עמדות המפלגות בישראל בנושאי סביבה וקיימות (אפריל 2019)

משכן הכנסת, בו מכהנים 120 חברי הכנסת, הנבחרים בכל מערכת בחירות ארצית.

עמדתן ופעילותן של המפלגות בישראל בנושאי סביבה וקיימות משתנות בין מפלגה למפלגה, כאשר במצע חלק מהמפלגות סוקרות את הנושא לעומק, חלק מתייחסות בצורה מעטה, חלק לא מתייחסות כלל, וחלק לא מפרסמות מצע. בדף אנו סוקרים את עמדות המפלגות בבחירות לכנסת ה-21 שהתקיימו באפריל 2019, תוך הפנייה למצעים הרלוונטיים. כמו כן אנו סוקרים בקצרה את פעילות המפלגה בכנסת היוצאת, מתוך הנחה שפעילות ענפה בכנסת היוצאת יכולה להיות אינדיקציה טובה לפעילות ענפה גם בכנסת הבאה. פעילות המפלגות והחברים בהן יכולה להיות בכנסת בממשלה, בתפקידים בכירים כמו ראש עירייה או ראש מנהל התכנון או באמצעות פעילות אזרחית כמו הפגנות או שביתות. הדף איננו קורא להצביע בעד מפלגה זו או אחרת, אלא מביא מידע על עמדות ופעילות המפלגות בנושאים הירוקים לקוראים ולקוראות, אשר יכריעו בעצמם/ן במי לבחור.

סקירת העמדות מתבססת על קריאה במצע המפלגות על ידי עורכי אקו-ויקי ועל ידי סקירה על עמדתן של המפלגות בנושאי אקלים שכתב יעקוב גלזיוס, פעיל צוות האקלים של מגמה ירוקה ^[1] וכן מחומרים שאסף ארגון חיים וסביבה. הסקירה שמה דגש על התחייבויות שמעוגנות ביעדים מדידים, ולא על אמירות כלליות. הסקירה הינה תמציתית ואיננה מקיפה את כל הנושאים, מומלץ לקרוא את המצעים עצמם, לפחות את החלק הרלוונטי לכל מצביע ומצביעה. אם אתם חושבים שיש לשפר או לתקן, אתם מוזמנים לשלוח את התיקון הנדרש לדעתכם עם אסמכתא, דרך אחת האפשרויות בדף יצירת קשר.

הדף הזה סוקר את עמדות המפלגות ספציפית לקראת הבחירות באפריל 2019. למידע על עמדותן של המפלגות בישראל בנושאי סביבה וקיימות באופן כללי ועל פעילותן בפועל בנושאים אלה ראו עמדתן ופעילותן של המפלגות בישראל בנושאי סביבה וקיימות.

רקע כללי

ערך מורחב – מצב הסביבה בישראל

בעשור האחרון התקיימו בישראל מספר שינויים לכיוון סביבתי כמו פיתוח של תחבורה ציבורית, קידום מסויים של אנרגיה מתחדשת, עליה מסויימת במחזור פסולת ועוד. בתחום המאבק בזיהום אוויר היה קידום של מעבר לשימוש בגז טבעי המזהם פחות. מבחינה ציבורית יש מספר מגמות סביבתיות כמו התחזקות התנועה לזכויות בעלי חיים, עלייה בשימוש באופניים ובאופניים חשמליים, עליה במודעות לעירוניות מתחדשת וכן עליה בהכרה בחשיבות של טבע עירוני וגינות קהילתיות. הציבור מודע יותר לבעיות של זיהום אוויר בישראל בכלל וזיהום אוויר באיזור חיפה בפרט.

יחד עם זאת רוב המפלגות מתעלם ממושגי יסוד כמו טביעת רגל אקולוגית ומגידול אוכלוסין כ"מנועים" הגורמים להמשך בעיות הסביבה בישראל, ואשר גורמים גם לבעיות חברתיות רבות כמו לדוגמה הגדלת יוקר הדיור בישראל. הממשלה, והכנסת ממשיכים לראות בגידול אוכלוסין דבר חיובי ונמשך הטאבו החברתי מעיסוק בנושא והשלכותיו. מבחינה תפיסה כלכלית, כמעט כל המפלגות דוגלות בכלכלה נאו-קלאסית הגורמת להחרפה בבעיות סביבתיות ומאפשרת קיום בהווה על חשבון הדורות הבאים, שאינם מצביעים בבחירות. מנגד, המפלגות מתעלמות מזרמים חדשים יחסית כמו כלכלה התנהגותית וכלכלה אקולוגית.

שינויים חיוביים שנעשו בתחבורה, כמו השקעות במטרונית, ברכבת הקלה בירושלים, הרכבת הקלה בגוש דן נעשים תוך כדי המשך פרבור בישראל ותכנון מוטה מכוניות שפוגעים ביכולת להשתמש בתחבורה ציבורית והם ההפך מתחבורה בת קיימא - המשך השקעה במחלפים, כבישים מהירים בעיר, חניה חינם; קידום תחבורת אופניים בישראל נעשה בעצלתיים, ואין תכנית לאומית לקידום תחבורה רכה הכוללת תחבורת אופניים או הליכתיות, אין גם תכנית לאומית לקידום תחבורה בת קיימא. מדיניות הממשלה בתחום גוררת המשך עליה מאסיבית של קנייה ושימוש במכוניות עם כל המשתמע מכך - פקקי התנועה נמצאים במגמת עליה וגובים מחיר יקר יותר ויותר מהמשק. היפגעות מתאונות דרכים בישראל נמצאות בממוצע בירידה אבל אין תכנית לאומית להתמודדות עם הנושא ואין אימוץ של חזון אפס. זיהום אוויר מתחבורה בישראל נותר ברמה גבוהה ובתחומים שבהם הזיהום יורד זה בעיקר כתוצאה משינויים בטכנולוגיה ולאו דווקא בגלל מדיניות ממשלתית.

