שורה 71: |
שורה 71: |
| | | |
| ==נימוקים להתנגדות לתאיזם ולדת== | | ==נימוקים להתנגדות לתאיזם ולדת== |
− | "יש אלוהים?" אינו מסתפק רק בהגנה על אתיאזם, אלא יוצא למתקפה כנגד הדת הממוסדת. דוקינס רואה את הדת [[הכחשת מדע|כחותרת תחת המדע]], מקדמת פנאטיות ו[[דעה קדומה|דעות קדומות]] כנגד [[הומוסקסואל]]ים, ומשפיעה לרעה על החברה בדרכים רבות. | + | "יש אלוהים?" אינו מסתפק רק בהגנה על אתיאזם, אלא יוצא למתקפה כנגד דתות כמו האיסלם והנצרות. דוקינס רואה את הדת [[הכחשת מדע|כחותרת תחת המדע]], מקדמת פנאטיות ו[[דעה קדומה|דעות קדומות]] כנגד [[הומוסקסואל]]ים, ומשפיעה לרעה על החברה בדרכים רבות. |
| | | |
− | הוא מציין בפרט את ההמרה האוטומטית של ילדים לדת הוריהם, ומתייחס להטמעה זו הנעשית על ידי ההורים או מוסדות הדת כסוג של התעללות נפשית. דוקינס רואה את התוויות "ילד מוסלמי", או "ילד קתולי" לא הגיוניות ממש כהגדרות "ילד מרקסיסט" או "ילד אתאיסט". לטענת דוקינס, ילדים הם צעירים מדי מכדי לגבש תובנות שכאלה על היקום שסובב אותם ועל מיקום האנושות בו. | + | דוקינס מדגים כי במספר מדינות מוסלמיות כמו פקיסטן, אפגניסטן, ערב הסעודית אנשים עלולים להיות מוצאים להורג בשל הרהורי כפירה. הוא משווה זאת לרעיון של "פשע-מחשבה" בספר [[1984]]. הוא גם טעון כי מנהיג מוסלמי מקומי באנגליה מתקשה לגנות הוצאות להורג כאלה. בהמשך הוא מצביע על מעשים ועדות קיצוניות מצד נוצרים רבים בארצות הברית. דוגמה לנושא הזה היא שנאה להומואים והתנכלות למישהו בגלל מעשה שנעשה באופן פרטי בלי לפגוע באדם אחר ומתוך הסכמה בין בגירים. דוגמה אחרת היא התנגדות גורפת להפלות שגורמת לפשעי שנאה בארצות הברית. דוקינס טוען שטיעונים רבים של מתנגדי הפלות אינם נכונים - לדוגמה לא הגיוני להתנגד להפלה בטיעון לפיו אנו עלולים למנוע את הלידה של בטהובן, כאשר דבר דומה מתרחש בכל פעם שאנחנו מסרבים לקיים יחסי מין. הוא גם מדגים מדוע עוברים, בוודאי בשלב מוקדם של חייהם - כאשר מדובר רק בצבר תאים - שונים מבני אדם. דוקינס מדגים את השנאה היוקדת שיש בקרב חלק ממתנגדי ההפלות - שנאה שגוררת לעיתים מעשי רצח, הוא גם תוהה מדוע קדושת החיים חשובה כל כך ביחס לעוברים אבל אותם אנשים תומכים בעונשי מוות. |
| + | |
| + | דוקינס ממשיך וטוען כי מעשי היסודות של מעשי טרור בשם הדת - כמו פיגועי מגדלי התאומים -יסודם לא רק בקיצונים דתיים, אלא נטועה בהסברים דתיים פופלאריים שקיימים גם בקרב דתיים מתונים. לדוגמה האמונה שאם תמות לאחר שעשית את הדבר הנכון בעיני אלוהים - תגיע לגן עדן. רוב הדתיים לא יהפכו לטרוריסטים, אבל לפי דוקינס החינוך הדתי, גם החינוך הדתי המתון, מכין יסודות שעליהם ניתן לקדם ביתר קלות פעילות אלימה נגד "כופרים", נגד דתות אחרות וסיבות אחרות. הדת מעודדת את האנשים לחשוב כי זה לגיטימי לא לערער על הנחות מסויימות. זה לא בסדר להטיל ספק. סוג כזה של מחשבה לפי דוקניס הוא בעייתי. |
| + | |
