שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " מאד " ב־" מאוד "
שורה 6: שורה 6:  
מאז שנות ה-50 נוקטות חברות הטבק באסטרטגיה של [[נטיעת ספק]] - אין צורך לשכנע את הקהל שהן צודקות, די בכך שהציבור מתרשם שיש עדיין ויכוח בין שני צדדים - כך שיש ספק מי צודק. דבר זה מעודד מעשנים להמשיך לעשן ומעודד את הציבור לא לנקוט עמדה שתצדד בהגבלות על [[שיווק והפצת מוצרי הטבק]] או בצעדים ל[[מניעת עישון|מניעת עישון בקרב בני נוער]]. יש אנשים שמתקשים להאמין כי נציגי חברות הטבק יכולים לשקר במצח נחושה, וכי אנשים קרובים להם יכולים לחזור על הפצה של מסרים מטעים לגבי עישון. כלי נוסף של חברות הוא תשלום וקשרים מאחורי הקלעים ל"ארגוני קש" וקבוצות כדי שאלו יציגו טיעונים נוחים לחברות הטבק, מטעם דוברים ניטרליים ואמינים כביכול. אמצעים נוספים שמסייעים בהכחשה הם [[לובי פוליטי]], [[קשרי הון שלטון]] ו[[קשרי הון עיתון]].  
 
מאז שנות ה-50 נוקטות חברות הטבק באסטרטגיה של [[נטיעת ספק]] - אין צורך לשכנע את הקהל שהן צודקות, די בכך שהציבור מתרשם שיש עדיין ויכוח בין שני צדדים - כך שיש ספק מי צודק. דבר זה מעודד מעשנים להמשיך לעשן ומעודד את הציבור לא לנקוט עמדה שתצדד בהגבלות על [[שיווק והפצת מוצרי הטבק]] או בצעדים ל[[מניעת עישון|מניעת עישון בקרב בני נוער]]. יש אנשים שמתקשים להאמין כי נציגי חברות הטבק יכולים לשקר במצח נחושה, וכי אנשים קרובים להם יכולים לחזור על הפצה של מסרים מטעים לגבי עישון. כלי נוסף של חברות הוא תשלום וקשרים מאחורי הקלעים ל"ארגוני קש" וקבוצות כדי שאלו יציגו טיעונים נוחים לחברות הטבק, מטעם דוברים ניטרליים ואמינים כביכול. אמצעים נוספים שמסייעים בהכחשה הם [[לובי פוליטי]], [[קשרי הון שלטון]] ו[[קשרי הון עיתון]].  
   −
הכחשת נזקי העישון וסוגיות נוספות הנוגעות ל[[עישון|עישון טבק]] היא אסטרטגיה מוצלחת מאד מצד חברות הטבק. חשדות וטענות נגד נזקי הטבק לבריאות הופיעו כבר בשנות 1860 בארצות הברית. מחקרים מדעיים שונים על נזקי הטבק הופיעו מתחילת המאה ה-20 ועד לשנות ה-1940. ראיות מדעיות נרחבות ומוצקות נגד טבק הופיעו בתחילת שנות 1950. עם זאת רק בשנת 1964 הכירו הרשויות בארצות הברית, בישראל ובמדינות מערביות נוספות ב[[השפעות בריאותיות של עישון טבק|נזקי הבריאות של העישון]]. חלפו עוד עשרות שנים עד שהכרה רשמית זו הובילה ל[[חקיקה