אריה במדבר ותרומתו לחקר הכלכלה

זהו מאמר דעה מאת עידן ד. מאמר דעה אינו אובייקטיבי.

שיטת אריה במדבר היא שיטה המשמשת בהוכחות מתמטיות ובעת חיפוש באגים במדעי המחשב. שימוש פשוט בשיטת אריה במדבר ביחס למושגים ובעיות כלכליות והיחס שלהם לתאוריות במדעי הטבע יכול לחסוך לכלכלנים זמן ומאמץ רב של בחינה או אימוץ של תאוריות לא נכונות.

שיטת אריה במדבר היא שיטה פשוטה כדי למצוא משהו שלא יודעים היכן הוא נמצא. לדוגמה אריה שאבד לנו במדבר גדול. אם אנחנו בטוחים בקיומו של האריה אי שם בתוך המדבר, אזי אם אפשר לחלק את המדבר לשני חלקים, לאו דווקא שווים בגודלם, ולהוכיח שהאריה לא נמצא בחצי אחד של המדבר, הרי הוא חייב להימצא בחצי השני של המדבר. שיטה זו משמשת בלשים, מתמטיקאים ומתכנתים כדי לשלול אפשרות מסויימות - ולמקד את החקירה באפשרויות אחרות - גם אם אפשרויות אלה נראות לא סבירות במבט ראשון. משפט מפורסם של שרלוק הולמס אומר - "עלי להזכיר לך את האמת הנושנה: כאשר כל ההסברים האחרים מכזיבים- מה שאינו סביר חייב להיות האמת".

בעשרות השנים האחרונות מתנהל ויכוח בין כלכלנים, בעיקר בין כלכלנים מהזרם הנאו-קלאסי לבין כלכלנים מהזרם של כלכלה התנהגותית ופסיכולוגים הקשורים לזרם זה - בשאלה - מה מתאר בצורה טובה יותר התנהגויות של אנשים בכלכלה - האם "האדם הכלכלי" הרציונלי או דגם מורכב יותר של אדם שאינו בהכרח רציונלי ומושפע גם מרגשות, טעויות בתפיסה או בעיבוד המידע. בשנים האחרונות נראה שהמחנה של כלכלה התנהגותית זוכה בוויכוח - בין היתר בפרסי נובל בכלכלה של דניאל כהנמן ושל ריצ'רד ת'יילר ויותר ויותר ספרים ומחקרים שנוטים לגישה זו.

ניתן היה להתקדם בוויכוח הזה בצורה מהירה הרבה יותר אילו נקטו הכלכלנים בגישת "אריה במדבר" לגבי הנחות כלכליות שאינן מבוססות על ענפים מדעיים מבוססים יותר - במיוחד על מדעי הטבע. את שיטת אריה במדבר ניתן ליישם על כל היגד כלכלי - ולשאול אם הוא נמצא במקום שסותר בצורה מובהקת תאוריות מבוססות במדעי הטבע או לא. אם הוא סותר - כדאי לחפש תאוריה טובה יותר במקום אחר. קל לראות שבני אדם הם סוג של יצור ביולוגי. קל גם לראות שיצור ביולוגיים אינם מכונות חושבות אידאליות שהן רציונליות ויודעות כל, אלא משתמשים במוח ביולוגי שיש לו חולשות, יתרונות וחסרונות. רגשות, קיצורי דרך קוגניטיביים, אישוש יתר של הנחות מוקדמות וכושר עיבוד סופי הן תכונות של מוח ביולוגי.

באופן דומה להנחה של "האדם הרציונלי" בכלכלה יש מספר רב של הנחות - חלקן נסתרות וחלקן גלויות יותר - באשר לטבעו של האדם, של הסחורות, תהליך הייצור הצריכה ואופיו של השוק. במקום להמשיך הלאה עם הנחות אלה ניתן ורצוי ליישם עליהם את שיטת האריה במדבר, לזרוק את מה שלא נראה הגיוני ולשמור את מה שכן.