שילוב של מספר גורמים ובעיקר גידול אוכלוסין, תכנון מוטה מכוניות ואי שיוויון כלכלי גוררים התייקרות של שוק הדירות בישראל. גידול האוכלוסייה מצריך בניה תמידית, בקצב עולה משנה לשנה, רק כדי שהביקוש יענה להיצע. יש גורמים נוספים שמחריפים דבר זה - בעוד מדינת ישראל היא אחת המדינות הצפופות ביותר בעולם רוב הערים בישראל הן לא צפופות במיוחד, ועם הגידול בשימוש במכוניות קשה להגדיל את הצפיפות שכן מדיניות "חניה חינם" לתושבים גוררת "דיור ציבורי חינם" למכוניות על חשבון המחיר והנוחות של דיור, מסחר ותחבורה. אי שוויון כלכלי גדל הוא הן סיבה והן תוצאה של התייקרות הדירות - כך שעשירונים נמוכים יותר מתקשים יותר לקנות דירות ונאלצים לעבור מרחקים גדולים יותר בדרך לעבודה. מדיניות התכנון בישראל גוררת בניה של יותר ויותר "מחסני דירות" - שכונות שבהם קשה ללכת ברגל, לא נגישות בתחבורה ציבורית ושבהן אין מקומות תעסוקה במרחק הליכה.

בתחום בריאות הציבור - בתחום התזונה בישראל יש נטייה להגברת השמנה בקרב ילדים כמו גם מגמה של צריכת יותר סוכר במזון וירידה בצריכת ירקות ופירות. הממשלה תחת הנהגת הליכוד לא רק שלא טורחת להתנגד לעישון בקרב בני נוער אלא ממש טורחת לגבות את חברות הטבק. בישראל יש ניסיון כלשהו לעודד אורח חיים פעיל אבל לרוב מאמץ זה הוא על ידי מתן מידע בלבד, ללא מחוייבות אמיתית של מוסדות וללא תכנון עירוני מתאים (הליכתיות, תחבורת אופניים). באופו כללי רוב גורמי הסיכון הבריאותיים בישראל מוזנחים ונמצאים במצב החמרה. יחד עם זה יש הפרטה זוחלת של מערכת הבריאות ובעיות נוספות כמו גידול אוכלוסין והגדלתההפערים החברתיים- גורמים יחד למשבר במערכת הבריאות בישראל.

בעוד יש קידום של אנרגיות מתחדשות אין תכנית לאומית רצינית לקידום נושא זה, קידום הפיתוח והשימוש בגז הטבעי נעשה בעיקר משיקולי הון-שלטון ומכוון למכירה מהירה ככל האפשר ורווח לחברות, ללא התחשבות משמעותית בשיקולים של תכנון ארוך טווח. לישראל אין תוכנית ארוכת טווח לאנרגיה וגם לא תכנית ארוכת טווח להפחתת פליטות של גזי חממה. בתחום משק המים בישראל יש שיפור משמעותי בהקשר של הפחתת זיהום בנחלים ושיקומם. עם זאת משק המים כולו מבוסס יותר ויותר על התפלת מים כלומר מבוסס על דלק מחצבי שהוא משאב מתכלה, צריכת המים של ישראל כמו גם טביעת הרגל המימית שלה נמצאת במגמת עליה בעיקר בגלל גידול אוכלוסין.

בתחום המוצרים הציבוריים ישראל נמצאת במשבר הולך ומעמיק - לדוגמה משבר של אמון כלפי מערכת המשפט, המשטרה, הממשלה, הכנסת, התקשורת ועוד. מפלגות רבות נוקטות ברטוריקה של פילוג ושיסוי כדרך לצבור תמיכה. קשרי הון-שלטון בתחום התקשורת נחשפים בצורה יותר ויותר ברורה אבל אין התמודדות מערכתית עם נושא זה. מוצרים ציבוריים מוזנחים כוללים לדוגמה את תחום קידום הבריאות, שמירת טבע בישראל שמירה על נימוס וניקיון ברשות הרבים, מניעת פשיעה, תכנון ארוך טווח, אוויר נקי ועוד. לא רק שיש הזנחה של רוב תחומים אלה, לרוב הם לא נחשבים כמוצר ציבורי או נחלת הכלל שיש להגן עליו ואין כמעט דיון ציבורי בנושאים אלה, וודאי לא ככבעיה של מוצרים ציבוריים. להפך - רוב המפלגות וחלק גדול מהציבור תומכים בשוק חופשי מתוך האמונה (בצורה משתמעת) כי אם השוק טוב באספקת מוצר פרטי אזי לבטח הוא טוב ב"כל דבר" (כולל התמודדות עם מוצר ציבורי והתמודדות עם כשלי שוק אחרים).

עמדות המפלגות

הליכוד

בנימין נתניהו, יו"ר הליכוד

מצע המפלגה

המפלגה אינה מפרסמת מצע.

