם מלאכותי" שבו האדם נמצא לבד, בלי שהוא צריך לדבר, או להתייחס לאנשים אחרים, ובלי שהוא צריך לעטות על עצמו מסכות חברתיות שונות. דבר זה יכול לגרום לתחושת רוגע על האדם וליצור תחושת שחרור וחופש, במיוחד בקרב הורים המטופלים בילדים. חלק מביטוי של דבר זה הוא בצילום של אנשים את עצמם בוידאו או בסטילס כאשר הם נמצאים בתוך המכונית בתא הנהג. בעידן היוטיוב אנשים מצלמים סרטונים שבהם הם נותנים מונולוגים ממצב זה - שוב מתוך תחושה של חיבור ובטחון שכלוב המכונית מציע מפני הפרעות לא רצויות מבחוץ. מצד שני הנהיגה עצמה עלולה ליצור תחושה הפוכה של [[מתח נפשי]] - במיוחד נהיגה בכבישים עמוסים, בכבישים פקוקים או בנסיעות ארוכות.  

השפעה נוספת של המכונית על הנפש היא היותה כמעין "רחם מלאכותי" שבו האדם נמצא לבד, בלי שהוא צריך לדבר, או להתייחס לאנשים אחרים, ובלי שהוא צריך לעטות על עצמו מסכות חברתיות שונות. דבר זה יכול לגרום לתחושת רוגע על האדם וליצור תחושת שחרור וחופש, במיוחד בקרב הורים המטופלים בילדים. חלק מביטוי של דבר זה הוא בצילום של אנשים את עצמם בווידאו או בסטילס כאשר הם נמצאים בתוך המכונית בתא הנהג. בעידן היוטיוב אנשים מצלמים סרטונים שבהם הם נותנים מונולוגים ממצב זה - שוב מתוך תחושה של חיבור ובטחון שכלוב המכונית מציע מפני הפרעות לא רצויות מבחוץ. מצד שני הנהיגה עצמה עלולה ליצור תחושה הפוכה של [[מתח נפשי]] - במיוחד נהיגה בכבישים עמוסים, בכבישים פקוקים או בנסיעות ארוכות.  

==הגוצנטריות והכחשת פגיעה באחרים==

==הגוצנטריות והכחשת פגיעה באחרים==

הגוצנטריות יכולה לבוא לידי ביטוי דרך [[הכחשת אלימות]] – הדחקה, הסתרה והצדקה של סיכון עצמי או סיכון חייהם או בריאותם של אחרים, כדי להצדיק את השימוש במכונית. לדוגמה נהגים רבים מכחישים את הסיכון שנהיגה במכונית יוצרת בעיר להולכי רגל ולרוכבי אופניים, ונהגים נוטים להאשים הולכי רגל או רוכבים בתאונות (תסמין האשמת הקורבן) , יש אנשים שמתנגדים שיכולים להגביר את הבטיחות של הולכי רגל כמו אזורי מיתון תנועה, מתוך העדפת הייצוג שלהם כנהג על פני ייצוגים אחרים שלהם – לדוגמה הם עצמם כהולכי רגל  או כהורים שהילד שלהם עלול להפגע ממכונית בשכונה. באופן דומה נהגים עלולים להתעלם מנזקים כמו [[זיהום אוויר מתחבורה]] ולטעון שזיהום זה הוא חלק הכרחי מהחיים המודרניים ושאסור להגביל שימוש במכוניות כדי להפחית זיהום כזה. דבר דומה הוא תמיכה של אנשים ב[[הכחשת אקלים]] מתוך חשש שהכרה בהתחממות עולמית עלולה לגורר שינויים בתחום התחבורה.  

הגוצנטריות יכולה לבוא לידי ביטוי דרך [[הכחשת אלימות]] – הדחקה, הסתרה והצדקה של סיכון עצמי או סיכון חייהם או בריאותם של אחרים, כדי להצדיק את השימוש במכונית. לדוגמה נהגים רבים מכחישים את הסיכון שנהיגה במכונית יוצרת בעיר להולכי רגל ולרוכבי אופניים, ונהגים נוטים להאשים הולכי רגל או רוכבים בתאונות (תסמין האשמת הקורבן), יש אנשים שמתנגדים שיכולים להגביר את הבטיחות של הולכי רגל כמו אזורי מיתון תנועה, מתוך העדפת הייצוג שלהם כנהג על פני ייצוגים אחרים שלהם – לדוגמה הם עצמם כהולכי רגל  או כהורים שהילד שלהם עלול להיפגע ממכונית בשכונה. באופן דומה נהגים עלולים להתעלם מנזקים כמו [[זיהום אוויר מתחבורה]] ולטעון שזיהום זה הוא חלק הכרחי מהחיים המודרניים ושאסור להגביל שימוש במכוניות כדי להפחית זיהום כזה. דבר דומה הוא תמיכה של אנשים ב[[הכחשת אקלים]] מתוך חשש שהכרה בהתחממות עולמית עלולה לגורר שינויים בתחום התחבורה.  

