מזהמים אורגניים עמידים
מזהמים אורגניים עמידים (באנגלית: Persistent organic pollutant - POP) הינה מחלקה של כימיקלים שנשארים יציבים בסביבה, יכולים לנדוד על פני מרחקים גדולים, מצטברים באופן ביולוגי ברקמות של בני אדם ובעלי חיים ובמעלה מארג המזון, ושיש להם השלכות משמעותיות על הבריאות ועל הסביבה. זוהי אחת מצורות הזיהום החמורות ביותר. הם לפעמים מכונים גם PBT - יציבים, מצטברים ביולוגית, ורעילים.
מזהמים אורגניים עמידים רבים היו או עודם משמשים כחומרי הדברה. POP אחרים שימשו או משמשים בתהליכים תעשייתיים לייצור מגוון של מוצרים כמו ממיסים אורגניים, פולי-ויניל כלורידי (PVC), ותרופות. רוב המזהמים האורגניים היציבים נוצרים בתהליכים תעשייתיים כחומרי לוואי או במכוון.
תרכובות
במאי 1995 החליטה המועצה המכוונת של התוכנית הסביבתית של ארגון האומות המאוחדות לחקור את המזהמים האורגניים העמידים. בתחילה החלו עם רשימה של 12 POP הידועים גם בשם "תריסר המזוהמים" ("Dirty dozen").
רוב החומרים האלה הם חומרי הדברה שהיו בשימוש נרחב בשנות ה-50 עד שנות ה-70:
- Aldrin (יחד עם Cyclodiene) - חומר הדברה נגד חרקים, לקרקע ולזרעים שהיה נפוץ במדינות רבות עד שנות ה-70 [1]
- Chlordane - חומר הדברה שהיה בשימוש בארצות הברית עד 1983, לצורכי הדברה בגידולים כמו תירס והדרים. [2]
- DDT - חומר הדברה שהיה נפוץ מאוד בעבר לשם הדברה חקלאית ומשמש עד היום להדברת חרקים כנגד מלריה.
- Dieldrin - קשור לאלדרין, ושימש באופן נרחב בשנות ה-50 עד שנות ה-70 כחלופה ל-DDT להדברת מזיקים. הוא קושר לבעיות בריאות כמו פרקינסון, סרטן השד, ונזקים למערכות העצבים, מערכת הרבייה ולמערכת החיסונית. הוא יכול להשפיע לרעה גם על רקמות אשכים של עוברים ברחם אמם (טרטוגן). [3]
- Endrin, או Shell Endrix - חומר להדברת חרקים ומכרסמים, בעיקר בגידולי כותנה. [4]
- Heptachlor - חומר הדברה נגד חרקים. עדיין משתמשים בו בארצות הברית לשימוש מוגבל נגד מזיקים כמו נמלת האש וחרקים החיים בקרקע. הוא מסווג כחומר מסרטן אפשרי, ויכול להישמר בקרקע ובמים במשך שנים. החשיפה של בני אדם אליו היא דרך מזון, מי שתייה ובתינוקות דרך חלב-אם. [5]
- Hexachlorobenzene או Perchlorobenzene - חומר הדברה נגד פיטריות שנעשה בו שימוש בעבר לטיפול בזרעים, בעיקר זרעי חיטה, לשם הגנה מול מחלת Karnal bunt. [6]
- Mirex - חומר הדברה נגד חרקים בעיקר נגד נמלי אש. בארצות הברית השתמשו בחומר עד 1978. [7]
- Toxaphene - חומר הדברה נגד חרקים שנאסר כיום לשימוש. [8]
עוד נכללו 29 חומרים, שנחלקים ל-3 קבוצות המוכרות כיום יחד כדיוקסינים ותרכובות דמויות דיוקסינים - תרכובות רעילות, חומרים מסרטנים וטרטוגניות:
- דיוקסינים - Polychlorinated dibenzodioxins - שעיקרם פליטות מזיהום תעשייתי ממשרפות וממפעלי התכת מתכות. [9]
- פוראנים - polychlorinated dibenzofurans - קבוצת תרכובות לוואי הנוצרת כתוצאה מייצור ופירוק של דיוקסינים, אלו חומרים מסרטנים הגורמים גם למוטציות. [10]
- בי-פנילים מוכלרים - Polychlorinated biphenyl או PCB - חומר דיאלקטרי לשם מילוי במוצרי חשמל כגון שנאים, כבלים ועוד.