פעילות מעשית

בצד האנושי ניתן למצוא את ח"כ גלעד ארדן שהיה השר להגנת הסביבה שקידם מדדים אלטרנטיביים לתמ"ג תוך ביקורת רבה על התמ"ג והצמיחה הכלכלית, והתנגד בשעתו לייצוא הגז. בנוסף ניתן למצוא את ח"כ שרן השכל שחשוב לה נושאי סביבה אך יש לזכור שהיא נוקטת בעמדה כלכלית ימנית קיצונית. בשורה התחתונה המשך שלטון הליכוד משמעותו המשך המצב הקיים קרי מעט עשייה בתחום הסביבתי, התייחסות אפסית לרעיון הקיימות והמשך אמונה בקפיטליזם וצמיחה כלכלית כפתרון לכל בעיות הסביבה (אמונה בעקומת קוזנץ הסביבתית). אמונה חזקה בשוק חופשי (לדוגמה "משל האיש השמן והרזה") תוך התעלמות מבעיות של מוצרים ציבוריים וקושי של השוק לתת מענה למוצרים אלה - כולל שירותי המערכת האקולוגית ומוצרים ציבוריים חשובים אחרים.

בשנת 2018 עלה לשלטון בברזיל בולסניירו בעיקר בגלל שחברות החקלאות אשר רוצות לכרות את היערות (למרות שהן תלויות בהם) הפיצו הודעות שקריות בוואטסאפ. שלטון בולסוניירו מאיים להשמיד את יערות האמזונס וגם לגרום לרצח עם של חלק מתושביה - הילידים. אשר חלק מהם, הם עבדים נמלטים (עבדים שחורים בדרך כלל נמלטו לשטחי האינדיאנים כדי למצוא מסתור)^[2]. כריתת היערות מסכנת הרבה מדינות גם מחוץ לברזיל. לדוגמה בישראל מידי שנה מתים אלפי אנשים בגלל שינויי אקלים. ראש הממשלה בנימין נתניהו קרא לבולסניירו "חבר" עם זאת בינתיים הוא לא התייחס ליערות האמזונס, עד כמה שידוע. אותו הדבר לגבי דונלד טראמפ נשיא ארצות הברית כאשר הודיע על פרישה מהסכם פריז.

העבודה

אבי גבאי, יו"ר העבודה

מצע המפלגה

במצע של העבודה יש פרק על הגנת הסביבה וקיימות. המצע הוא מצע מקיף ומעמיק, הכולל התייחסות לשלל סוגיות הסביבה הרלוונטיות ולסביבה כמכלול. מסר סביבתי נחוש בענייני משבר האקלים, מפרץ חיפה, שמירת הים ושמירת טבע. בפרק על אנרגיה מוזכר יעד לצמצום פליטת גזי חממה בהתאם להמלצות של האו"ם קרי צמצום פליטות פחמן של 45% עד 2030 ו-100% עד 2050 על מנת למנוע חריגה בהתחממות הגלובלית ממעלה וחצי. העבודה היא המפלגה היחידה שהכניסה סעיף של צמצום פליטות למצע שלה ובנוסף ישנה התחייבות לתקצוב התוכנית הלאומית להסתגלות לשינויי אקלים. המפלגה מבטיחה לקדם גרין ניו דיל – אותו היא מגדירה כמעבר למשק אנרגיה מכוון אנרגיות מתחדשות וגז טבעי, אשר ישמש לדבריה כקטר של צמיחה במשק הישראלי ולהובלה עולמית בתחום. אין התייחסות להיקף השימוש המתוכנן באנרגיה מתחדשת. אימוץ תכנית אב אחראית וארוכת טווח למשק האנרגיה הישראלי. יישום תוכנית חירום להפחתת פליטות גזי החממה מתחומי ישראל בהתאם להמלצות הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים. הגבלת יצוא הגז הישראלי.

בתחום התחבורה ישנה התייחסות לתקציב וישנה התחייבות להסטת רוב תקציב התחבורה לטובת תחבורה ציבורית. כמו כן מפלגת העבודה מתחייבת להוזלת תעריפים, שיפור, יעול והגדלת פריסת מערך התחבורה הציבורית, חובת סלילת שבילי אופניים, אסדרת אופניים חשמליים ותכנון מוטה תחבורה ציבורית.

במצע המפלגה יש סעיף על יישום דוח מקינזי לגבי פינוי התעשייה המזהמת ממפרץ חיפה וכן התחייבות להרחקת אסדות ההפקה של הגז הטבעי למרחק המבטיח בריאות ומניעת זיהום, וכן התחייבות להבטיח כי תוצרי הלוואי הרעילים לא ישונעו, יטופלו ויאוחסנו על אדמת ישראל. בפוסט מה 29 במרץ 2019 אמרו שיקדמו את תכנית מפרץ החדשנות ^[3].

פרק בעלי החיים כולל התייחסות רחבה לשלל סוגיות חשובות, אך טוב היה לראות התחייבויות מדידות יותר ויעדים קונקרטיים, והתייחסות לצורך בעידוד תזונה מן הצומח בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים. יו"ר המפלגה אבי גבאי התנגד למתווה הגז ולא היסס לצאת נגד הממשלה בנושא זה. הוא גם קידם בהיות השר להגנת הסביבה תכנית להפחתת זיהום אוויר בחיפה.

