הסטת השקעות מדלק מחצבי

הסטת השקעות מדלק מחצבי (באנגלית: Fossil fuel divestment) הוא ניסיון להפחית את שינויי האקלים על ידי הפעלת לחץ חברתי, פוליטי וכלכלי לצורך הסטת השקעות של מוסדות פיננסים כולל מניות, איגרות-חוב וכלים פיננסיים אחרים הקשורים לחברות העוסקות בדלק מחצבי כמו חברות נפט חברות גז טבעי ופחם.

קמפיינים להסטת השקעות דלקים פוסיליים עלו בקמפוסים בארצות הברית בשנת 2010, כאשר סטודנטים דחקו בממשלותיהם להפוך את השקעות ההקצאה בענף הדלק המאובנים להשקעות באנרגיה נקייה (או אנרגיה מתחדשת) והשקעות בקהילות המושפעות ביותר משינויי האקלים. נכון לסוף שנת 2014, הסטת השקעות מדלקים מאובנים הייתה תנועת הסטת ההשקעות שצמחה בקצב המהיר ביותר בהיסטוריה. [1] נכון לספטמבר 2019, 1,100 מוסדות ולמעלה מ-58,000 אנשים פרטיים מרחבי העולם, הסיטו השקעות מחברות דלקי מאובנים בסך 11 טריליון דולר. [2]

להלן סוגי ארגונים שביצעו הסטת השקעות, נכון לשנת 2019:[2]

  • ארגוני מבוססי דת או אמונה – 28%
  • ארגונים פילנתרופים (כמו קרנות צדקה) – 17%
  • מוסדות חינוך – 15%
  • ממשלות – 14%
  • קרנות פנסיה – 14%
  • תאגידים למטרת רווח – 6%.

הסטת השקעות בישראל

בישראל הוביל ארגון מגמה ירוקה מהלך של הסטת השקעות של האוניברסיטאות הגדולות. המהלך החל בשנת 2015, אז החל הארגון להפעיל לחץ על הנהלת האוניברסיטה העברית בירושלים. בסוף שנת 2017 לאחר שנתיים של מאבק, ולאחר שהארגון אסף מעל 1500 חתימות סטודנטים ומרצים מהאוניברסיטה העברית, וכן חתימות של 12 חברי כנסת בוגרי האוניברסיטה, נעתרה האוניברסיטה העברית והצהירה על כך שתהפוך למוסד האקדמי הראשון בישראל שמאמץ מדיניות השקעות אחראיות בהתאם לאמנה Principles for Responsible Investment שגובשה בארגון האומות המאוחדות. [3] לעומת זאת אוניברסיטת חיפה סירבה למהלך דומה. יושב ראש ועדת ההשקעות אמר לנציגי הארגון שאוניברסיטת חיפה תהיה המוסד האחרון להוביל הסטת השקעות סביבתית. אחד מאנשי הועד המנהל של המוסד הוא נדב שחר, המנכ"ל היוצא של חיפה כימיקלים שתרם רבות לזיהום האוויר במפרץ חיפה. [1]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  ערך זה הוא קצרמר. אתם מוזמנים לתרום לאקו-ויקי ולהרחיב אותו.