| + | דוקינס מציין את הפרשה של חטיפת הילד אדגרדו מורטארה מידי הוריו היהודים, על ידי מוסדות נוצריים באיטליה של המאה ה-19. סיפור זה מדגים לדעת דוקינס את הבעיות שיש גם בקרב דתיים מתונים - שכן הדת מאפשרת לאנשים כאלה לעשות מעשים איומים, בלי שיש להם כוונת מרושעות. למורטארה היתה מטפלת נוצרית. בשלב מסויים הילד חלה והמטפלת חששה שהוא ימות ויגיע לגיהנום. מסיבה זו היא הטבילה אותו לנצרות בחשאי וללא הסכמת הוריו. לפי הלוגיקה הקתולית באופן זה הילד הפך להיות נוצרי, וכאשר נודע הדבר הוא הוצא מידי הוריו בכוח על ידי המשטרה. לא עזרו לחצים של יהודים ושל גורמים נוספים מחוץ לאיטליה - הילד לא הושב להוריו. דוקינס מראה את הבעית בסוג כזה של חשיבה - לדוגמה כיצד אקט סמלי של שפיכת מים על ראש של אדם ומלמול כמה מילים הופכת להיות דבר חשוב שמשנה את הזהות של אדם, דבר שני הוא היכולת של אנשים עם כוונות טובות לתמוך במעשה נפשע של הפרדת ילד מהוריו. דבר שלישי הוא התמיכה של הדבר בפטרונות - שכן הנוצרים ראו בדבר זה בצעם עשיית טובה לילד שכן הוציאו אותו מבית הוריו שהיו יהודים נרדפים. |
| + | |
| + | דוקינס מתייחס לפרשיות של התעללות מינית של נזירים בילדים ומקרים של אלימות פיזית של אחיות בילדות - כמו שמתואר לדוגמה בסרט "האחיות מגדלנה". לדעת דוקינס בעיה לא פחות חמורה מהתעללות מינית כזו היא דוגמאות של התעללות נפשית בגלל לדוגמה סיפורי זוועה על גהינום המצפה לנוצרים. הוא מזכיר עדות של אשה אשר בהיותה ילדה עברה ניצול מיני בידי כומר , אבל טענה כי הדבר כמעט לא השפיע עליה, לעומת זאת היא מעידה כי מצוקה גדולה בהרבה היתה לכך שהיא הובלה להאמין כי חברתה שהיתה פרוטנסטנית ומתה כילדה, נידונה לעיוניים תמידיים באש התופת. |
| + | |
| + | דוקינס מציין בפרט את ההמרה האוטומטית של ילדים לדת הוריהם, ומתייחס להטמעה זו הנעשית על ידי ההורים או מוסדות הדת כסוג של התעללות נפשית. דוקינס רואה את התוויות "ילד מוסלמי", או "ילד קתולי" לא הגיוניות ממש כהגדרות "ילד מרקסיסט" או "ילד אתאיסט". לטענת דוקינס, ילדים הם צעירים מדי מכדי לגבש תובנות שכאלה על היקום שסובב אותם ועל מיקום האנושות בו. |
| | | |
| הספר מסתיים עם השאלה מדוע דת, למרות חסרונותיה הרבים, ממלאת "חסר בסיסי", ומעניקה נחמה והשראה לאנשים שזקוקים לה. לדברי דוקינס, צרכים אלה ממולאים בצורה טובה יותר בדרכים "לא דתיות" כגון [[פילוסופיה]] או מדע. הוא טוען שהשקפת עולם אתאיסטית היא מלאה, מעניקה משמעות, ומרוממת נפש יותר מכל דת, על כלל "תשובותיה" הבלתי מתקבלות על הדעת למסתורי החיים. | | הספר מסתיים עם השאלה מדוע דת, למרות חסרונותיה הרבים, ממלאת "חסר בסיסי", ומעניקה נחמה והשראה לאנשים שזקוקים לה. לדברי דוקינס, צרכים אלה ממולאים בצורה טובה יותר בדרכים "לא דתיות" כגון [[פילוסופיה]] או מדע. הוא טוען שהשקפת עולם אתאיסטית היא מלאה, מעניקה משמעות, ומרוממת נפש יותר מכל דת, על כלל "תשובותיה" הבלתי מתקבלות על הדעת למסתורי החיים. |