נגד עישון|חקיקה נגד חברות הטבק]] ולהכרה ציבורית נרחבת בנזקי הטבק. למרות שמידע על [[התמכרות לעישון טבק]] קיים אצל חברות הטבק לפחות משנות ה-60 ולמרות מניפולציות מכוונות מצד החברות להגדיל את המכירות על ידי הגדלת כמות הניקוטין שהמעשן קולט ([[מניפולציה בניקוטין]]), ההכרה בהתמכרות לסיגריות התעכבה במשך כ-40 שנה. למרות שמבחינה רשמית יש איסור מכירת סיגריות לקטינים במדינות מערביות, כמעט כל המעשנים מתחילים לעשן לפני גיל 18 וחלק משמעותי מנסה את השאיפה הראשונה לפני גיל 13. גם בנושא זה האכיפה והמניעה מפגרים מאחור לעומת שיטות הפעולה של החברות. הציבור באופן כללי תופס את העישון כבעיה צרכנית של המעשן הבודד הבוגר ("המעשנים טיפשים") ולא כסוגיה חברתית מוסרית ופוליטית שבה חברות טבק משווקות באופן נצלני מוצר ממכר וקטלני לקטינים תוך ניצול מכוון של חולשות אנושיות.  
+
הכחשת נזקי העישון וסוגיות נוספות הנוגעות ל[[עישון|עישון טבק]] היא אסטרטגיה מוצלחת מאוד מצד חברות הטבק. חשדות וטענות נגד נזקי הטבק לבריאות הופיעו כבר בשנות 1860 בארצות הברית. מחקרים מדעיים שונים על נזקי הטבק הופיעו מתחילת המאה ה-20 ועד לשנות ה-1940. ראיות מדעיות נרחבות ומוצקות נגד טבק הופיעו בתחילת שנות 1950. עם זאת רק בשנת 1964 הכירו הרשויות בארצות הברית, בישראל ובמדינות מערביות נוספות ב[[השפעות בריאותיות של עישון טבק|נזקי הבריאות של העישון]]. חלפו עוד עשרות שנים עד שהכרה רשמית זו הובילה ל[[חקיקה נגד עישון|חקיקה נגד חברות הטבק]] ולהכרה ציבורית נרחבת בנזקי הטבק. למרות שמידע על [[התמכרות לעישון טבק]] קיים אצל חברות הטבק לפחות משנות ה-60 ולמרות מניפולציות מכוונות מצד החברות להגדיל את המכירות על ידי הגדלת כמות הניקוטין שהמעשן קולט ([[מניפולציה בניקוטין]]), ההכרה בהתמכרות לסיגריות התעכבה במשך כ-40 שנה. למרות שמבחינה רשמית יש איסור מכירת סיגריות לקטינים במדינות מערביות, כמעט כל המעשנים מתחילים לעשן לפני גיל 18 וחלק משמעותי מנסה את השאיפה הראשונה לפני גיל 13. גם בנושא זה האכיפה והמניעה מפגרים מאחור לעומת שיטות הפעולה של החברות. הציבור באופן כללי תופס את העישון כבעיה צרכנית של המעשן הבודד הבוגר ("המעשנים טיפשים") ולא כסוגיה חברתית מוסרית ופוליטית שבה חברות טבק משווקות באופן נצלני מוצר ממכר וקטלני לקטינים תוך ניצול מכוון של חולשות אנושיות.  
    
