המהפכה הלשונית

המהפכה הלשונית היא כינוי לשינוי גנטי וחברתי שעבר המין הומו-ספאינס לפני כ-70,000 שנה ואשר איפשר לבני המין יכולות מילוליות מתקדמות, קיום של עושר של מילים ורעיונות. לפי ספרו של פרופ' יובל נח הררי, קיצור תולדות האנושות, המהפכה הלשונית היא זו שאיפשרה לבני המין הומו-סאפינס להפוך ממין אחד מתוך כמה מינים של הסוג הביולוגי אדם למין היחיד מסוג זה, תוך החלפה של המינים האחרים. ואפשרה להומו-ספאינס להפוך ממין שאינו שונה ממינים אחרים, ל"שליט" של הפלנטה. הייתה זו אחת מ-3 מהפכות חשובות שלאחריה התרחשו גם המהפכה החקלאית והמהפכה המדעית.

קיצור תולדות האנושות
מאת יובל נח הררי

הררי טוען כי ייצור כלים, מוח גדול ומבנים חברתיים מורכבים, לא שינו בהרבה את מעמדם של מיני האדם. הם לא היו אדוני הפלנטה, ולא הייתה להם חשיבות אקולוגית כלשהי.

לעומת זאת בסביבות 70,000 לפני הספירה, החל גל הגירה גדול של ההומו-סאפינס שהשתלטו על כל היבשות אסיה-אירופה ואפריקה. הופיעו טכנולוגיות חדשות כמו חוט ומחט שאיפשרו בגדים טובים יותר ויישוב יישובים בקווי רוחב צפוניים שהנאנדרטלים, שבאופן כללי היו מותאמים יותר לקור, לא הצליחו להגיע אליהם. הופיעו גם רפסודות, פסלים, ציורי קיר, נרות. לפני 40,000 שנה יושבה לראשונה אוסטרליה בבני אדם, ולפני 15,000 שנה עברו ההומו-סאפינס ליבשת אמריקה ויישב את כולה בתוך 2,000 שנה. כל השינויים האלה התרחשו, לפי הררי, בגלל היכולת הלשונית המשופרת שהתפתחה לפני כ-70,000 בקרב ההומו-סאפינס. לפני התפתחות זו היו בני מין זה מין אחד מיני מספר מיני אדם, שלא בלטו במיוחד מבחינות אחרות כמו גודל המוח, פיתוח כלים, מורכבות חברתית וכו'.

תארוך המהפכה הלשונית

קבוצות של הומו-ספאינס ניסו לצאת מאפריקה בסביבות 100,000 לפני הספירה. שרידי שלדים מתקופה זו נתגלו בישראל, לצד שלדים ששייכים לבני אדם נאנדרטלים. אולם בתקופה זו הייתה ידם של הנאנדרטלים על העליונה, והם דחקו את בני ההומו-סאפינס מישראל. רק לאחר כ-30 אלף שנה, כלומר לפני 70,000 שנה, חזרו קבוצות הומו-סאפינס ויצאו מאפריקה, אולם הפעם לא רק שדחקו את יושבי ארץ ישראל, אלא התפשטו במהירות ברחבי כל אירופה ואסיה, כשם דוחקים את כל מיני האדם אחרים. עולה השאלה, מה השתנה בין שני גלי ההגירה?

ההסבר המקובל בקרב חוקרים הוא שבין שני התאריכים התרחשה בקרבה ההומו-סאפינס המהפכה הלשונית. ההומו-סאפינס לא המציאו את השפה (שקיימת לדוגמה גם בקרב דבורים, ציפורים ויונקים), וגם לא את השפה הווקאלית (גם מיני קופים משתמשים בה, וכמותם גם פילים ולוויתנים). מה שייחד את ההומו-סאפינס משאר המינים, לפי הסבר זה, היא היכולת להשתמש בעושר מילולי רב מאוד.

