סוכרת בישראל
סוכרת היא מחלה הגורמת למוות דרך התקפי לב, טרשת עורקים וחוסר הספקת חמצן לרקמות, וכן סיבוכים שנגרמים מהנכות עקב סוכרת. ביחס למחלות, המחלה מהווה את גורם הסיכון הרביעי בחשיבותו לתמותה בישראל.
אפידמיולוגיה
נכון לשנת 2011, כ-2,283 אנשים מתים מסוכרת בממוצע בישראל בכל שנה, והם מייצגים 5.7% מכלל סיבות המוות לכל הגילאים ולשני המגדרים וכאמור מהווים את הגורם הסיכון הרביעי בחשיבותו לתמותה בישראל. ביחס לאנשים עד גיל 65, סוכרת מהווה את גורם הסיכון החמישי בחשיבותו לתמותה בישראל- היא גורמת למותם של 284 אנשים בשנה שצעירים מגיל 65, דבר שמייצג 3.4% מכלל הפטירות עד גיל זה. [1] קיים חשש כי צריכת מזון עתיר סוכר כמו משקאות ממותקים יגביר את הנזקים הבריאותיים של סוכר ובעיות ההשמנה ואיתם בעיות תחלואה ותמותה מסוכרת.
השלכות חברתיות וכלכליות של סוכרת בישראל
עומס מוגבר על מערכת הבריאות
בארצות הברית חולי סוכרת הם בעלי הוצאות בריאות ממוצעות גבוהות פי 2.3 יחסית לאנשים חסרי סוכרת. [2] על פי סקר הבריאות הלאומי שביצע המרכז הישראלי לבקרת מחלות בשנים 2007–2008, צריכת שירותי בריאות בקרב מבוגרים חולי סוכרת גבוהה פי שתיים מאשר באוכלוסייה ללא סוכרת. הבדל זה בא לידי ביטוי במספר הביקורים אצל רופא, במספר הביקורים בחדר המיון ובאשפוזים בבתי חולים. לפי אותו סקר, ההוצאות הישירות בשנים 1999–2001 על חולה סוכרת המבוטח על ידי מכבי שירותי בריאות היו גבוהות בכ-50% בממוצע ביחס למטופל ללא סוכרת. באומדן לגבי כלל חולי הסוכרת במדינה, עלות כל הטיפול בהם הגיעה ל-12.4% מתקציב קופות החולים לשנת 2001, כאשר העלויות המיוחסות למחלת הסוכרת בלבד הוערכו ב-6.9%.[3]
היבטים אלה, יחד עם עליה בתחלואה במחלה גורמים להגברת העומס על מערכת הבריאות בישראל.
עלות כלכלית לטיפולים ואובדן ימי עבודה
בשל האופי הכרוני של המחלה, יש מספר גבוה של חולים הסובלים ממנה במשך שנים רבות. צירוף של עובדה זו למספר הגבוה יחסית של חולים יחד עם ויוקר ההשלכות הבריאותיות והטיפולים בהן - (פגיעה בראייה, פגיעה בתפקוד הכליות, פגיעה בכלי הדם, הלב והמוח) הופך אותה למחלה שגובה מחיר כלכלי גבוה מהחברה בכלל וממערכת הבריאות בפרט. בנוסף, היות והמחלה מתפשטת, המחיר הכלכלי שלה עולה משנה לשנה.
מנתוני האגודה האמריקאית לסוכרת עולה כי העלויות העקיפות של המחלה, המתייחסות בעיקר לפגיעה בכושר הייצור הלאומי בשל היעדרויות מעבודה ונכות, מהוות שליש מתוך סך העלויות הקשורות בסוכרת. עוד עולה מעבודה זו כי ההוצאה על תרופות מהווה שליש מסך העלויות (ישירות ועקיפות).[4]
היות והתחלואה פוגעת ביכולת ההשתכרות, יש לה היבט של הגדלת אי שוויון בישראל והגברת העוני. דבר זה יכול להפוך למלכודת עוני כאשר האוכלוסיות העניות יותר בחברה הן בעלות מודעות נמוכה יותר לתזונה מאוזנת, או שיש להן פחות אפשרות להשגת תזונה כזו. לדוגמה משפחות בעלות הורה יחיד, או משפחות בהן ההורים אינם נמצאים, צפויות יותר לקנות מזון מהיר (שברובו אינו מאוזן ומשמין), וקשה יותר לחנך את הילדים לתזונה מאוזנת. מגמה זו מחריפה נוכח ניסיונות של חברות מזון מהיר או מזון ממותק למתג את התוצרת שלהן כ"מזון בריאות".
