שינויים

עם זאת גם לאחר פרסום המחקר של המונד והורן היו מומחי הרפואה, שטענו שאין קשר בין עישון וסרטן.{{הערה|1=[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1960%2F05%2F13&id=Ar00909&sk=B3F6A509 העישון לא גרם לסרטן - זיכוי חברת טבק מתביעת נזיקין] מעריב, 13.05.1960}} כך לדוגמה, במאי 1962, פרופסור מילויצקי, מנהל המחלקה הכירורגית בבית הספר לרפואה בירושלים, טען שאין קשר בין עישון לבין סרטן הריאה. עם זאת ציין מילויצקי כי עישון, במיוחד עישון רב, לא טוב לבריאות.{{הערה|שם=davar1962|1=[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1962%2F05%2F20&id=Ar00419&sk=EC271625 פרופ' מילויצקי: אין קשר בין עישון סיגריות לסרטן־הריאה] דבר, 20.5.1962}}

עם זאת גם לאחר פרסום המחקר של המונד והורן היו מומחי הרפואה, שטענו שאין קשר בין עישון וסרטן.{{הערה|1=[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1960%2F05%2F13&id=Ar00909&sk=B3F6A509 העישון לא גרם לסרטן - זיכוי חברת טבק מתביעת נזיקין] מעריב, 13.05.1960}} כך לדוגמה, במאי 1962, פרופסור מילויצקי, מנהל המחלקה הכירורגית בבית הספר לרפואה בירושלים, טען שאין קשר בין עישון לבין סרטן הריאה. עם זאת ציין מילויצקי כי עישון, במיוחד עישון רב, לא טוב לבריאות.{{הערה|שם=davar1962|1=[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1962%2F05%2F20&id=Ar00419&sk=EC271625 פרופ' מילויצקי: אין קשר בין עישון סיגריות לסרטן־הריאה] דבר, 20.5.1962}}

יש לציין כי עוד לפני המחקר על הקשר בין עישון לסרטן, רופאים  היו מודעים לכך שניקוטין הוא חומר רעיל מאד, וכי עישון מזיק לכלי דם וללב. {{הערה|1=[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1960%2F04%2F25&id=Ar00312&sk=8C4027C4 א. סוקר, חידושים - תגליות - אמצאות], דבר 25.4.1960}}{{הערה|1=ד"ר אליהו סגל, [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HRT%2F1960%2F08%2F19&id=Ar00600&sk=BFB9CADC רגל בעד סיגריה - האם זה כדאי?], חרות, 19.8.1960}} אבל דבר זה לא גרם לשינוי מהותי בעמדת הממסד הרפואי, הרופאים או הציבור.

יש לציין כי עוד לפני המחקר על הקשר בין עישון לסרטן, רופאים  היו מודעים לכך שניקוטין הוא חומר רעיל מאוד, וכי עישון מזיק לכלי דם וללב. {{הערה|1=[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1960%2F04%2F25&id=Ar00312&sk=8C4027C4 א. סוקר, חידושים - תגליות - אמצאות], דבר 25.4.1960}}{{הערה|1=ד"ר אליהו סגל, [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HRT%2F1960%2F08%2F19&id=Ar00600&sk=BFB9CADC רגל בעד סיגריה - האם זה כדאי?], חרות, 19.8.1960}} אבל דבר זה לא גרם לשינוי מהותי בעמדת הממסד הרפואי, הרופאים או הציבור.

=== 1964 - גילוי נזקי העישון על ידי הממסד הרפואי===

=== 1964 - גילוי נזקי העישון על ידי הממסד הרפואי===

לפי ארגון הבריאות העולמי, נזקי העישון הכפוי עבור אנשים שחשופים עליו בצורה מתמשכת, כוללים סיכון מוגבר (20%-30% יותר) לחלות ב[[סרטן ריאות]], ולחלות במחלות לב. בקרב מבוגרים עישון מיד-שנייה מקושר גם עם הגברת הסיכון לסרטן האף, החרפה של סיסטיק פיברוזיס, פגיעה בתפקוד הריאות, וסרטן צוואר רחם. הורים מעשנים קשורים סטטיסטית להגברת הסיכון למוות בעריסה, מקרי אשפוז של ילדים. עישון מיד שנייה הוא [[גורם סיכון בריאותי]] ל[[אסתמה]], זיהום באוזן התיכונה, ברונכיט ודלקת ריאות בקרב ילדים. {{הערה|שם=TobaccoExplained}}

לפי ארגון הבריאות העולמי, נזקי העישון הכפוי עבור אנשים שחשופים עליו בצורה מתמשכת, כוללים סיכון מוגבר (20%-30% יותר) לחלות ב[[סרטן ריאות]], ולחלות במחלות לב. בקרב מבוגרים עישון מיד-שנייה מקושר גם עם הגברת הסיכון לסרטן האף, החרפה של סיסטיק פיברוזיס, פגיעה בתפקוד הריאות, וסרטן צוואר רחם. הורים מעשנים קשורים סטטיסטית להגברת הסיכון למוות בעריסה, מקרי אשפוז של ילדים. עישון מיד שנייה הוא [[גורם סיכון בריאותי]] ל[[אסתמה]], זיהום באוזן התיכונה, ברונכיט ודלקת ריאות בקרב ילדים. {{הערה|שם=TobaccoExplained}}