משנות ה-90 קיימים מאבקים ציבוריים בין גורמי בריאות ומשפט לבין חברות הסיגריות בניסיון ל[[מידע משותף|חשוף לציבור מידע]] בנושאים כמו היקף נזקי העישון, התמכרות לטבק, שיווק סיגריות לילדים, עישון כפוי והתנהגות החברות ולעודד חקיקה להגבלת מכירה והפצה של סיגריות וכן כדי למנוע [[עישון פסיבי]]. חלק מהמאבקים חשפו הפצה של [[דיסאינפורמציה]], [[ספין תקשורתי|ספינים]] ו[[השפעות של תאגידים על התקשורת|השפעות על התקשורת]] ועל [[הפרטת המחקר|גופי מחקר ובריאות]] מצד חברות הסיגריות.  
 
משנות ה-90 קיימים מאבקים ציבוריים בין גורמי בריאות ומשפט לבין חברות הסיגריות בניסיון ל[[מידע משותף|חשוף לציבור מידע]] בנושאים כמו היקף נזקי העישון, התמכרות לטבק, שיווק סיגריות לילדים, עישון כפוי והתנהגות החברות ולעודד חקיקה להגבלת מכירה והפצה של סיגריות וכן כדי למנוע [[עישון פסיבי]]. חלק מהמאבקים חשפו הפצה של [[דיסאינפורמציה]], [[ספין תקשורתי|ספינים]] ו[[השפעות של תאגידים על התקשורת|השפעות על התקשורת]] ועל [[הפרטת המחקר|גופי מחקר ובריאות]] מצד חברות הסיגריות.  
   −
ההכרה בנזקי העישון מחלחלת בצורה איטית לציבור ואיתה יש ירידה איטית בעישון בקרב רוב המדינות המערביות. בגלל שעישון הוא דבר ממכר מאד צריכת הטבק יורדת לאט. צריכת הסיגריות בקרב גברים בארה"ב אמנם ירדה מאז רמות השיא של שנות ה-70, היא עדיין גבוהה פי 30 לעומת צריכת הסיגריות בשנת 1900. רמות התמותה מ[[סרטן ריאה]], שרובו הגדול משוייך לעישון, נמצאות גם הן בירידה, אבל היא עדיין גבוהות פי 15 לעומת הרמות ב-1930.  
+
ההכרה בנזקי העישון מחלחלת בצורה איטית לציבור ואיתה יש ירידה איטית בעישון בקרב רוב המדינות המערביות. בגלל שעישון הוא דבר ממכר מאוד צריכת הטבק יורדת לאט. צריכת הסיגריות בקרב גברים בארה"ב אמנם ירדה מאז רמות השיא של שנות ה-70, היא עדיין גבוהה פי 30 לעומת צריכת הסיגריות בשנת 1900. רמות התמותה מ[[סרטן ריאה]], שרובו הגדול משוייך לעישון, נמצאות גם הן בירידה, אבל היא עדיין גבוהות פי 15 לעומת הרמות ב-1930.  
    
הכחשת נזקי עישון (לדוגמה דעות מוטעות לגבי [[נרגילה|עישון נרגילה]]) היא עדיין נפוצה למדי. [[עישון בקרב בני נוער|ילדים ונערים רבים מתפתים לעשן]] בגלל שיווק בדרכים שונות (כולל פרסום באינטרנט) ובגלל דוגמה מצד מעשנים מבוגרים או צעירים מעט בוגרים מהם. לעיתים קרובות נוטים צעירים ומבוגרים מעשנים לבצע '''הדחקה של נזקי העישון''' - לדוגמה להאמין שהם עצמם לא יתמכרו או שהם יכולים להיגמל בכל זמן שירצו בכך, בנוסף רוב המעשנים מדחיקים את [[השפעות בריאותיות של עישון|נזקי העישון]] ומאמינים כי הם עצמם לא יפגעו ממנו. הדחקה כזו פירושה לעיתים קרובות הפצה של מידע לא נכון על עישון, ולעיתים אפילו עידוד של אחרים לעשן כדי לנסות לחוש בטחון או כחלק מ"טקס חניכה" של נערים. חוסר מודעות לנזקי העישון ועישון בגיל צעיר קיימים ביתר שאת במדינות לא-מערביות רבות כמו סין, רוסיה, אינדונזיה ועוד, וכן בקרב [[עוני|עניים]] במדינות מערביות כולל גם ב[[עישון בישראל|ישראל]]. בשנים האחרונות יש מגמת עליה בעישון בקרב הנוער בישראל, בעיקר בנושא של [[עישון נרגילות]].  
 