השפעות קרובות של המהפכה הלשונית

השפה שרתה את ההומו-סאפינס במספר דרכים. קיימים שלושה הסברים משלימים זה לזה, לשאלה מה היתרונות שהעניקה השפה העשירה של ההומו ספאינס. הסבר פשוט הוא שהשפה אפשרה תיאור של אובייקטים קיימים (כמו "אריה ליד הנהר") ותכנון טקטיקות של התגוננות, לחימה וכו'. הסבר נוסף הוא שהשפה אפשרה לקיים רכילות ובכך לשפר את תחזוקת הקשרים החברתיים בקבוצה ובכך להגדיל את מספר החברים בקבוצה. הסבר שלישי הוא שהשפה אפשרה ליצור מיתוסים - אובייקטים דמיוניים שלא קיימים במציאות, וכי חשיבותם של המיתוסים היא ביכולת שלהם לאפשר לקבוצות גדולות יותר - עד מיליוני בני אדם לשתף פעולה יחד גם ללא הכרות אינטימית.

השפעת רכילות על גודל הקבוצה

הסבר לחשיבות השפה שפותחה על ידי ההומו-סאפינס, שנחשב לאחת התאוריות המובילות בתחום, הוא שעיקר חשיבות השפה הוא ביכולת שלה לספק רכילות. כלומר היכולת שלה לספק לחבר קבוצה אחד את היכולת לספר לחבר קבוצה אחר אודות טיב היחסים בין חבר קבוצה שלישי לבין חברים אחרים. דבר זה נראה פעוט-ערך, אך יש לו השפעה גדולה, דרך היכולת לשמור על שיתוף פעולה בקבוצה גדולה יותר. חיות חברתיות אחרות מתקשות לבצע מעקב אחר מספר רב של קשרים בין פרטים. כדי לעמוד על טיב היחסים בין חברים אחרים על חברי הקבוצה לעמוד על כך בעצמם מיד-ראשונה. ככל שגדלה הקבוצה גדל מספר היחסים בתוך הקבוצה במהירות וקבוצה בת עשרות פרטים מכילה אלפי יחסים כאלה. מחקרים מראים כי עבור חברות בעלי חיים שחיים כמו שחיו בני האדם, לטיב היחסים בין חברי הקבוצה, והנכונות שלהם לשתף פעולה יש השפעה אדירה על יכולת השרידות של הקבוצה.

על חשיבות הרכילות עד היום אפשר לעמוד בכך שהיא אמצעי חשוב במכירת עיתונים. גם תחום הכיסוי התקשורתי של הפוליטיקה, מקודם בצורה רכילותית שכן הוא מספק עניין גדול יותר מאשר הנושאים הציבוריים שבמחלוקת. בעיה מופשטת בתפקוד הצבא מושכת הרבה פחות תשומת לב ציבורית מאשר ריב בין רמטכ"ל לשר בטחון לדוגמה. בנוסף, על פי מחקרים על קבוצות שונות של אנשים - בין אם מדובר באיכרים, בפועלים או פרופסורים, נושא השיחה הפופולרי ביותר היה רכילות.

על פי תאוריית הרכילות, התקשורת של ההומו-סאפינס איפשרה לו להגדיל מאוד את מספר החברים בקבוצה. ממספר של כמה עשרות פרטים למספר של כ-150 פריטים. כאשר מסתכלים על שימפנזים רואים כי הזכר השליט, נמצא בעמדת זו זאת בדרך כלל לא בזכות כוחו, אלא בזכות היכולת שלו לכונן "קואליציה" של מספר שימפנזים שתומכים בו. במקרה של השימפנזים, בעדר שפה מורכבת של רכילות עליו ללכת בעצמו לכל הפרטים ולתחזק ללא הרף את הקשרים החברתיים על ידי מגע, הגנה, פליית כינים וכו'. דבר זה מגביל את גודל הקבוצה של שימפנזים. קבוצה של שימפנזים בטבע מתקשה לעבור רף של כ-90-100 חברים, ובדרך כלל מונה כ-50-60 שימפנזים. קבוצת שימפנזים שבאה לנישה פנויה כמו עמק פורה וריק משימפנזים, תגדל עד גבול לדומה 90 חברים ואז תתפרק לשתי קבוצות. שתי הקבוצות לא משתפות פעולה ביניהן, לא יוצרות קשרי מסחר, ועסוקות בהגנה על הטריטוריה שלהן מפני הקבוצה השנייה. תועד אפילו מקרה אחד שבו קבוצה אחת ביצעה "רצח עם" בתוך מספר שנים וחיסלה את כל חברי הקבוצה השנייה.