תריסר המזוהמים נאסרו לשימוש במדינות שונות. לדוגמה בארצות הברית, Toxaphene נאסר לרוב השימושים בשנת 1982, ונאסר לכל השימושים בשנת 1990.
מאז, הרשימה הורחבה כך שהיא כוללת גם חומרים כמו carcinogenic polycyclic aromatic hydrocarbons (PAHs) וכן מספר חומרים מעכבי בעירה על בסיס ברום. וכן כמה תרכובות אורגנו-מתכתיות כמו Tributyltin.
מזהמים אורגניים מפורסמים הם דיוקסין, PCB, DDT, חומרים מעכבי בעירה על בסיס ברום, או טריבוטילטין (Tributyltin TBT).
בשנים האחרונות חוקרים חוששים מפני הצטברות של PFAS בתוך גופים של בני אדם - לדוגמה בנוזל הדם או זיהום בחלב אם. אלו הן קבוצת כימיקלים המיוצרים באופן סינתטי הכוללים פחממנים המותמרים על ידי קבוצות פלאור מרובות.
הפצה ופעילות
מזהמים אורגניים עמידים שפוזרו לסביבה יכולים לנדוד באוויר או במים לאזורים מרוחקים מאוד ממקור ההפצה שלהם, ולהשפיע לאחר שנים רבות לאחר פיזורם לסביבה. לדוגמה PCB שפוזר באיזור האגמים הגדולים בארצות הברית הגיע לאוקיינוס, ומשם עבר ככל הנראה הצטברות ביולוגית והגיע לתושבים ביפן שאכלו דגים.
הצטברות ביולוגית של החומרים במעלה מארג המזון פירושה שהם עוברים תהליך ריכוז אל בני אדם ואל יצורים אחרים שנמצאים בראש מארג המזון. החומרים מפוזרים בצורה רחבה במדיום כלשהו כמו נהר, אוקיינוס, או באוויר. אלא שאז מיקרו אורגניזמים כמו פלנקטון צמחי מסנתזים את החומרים וצוברים אותם בתוך התאים שלהם. בהמשך פלנקטון טורף או סרטנים טורפים את הפלנקטון הצמחי וכך הלאה במעלה שרשרת המזון - דגים אוכלים את הפלנקטון או הסרטנים ובני אדם, עיטים או דובים אוכלים את הדגים. בכל שלב כזה, ריכוז החומר הרעיל מצטבר יותר ויותר.
ההיסטוריה של רוב השימוש במזהמים אורגניים יציבים היא בדרך כלל:
- סינתוז/פיתוח
- שימוש נרחב באזורים נרחבים בצפון אמריקה ובאירופה.
- חששות מפני היציבות וההצטברות שלהם ברקמות.
- שימוש מוגבל.
השפעות בריאותיות
מזהמים אורגניים עמידים עלולים לגרום מגוון בעיות בריאותיות. הדבר כולל הפרעות למערכת האנדוקרינית, למערכת הרבייה ולמערכת החיסונית. בעיות הקשורות למערכת העצבים ולסוגי סרטן שונים כולל סרטן השד. החשיפה ל-POP יכולה להתרחש דרך תזונה, חשיפה סביבתית או תאונות.
