אקו-ויקי

הניו דיל הירוק

הניו דיל הירוק (באנגלית: The Green New Deal ובקיצור GND) היא הצעה למאבק בשינויי אקלים שהגישה חברת הקונגרס אלכסנדריה אוקסיו-קורטז מהמפלגה הדמוקרטית בארצות הברית בשנת 2019. ההצעה כוללת תכנית תמריצים כלכלית בה הממשל הפדרלי מתגייס כולו במטרה להעביר את ארצות הברית למאה אחוז אנרגיה מתחדשת תוך עשור אחד בלבד, ותוך מעבר הוגן לכלכלה נטולת פחמן - הפסקה כמעט מוחלטת של פליטת גזי חממה על ידי אנרגיות מתחדשות וצעדים נוספים כמו השקעות מסיביות בחקלאות בת קיימא, תחבורת אפס פחמן כמו אופניים, תחבורה ציבורית ועוד. לשם כך התכנית קוראת להרתמות כללית של אוכלוסיית ארצות הברית לסיוע.[1]. השם "ניו דיל" מתייחס לתוכניתו של הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט בשנות ה-30 של המאה ה-20 להוציא את ארצות הברית מהמיתון הקשה באמצעות השקעה עצומה של הממשל הפדרלי בתשתיות. התכנית מתמקדת לא רק במטרה הסביבתית, אלא גם בטיפול הוגן באנשים המתפרנסים כיום מתעשיית האנרגיה המזהמת ובאוכלוסיות מוחלשות אחרות.

חברת הקונגרס אלכסנדריה אוקסיו-קורטז.

בנוסף להצעה זו, ישנן תחת אותה כותרת או במתווה בעל מאפיינים חופפים במדינות אחרות. בין היתר מסמך "כלכלת המחר - צמיחה ירוקה לישראל", הצעה שהוצאה על ידי מספר ארגוני סביבה בישראל ואומצה בהמשך על ידי מפלגת התנועה הירוקה בשנת 2011. [2] באוגוסט 2019 הוציאה רשימת המחנה הדמוקרטי (שהתנועה הירוקה היא חלק ממנה) תוכנית גרין ניו דיל לקראת הבחירות לכנסת בספטמבר 2019. [1] התוכנית זכתה לביקורות חיוביות על ההתקדמות הסביבתית של התוכנית ולביקורות שליליות על יצוג עמדות מובהקות של ימין כלכלי בתוכנית, בניגוד לתוכנית האמריקאית. [2] [3] באפריל 2020, זמן קצר לאחר שח"כ גילה גמליאל התמנתה לשרה להגנת הסביבה, הצהירה כי משרדה יפרסם בקרוב תוכנית "גרין ניו דיל" ישראלית, שתהווה אסטרטגיית יציאה ממשבר הקורונה ויצירת חוסן חברתי-כלכלי באמצעות השקעות בסביבה. "הסביבה היא אחד המנועים המשמעותיים בתוכנית כלכלית ליציאה ממשבר קורונה", אמרה גמליאל, בהמשך לפרסום אסטרטגיית האיחוד האירופי ליציאה ממשבר הקורונה, שבה יש דגש מיוחד לתחום הסביבה כגורם שיאפשר צמיחה כלכלית. "בקרוב נפרסם תוכנית האצה לסביבה ליציאה ממשבר הקורונה, במטרה לשפר את החוסן הכלכלי-חברתי - צעד ראשון בדרך ל'Green Deal ישראלי'".[4] [5] [6]

רקע

הרקע לתכנית הוא היעדר מוחלט של תכנית להתמודדות עם משבר האקלים מצד הממשל האמריקני בכלל ומצד המפלגה הדמוקרטית בפרט, התכנית הגדולה הקודמת להתמודדות עם משבר האקלים הייתה בשנת 2009, ולא הגיעה אפילו להצבעה בסנאט. העיתוי קשור לדו"ח ה-IPCC מינואר 2019, הקובע שלאנושות יש בסך הכל כעשור אחד לשנות את מגמת העלייה בפליטות הפחמן, כדי להשאיר את העלייה בטמפרטורה הגלובלית בגבולות המעלה וחצי, וכך להימנע מתוצאות קטסטרופליות במיוחד של שינוי האקלים.