==הגוצנטריות בקרב מקבלי החלטות==

==הגוצנטריות בקרב מקבלי החלטות==

דוגמה להגוצנטריות בקרב מקבלי החלטות היא הבלטת סטטוס שלהם על ידי סוג מכוניות יוקרתית על חשבון המדינה. רכב צמוד יוקרתי לראשי ממשלות, שרים, ראשי עיר וכו', וכמובן רכב צמוד לקצינים בכירים, מנכ"לים וכו'. בארגונים ממשלתיים רבים נהוג לספק רכב צמוד החל מדרג מסויים דבר שמקבע את הרעיון לפיו דרגה בכירה יותר = רכב צמוד. בניגוד לכך במדינות רבות באירופה מנהיגים כולל ראשי ממשלה נוסעים בתחבורה ציבורית ואופניים, הן בגלל מודעות גבוה יותר לבריאות והן בגלל שהדבר נתפס כדוגמה אישית לנורמה חיובית. {{הערה|[https://naijauto.com/market-news/netherlands-prime-minister-goes-to-work-healthier-than-most-of-us-he-rides-a-bike-1087 Dutch Prime Minister spotted going to work by bicycle], 08/24/2018}} הענקת רכב בחינם או בסבסוד ניכר נפוצה גם בקרב עובדים שונים במגזרי הפרטי - בסיוע המדינה שמעניקה החזרי הוצאות רכב.  

דוגמה להגוצנטריות בקרב מקבלי החלטות היא הבלטת סטטוס שלהם על ידי סוג מכוניות יוקרתית על חשבון המדינה. רכב צמוד יוקרתי לראשי ממשלות, שרים, ראשי עיר וכו', וכמובן רכב צמוד לקצינים בכירים, מנכ"לים וכו'. בארגונים ממשלתיים רבים נהוג לספק רכב צמוד החל מדרג מסויים דבר שמקבע את הרעיון לפיו דרגה בכירה יותר = רכב צמוד. בניגוד לכך במדינות רבות באירופה מנהיגים כולל ראשי ממשלה נוסעים בתחבורה ציבורית ואופניים, הן בגלל מודעות גבוה יותר לבריאות והן בגלל שהדבר נתפס כדוגמה אישית לנורמה חיובית. {{הערה|[https://naijauto.com/market-news/netherlands-prime-minister-goes-to-work-healthier-than-most-of-us-he-rides-a-bike-1087 Dutch Prime Minister spotted going to work by bicycle], 08/24/2018}} הענקת רכב בחינם או בסבסוד ניכר נפוצה גם בקרב עובדים שונים במגזרי הפרטי - בסיוע המדינה שמעניקה החזרי הוצאות רכב.  

היבטים אלה באים לידי ביטוי בצעדים של [[תכנון מוטה מכוניות]] (בערים קיימות) וב[[פרבור]] צמוד קרקע (בעיקר במקומות עם צפיפות אוכלוסין נמוכה יחסית). דוגמאות לדבר זה הן ניסיונות להגדיל את היצע החניה בכל מחיר במרחב העירוני (להתיר לדוגמה חניה על מדרכות, חפירת חניונים תת קרקעיים ועוד), הרחבת כבישים על חשבון מדרכות , גינות וכו', התנגדות להגבלת מהירות, התנגדות לסלילת שבילי אופניים או נתיבי תחבורה ציבורית. לרוב צעדים אלה גורמים ל[[ביקוש מושרה]] למכוניות , להגברת תלות במכוניות ולהגברת בעיות של פקקים וחניות, אבל מקבלי החלטות, עיתונאים וחלקים גדולים בציבור עשויים לא להיות מודעים לנושא זה.  

היבטים אלה באים לידי ביטוי בצעדים של [[תכנון מוטה מכוניות]] (בערים קיימות) וב[[פרבור]] צמוד קרקע (בעיקר במקומות עם צפיפות אוכלוסין נמוכה יחסית). דוגמאות לדבר זה הן ניסיונות להגדיל את היצע החניה בכל מחיר במרחב העירוני (להתיר לדוגמה חניה על מדרכות, חפירת חניונים תת קרקעיים ועוד), הרחבת כבישים על חשבון מדרכות, גינות וכו', התנגדות להגבלת מהירות, התנגדות לסלילת שבילי אופניים או נתיבי תחבורה ציבורית. לרוב צעדים אלה גורמים ל[[ביקוש מושרה]] למכוניות, להגברת תלות במכוניות ולהגברת בעיות של פקקים וחניות, אבל מקבלי החלטות, עיתונאים וחלקים גדולים בציבור עשויים לא להיות מודעים לנושא זה.  