דוגמה להכחשת נזקי העישון הפסיבי קיימת במודעת פרסומת של [[מכון הטבק]] משנת 1979. הפרסומת מתארת את עישון כמין טקס מיוחד למעשן, בחירה אישית שלו, עניין של סגנון. ואילו את מי שהעישון מפריע להם היא מחלקת ל-2 אלו שהם אנשים מנומסים (אשר סובלים מעשנים בקרבתם) ו"אנטי מעשנים" - אנשים שלא מעוניינים שיעשנו לידם - אותם מציגה המודעה כאנשים לא סובלניים, מיעוט קטן מאד, קולני ומרגיז, אנשים לא רציונליים שפשוט מנסים לריב עם כולם.{{הערה|שם=aWORD|1=[https://www.industrydocumentslibrary.ucsf.edu/tobacco/docs/#id=zjnd0134 A WORD TO SMOKERS (ABOUT NONSMOKERS AND ANTI-SMOKERS)], מכון הטבק, פברואר 1979}}

דוגמה להכחשת נזקי העישון הפסיבי קיימת במודעת פרסומת של [[מכון הטבק]] משנת 1979. הפרסומת מתארת את עישון כמין טקס מיוחד למעשן, בחירה אישית שלו, עניין של סגנון. ואילו את מי שהעישון מפריע להם היא מחלקת ל-2 אלו שהם אנשים מנומסים (אשר סובלים מעשנים בקרבתם) ו"אנטי מעשנים" - אנשים שלא מעוניינים שיעשנו לידם - אותם מציגה המודעה כאנשים לא סובלניים, מיעוט קטן מאוד, קולני ומרגיז, אנשים לא רציונליים שפשוט מנסים לריב עם כולם.{{הערה|שם=aWORD|1=[https://www.industrydocumentslibrary.ucsf.edu/tobacco/docs/#id=zjnd0134 A WORD TO SMOKERS (ABOUT NONSMOKERS AND ANTI-SMOKERS)], מכון הטבק, פברואר 1979}}

מחקר משנת 1999 העריך את מידת הכיסוי של עיתונים ומגזינים אודות מחקרים על עישון פסיבי. המחקר בדק 180 פרסומים בעיתונות היומית ו-92 פרסומים במגזינים בשנים 1981-1994 שעסקו בעישון פסיבי.  62% מהכתבות (168 מתוך 272) הסיקו שהמחקרים על הנזק הבריאותי מעישון פסיבי נמצאים במחלוקת. נציגי חברות הטבק צוטטו הרבה יותר בכתבות בעיתונות (52%) לעומת כתבות במגזינים (12%). מתוך 121 מחקרים שהוזכרו בעיתונות רק 15 היו מטעם פרוייקטים או פרסומים במימון חברות הטבק. במגזינים קבלה של פרסומות של חברות הטבק מקושרת באופן סטטיסטי למסקנה של המאמר כי נזק מעישון פסיבי הוא דבר שנוי במחלוקת. מסקנת המחקר היא כי למרות שבשנים 1981 עד 1994 המחקרים על ההשפעות המזיקות של עישון פסיבי הלך והצטברו, הכיסוי של העיתונות הפופולרית על המחקרים יצרה את הרושם לפיו העמדה המדעית בנושא נתונה בוויכוח. מעט מחקרים צוטטו כדי לתמוך בטענת תעשיית הטבק כי עישון פאסיבי אינו מזיק לבריאות, אבל היה ציטוט נרחב של נציגי תעשיית הטבק שהביעו ביקורת על שיטות המחקר של המחקרים על ההשפעות הבריאותיות של עישון פסיבי. {{הערה|Kennedy, Gail E., and Lisa A. Bero. "[http://www.jstor.org/stable/20207660 Print Media Coverage of Research on Passive Smoking]". Tobacco Control 8, no. 3 (1999): 254-60. }}

מחקר משנת 1999 העריך את מידת הכיסוי של עיתונים ומגזינים אודות מחקרים על עישון פסיבי. המחקר בדק 180 פרסומים בעיתונות היומית ו-92 פרסומים במגזינים בשנים 1981-1994 שעסקו בעישון פסיבי.  62% מהכתבות (168 מתוך 272) הסיקו שהמחקרים על הנזק הבריאותי מעישון פסיבי נמצאים במחלוקת. נציגי חברות הטבק צוטטו הרבה יותר בכתבות בעיתונות (52%) לעומת כתבות במגזינים (12%). מתוך 121 מחקרים שהוזכרו בעיתונות רק 15 היו מטעם פרוייקטים או פרסומים במימון חברות הטבק. במגזינים קבלה של פרסומות של חברות הטבק מקושרת באופן סטטיסטי למסקנה של המאמר כי נזק מעישון פסיבי הוא דבר שנוי במחלוקת. מסקנת המחקר היא כי למרות שבשנים 1981 עד 1994 המחקרים על ההשפעות המזיקות של עישון פסיבי הלך והצטברו, הכיסוי של העיתונות הפופולרית על המחקרים יצרה את הרושם לפיו העמדה המדעית בנושא נתונה בוויכוח. מעט מחקרים צוטטו כדי לתמוך בטענת תעשיית הטבק כי עישון פאסיבי אינו מזיק לבריאות, אבל היה ציטוט נרחב של נציגי תעשיית הטבק שהביעו ביקורת על שיטות המחקר של המחקרים על ההשפעות הבריאותיות של עישון פסיבי. {{הערה|Kennedy, Gail E., and Lisa A. Bero. "[http://www.jstor.org/stable/20207660 Print Media Coverage of Research on Passive Smoking]". Tobacco Control 8, no. 3 (1999): 254-60. }}