כמו כן העיתוי קשור לתוצאות הבחירות לקונגרס שהכניסו רוח אופטימית למפלגה הדמוקרטית, והכניסו נציגים חדשים וחדורי תשוקה לשינוי לבית הנבחרים. חברת הקונגרס אוקסיו-קורטז הכריזה על ההצעה עוד בטרם הושבעה לקונגרס, והמעשה גרם לתגובה קרירה מצד המנהיגות הוותיקה של המפלגה הדמוקרטית. ההצעה קוראת להקמת וועדה שמטרתה תהיה גיבוש תכנית מעשית תוך שנה, שתוכל לשמש כמצע המפלגה לבחירות לנשיאות בסוף שנת 2020. בעקבות ההד התקשורתי והציבורי הרחב שקיבלה התוכנית, עסוקה המפלגה (בחודש מרץ 2019) במינוי הוועדה והגדרת סמכויותיה. אחת מהדרישות אותה העלתה חברת הקונגרס החדשה היא שלא לאפשר למנות חברי וועדה המקבלים תרומות מתעשיית הנפט והפחם. דבר זה נובע כנראה מחשד כלפי חברות אלה על רקע מעורבותן בהכחשת אקלים.

פרטי התכנית

ההצעה כוללת את המטרות הבאים:

  1. הגעה לאפס פליטות פחמן באמצעות מעבר הוגן וצודק עבור כל העובדים והקהילות.
  2. ליצור מיליוני משרות טובות ובעלות שכר גבוה, ולהבטיח שגשוג וביטחון כלכלי לכל אזרחי ארצות הברית.
  3. להשקיע בתשתית ובתעשייה כדי להתמודד בהצלחה ובאופן מקיים עם אתגרי המאה העשרים ואחת.
  4. להבטיח עבור כל אזרחי ארצות הברית בדורות הבאים: אוויר ומים נקיים, חוסן קהילתי מול משבר האקלים, מזון בריא, גישה לטבע, וסביבה בת-קיימא.
  5. לקדם צדק ושוויון על ידי הפסקה ותיקון של הדיכוי ההיסטורי של קהילות ילידיות, קהילות על בסיס צבע עור, קהילות מהגרים, קהילות לא מתועשות, קהילות כפריות, עובדים בשכר נמוך ועניים, מזדקנים, חסרי הדיור, בעלי נכויות וצעירים.

אל מטרות אלה יש להגיע תוך עשר שנים של התגייסות לאומית, שתכלול את הפרויקטים הבאים:

