המסחר המלוכלך בשאריות עוף (סרט)

המסחר המלוכלך בשאריות עוף (באנגלית: Chikens in Africa – The dirty trade on leftovers) הוא סרט תעודה שעוסק בסיבות לקריסת תעשיית העופות באפריקה כהיבט נוסף של נאו-קולוניאליזם הגלובליזציה והקפיטליזם.

במאי: יואכים וולנשיאר (Joachim Vollenschier) אורך הסרט: 51 דקות שנה: 2009


התמוטטות ענף העוף בגאנה

במדינות המערב קיים ביקוש גבוה לחזה עוף וביקוש נמוך ליתר האיברים של התרנגולת. תעשיית העופות במדינות אלה מנסה לתת מענה לנושא זה, בין היתר על ידי יצוא שאריות העוף הקפואות לאפריקה.

הסרט מתעד כיצד חלקי העוף נמכרים במחירים זולים שהלולנים המקומיים לא יכולים להתמודד איתם. התוצאה היא קריסת הענף בארצות אלה תוך יצירת אפקט דומינו שמוביל לאבטלה, לקריסת כפרים חקלאיים, ולעיור מוגבר על כל השלכותיו החברתיות.

מגדלי העופות שעוד נותרו בגאנה נאלצים לקנות אפרוחים מאירופה ודרום אמריקה עקב המחיר הזול שלהם. כיום גאנה מייצרת בעצמה רק 3% מתצרוכת בשר העוף שלה. וכך היא תלויה במקורות זרים לשם סיפוק סחורה שהיא יכולה לייצר בעצמה.

התייעלות כלכלית באירופה

מכיוון שקברניטי תעשיית בשר העוף רוצים להגדיל את רווחיהם עד כמה שניתן הם העבירו את ייצור העוף לברזיל שבה כח האדם זול יותר ותנאי ההעסקה גרועים יותר מבאירופה. וכך תעשיית בשר העוף נהנית מייבוא משגשג של בשר עוף מברזיל תוך גרימת אבטלה לתושבי אירופה.

בעיות היגיינה וסניטציה בעוף המיובא לאפריקה

בארצות אלה קשה לשמור על תנאי שינוע נאותים של הבשר והוא מופשר ומוקפא מספר פעמים תוך צבירת חיידקים פטוגניים (מחוללי מחלות). בשיטה הישנה העוף נשחט בשוק לעיני הלקוח ללא חשש לטריות הבשר או לזה שהפטם היה חולה לפני שנשחט.

בשווקים רבים באפריקה נמכר מוצר בשם "עוף לבישול" שזה למעשה תרנגולות מטילות מאירופה שנשחטו לאחר שכבר לא היו רווחיות מספיק ובשרן הוא באיכות נמוכה למדי.

העלאת המחירים בטוגו

טוגו היא מדינה ענייה יותר מגאנה. בדומה לגאנה יצרני העוף המערביים מוטטו לגמרה את תעשיית העוף של והביאו את טוגו לתלות מוחלטת בהם להמשך הזנתה.

לאחר השלמת מהלך עיסקי זה הם הרימו את מחירי הסחורה בצורה דרמטית. וכך הביא הדבר לקריסת הסוחרים שלא יכלו להעלות את מחיר בשר העוף בהתאם מכיוון שלקוחותיהם העניים לא יכולים להרשות לעצמם העלאת מחיר שכזאת.

לטענת הסרט מדובר בניצול ציני של אזלת ידה של מדינת עולם שלישי שלא יודעת או לא יכולה להתמודד עם קפיטליזם דורסני. טקטיקה זו נקראת "מחירי חדירה" או "מחיר היצף" ומוכרת היטב בעולם המערבי, כטקטיקה למיטוט מתחרים קטנים וליצירת מונופול או קרטל, אך לא כך הדבר במדינות העולם השלישי.

חלקן של קרן המטבע הבינלאומית והממשלות באירופה במשבר זה

הסיבה לכך שבשר העוף המיובא לאפריקה זול יותר מזה המקומי היא סובסידיות על הדגנים שמיוצרים באירופה ומהווים חלק עיקרי במזון שניתן לעופות.

ב-2003 ניסתה גאנה לאזן את סובסידיה זו על ידי הטלת מכס על תוצרת עוף מיובא. כתגובה למכס זה הפעילה קרן המטבע הבינלאומית לחץ על הממשלה לבטל את המהלך ולא, ישללו ממנה הטבות השקעות והלוואות. הלחץ הצליח והחוק טורפד. גם במדינות אחרות באפריקה פעלה קרן המטבע באופן דומה.

וכך נוצר מצב אבסורדי שבו העולם הראשון עוזר לכלכלת אפריקה על ידי סיוע הומניטרי ובאותו זמן ממוטט את כלכלת אפריקה על ידי יצוא זול (בצורה מלאכותית) שלא ניתן להתחרות בו.

לפי הסרט, אם יפסק ייצוא שאריות העוף לאפריקה, יעלה מחיר בשר העוף באירופה בצורה דרמטית כי הלקוח שמעוניין רק בחזה עוף יאלץ לממן את העוף בשלמותו. משום כך נהנים תושבי אירופה מבשר עוף זול ואיכותי על גבם של תושבי אפריקה העניים. זוהי צורה של פוסט-קולוניאליזם.

ראו גם

קישורים חיצוניים