לקריאת סקירת המצע הסביבתי של מפלגת העבודה שבוצע על ידי ארגון חיים וסביבה

לקריאת המצע המלא של מפלגת העבודה

פעילות מעשית

הפעילות של העבודה בנושאים סביבתיים עד עכשיו היתה בינונית. לפני זמן קצר נכנסה לרשימת העבודה לכנסת ח"כ יעל כהן פארן (מטעם התנועה הירוקה) במקום ה-16. כהן פארן פעלה רבות בנושאי סביבה בכנסת היוצאת ואחת המעטות ברשימות השונות שמחוייבת לנושא הסביבתי. יתכן והיעד בנושא צמצום פליטות הוכנס למצע בזכותה כי הוא הגיע לשם זמן קצר אחרי שיבוצה ברשימת המפלגה. ישנם גם מועמדים אחרים בעבודה שחשוב להם נושאי הסביבה במידה זו או אחרת.

כחול לבן (חוסן לישראל, יש עתיד, תל"ם)

מנהיגי כחול לבן - יאיר לפיד ובני גנץ

מצע הרשימה

ישנו פרק במצע שעוסק בהגנת הסביבה וקיימות וישנה התייחסות משמעותית לסוגיות זיהום פסולת, התייעלות אנרגטית, תזונה ובע"ח, נציבות הדורות הבאים וכמו כן ישנה שימת דגש חשוב על הסברה סביבתית. יחד עם זאת, חלקים גדולים מהמצע הסביבתי מובאים כהצהרות בלבד ונמנעים מהתחייבויות ליעדים או פעולות ספציפיות, אשר ניתן למדוד ולאמוד במבחן התוצאה.

ישנה התחייבות לקיומו של יעד האו"ם לאיפוס פליטות עד 2050 אך מאידך ישנה התעלמות מוחלטת מיעדי הביניים להפחתת פליטות ב-45% עד 2030 ואין כלל יעד עד 2030. ההתחייבות לאפס פליטות עד 2050 דורשת מדיניות מסוימת כבר עכשיו כי כדי להגיע ל-0 פליטות תוך 31 שנה צריך להוריד אותם בממוצע בקצב של 3% בשנה בערך שזה קצב די גבוה. ככל שעובר זמן ללא הפחתה היעד נעשה קשה יותר למימוש. היעדר התחייבות במצע לגבי 2030 משמעותו שההתחייבויות של כחול לבן תלוייה באוויר.

ישנה התחייבות להתייעלות אנרגטית בכל המבנים הנמצאים בבעלות המדינה באמצעות מגוון אמצעים טכנולוגיים, התייחסות במצע ליעד של צמצום צריכת החשמל בשיעור של 17% עד לשנת 2030, התקנת פנלים סולריים בנכסי המגזר הציבורי, התעשייתי והעסקי, והקלת רגולציה המעכבת התקנת פנלים כאלה בבתי מגורים. כמו כן ישנה התחייבות לעידוד בנייה ירוקה ומאופסת אנרגיה ולפעול לעידוד בנייה רוויה.

לזכותה של כחול לבן ובני גנץ יש לציין את המקום המרכזי ברשימה - מקום שביעי שניתן למיקי חיימוביץ' שאף ציינה שהיא שואפת להיות השרה להגנת הסביבה.^[4] המקום הזה מעיד על התייחסות לנושאי סביבה, קיימות וזכויות בעלי חיים. כך שישנה הבטחה שליד שולחן הממשלה יהיה קול ברור לנושאים אלה.

במצע המפלגה יש סעיף הקורא להוצאה הדרגתית של התעשייה המזהמת ממפרץ חיפה^[5].

לקריאת סקירת המצע הסביבתי של רשימת כחול לבן שבוצע על ידי ארגון חיים וסביבה

המצע המלא של כחול לבן באתר המפלגה

פעילות מעשית

הרשימה נוצרה לפני זמן קצר. ניתן לסקור את פעילות יש עתיד המרכיבה חלק מהרשימה, שהיא לא הייתה מהבולטות בתחום העשייה, אך בבחירות הקודמות הציגה מצע קיימות ארוך, גם אם לא מספיק יסודי ומקיף.

מרצ

תמר זנדברג, יו"ר מרצ.

מצע המפלגה

המצע בנושאי סביבה וקיימות של מרצ מפורט, ראוי לציון, ויש בו התחייבויות משמעותיות ברוב הנושאים הקשורים לקיימות וסביבה.

מאידך בכל הנוגע לבעיית האקלים המצע הסביבתי פחות משכנע. במקום אחד במצע כתוב שהמדינה תעמוד בהסכמי פריז, ויובטח תקצוב ויישום התכנית הלאומית להיערכות לשינויי אקלים ובמקום אחר כתוב שמשק האנרגיה יעבור למתחדשות עם יעדים של 10% אנרגיה מתחדשת עד 2020 ויעד של 30% עד 2030 וכן מגוון צעדים להתייעלות אנרגטית. די ברור שהצעדים האלו אינם מספיקים לעמוד ביעדים שקבע האו"ם קרי הפחתה של פליטת גזי חממה ב-45% עד 2030.

