מדע המערכות

מדע המערכות (באנגלית: Systems science) הוא תחום מחקר אינטרדיסציפלינרי במדע, שבו נחקר טיבן של מערכות מורכבות בטבע, בחברה ובמדע. המטרה של התחום היא לפתח יסודות אינטרדיסציפלינריים שיש להם ישום במגוון גדול של תחומים, כמו הנדסה, ביולוגיה, רפואה ומדעי החברה.

למדעי המערכות יש שורשים בתחומי מדע פורמליים כמו מערכות מורכבות, קיברנטיקה, תאוריית המערכות הדינמית, ותאוריית מערכות, ויש לה ישומים בתחומי מדעי הטבע והחברה כמו גם בהנדסה, כמו תאוריית הבקרה, Operations research, תאוריית המערכות בחברה, ביולוגיה מערכתית, דינמיקה של מערכות, אקולוגיית מערכות, הנדסה מערכתית ופסיכולוגיה מערכתית.

מדעני מערכות בולטים

תורמים בולטים לתחום כוללים את ג'י פורסטר, Humberto Maturana, Stuart Kauffman, נורבט וינר, William Ross Ashby, Heinz von Foerster ו-Charles François.

אפשר לחלק את מדעני המערכות ל-3 דורות. המייסדים של תנועת המערכות כוללים את לודוויג פון ברטלנפי, קנת' בולדינג, Ralph Gerard, James Grier Miller ו-Anatol Rapoport ונולדו בשנים 1900-1920. הם כולם באו מתחומים שונים במדע ובמדעי החברה ושילבו כוחות בשנות ה-50 של המאה ה-20 כדי להקים את הפרדיגמה של תאוריית המערכות הכללית (General systems theory). יחד עם ארגון המאמצים שלהם יחד קם הדור הראשון של מדעני מערכות. ביניהם ניתן למנות את Ackoff, Ashby ואת Churchman שגרמו לפופולריזציה של מושג המערכות בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20. מדענים אלה נתנו השראה וחינכו דור שני עם מדענים מפורסמים כמו Fritjof Capra Ervin Laszlo, שכתבו על תאוריית המערכות בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20. אחרים החלו לקרוא את העבודות בשנות ה-80 של המאה ה-20 ולכתוב בנושאים אלה בשנות ה-90 של המאה ה-20. מביניהן אפשר לציין את Debora Hammond כנציגה טיפוסים של מדעני הדור השלישי.

קישורים חיצוניים

• מדע המערכות בוויקיפדיה האנגלית