שיבוש הורמונלי
לפי הספר "עתידנו הגנוב", קיימים מספר מזהמים אורגניים עמידים, כגון תרכובות PCB, דיוקסינים, Benzenehexachloride, כלורופורם, Furans ,PBBs וכן חומרי הדברה, שנחשדים שהם כימיקלים משבשי הורמונים.[11] כימיקלים כאלה עלולים להצטבר בגופה של האם במשך שנים ולגרום לשיבושי האותות ההורמונליים במהלך ההריון, ובכך לגרור בעיות במערכות שונות של העובר כגון בעיות במערכת החיסון, מערכת העצבים ומערכת הרבייה והמין. יכולות לעבור שנים רבות בין הזיהום לבין התבטאות הזיהום. ידוע כי דבר זה מתרחש בקרב בעלי חיים בטבע וכן הוא שוחזר בניסויים על בעלי חיים במעבדה.[12] הדעות חלוקות האם ברמות החשיפה שיש כיום, יש או אין השפעה גם על בני אדם. לפי התאוריה של שיבוש -אנדוקריני, הוא יכול להתקיים גם ברמות נמוכות בהרבה מאלו הנדרשות לשם השפעה סרטנית מורגשת.
סוכרת מסוג 2
ביולי 1976 התפוצץ מתקן במפעל כימיקלים סמוך לעיירה האיטלקית סווסו, ושחרר לאוויר אלפי קילוגרמים של דיוקסין. מחקרים שנערכו באיזור מצאו באופן מפתיע כי יש בו עליה מתמדת של תחלואה בסוכרת מסוג 2. דבר זה גרם לעריכת מחקרים על הקשר בין שני הדברים.
ד"ר דיוק הי-לי, מדען קוריאני, מצא לפחות 25 סוגים של מזהמים אורגניים שרידיים הקשורים בהתפתחות של סוכרת. לפי הי-לי POP משמשים גורם מתווך בין השמנה לבין תנגודת לאינסולין- השלב הראשון בהתפתחות סוכרת מסוג .2 ההצטברות שלהם בתאים שומניים מחריפה את הבעיה. [13]
מניעה והקטנת שימוש
במאי 2001 נערכה ועידת סטוקהולם (Stockholm Convention on Persistent Organic Pollutants) בראשות מספר ממשלות מערביות. הועידה החליטה על הפסקת הייצור והשימוש ב-12 המזהמים האורגניים העמידים שנחשבו לחמורים ביותר - תריסר המזוהמים. אמנת סטוקהולם נחתמה באותה שנה ונכנסה לתוקפה בשנת 2004.
האמנה אסרה אל ייצור רוב החומרים המופיעים ברשימת "תריסר המזוהמים". בחלק מהמקרים מותר לייצר כמות מוגבלת על ידי יצרנים מורשים, וכן מוגבל השימוש בחומרים. השימוש ב-DDT הופחת מאוד (והוגבל לשימוש להדברת יתושים המעבירים מלאריה במדינות מסויימות), וחומרים אחרים הופחתו מאוד (כיוון שיצורם הוא בלתי מכוון קשה יותר למנוע באופן מוחלט את השימוש בהם). [14]
בכנסים מאוחרים יותר של ועידת סטוקהולם נוספו 11 חומרים נוספים כגון (StockholmConvention on Persistent Organic Pollutants) - תוצר לוואי של הפקת חומר ההדברה Lindane.[15]
פעילי סביבה ומדענים מודאגים מפני מזהמים אורגניים עמידים. דוגמה לארגון שפועל בתחום של חומרים אורגניים עמידים הוא Toxic-Free Future [16]. הארגון פועל לקיום מחקרים על PFAS ומעודד מודעות ציבורית לבעיות שהם עלולים לגרום. יש פעילי סביבה ומדענים שקוראים להפחתת השימוש בחומרים אורגניים עמידים בצורה מערכתית, על ידי התרחקות מכלכלה קווית אל כלכלה בת קיימא ובמיוחד בהקשר של תעשייה בת קיימא וחקלאות בת קיימא- שימוש בכימיה ירוקה ושיטות כמו מעריסה לעריסה כדי להתקרב אל כלכלה מעגלית שבה יש "סגירה של מעגלי חומרים" במקום שחומרים אלה ידלפו לסביבה הטבעית ויחזרו לגוף האדם באמצעות הצטברות ביולוגית.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מזהמים אורגניים עמידים בוויקיפדיה האנגלית