חמדנות
חמדנות (בעברית גם תאוות בצע; באנגלית: Greed) היא תשוקה עזה וכמיהה לכסף ועושר חומרי. תאב בצע רואה בעושר כמטרה בפני עצמה ולא כאמצעי. חמדנות יחד עם אנוכיות עלולה לגרור פגיעה באנשים אחרים, ביצורים אחרים או בדורות הבאים במטרה להרוויח עוד כסף. חמדנות תכופה מתוארת כדבר לא מוסרי, הקשור בשחיתות או וביצירת בעיות כמו פשיעה ובעיות אקולוגיות.
חמדנות תכופה מביאה שאיפה לצמיחה אין סופית בהגדרה, של ממון (כלומר, נכסים וכסף). סגנון התנהגות זה של אדם הינו הרסני ואנטי-אקולוגי.
חמדנות יכולה להתחזק גם מאידאולוגיה ממוניסטית ועשויה להיות קשורה בקמצנות כרונית, במיוחד בקרב אנשים עשירים מאוד.
סיבות לחמדנות
מבחינה אבולוציונית כל יצור חי מתחרה עם יצורים אחרים על משאבים. לדוגמה עצים מתחרים זה עם זה על אור שמש. בעלי חיים עשויים להתחרות זה עם זה על השגת שטח טוב יותר - כאשר תחרות זו לא פוגת בהן יותר מידי. לעיתים, עצם ההשקעה בנצחון אל היצור השני מסכנת את השרידה או הרבייה של היצורים, ולכן יש מגבלות על השקעה במה שעלול להיות "נצחון פירוס". לכן גם יצורים טורפים משקיעים בתצוגות של כוח ואלימות (כמו שאגות, תנוחות מאיימות) במקום להגיע לקרב עצמו. בקרב חלק מהמינים החיים יש קרבות בקרב זכרים על השגת כמה שיותר נקבות - מאין "הרמונות" שמשפרים את יכולת הרבייה של הזכר - מינים אלה מתאפיינים בהשקעה אפסית של הזכר בגידול הצאצאים.
בקרב רוב בעלי החיים אין הגיון רב באגירת עוד ועוד משאבים שכן אגירה כזו דורשת תחזוקה והגנה עליה. יוצאים מהכלל הן מינים של נמלים, או סנאים שמכינים "מחסנים" לתקופות הקשות. גם מחסנים אלה הם לזמן מוגבל. יצורים אחרים כמו דובים אוגרים את המזון בתקופות הקשות בתוך גופם. טריטוריה גדולה יותר של אריה או להקת לביאות תדרוש הקפה של שטח גדול יותר - מסיבות אלה בעוד שאגירה היא דבר קיים בטבע - היא גם מוגבלת.
גם בקרב ציידים לקטים אגירה היא בעיקר במונחים של טריטוריה, נכונות להגן עליה ומעט חפצים אישיים שכן קשה לטלטל חפצים רבים.
חמדנות היא דבר הגיוני יותר ככל שמדובר בחברה שעברה את המהפכה החקלאית וניתן לדבר בה על עודפים שניתן לאגור אותם. אפילו בחברה כזו החמדנות מוגבלת למדי כאשר מדובר על חברות קטנות - שכן אם יש כפר של 100 בני אדם, אדם אחד יכול להשתלט על רכוש רק עד גבול מסויים, מעבר לגבול זה כל רכוש נוסף יפגע בסיכויי השרידה של שכניו. היות ולאדם כזה יש תלות גבוה בשכניו היתרון כביכול של הרבה רכוש עלול להפוך לחסרון.
ככל שכסף והון הוא דבר מופשט יותר ומרוחקים יותר וככל שיש חברה גדולה יותר שבה הכחשת אלימות היא דבר קל יותר כך קל יותר להנות מחמדנות. בחברה שבה לא ברור כלל מי הבעלים של מפעל מזהם, ובעל זה נמצא במדינה מרוחקת, קל יותר לבעלים להחליט על פגיעה בבריאות שכני המפעל או הפועלים כאשר אין לאלו הרבה קשר לחייו, הם אינם מאיימים עליו והוא אינו חווה בצורה יומיומית את השלכות מעשיו. הדבר קל עוד יותר כאשר גם החברה שבה האדם חי גם לא מודעת להשלכות אלה, וגם כאשר יש "בעלים נסתרים" -לדוגמה כאשר יש חברות פירמידה או בעלי מניות רבים - כך שהאחריות על פגיעה באנשים אחרים מתחלקת עם אנשים אחרים.
ניתן לראות בחמדנות כהתמכרות פסיכולוגית לצבירת עוד ועוד ממון במובן של צמיחה אין סופית; לפעמים מדובר רק בחמדנות אישית ולפעמים (בעיקר במקרה של שליטים) נכסים של ה"שבט" או "שבטים" אליהם הוא שייך; ספק כתוצר לוואי של התפתחות אבולוציונית הדוחפת את הפרט, מבחינה חייתית, לאגור עוד ועוד משאבים לשיפור סיכויי ההישרדות שלו כביכול.
חמדנות במבט זה היא עיוות של הצורך הניורוביולוגי הבסיסי לשרוד ואשר לאדם היכולת להתנגד לו מנטלית אם ישיג הכלים המנטליים לפחות לכך כגון השקפה רוחנית הנוגדת חמדנות בביטויים שונים ולעתים גם מיתון האכילה לכדי אכילה בריאה ונטילת צמחי מרפא מסוימים המרגיעים את הנפש (על מדוע קשר זה אפשרי ראו הערך זיהום מזון).
במקרה שחמדנות גוררת השפעות סביבתיות או בעיות קיימות היא עלולה לגורר מצב הפוך - שבו דווקא הרצון לשרוד בצורה טובה יותר על ידי אגירה של רכוש או כוח אישי, גוררת פגיעה בסיכוי השרידה.
ההתנגדות לחמדנות
דתות רבות כגון בודהיזם ואסלאם, וכן הפלגים הפונדמנטליים של היהדות (בעיקר הקראיים, האנטי ממסדיים והפוריטניים) וכן פלגיה של הנצרות הקדומה כגון תלמידי ישוע והאביונים התנגדו או מתנגדים להשקפות שניתן להגדיר כחמדניות וקוראים לאדם לא לרדוף אחר עושר חומרי ואף מתריעים כי עושר חומרי הוא ככלל סוג של סכנה רוחנית או מגבלה דתית.
חמדנות בקפיטליזם
חמדנות לפי ההשקפה של קפיטליזם ממלאת תפקיד חיובי, שכן אנשים חמדנים מנסים להשקיע את כספם במיני מיזמים רווחיים. ודבר זה תורם לצמיחה כלכלית, ולרווחה של כלל החברה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- חמדנות בוויקיפדיה האנגלית