הכחשת נזקי עישון (לדוגמה דעות מוטעות לגבי [[נרגילה|עישון נרגילה]]) היא עדיין נפוצה למדי. [[עישון בקרב בני נוער|ילדים ונערים רבים מתפתים לעשן]] בגלל שיווק בדרכים שונות (כולל פרסום באינטרנט) ובגלל דוגמה מצד מעשנים מבוגרים או צעירים מעט בוגרים מהם. לעיתים קרובות נוטים צעירים ומבוגרים מעשנים לבצע '''הדחקה של נזקי העישון''' - לדוגמה להאמין שהם עצמם לא יתמכרו או שהם יכולים להיגמל בכל זמן שירצו בכך, בנוסף רוב המעשנים מדחיקים את [[השפעות בריאותיות של עישון|נזקי העישון]] ומאמינים כי הם עצמם לא יפגעו ממנו. הדחקה כזו פירושה לעיתים קרובות הפצה של מידע לא נכון על עישון, ולעיתים אפילו עידוד של אחרים לעשן כדי לנסות לחוש בטחון או כחלק מ"טקס חניכה" של נערים. חוסר מודעות לנזקי העישון ועישון בגיל צעיר קיימים ביתר שאת במדינות לא-מערביות רבות כמו סין, רוסיה, אינדונזיה ועוד, וכן בקרב [[עוני|עניים]] במדינות מערביות כולל גם ב[[עישון בישראל|ישראל]]. בשנים האחרונות יש מגמת עליה בעישון בקרב הנוער בישראל, בעיקר בנושא של [[עישון נרגילות]].  
   −
להכחשת נזקי העישון יש השלכות מעבר לנושא הבריאותי של העישון. השפעה אחת היא הגברה של בעיות חברתיות שנוצרות עקב [[עוני]] ו[[אי שוויון]] - [[עישון ועוני]]. השפעה אחרת היא דרך תרומה לתרבות ופוליטיקה של שקרים ורמייה, או ניצול נושא העישון כדי להכחיש, למסמס ולאפשר המשך של פעילויות מזיקות אחרות (ראו לדוגמה [[הכחשת זיהום]]). להכחשת הנזקים יש גם חשיבות מחקרית בהדגמת הדרך שבה [[תאגיד|תאגידים]] מסוגלים להתל בציבור ולעוות [[רגולציה]] ולהפעיל [[לובי פוליטי]] ותקשורתי אפקטיבי אל מול פגיעה ברורה ומוחשית בציבור - יש להזכיר כי [[עישון]] הוא [[גורם סיכון בריאותי|גורם הסיכון הבריאותי]] חשוב מאד במדינות מערביות. בישראל לבדה העישון הורג מעל 8,000 איש בשנה, כאשר רוב המעשנים מתחילים לעשן כשהם קטינים. לכן הכחשת נזקי העישון היא דוגמה טובה  לבעיות של [[קשרי הון שלטון]] ו[[לובי פוליטי]] ועל הפער בין הדימוי של דמוקרטיה לבין השפעות חברות גדולות על קביעת המדיניות. [[חקר הכלכלה|כלכלנים]], אנשי בריאות, [[סביבתנות|אנשי סביבה]] ועוד חוקרים מצביעים על  קווי דמיון בין שיטות הפעולה של תעשיית הסיגריות לבין ארגוני פשע מאורגן וכן הדמיון בין תעשיית הטבק לתעשיות פוגעניות אחרות. הדוגמאות כוללות [[כלכלת השמנה]], [[הכחשת זיהום]], [[הכחשת אקלים]] לובי של [[נשק קל|חברות הנשק]], הטעיות על [[חברות תרופות]] ועוד. תחום המחקר של הפצת בורות נקרא [[אגנוטולוגיה]]. היבטים תאורטיים המושפעים מכך נוגעים ל[[כלכלה פוליטית]], ל[[מוצר ציבורי]], [[רגולציה]], בעיות של [[מידע א-סימטרי]], [[מוצרים ממכרים]] ו[[השפעה חיצונית]].  הכחשת עישון היא דוגמה טובה כדי ללמוד כיצד עובדת [[הכחשת אלימות]].  
+
להכחשת נזקי העישון יש השלכות מעבר לנושא הבריאותי של העישון. השפעה אחת היא הגברה של בעיות חברתיות שנוצרות עקב [[עוני]] ו[[אי שוויון]] - [[עישון ועוני]]. השפעה אחרת היא דרך תרומה לתרבות ופוליטיקה של שקרים ורמייה, או ניצול נושא העישון כדי להכחיש, למסמס ולאפשר המשך של פעילויות מזיקות אחרות (ראו לדוגמה [[הכחשת זיהום]]). להכחשת הנזקים יש גם חשיבות מחקרית בהדגמת הדרך שבה [[תאגיד|תאגידים]] מסוגלים להתל בציבור ולעוות [[רגולציה]] ולהפעיל [[לובי פוליטי]] ותקשורתי אפקטיבי אל מול פגיעה ברורה ומוחשית בציבור - יש להזכיר כי [[עישון]] הוא [[גורם סיכון בריאותי|גורם הסיכון הבריאותי]] חשוב מאוד במדינות מערביות. בישראל לבדה העישון הורג מעל 8,000 איש בשנה, כאשר רוב המעשנים מתחילים לעשן כשהם קטינים. לכן הכחשת נזקי העישון היא דוגמה טובה  לבעיות של [[קשרי הון שלטון]] ו[[לובי פוליטי]] ועל הפער בין הדימוי של דמוקרטיה לבין השפעות חברות גדולות על קביעת המדיניות. [[חקר הכלכלה|כלכלנים]], אנשי בריאות, [[סביבתנות|אנשי סביבה]] ועוד חוקרים מצביעים על  קווי דמיון בין שיטות הפעולה של תעשיית הסיגריות לבין ארגוני פשע מאורגן וכן הדמיון בין תעשיית הטבק לתעשיות פוגעניות אחרות. הדוגמאות כוללות [[כלכלת השמנה]], [[הכחשת זיהום]], [[הכחשת אקלים]] לובי של [[נשק קל|חברות הנשק]], הטעיות על [[חברות תרופות]] ועוד. תחום המחקר של הפצת בורות נקרא [[אגנוטולוגיה]]. היבטים תאורטיים המושפעים מכך נוגעים ל[[כלכלה פוליטית]], ל[[מוצר ציבורי]], [[רגולציה]], בעיות של [[מידע א-סימטרי]], [[מוצרים ממכרים]] ו[[השפעה חיצונית]].  הכחשת עישון היא דוגמה טובה כדי ללמוד כיצד עובדת [[הכחשת אלימות]].  
    
