הסביבה הטבעית

הסביבה הטבעית (באנגלית: The natural environment) היא מרחב ומערכת המכילה את כל היצורים החיים ואת כל הדברים שאינם חיים שמתקיימים באופן טבעי בכדור הארץ. זו סביבה שמכילה את כל קשרי הגומלין בין כל היצורים החיים, בינם לבין עצמם ובינם לבין הדומם. נהוג להפריד בין הסביבה הטבעית לבין הסביבה המלאכותית (או סביבה בנויה או מתוכננת), שמהווה את היחידות שמושפעות בצורה חזקה מפעילות אנושית. כיום אין מקומות בכדור הארץ שאינם מושפעים כלל מפעילות בני האדם, ולכן קשה לדבר על אזורים שאינם מושפעים כלל מפעילות זו. מרחב גאוגרפי נחשב כסביבה טבעית אם רמת ההשפעה של בני האדם עליו נמצאת מתחת לרמה מסויימת. אזורים שאינם טבעיים בצורה מובהקת כוללים אזורי חקלאות ערים, כפרים.

ישנם מספר הבדלים בין הסביבה הטבעית לבין הסביבה מלאכותית:

  • המציאות הפיזית במערכת הטבעית נקבעת על ידי מערכת אקולוגית מקומית, בעוד שבסביבה מלאכותית מתוכננת על ידי בני אדם.
  • השינוי בתוך מערכת טבעית נוצר בשילוב של תנאי סביבה (כמו שינויי אקלים) יחד עם תהליך אבולוציוני גנטי של המינים השונים. לעומת זאת המערכת המלאכותית והמינים המרכיבים אותה, נקבעת בעיקר על ידי החלטות חברתיות ואבולוציה תרבותית פנים אנושית.
  • בסביבה המלאכותית ניתן למצוא חומרים רבים שאינם מיוצרים בסביבה הטבעית כמו פלסטיק, מתכות, תרכובות וכו'. חלק מהחומרים נובעים מכרייה וצורות אחרות של משאבים מתכלים, חלק מחומרים אלה אינו מתפרק בסביבה הטבעית, או שמתפרק בצורה איטית. חלק מהחומרים הם רעילים לאדם וליצורים חיים אחרים.
  • עיקר התנהלות הסביבה המלאכותית, בעיקר במאות השנים האחרונות הוא התנהלות קווית, שמסתמכת על אנרגיה, חומרי גלם ושירותים טבעיים בצורה קווית המכלה את המאגרים המתכלים, זאת בניגוד למערכות הטבעיות שלרוב עובדות כחלק ממחזורים אקולוגיים.

ניתן לחלק את הסביבה הטבעית למרכיבים שונים:

  • יחידות אקולוגיות שלמות שמתפקדות כמערכות טבעיות ללא התערבות אנושית מאסיבית, כולל כל הצמחייה, המיקרו-אורגניזמים, קרקע, סלעים, אטמוספירה ותופעות טבעיות שמתרחשות בתחומן.
  • משאבים טבעיים עולמיים ותופעות פיזיקליות שאין להן גבולות ברורים כמו: אוויר, מים, אקלים, כמו גם אנרגיה, קרינה, מטען חשמלי ומגנטיות, שאינם נובעים מפעילות אנושית.

חשיבות הסביבה הטבעית

שטחים המהווים חלק מהסביבה הטבעית והמכונים גם "שטחים פתוחים" "שטחי טבע", שטחים ירוקים", חשובים מהרבה סיבות. השטחים האלה מספקים את שירותי המערכת האקולוגית - הם ספקים חמצן, מים, מגוון ביולוגי, עוזרים בבלימת המדבור, מספקים אפשרות לבידור ופנאי ועוד. בישראל, שהיא אחת מהמדינות הצפופות בעולם, יש חשיבות גדולה לשטחי טבע אשר מהווים מפלט לאוכלוסייה מפני זיהום האוויר, אי החום העירוני ושאר ההשפעות השליליות של העיר.

חלוקה

נהוג לחלק את השטחים הטבעיים ל-2 חלקים עיקריים: השטחים הטבעיים מחוץ ליישובים - המכונים "שטחים פתוחים" והשטחים שבתוך היישובים הנקראים טבע עירוני. בין המערכות האקולוגיות השונות בשטחים הפתוחים בישראל מוקדשת תשומת לב רבה ליערות. הקרן הקיימת לישראל נטעה במהלך המאה ה-20 וה-21 יערות רבים. יש לציין כי לעיתים הקרן נוטעת יערות במקומות שבהם אמורים להיות ערבה או דיונות חול, שהינם גם חשובים, ובנוסף מדובר בהפרה של הסביבה הטבעית. על שטחי הטבע בישראל מאיימים תכניות בניה שונות, שינויי אקלים ואף גינון אינטנסיבי. ארגוני סביבה וקיימות שונים נאבקים כדי להגן עליהם.

ראו גם

קישורים חיצוניים