יו"ר מרצ תמר זנדברג התייחסה לנושא צמצום הפליטות ואמרה בתגובה כי: "אנחנו תומכים כמובן בהמלצות הפאנל הבין-ממשלתי. שים לב שהיעד הממשלתי של ממשלת ישראל הוא 17% עד 2030 וגם בזה אין שום סיכוי לעמוד אם הממשלה תמשיך ב״עסקים כרגיל״ במצב הנוכחי, נגיע לאחוזים בודדים מהיעד. אנחנו מתכוונים להעמיד יעד ממשלתי ישראלי אמיתי ותכנית אמיתית כדי לעמוד בו. ניתן לשים לב שהמצע הסביבתי הכולל של מרצ לא מתעלם מבעיות ישראליות קשורות כמו דיור, תכנון ותחבורה. המשולש סביבה-חברה-כלכלה עומד בבסיס התפיסה של מרצ ומצריך שינוי כולל בהתנהגות משרדי ממשלה רבים. מרצ היחידה שמבינה את זה ומדברת על זה."^[6].

חשוב לציין כי המצע כולל גם התייחסות למיסוי ירוק - מיסוי הבא לשנות התנהגות - לשפר התנהגות ירוקה ולהפחית התנהגות שחורה. כמו למשל מיסוי תעשיות פוגעניות כמו תעשיית הטבק המוזכרת במצע. מרצ גם מתחייבת ל"תקצוב תכנית ממשלתית לפינוי בתי הזיקוק ממפרץ חיפה". כמו כן יש לציין שבנושא אכיפת המעבר לאנרגיות מתחדשות למרצ יש התחייבויות משמעותית: במצע שלה כתוב "אי-עמידה ביעד השנתי כמוה כאי-עמידה ביעדי התקציב, ועל כן מהווה עילה לפיזור הממשלה".

לקריאת הסקירה של המצע של מרצ מבחינה סביבתית על ידי הארגון הסביבתי חיים וסביבה

המצע המלא של מרצ

פעילות מעשית

מרצ בכנסת היוצאת התבלטה בתמיכה וקידום יוזמות סביבתיות. ניתן לציין במפלגה את יו"ר המפלגה - תמר זנדברג - ח"כית פעילה בתחומי תחבורה בת-קיימא, עירוניות ותחומי סביבה נוספים, מס' 7 במפלגה - מוסי רז - ח"כ עם היסטוריה של פעילות בתחומי סביבה (בין יתר תחומי פעילותו), וגם את אבי דבוש במקום ה-10.

חד"ש-תע"ל

איימן עודה, יו"ר חד"ש.

מצע הרשימה

חד"ש ותע"ל רצות בבחירות ברשימה משותפת. יש במצע פרק חיובי שעוסק בענייני סביבה. בפרק מוזכר קידום של רוב הנושאים הסביבתיים, אבל ללא יעד מספרי אחד. מוזכרים חוקים שחד"ש קידמה, חוקים שהיא רוצה לקדם ועקרונות כלליים. חד"ש מזכירה במצעה את קידום החיסכון באנרגיה והשימוש באנרגיה נקייה כדוגמת שמש ורוח, אך ללא יעדים ודחיפות. במפלגת תע"ל – המצע לא מפורסם והוא נשלח לעמותת אזרחים למען הסביבה. ישנו סעיף אחד (28) בו כתוב: לפעול לשיפור איכות הסביבה בארץ בכלל וביישובים הערביים בפרט.^[7]

מצע חד"ש

פרק סביבה במצע חד"ש

תע"ל - אין מצע פומבי

פעילות מעשית

בכנסת היוצאת חד"ש לרוב תמכה וקידמה יוזמות סביבתיות, אבל יש סיכוי שזה היה בחלק גדול בגלל נוכחותו של חבר הכנסת דב חנין שהיה ראש השדולה החברתית סביבתית ונחשב לחבר הכנסת הסביבתי ביותר. בבחירות 2019 דב חנין כבר לא מתמודד לתפקיד חבר כנסת ומלבדו אין לרשימה מועמד/ד שיש לו רקע סביבתי מובהק. לתע"ל לא הייתה עשייה סביבתית יוצאת דופן בכנסת היוצאת.

איחוד מפלגות הימין (הבית היהודי, האיחוד הלאומי - תקומה, עוצמה יהודית)

הרב רפי פרץ, יו"ר הבית היהודי.

מצע הרשימה

אין מצע משותף של המפלגות שמרכיבות רשימת איחוד מפלגות הימין. המצע האחרון שנמצא לבית היהודי הוא מ-2013 (בחירות לכנסת ה-18) עם התייחסות דלה לסביבה וללא התייחסות כלל לאנרגיה.^[8] לאיחוד הלאומי ישנו מצע ישן מבחירות קודמות ללא התייחסות לנושאי סביבה. לעוצמה יהודית יש כעין רשימת עקרונות בלבד באתר שלה, ללא התייחסות לנושאי סביבה. ^[9].

בחוג בית כאשר שאלו את בצלאל סמוטריץ, האם הוא תומך בתכנית מפרץ החדשנות לפינוי התעשייה המזהמת מחיפה, הוא אמר: "אנחנו תומכים בתכנית הזו"^[10].

המפלגה אינה מפרסמת מצע.

פעילות מעשית

המפלגה קיימת רק זמן קצר לא הספיקה לפעול בכנסת, ולכן אי אפשר לומר מה פעילותה עד עכשיו. המפלגות שהרכיבו אותה בדרך כלל לא שמו את ערכי הקיימות והסביבתנות בראש סדר העדיפויות שלהן.

יהדות התורה

מצע הרשימה

הרשימה אינה מפרסמת מצע.