לפי הערכת הארכיאולוגים מצב זה שרר גם בקרב המינים השונים של האדם, עד למהפכה הלשונית, והגביל את היכולת של החברות האנושיות לגדול כיחידה בעלת מטרות משותפות.

שפה ויצירת מיתוסים

היבט נוסף של השפה החדשה הוא שהיא אפשרה לדבר על מושגים מופשטים שלא היו קיימים כלל במציאות. לכאורה דבר זה יכול להיתפס כחסרון. אבל סביב דברים אלה אפשר לבנות חזון משותף לקבוצה וללכד אותה.

לאדם ממוצע יש יכולת לשמור על הכרות אינטימית עם כ-150 אנשים. יכולת זו משתנה בין אנשים שונים, אבל זה הממוצע. מתחת לכמות זו, ניתן לבנות קבוצות שבנויות סביב ההכרות האינטימית ללא קשר למוסדות שבו הן נמצאות. דוגמאות שנחקרו הרבה הן מהתחומים של צבא ועסקים. ביחידות צבאיות של מחלקה ואפילו פלוגה יש יחסים חשובים שאינם קשורים ליחסים הרשמיים, לתפקידים, לחוקים הצבאיים ולסולם הדרגות הרשמי. יחידות כאלה יכולות לתפקד גם ללא דרגות. לעיתים סמל וותיק וכריזמטי יכול להיות חשוב יותר מאשר סג"מים או סרנים למרות שאלה הם בעלי דרגה גבוהה ממנו. כאשר עוברים ליחידה צבאית גדולה יותר כמו גדוד או חטיבה הדבר הזה כבר לא עובד ויש צורך בחוקים, תקנות ודרגות. באופן דומה לכך גם לפירמות עסקיות יש נקודת מעבר במספר דומה של 150 אנשים, וכשהן גדלות עליהן לעבור למבנה ארגוני פורמלי יותר אחרת הן לא מצליחות לתפקד. גם בקיבוצים, ייתכן ודבר זה השפיע. בתחילת דרכם היו הקיבוצים יחידות קטנות ששמרו על חיים משותפים ושוויוניים. כאשר התפתחו הקיבוצים גדל מספר החברים והקשה על הכרות אינטימית. בשנת 1928 היה הפילוג הראשון בתנועה הקיבוצית. פלג אחד ראה בקיבוצים גדולים יותר סימן להצלחה. ואילו הפלג האחר טען שהגודל האידאלי של קיבוץ הוא 50 חברים וכי מעל זה העדר הכרות אינטימית תפגע ביכולת שלו לתפקד.

קבוצות בגודל מעל 150 בני אדם זקוקות למשהו אחר שישמור על לכידות חברתית. הדבר הזה הוא מיתוסים, או מציאות מדומיינת. זה יכול להיות אמונה בקיומם של אלים, בקיומו של לאום, של כסף, של חברות עסקיות, של זכויות אדם וכו'. כאשר שני נוצרים נפגשים זה עם זה, הם יכולים לשתף פעולה תודות לאמונה המשותפת שלהם בכך שישו הוא בנו של האלוהים. כאשר שני גרמנים נפגשים זה עם זה הם יכולים לשתף פעולה גם ללא הכרות משותפת תודות לאמונה בחיזוק הלאום שלהם. כאשר שני עורכי דין נפגשים הם יכולים לשתף פעולה תודות לאמונה בדברים כמו זכויות אדם, צדק, חוקים וכו'. כאשר שני עובדים של חברת מיקרוסופט נפגשים הם יכולים לשתף פעולה תודות לאמונה במיתוס שנקרא חברת מיקרוסופט כמו גם במיתוסים אחרים כמו כסף, מניות, וכו'.