==סוגיות ציבוריות הנוגעות לעישון==
 
==סוגיות ציבוריות הנוגעות לעישון==
שורה 22: שורה 22:  
'''[[השפעת הסיגריות על הבריאות]]''' - באופן פומבי החברות הכחישו בעבר וממשיכות להכחיש כיום כי יש קשר ברור בין [[עישון]] לבין [[סרטן ריאות]]. עם זאת ממסכמים פנימיים של חברות הטבק מתברר כי התעשייה עצמה הבינה כי הסיגריות הן [[גורם מסרטן]] כבר בשנות ה-1950. לטענת ארגון הבריאות העולמי עמדת החברות על עישון ובריאות נקבעת בעקבות שיקולים של [[יחסי ציבור]] והיבטים משפטיים (כדי להגן על עצמן מתביעות). <ref name="TobaccoExplained">[http://www.who.int/tobacco/media/en/TobaccoExplained.pdf Tobacco Explained] האמת על תעשיית הטבק, במילים שלה עצמה, ארגון הבריאות העולמי </ref>
 
'''[[השפעת הסיגריות על הבריאות]]''' - באופן פומבי החברות הכחישו בעבר וממשיכות להכחיש כיום כי יש קשר ברור בין [[עישון]] לבין [[סרטן ריאות]]. עם זאת ממסכמים פנימיים של חברות הטבק מתברר כי התעשייה עצמה הבינה כי הסיגריות הן [[גורם מסרטן]] כבר בשנות ה-1950. לטענת ארגון הבריאות העולמי עמדת החברות על עישון ובריאות נקבעת בעקבות שיקולים של [[יחסי ציבור]] והיבטים משפטיים (כדי להגן על עצמן מתביעות). <ref name="TobaccoExplained">[http://www.who.int/tobacco/media/en/TobaccoExplained.pdf Tobacco Explained] האמת על תעשיית הטבק, במילים שלה עצמה, ארגון הבריאות העולמי </ref>
   −
'''[[התמכרות לניקוטין]]''' - עד לשנים האחרונות הכחישו חברות הסיגריות כי סיגריות ומוצרי טבק אחרים הם חומר ממכר. בזמן האחרון התעשייה משתמשת במונח "ממכר" בצורה רחבה מאד כך שניתן להכיל אותו באותה מידה גם על קניות וגם על האינטרנט. ממסמכים פנימיים עולה כי מאז שנות ה-60 חברות הסיגריות הבינו כי נקודת החוזקה העיקרית שלהן היא תלות כימית של הצרכנים במוצר. ללא התמכרות לניקוטין לא תהיה תעשיית טבק. המודעות להתמכרות לניקוטין הורסת את העמדה המשפטית ואת יחסי הציבור של החברות לפיה עישון הוא עניין של [[בחירת הצרכן]].<ref name="TobaccoExplained"/>  
+
'''[[התמכרות לניקוטין]]''' - עד לשנים האחרונות הכחישו חברות הסיגריות כי סיגריות ומוצרי טבק אחרים הם חומר ממכר. בזמן האחרון התעשייה משתמשת במונח "ממכר" בצורה רחבה מאוד כך שניתן להכיל אותו באותה מידה גם על קניות וגם על האינטרנט. ממסמכים פנימיים עולה כי מאז שנות ה-60 חברות הסיגריות הבינו כי נקודת החוזקה העיקרית שלהן היא תלות כימית של הצרכנים במוצר. ללא התמכרות לניקוטין לא תהיה תעשיית טבק. המודעות להתמכרות לניקוטין הורסת את העמדה המשפטית ואת יחסי הציבור של החברות לפיה עישון הוא עניין של [[בחירת הצרכן]].<ref name="TobaccoExplained"/>  
    