פעילות מעשית

יהדות התורה היא רשימה המשותפת למפלגות אגודת ישראל החסידית ודגל התורה הליטאית. פעילותה של המפלגה בנושאים סביבתיים עד עכשיו הייתה בינונית - לדוגמה היא תמכה ביוזמות סביבתיות מסוימות אבל מתירה לרכבים פרטיים המזהמים והמרעישים הכבדים לנסוע בשבתות וחגים תוך מניעת התחבורה הציבורית שהיא מזהמת ומרעישה פחות לפעול בימים האלה.

בהיותו של יעקב ליצמן (אגודת ישראל) אחראי על הבריאות בישראל יש כמה מגמות ברורות - ביניהן - הזנחת המאבק בעישון, פעילות בתחום התזונה, בעיקר בהקטנת צריכת סוכר ומלח שיש לו התנגדות על ידי שאר מפלגות הקואליציה ומשבר חריף של מערכת הבריאות. אין התייחסות רצינית בישראל לקידום בריאות ובריאות הציבור ויש האטה משמעותית בגידול בתוחלת חיים בישראל. אין התייחסות מצד שר הבריאות לקשרים בין בריאות לסביבה - לדוגמה מדיניות של הפחתת זיהום אוויר או של הגברת היקף ההליכה ברגל ובכלל קיום אורח חיים פעיל.

גשר

אורלי לוי אבקסיס, יו"ר גשר

מצע המפלגה

במצע מפלגת גשר ישנם כמה איזכורים של נושאי סביבה, כגון עידוד תחבורה ציבורית ותחבורת אופניים וכן שילוב אנרגיות מתחדשות ומים אפורים בבנייה ירוקה. מאידך אין יעדים למעבר של משק האנרגיה בישראל לביסוס על אנרגיה מתחדשת. המפלגה מציינת בעיקרי המצע הכלכלי-חברתי כי היא תפעל ל-"טיפוח המערכות האקולוגיות וטיפוח כלכלה של קיימות בתכנון עירוני, פיתוח טכנולוגי, במגורים ובנייה, בחקלאות ובצרכנות." יו"ר המפלגה התחייבה בכתב שהיא תתמוך בתכנית להוצאת התעשייה המזהמת מחיפה^[11].

מצע מפלגת גשר

פעילות מעשית

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לאקו-ויקי והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

רע"מ-בל"ד

מצע הרשימה

במצע בל"ד נושא הסביבה מוזכר פעם אחת בכלליות: "המאבק העולמי נגד משטר הקפיטליזם הגלובלי והשתלטות ההון על הפוליטיקה, הידרדרות הדמוקרטיה, הרס הסביבה ונגד ניצול העמים, הוא תקווה למיליארדי אנשים לחיי חופש וכבוד". נראה שהמצע לא מפורסם באופן פומבי, אלא נשלח לעמותת אזרחים למען הסביבה.^[12]

לרע"ם אין מצע.

לבל"ד אין מצע פומבי.

פעילות מעשית

בכנסת היוצאת 2 המפלגות לא שמו את ערכי הקיימות והסביבתנות בראש סדר העדיפויות שלהן.

כולנו

משה כחלון, יו"ר כולנו.

מצע המפלגה

ישנו פרק סביבה במצע, שיפור לעומת הבחירות הקודמות בהן לא היה התייחסות לנושא הסביבה. עם זאת לא ניכרת ראיה סביבתית רחבה במצע וחסרות התייחסויות לצורכי שמירת הטבע בישראל, וההכרח לקבוע יעדי אקלים וצמצום פליטת גזי חממה, ולטיפול בסוגיות סביבתיות דחופות אחרות. כך למשל ישנה התייחסות להגדלת יעדי אנרגיה מתחדשת ותמרוץ התייעלות אנרגטית, איך אין יעדים כמותיים ספציפיים ואין תאריכי יעד. במצע ישנו פרק תחבורתי המעדיף תחבורה ציבורית באופן חד משמעי, הכולל רשימת צעדים מקיפה. במצע יש התחייבות לקידום התוכנית "מפרץ החדשנות" המבוססת על אימוץ דו"ח חברת הייעוץ מקינזי - תכנית להוצאת התעשייה המזהמת ממפרץ חיפה ושיקום סביבתי של אזור מפרץ חיפה.

לקריאת סקירת המצע הסביבתי של מפלגת כולנו שבוצע על ידי ארגון חיים וסביבה

מצע מפלגת כולנו

פעילות מעשית

מפלגת כולנו החזיקה בממשלה היוצאת את תיק האוצר, תיק הכלכלה, תיק הדיור ותיק הסביבה (עד להתפטרותו של אבי גבאי מהממשלה). הפעילות של המפלגה בכנסת היוצאת לא הייתה סביבתית, למשל בתמיכתה במתווה הגז. מספר שבועות לפני הבחירות הודיעה מפלגת כולנו שהיא מקדמת את התוכנית "מפרץ החדשנות" המבוססת על אימוץ דו"ח חברת הייעוץ מקינזי - תכנית להוצאת התעשייה המזהמת ממפרץ חיפה ולשקם סביבתית את אזור מפרץ.

הימין החדש

מייסדי הימין החדש איילת שקד ונפתלי בנט.

