בעיה נבזית
בעיה נבזית (באנגלית: Wicked Problem) או בעיה מרושעת היא בעיה (לרוב בעיה חברתית) שקשה או בלתי אפשרי לפתור אותה בגלל דרישות לא-שלמות, משתנות או סותרות שלעיתים קרובות קשה לזהותן. המונח "נבזי" לא מתאר רוע אלא את הקושי לפתור את הבעיה. הגדרה נוספת של בעיה נבזית היא "בעיה שהקושי החברתי שלה פירושו שאין לה נקודת סיום שניתן לקבוע אותה". מעבר לכך, בגלל תלות הדדית ומורכבות של המערכת הניסיון לפתור חלק מסויים של הבעיה הנבזית עלול להגדיל או ליצור בעיות נוספות.
דוגמאות לבעיות נבזיות כוללות סוגיות כלכליות, סביבתיות ופוליטיות. בעיה שהפתרון שלה דורש ממספר גדול של אנשים לשנות את אופן המחשבה שלהם (מיתוס) ואת התנהגותם היא בסבירות גבוהה בעיה נבזית. לפיכך, דוגמאות סטנדרטיות רבות לבעיות נבזיות באות מהתחומים של תכנון ומדיניות ציבוריים. דוגמאות אלו כוללות שינויי אקלים עולמיים, בעיות קיימות, רפואה, מגפת האיידס, שפעת אפידמית, סחר בינלאומי בסמים, ביטחון פנים, כלי-נשק גרעיניים ואנרגיה גרעינית, טיפול בפסולת ואי-צדק חברתי. בשנים האחרונות, בעיות בתחומים רבים זוהו כמפגינות יסודות של נבזיות. הדוגמאות נעות על טווח רחב של קבלת החלטות, עיצוב וניהול ידע, ועד אסטרטגיה עסקית.
הגדרות
הניסוח של ריטל ו-וובר (Rittel and Webber) משנת 1973 לבעיות נבזיות בתכנון מדיניות חברתית ציין עשרה מאפיינים:[1]
- לא קיים ניסוח מוחלט לבעיה נבזית.
- לבעיות נבזיות לא קיים כלל עצירה.
- פתרונות לבעיות נבזיות אינם נכונים או שקריים אלא טובים יותר או פחות.
- לא קיים כל מבחן מיידי וגם לא מבחן סופי לפתרון של בעיה נבזית.
- כל פתרון של בעיה נבזית הוא "פעולה חד-פעמית"; מאחר שלא קיימת הזדמנות ללמוד בדרך של ניסוי וטעייה, כל ניסיון הוא בעל משמעות כבדה.
- לבעיות נבזיות אין קבוצה ניתנת למנייה (או ניתנת לתיאור מקיף) של פתרונות אפשריים, ולא קיימת קבוצה מוגדרת היטב של פעולות מותרות, שניתן לשלב בתוכנית.
- כל בעיה נבזית היא בעיקרה ייחודית.
- כל בעיה נבזית ניתנת להצגה כתסמין של בעיה אחרת.
- הקיום של אי-התאמה, המייצגת בעיה נבזית, ניתן להסבר במספר רב של דרכים. הבחירה בהסבר מסוים קובעת את האופי של פתרון הבעיה.
- אין למתכנן כל זכות לטעות (המתכננים יידרשו לשאת באחריות להשלכות הפעולות שהם יוצרים).
ג'פרי קונקלין (Jeffrey Conklin) הכליל מאוחר יותר, את המושג בעיה נבזית לתחומים אחרים, מלבד תכנון ומדיניות:[2]
- הבעיה אינה מובנת עד לאחר שלב הניסוח של פתרון.
- לבעיה נבזית אין כלל עצירה.
- פתרונות לבעיות נבזיות אינם נכונים או שגויים.
- כל בעיה נבזית היא בעיקרה חדשה וייחודית.
- כל פתרון לבעיה נבזית הוא 'פעולה חד-פעמית'.
- לבעיות נבזיות אין פתרונות חלופיים נתונים מראש.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- בעיה נבזית בוויקיפדיה האנגלית
הערות שוליים
- ^ Rittel, Horst W. J.; Webber, Melvin M. (1973). "Dilemmas in a General Theory of Planning" (PDF). Policy Sciences. 4: 155–169. doi:10.1007/bf01405730. Archived from the original (PDF) on 30 September 2007.
- ^ Conklin, Jeffrey (2006). Dialogue mapping : building shared understanding of wicked problems. Chichester, England: Wiley Publishing. ISBN 0-470-01768-6.