מנגנון זה מתרחש הן בגלל חינוך והרגלים אישיים (מקבל ההחלטות רואה עצמו כנהג), הן בגלל חינוך מקצועי (בתחומים כמו הנדסת תחבורה) לפיו יש זהות בין תחבורה לבין תנועת מכוניות. סיבה נוספת היא פוליטית - חשש ששינוי התכנון העירוני יוביל לזעם ציבורי מצד הנהגים  – תוך התעלמות מצרכים של ציבורים שהם לא נהגים או מכך שעם השינוי הוא מוצלח חלק מהנהגים יכולים לעבור לאמצעי תחבורה אחרים כך ששינוי זה יהיה לטובתם ולא לרעתם.

מנגנון זה מתרחש הן בגלל חינוך והרגלים אישיים (מקבל ההחלטות רואה עצמו כנהג), הן בגלל חינוך מקצועי (בתחומים כמו הנדסת תחבורה) לפיו יש זהות בין תחבורה לבין תנועת מכוניות. סיבה נוספת היא פוליטית - חשש ששינוי התכנון העירוני יוביל לזעם ציבורי מצד הנהגים  – תוך התעלמות מצרכים של ציבורים שהם לא נהגים או מכך שעם השינוי הוא מוצלח חלק מהנהגים יכולים לעבור לאמצעי תחבורה אחרים כך ששינוי זה יהיה לטובתם ולא לרעתם.

הקונפליקט עם מכוניות היה משמעותי יותר במדינות שבהן היתה מסורת ארוכה של [[תחבורת אופניים]] ובערים צפופות. בשנות ה-60 וה-70 החלו מחאות נגד מכוניות בהולנד. תנועת [[פרובו (תנועה)|פרובו]] דרשה יותר תחבורת אופניים. דבר זה הפך בשנות ה-70 למחאה עממית [[עצרו את רצח הילדים]] עקב הגידול המתמיד בילדים שנהרגו בתאונות דרכים כהולכי רגל וכרוכבי אופניים. בנוסף לכך בערים הצפופות של הולנד היה קשה לייצר מספיק מקומות חניה והיו כבר בעיות גדולות של פקקי תנועה. בנוסף לכך משבר הנפט של שנות ה-70 ערער את כלכלת המכוניות והעלאה שאלות האם היא רצויה. דבר זה גרם לשינוי מדיניות בהולנד במדיניות כמו "החזק שומר על החלש" בתכנון עירוני ובקידום תשתיות אופניים.  

הקונפליקט עם מכוניות היה משמעותי יותר במדינות שבהן היתה מסורת ארוכה של [[תחבורת אופניים]] ובערים צפופות. בשנות ה-60 וה-70 החלו מחאות נגד מכוניות בהולנד. תנועת [[פרובו (תנועה)|פרובו]] דרשה יותר תחבורת אופניים. דבר זה הפך בשנות ה-70 למחאה עממית [[עצרו את רצח הילדים]] עקב הגידול המתמיד בילדים שנהרגו בתאונות דרכים כהולכי רגל וכרוכבי אופניים. בנוסף לכך בערים הצפופות של הולנד היה קשה לייצר מספיק מקומות חניה והיו כבר בעיות גדולות של פקקי תנועה. בנוסף לכך משבר הנפט של שנות ה-70 ערער את כלכלת המכוניות והעלאה שאלות האם היא רצויה. דבר זה גרם לשינוי מדיניות בהולנד במדיניות כמו "החזק שומר על החלש" בתכנון עירוני ובקידום תשתיות אופניים.  

באותה תקופה החלה תנועה של [[עירוניות מתחדשת]] שביקרה את השפעות ה[[פרבור]] בעקבות כתביה של [[ג'יין ג'ייקובס]] ובמיוחד ספרה [[מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות]]. תומכי העירוניות הנגידו בין העיר לבין הפרברים והצביעו על בעיות שונות שהפרברים החריפו כמו [[זיהום אוויר]], [[פקקי תנועה]], [[ניכור]] , [[בדידות]] ו[[תלות ברכב פרטי]]. הם קראו לתכנון שיתחשב יותר בצרכים של הולכי הרגל וקידמו רעיונות כמו [[עירוב שימושי קרקע]] ו[[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] ו[[הליכתיות]]. כמו כן החלו מחקרים על [[השפעות חיצוניות של מכוניות]] כמו עלויות של פקקים, של חניה, זיהום, תאונות עוד.  