מצע המפלגה

עד אביב 2019, המצע לא התייחס כלל לנושאי סביבה וגם בפן האנושי נושאי סביבה אינם באו לידי ביטוי. המפלגה גם לא טרחה לשלוח לפאנל של האירגונים הסביבתיים שעסק בנושאי סביבה. באביב 2019 הוסיפה המפלגה למצע פרק שעוסק באיכות הסביבה, וכולל בתמצית דברים חשובים. נכתב בו שיעודדו הפחתת פליטות גזי חממה, תחבורה ציבורית, הפחתת שימוש בפלסטיק, חינוך לקיימות, צמצום זיהום רעש, פינוי בינוי במקום בנייה על שטחים פתוחים וכדומה. עם זאת חשוב לציין כי בכל הפרק אין אף יעד מדיד כך שמדובר בהבטחות שלא ניתן לדעת מה המשמעות שלהן^[13] בנוסף, האג'נדה הימנית כלכלית של המפלגה, עם הרצון שלה לפגוע במוצרים ציבוריים מדליקים נורת אזהרה.

המצע המלא של מפלגת הימין החדש

פעילות מעשית

המפלגה קיימת רק זמן קצר עוד לא הספיקה לפעול בכנסת ולכן אי אפשר עדיין לקבוע מה כיוון פעילותה. המפלגות שהרכיבו אותה לא שמו את ערכי הקיימות והסביבתנות בראש סדר העדיפויות שלהן.

זהות

משה פייגלין, יו"ר זהות.

מצע המפלגה

זהות מציגה תפיסת עולם ליברטרי שבנוסף לכך מתעלמת מהשפעות חיצוניות כלשהן. במצע בן 312 עמודים אין התייחסות לרצון לשיפור או התקדמות בתחום הסביבה והקיימות. מה שכן מוצע זה לבטל את המשרד לענייני סביבה, ולהעביר את הסמכויות שלו למשרד משאבים ותשתיות. כמו כן זהות מתנגדת לתחבורה ציבורית במימון המדינה כשבפועל המשמעות של ההצעה היא ביטול רוב התחבורה הציבורית בישראל. הטעם לדבר זה הוא כביכול שאין טעם לחנך את הציבור לעבור לתחבורה ציבורית, בהתעלמות מופגנת מהשפעות חיצוניות של מכוניות כמו פקקי תנועה בישראל (35 מיליארד ש"ח) או זיהום אוויר בישראל (13 מיליארד זיהום מתחבורה). המפלגה מתבססת כביבול על רצון להידמות למדינות עם חופש כלכלי גבוה, לפי מדד של החופש הכלכלי של העולם, אלא שגם במדינות אלה, כמו קנדה, יפן או גרמניה יש תחבורה ציבורית בסבסוד ממשלתי. בנוסף ממליצה המפלגה על שיווק קרקעות נרחב - כאשר המשמעות היא פרבור מהותי והעמקת התלות במכוניות. המפלגה מתעלמת הן מהניסיון בעולם ב-70 השנים האחרונות (מעבר של ערים רבות לעירוניות מתחדשת וניסיונות לצמצם שימוש במכוניות אפילו בארה"ב) והן מהבדל מהותי בצפיפות אוכלוסין בין ישראל לבין ארה"ב. (בישראל 480 אנשים לקמ"ר, בארה"ב 32 אנשים לקמ"ר).

בחוג בית אחרי ששאלו את משה פייגלין האם הוא תומך ביישום התכנית מפרץ החדשנות לפינוי התעשייה המזהמת מחיפה, הוא אמר: "צריך לפנות את המפעלים המזהמים"^[14] המצע המלא של מפלגת זהות

פעילות מעשית

עד עכשיו המפלגה לא שמה את ערכי הקיימות והסביבתנות בראש סדר העדיפויות שלה.

ש"ס

אריה דרעי, יו"ר ש"ס.

מצע המפלגה

המפלגה אינה מפרסמת מצע וגם בבחירות הקודמות לא פירסמה מצע.

פעילות מעשית

המפלגה עד עכשיו לא שמה את ערכי הקיימות והסביבתנות בראש סדר העדיפויות שלה. מתירה לרכבים הפרטים שהם המזהמים והמרעישים הכבדים ביותר לפעול בשבתות וחגים אבל מתנגדת לפעילות של התחבורה הציבורית בימים האלה, למרות שזאת מרעישה ומזהמת פחות.

ישראל ביתנו

מצע המפלגה

אין איזכור כלל של סביבה, קיימות או אנרגיה מתחדשת במצע.

מצע מפלגת ישראל ביתנו

פעילות מעשית

עד עכשיו המפלגה לא שמה את ערכי הקיימות והסביבתנות בראש סדר העדיפויות שלה. יו"ר המפלגה אביגדור ליברמן הודיע שהוא תומך בתחבורה ציבורית בשבת, אבל הוא לא הזכיר שיקולי קיימות או סביבה כאשר דיבר על כך.

דעם – כלכלה ירוקה מדינה אחת

מצע המפלגה

לקראת בחירות 2019 מפלגת דעם שמה במרכז מצעה את נושאי הסביבה והקיימות תוך הדגשת הקשר ההדוק שהמפלגה רואה בין נושאים אלה לבין סולידריות בינלאומית ולגישת המדינה האחת בין הים לנהר באשר לסכסוך הישראלי-ערבי. דעם מציינת כי היא רואה את עצמה כחלק משיתוף פעולה בינלאומי להצלת כדור הארץ מההתחממות המסכנת את האנושות וכי על ישראל להגיע לעצמאות אנרגטית המבוססת על אנרגיית שמש ורוח אך היא איננה מציינת יעדים להפחתת פליטות פחמן ולשימוש ממקורות מתחדשים.