'''[[שיווק מוצרי טבק לילדים ולנוער|שיווק סיגריות ונרגילות לילדים ולנוער]]''' חברות הטבק מכחישות שהן מכוונות את הפרסום והשיווק שלהם לאנשים צעירים. המסמכים חושפים כי שוק הצעירים הוא בעל חשיבות עליונה לתעשייה. מסמכים רבים חושפים את העיסוק הרב של החברות בבני נוער ובילדים ואת השיטות שהם נוקטות כדי להשפיע על התנהגות עישון בגילים אלה.<ref name="TobaccoExplained"/>  
 
'''[[שיווק מוצרי טבק לילדים ולנוער|שיווק סיגריות ונרגילות לילדים ולנוער]]''' חברות הטבק מכחישות שהן מכוונות את הפרסום והשיווק שלהם לאנשים צעירים. המסמכים חושפים כי שוק הצעירים הוא בעל חשיבות עליונה לתעשייה. מסמכים רבים חושפים את העיסוק הרב של החברות בבני נוער ובילדים ואת השיטות שהם נוקטות כדי להשפיע על התנהגות עישון בגילים אלה.<ref name="TobaccoExplained"/>  
שורה 118: שורה 118:  
בתגובה לחששות המתעוררים החברות הודיעו כי הן יתרמו עוד כסף למחקר על טבק ועל בריאות, וכן כי יקימו את הגוף  "הוועדה המדעית של תעשיית הטבק" שכביכול ינוהל על ידי מדענים בכירים.
 