הגברת הסיכוי לתאונות דרכים
חולי סוכרת עלולים להתעלף בזמן נהיגה, מתוך 2000 מקרים של תאונות בגלל נהג שהתעלף, 340 היו חולי סוכרת[5].[1]
לחולי סוכרת עלולים להיות קשיים נוספים בנהיגה. מחקר אחד מצא כי נהגים חולי סוכרת אינם מעורבים בכמות תאונות גדולה יותר.[2] לעומת זאת מטה-אנליזה של 15 מחקרים העריכה כי אם לא מבחינים בין חולים בעלי סיכון גבוה לבין חולים עם סיכון נמוך בהשוואה לכלל האוכלוסייה, מחקר אחר, נהגים חולי סוכרת הם בעלי סיכוי גבוה ב-12% עד 19% להיות מעורבים בתאונה.[3] הסיכון הזה גדל ל-40% בקרב מי שסובלים מהיפוגליקמיה (מחסור סוכר בדם). [6] כמה מחקרים מצאו כי נהגים עם סוכרת מסוג 1 הם בעלי סיכון גבוה יותר. יש מחקרים שטענו שאין סיכון לחולי סוכרת עם טיפול אינסולין אבל המתודולוגיה שלהם זכתה לביקורת. [7]
קידום בריאות מול סוכרת
מספר גופים ופוליטיקאים קוראים למניעה של מחלת הסוכרת על ידי שורה של צעדים צעדים חברתיים ואישיים - צעדי קידום בריאות. הצעדים האישיים כוללים שינוי הרגלי תזונה והגברת הפעילות הגופנית. הצעדים החברתיים כוללים עידוד של האוכלוסייה לתזונה מאוזנת ולפעילות גופנית, חינוך תזונתי והערמת קשיים על חדירת מזון משמין לתפריט של משפחות וילדים. דוגמה לצעדים אלה היא עידוד הליכה לבית הספר ותחבורה פעילה בכלל, הוצאות מכונות משקה ממותק מבתי ספר, תוכניות הסברה לאומית בנושא תזונה ועוד.
באוגוסט 2013 קיימה וועדת החינוך של הכנסת ישיבה בנושא מכירת משקאות ודברי מזון לא בריאים בבתי הספר. מנתונים אשר הוצגו בפני הוועדה עולה, כי כיום כ-50% מהתלמידים רוכשים את ארוחותיהם בבתי הספר. ביחס לעולם, ישראל ממוקמת בין עשרת המקומות הראשונים מהמדינות הסובלות מהשמנה ומקום ראשון בחוסר פעילות גופנית בקרב ילדים ובני נוער. בעשור האחרון אחוז המתגייסים השמנים לצה"ל הכפיל את עצמו. ממקרים שהוצגו בוועדה עולה כי 42% מהתלמידים שותים לפחות פחית משקה ממותק אחת ביום – דבר אשר מעלה את הסיכון לחלות בסוכרת ב-22%. כשליש מהתלמידים סובל מעודף משקל. [8]
בדיון בכנסת השתתפו נציגי משרד החינוך, הבריאות, הפורום הישראלי לאורח חיים בריא, מנהלי בתי ספר ועוד. כל המוזמנים הסכימו שהמצב כיום מצריך שינוי מהותי בנושא מכירת מוצרים אלו בבתי הספר. עירית לבני, נציגת משרד החינוך, טענה בדיון שכאשר המשרד ניסה לאכוף את חוזר המנכ"ל הם קיבלו איומים מחברות וספקים גדולים במשק.[9]
על פי הערכה של משרד הבריאות, הנזק הכספי שהשמנה גורמת בישראל, ובכלל זה עלות הטיפול בה ובמחלות הנלוות לה מסתכם בכ-10 מיליארד שקלים.[10]
פרופסור ארדון רובינשטיין, יו"ר האגודה הישראלית לסוכרת אמר: "הסוכרת היא מגיפה נוראית שיש לפעול כדי להביא לעצירתה. עלינו לפעול נגד תופעת השמנת היתר בקרב ילדים שמובילה בסופו של דבר לסוכרת. המחזור הנוכחי של הילדים יחיה פחות שנים מהוריהם, אלא אם נפעל בנושא ובהקדם". [11] רובינשטיין קרא לשר החינוך ולשרת הבריאות להגביר את כמות שעות הספורט בבתי הספר הוא הצביע על גם על שעות רבות של אי פעילות עקב משחקי מחשב. "הם משחקים שעות מול המחשב, מחוברים תמידית לטלפון הסלולרי ואנו רואים את התוצאה על פני השטח. חלה עלייה משמעותית במקרי ההשמנה הקיצונית של הדור הצעיר והמרחק למחלת הסוכרת - מתקצר".[12] הוא גם קרא לקיום שיעורי תזונה אחת לחודשיים בבתי הספר שכן יש בורות בתחום ומחקרים הראו כי ידע הוא המפתח להצלחה.
בשנת 2013 פורסם כי משרד הבריאות יבדוק האם הלחם המלא אכן בריא יותר בשיעור שיסייע למנוע סוכרת נעורים, ואם כן הוא יטיל פיקוח על מחירו. [13]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- סוכרת בישראל באתר ויקירפואה
- סוכרת בישראל - תמונת מצב באתר ויקירפואה
- סוכרת באתר משרד הבריאות
- סוכרת באתר כל זכות
- סוכרת נעורים באתר כל זכות
- האגודה הישראלית לסוכרת
- רותם שטרקמן, רוני לינדר-גנץ, "גדל פה דור של אנשים חולים. כל ילד שלישי בישראל יפתח סוכרת עד גיל 50", ראיון עם פרופ' איתמר רז, יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת, דה מרקר, 21.07.2017
- רתם אליזרע, בגלל הסוכרת: ישראל מפסידה 8.5 מיליארד שקל בשנה, וואינט, 7.11.2017
- רוני לינדר-גנץ, עדי דברת-מזריץ, ליצמן: "מצב ההשמנה בישראל רדיקלי. אנחנו בבעיה קשה גם בסוכרת", דה מרקר, 20.11.2017
הערות שוליים
- ^ The relationship between symptomatic and biochemical hypoglycaemia in IDDM patients: Journal of Int Med 228; 642-6
- ^ Managing the hypoglycaemic driver: Journal of Diabetes Nursing Vol 1 No 4 1997
- ^ ECRI. Diabetes and Commercial Motor Vehicle Safety (Federal Motor Carrier Safety Administration). June 2011 Update. Plymouth Meeting, Pennsylvania, ECRI, 2011