דעם פועלת לעבור לכלכלה ירוקה ושיתופית, אשר תתבסס על תשתיות ירוקות של תעסוקה, דיור, מים וחקלאות אורבנית, ובעיקר על מעבר לאנרגיה מתחדשת, והפסקת כל שימוש בדלקים מאובנים ומזהמים, כולל הגז, שמוטב מצד המפלגה שישאר באדמה. כלכלה ירוקה ושיתופית זו תתבסס על קידום תשתיות "המהפכה התעשייתית הרביעית": אנרגיות מתחדשות, תחבורה אוטונומית, דמוקרטיזציה של פלטפורמות אינטרנטיות, חינוך מקוון, רובוטיקה, טכנולוגיית הבלוקצ'יין ועוד. בכך מבחינתה של דעם היא מצטרפת לכוחות בינלאומיים המקדמים את הפרדיגמה המכונה "סדר ירוק חדש"- A Green New Deal. יש לציין שחלק גדול מהפתרונות שמציעה המפלגה היא טכנולוגיה משוכללת יותר שיכולה לגרום לבעיות מסוימות בעצמה. כך שימוש ברכב אוטונומי יכול להגביר אורח חיים יושבני וחשיפה לקרינה.

מצע דעם – כלכלה ירוקה מדינה אחת

הרחבה של מצע דעם

פעילות מעשית

המפלגה לא מיוצגת בכנסת.

צדק חברתי

מצע המפלגה

המצע של צדק חברתי מתחלק לשלושה חלקים. בחלק הראשון המפלגה מתחייבת להעלות את קצבות הנכות והזיקנה. החלק השני של המצע מתחייב לפעול למען הזזת האסדה ללב ים. החלק השלישי מתחייב לקדם ענייני הסביבה באופן כללי ולטענת המפלגה בהתאם לדרישות האירגונים הירוקים. יש בחלק הזה גם התחייבות לזרז באופן משמעותי המעבר לאנרגיות מתחדשות והקטנה במקביל בפליטת גזי חממה. יש פירוט ראוי לציון של הדרכים לזרז המעבר לאנרגיות מתחדשות כדלקמן: הפעלת תוכנית חירום לאומית להפחתת פליטות גזי חממה בשיעור של 5% לפחות בכל שנה, החל משנת 2020 ולמשך 20 שנה.

בכל שנה, החל משנת 2020 ולמשך 10 שנים, מדינת ישראל תעמוד ביעד של לפחות 5% מעבר לאנרגיה מתחדשות, וזאת ממשק האנרגיה כולו ולא רק ממשק החשמל.
חקיקת חוק "מעבר לאנרגיה מתחדשת" המגדיר אבני דרך שנתיים ויעד מנחה לשימוש באנרגיה מתחדשת בהיקף של 60% עד לשנת 2030 ו-90% עד 2050.
המעבר לאנרגיה מתחדשת יוגדר כפרויקט לאומי, הן בהגדרת תקציבים ותוכניות והן בהסברה לציבור.
תוקם יחידת ניטור עצמאית, במנותק מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ויוקצו לה המשאבים הנדרשים כדי לבצע ניטור אמין ומדוייק של פליטות גזי חממה בכל שטחי מדינת ישראל ובכלל זה בתחום המים הכלכליים.
הממשלה תעודד, בעיקר על ידי הסרת חסמים, ניצול מקסימלי של גגות ושטחים פרטיים רלוונטיים למטרת יצור חשמל מאנרגיית השמש ושימושו ״אוף גריד״, לצריכה עצמית.
הממשלה, באמצעות חברת החשמל, תתחייב לרכוש חשמל המגיע מגגות של צרכנים/יצרנים פרטיים בתעריף שיקבע על ידי רשות החשמל ולתקופה של למעלה מ-20 שנה.
הממשלה תעמיד ערבויות מדינה לבנקים, עבור מתן אשראי ללקוחות פרטיים ועסקיים, לצורך התקנת פאנלים סולאריים על גגות מבנים, חניות, דרכים וכו'.
רשות מקרקעי ישראל תיתן הקלות לדו-שימושיות, לשימוש נוסף בקרקע חקלאית, לעידוד הקמת מתקנים ליצור אנרגיה מתחדשת בקרקע, בנוסף לשימושה לחקלאות.
כל שטחי הגגות המתאימים לכך - במבנים בבעלות המדינה - ינוצלו לייצור חשמל ממקורות מתחדשים.
המדינה תעמיד ערבויות לרשויות מקומיות חלשות לצורך ייצור חשמל ממקורות מתחדשים על פני כל שטחי הגגות הציבוריים הרלוונטיים בתחומי הרשות המקומית.
הממשלה תעודד, על ידי הסרת חסמים מצד אחד והתחייבות לרכישת חשמל מצד שני, הקמת מתקנים לייצור חשמל ממקורות מתחדשים מעל מאגרי מים, חניונים ומגרשי חניה.
הממשלה תתמרץ את הציבור לעבור לרכבים חשמליים על ידי הפחתה משמעותית במס הקניה לרכבים אלו.
עד שנת 2030 כל התחבורה הציבורית (אוטובוסים, מוניות ורכבות) תופעל על ידי חשמל.
הממשלה תעודד, באמצעות רשות החדשנות, יזמויות לאנרגיה מתחדשת מתוך מטרה שישראל תוביל את המהפכה העולמית באנרגיה מתחדשת.

מצע צדק חברתי

פעילות מעשית