עד כמה שאנחנו יודעים, למינים אחרים אין את היכולת הזאת. שימפנזים יכולים לשקר, לדוגמה להשמיע קול הזעקת אריה, כדי ששימפנזה אחר ישמע, יפיל בננה ויאפשר לשימפנזה הראשון לקחת את הבננה. אבל שימפנזים לא יכולים להגיד "תן לי את הבננה, ומקומך בגן העדן יובטח". הם יכולים לדבר על דברים קיימים כמו אריות, בננות, עננים, אבל לא להמציא מהדמיון יישויות שאינן קיימות. יש הומו-ספאינס שמאמינים בהענקת זכויות אדם לשימפנזים, אבל אין שימפנזים שמאמינים בזכויות אדם או זכויות שימפנז, כי אין להם יכולת לדמיין את המושג זכויות אדם.

מיתוסים

  ערך מורחב – מיתוס

הררי טוען כי לרוב יש תפיסה מעוותת של מהו מיתוס. כאילו מדובר בדבר שמתאים לשבטים פרימיטיביים בלבד, לדוגמה מיתוסים על שדים ורוחות של שבטים הרוקדים לאור ירח. מיתוס הוא סיפור שאנשים מספרים לעצמם ומאמינים בו. מיתוסים קיימים בכל חברה אנושית כיום, כולל במקומות כמו עולם המשפט והעסקים.

הררי מדגים את מושג המיתוס על ידי סיפורו של תאגיד הרכב פז'ו. התאגיד מכיל אומנם, מפעלים, עובדים, מנכ"ל, בעלי מניות והוא מייצר מכונות אבל כל אחד מלה אינם מהווים את מקור כוחו של התאגיד. ניתן להרוס את המכוניות אבל התאגיד לא ינזק מכך. עובדים ניתן להחליף, וכך גם הנהלה, בעלי מניות וכו'. לעומת זאת שופט יכול לחתום על מסמך משפטי ובכך יבוא לקיצו תאגיד פז'ו. התאגיד הוא פיקציה, מוסכמה משפטית שאנשים רבים מאמינים בה וזה יסוד כוחה.

חברה בערבון מוגבל - תאגיד - הוא אחת ההמצאות המשפטיות החשובות, בכך שהוא איפשר לאנשים באירופה לקחת סיכון עסקי. אם בעבר יצרן של כרכרות היה חשוף לתביעות בגלל שייצר כרכרות לא טובות, והיה יכול להפסיד את כל רכושו ואף להגיע לפשיטת רגל, לאחר המצאת התאגיד העסקי לא ניתן לתבוע את המייסד שלו, אלא התביעה היא נגד התאגיד, וקיים מסך בינו לבין הבעלים. מצב זה איפשר לאנשים לקחת סיכונים עסקיים גדולים יותר כאשר לכל היותר התאגיד פושט רגל, אבל הבעלים נשאר עם רכושו.

המצאת התאגיד ששמו פז'ו הייתה תלויה ביכולת של המייסד שלו לספר סיפור. קודם כל לספר את הסיפור הזה לעצמו, ולאחר מכן לספר סיפור דומה במקום "קסום" ושמו משרד עורכי דין. לאחר הטקסים הנכונים, עם הבגדים הנכונים, ועם הנייר המהודר שמכיל את הלחשים המתאימים קם התאגיד. לחשים אלה מובנים לקבוצה ששמה עורכי-דין. בדומה לרופאי אליל או מכשפים גם הם מאמינים במיתוסים של הקבוצה שלהם, ויכולים להתפלפל על דקויות שמובנות רק להם. לא ניתן לספר כל סיפור שרוצים בגלל שיש לוגיקה פנימית ומסורת, כך שאפשר להתווכח אם אל הים יכול להוריד גשם או רק אל הגשם יכול לעשות זאת. בדומה לכך ניתן להתווכח אם תאגידים הם יישויות שיכולות להחזיק בצבאות וליזום מלחמות (בעבר חשבו שכן, היום כבר לא). היום קיים לדוגמה ויכוח משפטי האם תאגידים יכולים להחזיק בפטנטים על הייצור של יצורים-חיים חדשים שנוצרו בהנדסה גנטית.