  1. בניית חוסן מול אסונות הקשורים לשינוי האקלים.
  2. תיקון ושידרוג של התשתיות, כולל מניעת זיהום ופליטות פחמן עד כמה שניתן טכנולוגית, הבטחת גישה חופשית למים נקיים, צמצום הסיכונים מהצפות, הקפדה על כל שכל חוק העובר בקונגרס וקשור לתשתיות מתייחס לשינוי האקלים ומתמודד מולו.
  3. אספקת מאה אחוז מצריכת האנרגיה בארצות הברית על ידי מקורות נקיים, מתחדשים, ונטולי פליטות פחמן.
  4. בנייה ושדרוג רשת הולכת החשמל לרשת חכמה, ולהבטיח גישה לחשמל במחיר נוח.
  5. בתחום הבנייה הירוקה - שדרוג כל הבניינים בארצות הברית ליעילות אנרגטית מקסימלית, יעילות בשימוש במים, בטיחות, נוחות ועמידות.
  6. עידוד צמיחה מאסיבי בייצור ירוק, וביטול מוחלט של זיהום תעשייתי ופליטת פחמן מהייצור והתעשייה עד כמה שניתן טכנולוגית.
  7. עבודה יחד עם חקלאים (הכוונה בעיקר לטובת תעשיית הבשר) לחיסול זיהומים ופליטת גזי חממה עד כמה שניתן טכנולוגית, כולל עידוד חקלאות משפחתית, השקעה בחקלאות בת קיימא ושימושי קרקע המשפרים את בריאות הקרקע, ובניית מערכת מזון בת קיימא המבטיחה גישה חופשית למזון בריא.
  8. החלפת מערכות התחבורה בארצות הברית למניעת זיהום ופליטות גזי חממה עד כמה שניתן טכנולוגית כולל השקעות בייצור ותשתיות לכלי רכב ללא פליטות, גישה נקייה וזולה לתחבורה ציבורית, ורכבות מהירות.
  9. התמודדות וניהול השפעות הבריאותיות והכלכליות ארוכות הטווח של זיהום ושינוי האקלים, כולל מימון פעילויות קהילתיות.
  10. הוצאת גזי חממה מהאטמוספירה וצמצום זיהומים, כולל שחזור מערכות אקולוגיות טבעיות על ידי פתרונות מסורתיים המגדילים את תכולת הפחמן של הקרקע, כמו למשל ייעור ושימור.
  11. שחזור, שימור והגנה על מערכות אקולוגיות שבריריות ומאוימות, על ידי שימוש בפרויקטים מבוססים מדעית המתאימים למיקום, לצורך העשרת המגוון הביולוגי ותמיכה בחוסן מול שינוי האקלים.
  12. ניקוי אתרי פסולת מסוכנת לצורך קידום התפתחות כלכלית וקיימות.
  13. זיהוי מקורות נוספים לפליטות וזיהומים ויצירת פתרונות לחיסולם.
  14. עידוד החלפה ושיתוף בינלאומי של טכנולוגיות, ידע, מוצרים, מימון ושירותים, מתוך מטרה להפוך את ארצות הברית למובילה הבינלאומית בפעולה מול משבר האקלים, ולעזור למדינות אחרות להגיע לתוכניות דומות.

את התוכנית יש לפתח תוך שקיפות באמצעות שיתוף והתייעצות עם קהילות פגיעות, אירגוני עובדים, קואופרטיבים, קבוצות אזרחיות, האקדמיה ועסקים. כדי להשיג את המטרות הללו, התוכנית כוללת את האמצעים הבאים:

