שורה 9: |
שורה 9: |
| | | |
| ==קריסת האימפריה האשורית== | | ==קריסת האימפריה האשורית== |
− | לאחר מותו של אשורבניפל החלה הממלכה האשורית החדשה להתפרק. מאבקי הירושה החלישו את האימפריה האשורית, חולשה זו נוצלה על ידי נבופלאסר הכשדי ועל ידי ממלכות וסליות נוספות להשתחרר מעולה של אשור. העדויות לפירוק הן בפקידות, בדואר ובמערכת המשפטית שבקושי תפקדו בעת ההיא.לאחר תבוסת אשור לצבאות בבל ומדי היא פסקה להיות מדינה עצמאית. אשור העיר נהרסה עד היסוד ב-614 והעיר נינוה נהרסה בשנת 612 לפנה"ס. הרס זה התרחש כ-20 שנה בלבד מאז תור הזהב של הממלכה, לאחר שממלכה שהיתה חזקה מזה כ-460 שנה, ושלטה כאימפריה במשך כ-300 שנה. יש לשים לב כי התפוררות דומה התרחשה באשור לאחר מות תגלת פלאסר הראשון, והן במקומות אחרים - כמו התפוררות האימפריה של אלכסנדר מוקדון - אם כי התפוררויות אלה היו פחות דרמטיות במקרה הראשון ובמקרה השני היה מדובר באימפריה שרק הוקמה - וגם היא לא התפוררה לגמרי אלא נחלקה לממלכות יריבות. | + | לאחר מותו של אשורבניפל החלה הממלכה האשורית החדשה להתפרק. מאבקי הירושה החלישו את האימפריה האשורית, חולשה זו נוצלה על ידי נבופלאסר הכשדי ועל ידי ממלכות וסליות נוספות להשתחרר מעולה של אשור. העדויות לפירוק הן בפקידות, בדואר ובמערכת המשפטית שבקושי תפקדו בעת ההיא.לאחר תבוסת אשור לצבאות בבל ומדי היא פסקה להיות מדינה עצמאית. אשור העיר נהרסה עד היסוד ב-614 והעיר נינוה נהרסה בשנת 612 לפנה"ס. |
| | | |
− | עד כה סברו חוקרים שהידרדרות האימפריה האשורית החדשה החלה במאה השביעית לפני הספירה בגלל מלחמה, והם התייחסו להשמדת הבירה, נינוה, בידי ברית צבאית של בבל ומדי בשנת 612 לפני הספירה כאל סוף האימפריה. לטענת צוות חוקרים אמריקאי-טורקי, הסיבות להתמוטטותה הן שילוב של [[צפיפות אוכלוסין]] ו[[בצורת]]. אדם שניידר, דוקטורנט באנתרופולוגיה מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו, וסלים אדאלי מאוניברסיטת קוץ' באיסטנבול, טוענים במאמר "לא נקצרו יבולים", שהתפרסם בירחון Climatic Change בשנת 2014, שסיבה אפשרית לכך הייתה [[שינוי אקלים]] שהובילו לבצורת מתמשכת.
| + | הרס זה התרחש כ-20 שנה בלבד מאז תור הזהב של הממלכה, לאחר שממלכה שהיתה חזקה מזה כ-460 שנה, ושלטה כאימפריה במשך כ-300 שנה. יש לשים לב כי התפוררות דומה התרחשה באשור לאחר מות תגלת פלאסר הראשון, והן במקומות אחרים - כמו התפוררות האימפריה של אלכסנדר מוקדון - אם כי התפוררויות אלה היו פחות דרמטיות במקרה הראשון ובמקרה השני היה מדובר באימפריה שרק הוקמה - וגם היא לא התפוררה לגמרי אלא נחלקה לממלכות יריבות. |
| | | |
− | במחקר מבצעים החוקרים קישור בין נתונים בנוגע לשינויים אקלימיים באותה תקופה, לבין דו"ח ששלח אסטרולוג החצר למלך אשור ונכתב על לוח חרס, שבו מצויין בין היתר כי בשנת 657 לספירה "לא נקצרו יבולים". מנתוני האקלים עולה שהבצורת לא הייתה אירוע חד-פעמי אלא מצב שהתמשך שנים רבות. היבט נוסף הוא צפיפות האוכלוסין הגבוה, בייחוד בנינוה. לטענת החוקרים, איכלוס היתר פגע ביכולתה של אשור לשרוד בתנאי הבצורת. לדעתם, שילוב של בצורת קשה וצפיפות אוכלוסין, עירער את כוחה של הממלכה, ואויביה של אשור ניצלו את מצבה הקשה ותקפו אותה. | + | עד כה סברו חוקרים שהידרדרות האימפריה האשורית החדשה החלה במאה השביעית לפני הספירה בגלל מלחמה, והם התייחסו להשמדת הבירה, נינוה, בידי ברית צבאית של בבל ומדי בשנת 612 לפני הספירה כאל סוף האימפריה. לטענת צוות חוקרים אמריקאי-טורקי, הסיבות להתמוטטותה הן שילוב של [[צפיפות אוכלוסין]] ו[[בצורת]]. אדם שניידר, דוקטורנט באנתרופולוגיה מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו, וסלים אדאלי מאוניברסיטת קוץ' באיסטנבול, טוענים במאמר "לא נקצרו יבולים", שהתפרסם בירחון Climatic Change בשנת 2014, שסיבה אפשרית לכך הייתה [[שינוי אקלים]] שהובילו לבצורת מתמשכת. |
| + | |
| + | במחקר מבצעים החוקרים קישור בין נתונים בנוגע לשינויים אקלימיים באותה תקופה, לבין דו"ח ששלח אסטרולוג החצר למלך אשור ונכתב על לוח חרס, שבו מצויין בין היתר כי בשנת 657 לספירה "לא נקצרו יבולים". מנתוני האקלים עולה שהבצורת לא הייתה אירוע חד-פעמי אלא מצב שהתמשך שנים רבות. היבט נוסף הוא צפיפות האוכלוסין הגבוה, בייחוד בנינוה. לטענת החוקרים, איכלוס היתר פגע ביכולתה של אשור לשרוד בתנאי הבצורת. לדעתם, שילוב של בצורת קשה וצפיפות אוכלוסין, עירער את כוחה של הממלכה, ואויביה של אשור ניצלו את מצבה הקשה ותקפו אותה.{{הערה|Schneider, A.W. & Adalı, S.F.,[https://link.springer.com/article/10.1007%2Fs10584-014-1269-y “No harvest was reaped”: demographic and climatic factors in the decline of the Neo-Assyrian Empire], Climatic Change (2014) 127: 435. https://doi.org/10.1007/s10584-014-1269-y}} |
| + | |
| + | מחקר נוסף שפורסם בשנת 2016 דוחה טענה זו וטוען כי לא היתה בממלכה צפיפות אוכלוסין וכי היבולים באקלים יבש תמיד היו תנודתיים - וכי לתושבים היו כלים להתמודדות עם דבר זה - כמו כן המאמר טוען כי בעיתות רעב היתה מקובלת ירידה במחיר העבדים, דבר שלא נרשם בזמן זה. {{הערה|[https://link.springer.com/article/10.1007/s10584-016-1676-3 Drought and the fall of Assyria: quite another story]}} |
| | | |
| ==ראו גם == | | ==ראו גם == |