שם נוסף למיתוסים הוא הבניה חברתית, מוסדות חברתיים, או מציאות מדומיינת. הררי מעדיף את השימוש במושג האחרון משום שהוא מדגיש את שני ההיבטים. מצד אחד מדובר בדבר שלא קיים מחוץ לדמיון המשותף של אלו המאמינים בכך. אין באמת אלים, מדינות, כסף או זכויות אדם, אלו דברים שקיימים בדמיון. מצד שני האמונה המשותפת של הרבה אנשים במיתוס מאפשרת להם לשתף פעולה וליצור מציאות שונה.

היות המיתוסים דברים דמיוניים, אין פירושה שהם בהכרח מזיקים. הם ממשיכים להתקיים משום שהם משרתים מטרה של אנשים. כמו כן היותו של מיתוס דבר דמיוני אין פירושו של דבר שמספיק שאדם אחד מפסיק להאמין במיתוס כדי לקעקע אותו. המיתוס קיים בדמיונם של אנשים רבים וזה הדבר שמעניק לו את כוחו.

מהירות השינוי והגמישות של ארגון חברתי

היבט נוסף וחשוב של השימוש בשפה לשם יצירת מציאות מדומיינת, היא היכולת לשנות את דרך הפעולה של מוסדות חברתיים בצורה מהירה וגמישה בהרבה יחסית לארגון חברתי שמעוגן באבולוציה.

עבור שאר בעלי החיים, וכך זה היה כנראה גם בקרב מיני האדם, כולל ההומו-סאפינס לפני המהפכה הלשונית, צורת המבנה החברתי המקובלת במין תלויה במטען הגנטי. בדומה לתכונות אחרות כמו חוזק שרירים או חדות הראייה, יש ליצורים חברתיים מטען גנטי שמאפשר להם מנעד מסויים של התאמה להתארגנות חברתית מסויימת. לדוגמה בקרב שימפנזים יש תמיד זכר שולט והתארגנות היררכית בקבוצה של כמה עשרות פרטים שבה זכרים ונקבות. לעומת זאת בקרב הפילים יש קבוצה בראשות פילה מבוגרת ואילו הזכרים הבוגרים חיים לבדם, ונמצאים מחוץ לקבוצות הפילות ומבקרים אותן מעת לעת.

שימפנזות לא יכולות להחליט כי מעתה תהיה מהפכה פמיניסטית, שבה ימנו קופה מנהיגה. שימפנזים אינם יכולים להחליט על ביטול הזכר השליט וקיום דמוקרטיה. הסיבה לכך שצורת המבנה החברתי מעגונת בגנטיקה שלהם. שינויים במבנים החברתיים במינים אחרים הם לכן איטיים מאוד, מקריים ולא ניתנים להכוונה על ידי חברי הקבוצות (שכן אין להם שליטה על הגנום שלהם). לעומת זאת, מאז המהפכה הלשונית, ההומו-סאפינס הקים מוסדות רבים המבוססים על מיתוסים ולא על גנטיקה. מוסדות אלה יכולים להשתנות בצורה מהירה הרבה יותר ולהיות מכוונים למטרת הקבוצה בצורה טובה יותר יחסית להתארגנות חברתית המבוססת על גנטיקה.

השפעות המהפכה הלשונית

  ערך מורחב – ציידים לקטים

המהפכה הלשונית הייתה אחת מ-3 המהפכות הגדולות שעבר המין הומו-ספאינס ואשר השפיעו רבות על כלל המין, על כל פרט בתוך המין ועל כלל היצורים החיים בצורה דרמטית.

השפעה אחת הייתה התפשטות מהירה של ההומו סאפינס. כך שבתוך כמה אלפי שנים הם החליפו או דחקו את שאר מיני האדם. הנאנדרטלים נדחקו מאזור המזרח התיכון ומאירופה, ומינים אחרים ביאווה ובמקומות אחרים נעלמו גם הם.