  1. אספקה ושימוש של הון מספיק, בדרך המבטיחה שהציבור יקבל ייצוג הולם בבעלות ובהחזרים על ההשקעה.
  2. על הממשל הפדרלי לקחת בחשבון את כלל ההשפעות והעלויות החברתיות והסביבתיות של פליטות על ידי שינוי חוקים קיימים, יצירת מדיניות ותוכניות חדשות, והבטחה שקהילות פגיעות לא יפגעו.
  3. אספקת משאבים, הכשרה וחינוך באיכות גבוהה לכל אזרחי ארצות הברית עם דגש על קהילות פגיעות, כך שיוכלו להיות שותפות מלאות בהתגייסות לתוכנית.
  4. השקעה ציבורית במחקר ופיתוח של טכנולוגיות ותעשיות לאנרגיה מתחדשת ונקייה.
  5. הכוונת השקעות לעידוד פיתוח ומגוון כלכלי, בכלכלות אזוריות, ובניית עושר ובעלות קהילתית, תוך העדפת יצירת מקומות עבודה איכותיים בקהילות פגיעות שהמעבר מאנרגיות מזהמות לאנרגיות מתחדשות יכול להוות אתגר עבורן.
  6. שימוש בתהליכים דמוקרטיים והשתתפותיים המשתפים ומובלים על ידי עובדים וקהילות פגיעות, כדי לתכנן, לבצע ולנהל את ההתגייסות לתוכנית ברמה האזורית.
  7. על ההתגייסות לתוכנית ליצור מקומות עבודה איכותיים בארגוני העובדים, המשלמים משכורת טובה, מעסיקים עובדים מקומיים, מציעים אפשרויות הכשרה וקידום, ומציעים שוויון במשכורת ובתנאים הנוספים לעובדים המושפעים מהשינויים.
  8. הבטחת משרה בעלת משכורת שיכולה לפרנס משפחה, חופשות הוגנות לאירועים משפחתיים ורפואיים, חופשות בתשלום ובטחון לפנסיה לכל אזרחי ארצות הברית.
  9. חיזוק והגנה על הזכות של כל עובד להתארגן באיגודים מקצועיים ללא חשש מהפחדה והטרדה.
  10. חיזוק ואכיפה של סטנדרטים לעבודה, בטיחות ובריאות בעבודה, מניעת אפליה ושעות עבודה עבור כל המעסיקים, התעשיות והמגזרים.
  11. אכיפת חוקי מסחר, תקנות רכש והתאמות בגבולות לצורך הגנה על הסביבה כדי למנוע העברה של משרות וזיהום למדינות אחרות, וכדי להגדיל את הייצור המקומי בארצות הברית.
  12. הבטחה שאדמות וגופי מים ואוקיינוסים יהיו מוגנים ולא מנוצלים לרעה.
  13. השגת הסכמה חופשית, מראש ומתוך ידע, של עמים ילידים, לכל ההחלטות המשפיעות עליהם, על המסורת והקרקעות שלהם, ומכבדת כל הסכם שנחתם עמם בעבר, ואת הבעלות שלהם על הקרקעות והמסורות שלהם.
  14. הבטחת סביבה מסחרית בה כל איש עסקים יהיה חופשי מתחרות לא הוגנת ומשליטה של מונופולים מקומיים או בינלאומיים.
  15. אספקה לכל אזרחי ארצות הברית של דיור בטוח, זול ומתאים, בטחון כלכלי, וגישה למים נקיים, אוויר נקי, מזון זול ובריא, וגישה לטבע.

השפעות

במדינת מינסוטה שבארצות הברית, כבר הוצעה חקיקה המבוססת על הניו דיל הירוק. יוזמי החקיקה הם קבוצה של נערים מבתי ספר תיכוניים במדינה בשם "מינסוטה אינה יכולה לחכות", שאמנם נעזרה ביועצים אך עיצבה את תכני הצעת החוק בעצמה, וגייסה 17 חברים מבית הנבחרים של המדינה שיתמכו בה (כולם מהמפלגה הדמוקרטית). בהתאם להצעתה של אוקסיו-קורטז, הצעת החוק כוללת יעד ברור של ייצור אנרגיה ללא פליטות פחמן פחמן עד שנת 2030, איסור גורף על חיפוש והפקה של דלקים פוסיליים, ועל השקעה של כספי הפנסיה של עובדי המדינה בחברות העוסקות בדלקים פוסיליים. כמו כן ההצעה מחייבת ראשי רשויות מדינתיות להציע תוכניות לפיתוח מגזרים שונים כך שיהיו נטולי פליטות, כמו למשל תחבורה וחקלאות. הסיכוי שהצעת החוק אכן תעבור אינה גבוהה, שכן מושל המדינה הוא מהמפלגה הרפובליקנית, כמו גם רוב הנציגים בבית הנבחרים שלה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Ms. OCASIO-CORTEZ [https://ocasio-cortez.house.gov/sites/ocasio-cortez.house.gov/files/Resolution%20on%20a%20Green%20New%20Deal.pdf RESOLUTION Recognizing the duty of the Federal Government to create a Green New Deal. ] 7 בפברואר 2019, IN THE HOUSE OF REPRESENTATIVES
  2. ^ Green New Deal – כלכלת המחר, "ירוק אדום כחול לבן" - הבלוג הלא רשמי של פעילי התנועה הירוקה, 18 באוגוסט 2011
אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/index.php?title=הניו_דיל_הירוק&oldid=124506"