באותה תקופה החלה תנועה של [[עירוניות מתחדשת]] שביקרה את השפעות ה[[פרבור]] בעקבות כתביה של [[ג'יין ג'ייקובס]] ובמיוחד ספרה [[מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות]]. תומכי העירוניות הנגידו בין העיר לבין הפרברים והצביעו על בעיות שונות שהפרברים החריפו כמו [[זיהום אוויר]], [[פקקי תנועה]], [[ניכור]], [[בדידות]] ו[[תלות ברכב פרטי]]. הם קראו לתכנון שיתחשב יותר בצרכים של הולכי הרגל וקידמו רעיונות כמו [[עירוב שימושי קרקע]] ו[[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] ו[[הליכתיות]]. כמו כן החלו מחקרים על [[השפעות חיצוניות של מכוניות]] כמו עלויות של פקקים, של חניה, זיהום, תאונות עוד.  

בשנות ה-80 החלו מחאות נגד כבישים מהירים באנגליה. באותו זמן החלו להתפרסם מחקרים שערערו על הרעיון לפניו כבישים מהירים מהווים פתרון טוב לבעיות גודש בגלל היבטים כמו [[ביקוש מושרה]] בתחום התחבורה. התוצאה היתה שינוי מדיניות ו[[ביטול כבישים מהירים]].  

בשנות ה-80 החלו מחאות נגד כבישים מהירים באנגליה. באותו זמן החלו להתפרסם מחקרים שערערו על הרעיון לפניו כבישים מהירים מהווים פתרון טוב לבעיות גודש בגלל היבטים כמו [[ביקוש מושרה]] בתחום התחבורה. התוצאה היתה שינוי מדיניות ו[[ביטול כבישים מהירים]].  

* [[עיר ידידותית לילדים]]

* [[עיר ידידותית לילדים]]

* [[תרבות הצריכה]]

* [[תרבות הצריכה]]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [https://en.wikipedia.org/wiki/1950s_American_automobile_culture תרבות המכוניות בארצות הברית בשנות ה-1950] , ויקיפדיה באנגלית

* [https://en.wikipedia.org/wiki/1950s_American_automobile_culture תרבות המכוניות בארצות הברית בשנות ה-1950], ויקיפדיה באנגלית

* [https://www.youtube.com/watch?v=vxopfjXkArM The Real Reason Jaywalking Is A Crime (Adam Ruins Everything)], סרטון קצר, שמבוסס על הספר "נלחמים בתנועה", אוקטובר 2015

* [https://www.youtube.com/watch?v=vxopfjXkArM The Real Reason Jaywalking Is A Crime (Adam Ruins Everything)], סרטון קצר, שמבוסס על הספר "נלחמים בתנועה", אוקטובר 2015

* [https://www.youtube.com/watch?v=IdYcx3n4Xq8 CNU 20 - Why Did We Stop Walking & How Do We Start Again?],הרצאה על הספר [[נלחמים בתנועה]], מאת פיטר נורטון, Congress for the New Urbanism, May 30, 2012

* [https://www.youtube.com/watch?v=IdYcx3n4Xq8 CNU 20 - Why Did We Stop Walking & How Do We Start Again?],הרצאה על הספר [[נלחמים בתנועה]], מאת פיטר נורטון, Congress for the New Urbanism, May 30, 2012

* [http://www.andysinger.com/bikesample14.html פסל ללוחם האופניים]

* [http://www.andysinger.com/bikesample14.html פסל ללוחם האופניים]

* [http://www.mygeo.info/cartoonview.php?file=subsidy.gif הסבסוד הנסתר של המכוניות]

* [http://www.mygeo.info/cartoonview.php?file=subsidy.gif הסבסוד הנסתר של המכוניות]

* [https://worldcarfree.wordpress.com/2009/10/09/end-of-the-road-transportation-politics/ מדיניות התחבורה - קובעת את מדיניות האנרגיה - שקובעת את מדיניות הבטחון]

* [https://worldcarfree.wordpress.com/2009/10/09/end-of-the-road-transportation-politics/ מדיניות התחבורה - קובעת את מדיניות האנרגיה - שקובעת את מדיניות הביטחון]

 

[[קטגוריה:מכוניות]]

[[קטגוריה:מכוניות]]

[[קטגוריה:תכנון עירוני]]

[[קטגוריה:תכנון עירוני]]