ההומו סאפינס המשיך להתפשט גם למקומות אחרים כמו אוסטרליה ואמריקה. ככל הדבר בוצע הדבר על ידי סירות באוסטרליה. ואולי על ידי חציית הגשר היבשתי שהיה קיים בזמנו בין סיביר לאלסקה. קודם לכן, במשך מאות אלפי שנים לא הצליח אף מין של בני אדם להגיע למקומות אלה, ובמשך זמן רב בני אדם חדשים לא הצליחו להגיע שוב לאוסטרליה. בני ההומו סאפינס התפשטו גם לצפון הכדור, למקומות שבהם הנאנדרטלים, שהיו באופן כללי מותאמים יותר לקור, לא הצליחו להגיע בעבר. הומו סאפינס יישבו לראשונה אזורים כמו פינלנד וסיביר. היכולת לעשות זו בוצעה על ידי טכנולוגיה חדשה שהומצאה בתקופה זו - החוט והמחט.

התפשטות הומו סאפינס לאוסטרליה ולאמריקה, גרמה להכחדה נרחבת של בעלי חיים גדולים - יונקים, וציפורים גדולות. יש לשים לב שהכחדה זו התקיימה עשרות אלפי שנים לפני המהפכה החקלאית. היו עוד שני גלים גדולים של הכחדות המוניות מאז - בעקבות המהפכה החקלאית והגל המתרחש היום עקב המהפכה התעשייתית.

הסבר אחת להכחדות היצורים הגדולים היא שהאדם לא נראה חיה מסוכנת, הוא לא גדול או ארסי, ולבעלי החיים הגדולים לא היה סיבה לפחד ממנו. הסבר אחר, משלים להסבר הראשון, הוא שבני האדם נחתו במקומות אלה "במהירות" ובעלי החיים הגדולים נעלמו לפני שהיה להם מספיק זמן להתרגל. שיטות הציד של ההומו סאפינס הלכו והשתכללו עם הדורות. כך בעלי חיים באפריקה ובאסיה למדו לפחד יותר ויותר מהאדם, לעומתם בעלי החיים ביבשות אוסטרליה ואמריקה לא ראו סיבה לחשוש מהאדם ועמדו על טעותם מאוחר מידי. בעלי חיים גדולים היו רגישים יותר להכחדה היות והם מולידים פחות וולדות בכל שנה. היתה הכחדה פחות משמעותית של חיות וצמחים קטנים יותר שקצב הריבוי הגדול יותר שלהן הגן עליהם. עם זאת, הכחדת היצורים הגדולים שנמצאים בראש פירמידת המזון גרמה לשינוי אקולוגי נרחב של כל המערכת האקולוגית שהייתה מתחתיהם. בגלל הקצב האיטי יחסית של הכחדה זו במונחים אנושיים - תהליך שהתרחש במשך מאות שנים, בני אדם לא בהכרח היו מודעים להכחדה זו. הכחדות דומות אך קטנות יותר בהיקפן היו באירופה אפריקה ואסיה. דבר זה של העלמות מהירה של מינים גדולים התרחשה כעבור אלפי שנים כאשר בני אדם נדדו לאיים שונים כמו מדגסקר ואיים אחרים ותעדו את העלמות המהירה של בעלי החיים שם (לדוגמה הדודו). דוגמה נגדית למקום בו בני האדם לא הגיעו עד לעליית המודעות לחשיבות שימור המינים, הם איי גלגפוס, שבהם אפשר למצוא צבי ענק (שאינם מפחדים מבני אדם).

לאחר המהפכה הלשונית מתחילים לראות סימנים של טקסים, ציורים, דתות והיררכיה, אם כי לא ברור מה המשמעות של היבטים אלה. עם זאת מכמות ההשקעה בחלק מהחפצים שהשתמרו - כמו אלפי חרוזים קבורים עם שלדים של ילדים, ברור כי היו כאן מבנים חברתיים מורכבים שדרשו עבודה רבה לייצור חפצים אלה במשך תקופה ארוכה.

ראו גם

קישורים חיצוניים