לדוגמה - הכלכלה מניחה כי רצונות האדם מורכבות משני חלקים - לצרוך מוצרים ושירותים ולהתבטל. אבל היות והאדם הוא גם יצור ביולוגי, ויצורים ביולוגים רוצים בדרך כלל להתרבות - האדם בדרך כלל גם רוצה להתרבות. בני אדם ואפילו קהילות שלמות שאינם רוצים להתרבות הם בדרך כלל מיעוט וכאשר הם רוב הם מוחלפים על ידי צאצאים של אנשים שכן בחרו להתרבות. הזנחת הצורך ברבייה, וכן בהגנה וטיפוח של ילדים היא אחת הבעיות הגדולות של הניתוח הכלכלי.

דוגמה אחרת היא ההנחה כי האדם הוא תמיד אנוכי - וכי כל התחשבות באנשים אחרים היא דבר מוזר או לא הגיוני. אבל היות והאדם הוא יצור ביולוגי והיות וכדי לשרוד ולשגשג עליו לשתף פעולה עם אחרים דווקא אדם אנוכי לחלוטין הוא דבר שקשה למצוא. בני אדם שונים לדוגמה מדגים שחיים ביחידות (אינם מחזיקים בבני זוג ואינם מטפלים בצאצאים) והם שונים גם מחתולים (שמטפלים בצאצא רק לזמן קצר). אין זה אומר שהאדם הוא תמיד אלטרואיסט - אבל אנוכיות מושלמת אינה האפשרות היחידה לאחר שפוסלים אלטרואיזם תמידי.

דוגמה נוספת היא התלות של תהליכי הייצור במערכות טבעיות ואקולוגיות ומשאבי טבע. עם 100 פועלים ועם 5 מכונות מפעל לייצור מיצים לא יכול לייצר אפילו גרם אחד של מיץ ללא מים, מקורות אנרגיה ופירות (או חומרים סינתטיים) שישמשו חומרי גלם. משוואות מתמטיות של ייצור כמו "משוואת קוב דאגלס" פשוט אינן נכונות בגלל שהן סותרות את חוקי התרמודינמיקה.

תיאור המוצרים של הכלכלה מניח כי בני האדם הם האנשים הפעילים היחידים בכדור הארץ - אם אנו מגיעים לשיווי משקל X ובשנה הבאה נבצע את אותן פעולות נגיע שוב לשיווי משקל X - זה מתעלם מגאופיזיקה, אקולוגיה ותחומים נוספים שאומרים לנו שאנו נמצאים בעולם דינאמי - בני האדם אינם הכוח היחיד על כדור הארץ - הם משפיעים על מערכות אחרות (כמו השפעות סביבתיות) ומערכות אלה יכולות או עלולות לעבור למצב חדש. מערכות אלה נמצאות בתנועה תמיד - כך שגם ללא השפעה יש להן כיוון ותנועה משלהן - ללא קשר לשאלה אם זה מוצא חן בעינינו או לא. בתורן המערכות האלה יכולות להשפיע על החברה כולה ובפרט על הכלכלה - אם זה בצורת סופות, התחממות עולמית או מגיפות. העולם הטבעי אינו ריק ואינו פסיבי.

גם התנהגות השוק אינה יכולה להיות כמו שכלכלנים מתארים אותו -לדוגמה מוסד שאוגר או מפזר מידע בין סוכנים שונים חייב לכלול זרימה של אנרגיה כדי שיוכל להמשיך להתקיים - שכן כך מערכת דיאספטית שומרת על המשך קיומה - מכאן שמישהו חייב להשקיע אנרגיה בעצם המשך קיומו של השוק.

ניתן לתת עוד דוגמאות רבות לנתק בין הכלכלה לבין מדעים אחרים - אבל העקרון פשוט - קחו מושג או תאוריה, בדקו כמה טוב היא יושבת בתוך תאוריות ממדעי הטבע - זרקו אותה אם היא לא מתיישבת שם טוב וחפשו תאוריה אחרת.

ראו גם

• שתי התרבויות