בתגובה לחששות המתעוררים החברות הודיעו כי הן יתרמו עוד כסף למחקר על טבק ועל בריאות, וכן כי יקימו את הגוף  "הוועדה המדעית של תעשיית הטבק" שכביכול ינוהל על ידי מדענים בכירים.
   −
מלבד ההצהרות העובדתיות שיש במודעה (יש חשש לבעיה, אולם הוא חשש מוגזם, ואנו נבדוק אותו), יש בה היבטים "קישוטיים" יותר שמובילים את הקורא לתגובה רגשית. לדוגמה המודעה טוענת כי עישון קיים "יותר מ-300 שנה" וכי אנשים רבים טענו במהלך השנים כי עישון קשור למחלות שונות וכי האשמות אלה נזנחו עקב חוסר הוכחות. מכאן עלול הקורא להרגיש כי מי שיוצא נגד חברות הסיגריות הם בסך הכל מין רופאי אליל או שרלטנים כפי שהיו במאה ה-19. היות ועד כה לא נתגלתה שום בעיה - סימן שבעצם אין מה לגלות. כמו כן החברות נוטעות את הרושם כי הן זהירות מאד ביחס לבטיחות המוצר שלהן - אפילו שסיגריות רק נחשדות כקשורות בסיכון למחלת סרטן גורם לחברות להיות "מודאגות מאד".  החברות טוענות כי "הרבה אנשים" שואלים אותן מה הן מתכוונות לעשות בנושא, וכי בתגובה הן ינקטו צעדים כאלה ואחרים. על ידי מיקוד הקורא בשאלה זו (מה החברות צריכות לעשות) לא עולות שאלות אחרות (מי צריך לחקור את בטיחות הסיגריות, האם צריך להגביל את השיווק הפרסום והמכירה שלהן, האם הן ממכרות וכו')- גם במסגרת שאלה זו לא עולה כלל האפשרות כי בעצם הדבר הטוב ביותר הוא שחברות הסיגריות לא יהיו מעורבות כלל במחקר המדעי, וכי מי שצריך לספק הגנה על בריאות הציבור הן הרשויות וגופי מחקר עצמאיים. <ref name="frank1954"/>
+
מלבד ההצהרות העובדתיות שיש במודעה (יש חשש לבעיה, אולם הוא חשש מוגזם, ואנו נבדוק אותו), יש בה היבטים "קישוטיים" יותר שמובילים את הקורא לתגובה רגשית. לדוגמה המודעה טוענת כי עישון קיים "יותר מ-300 שנה" וכי אנשים רבים טענו במהלך השנים כי עישון קשור למחלות שונות וכי האשמות אלה נזנחו עקב חוסר הוכחות. מכאן עלול הקורא להרגיש כי מי שיוצא נגד חברות הסיגריות הם בסך הכל מין רופאי אליל או שרלטנים כפי שהיו במאה ה-19. היות ועד כה לא נתגלתה שום בעיה - סימן שבעצם אין מה לגלות. כמו כן החברות נוטעות את הרושם כי הן זהירות מאוד ביחס לבטיחות המוצר שלהן - אפילו שסיגריות רק נחשדות כקשורות בסיכון למחלת סרטן גורם לחברות להיות "מודאגות מאד".  החברות טוענות כי "הרבה אנשים" שואלים אותן מה הן מתכוונות לעשות בנושא, וכי בתגובה הן ינקטו צעדים כאלה ואחרים. על ידי מיקוד הקורא בשאלה זו (מה החברות צריכות לעשות) לא עולות שאלות אחרות (מי צריך לחקור את בטיחות הסיגריות, האם צריך להגביל את השיווק הפרסום והמכירה שלהן, האם הן ממכרות וכו')- גם במסגרת שאלה זו לא עולה כלל האפשרות כי בעצם הדבר הטוב ביותר הוא שחברות הסיגריות לא יהיו מעורבות כלל במחקר המדעי, וכי מי שצריך לספק הגנה על בריאות הציבור הן הרשויות וגופי מחקר עצמאיים. <ref name="frank1954"/>
    
סקר של גאלופ משנת 1954 בארצות הברית מצא כי 57% מהגברים ו-32% מהנשים טענו כי הם מעשנים וכי צעירים מעשנים יותר לעומת מבוגרים. 41% מהמשיבים חשבו כי עישון קשור לסרטן ריאות, 29% טענו כי לדעתם אין קשר ו-30% טענו כי הם לא יודעים. [https://www.industrydocumentslibrary.ucsf.edu/tobacco/docs/#id=tpvp0062]
 
סקר של גאלופ משנת 1954 בארצות הברית מצא כי 57% מהגברים ו-32% מהנשים טענו כי הם מעשנים וכי צעירים מעשנים יותר לעומת מבוגרים. 41% מהמשיבים חשבו כי עישון קשור לסרטן ריאות, 29% טענו כי לדעתם אין קשר ו-30% טענו כי הם לא יודעים. [https://www.industrydocumentslibrary.ucsf.edu/tobacco/docs/#id=tpvp0062]
שורה 141: שורה 141:  
בישראל התכנסה ועדה מיוחדת של רופאים, ובינואר 1964, פרסמה גם היא המלצות להפחתת העישון למינימום ולנקיטת אמצעים נגד עישון והפסקת הפרסומות לסיגריות. {{הערה|1=[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1964%2F01%2F27&id=Ar01218&sk=C58D563C ועדה מיוחדת של רופאים יצאה בקריאה נגד עישון סיגריות], דבר, 27/01/1964}}{{הערה|1=[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1964%2F01%2F27&id=Ar01800&sk=FC6FF165 ההמלצה: הפחתת העישון עד למינימום ועדת מומחים ישראלית קורא לנקיטת אמצעים נגד עישון והפסקת פרסומות לסיגריות]  מעריב, 27/01/1964}} הראיות על הקשר בין עישון וסרטן המשיכו להתפרסם. {{הערה|1=[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HRT%2F1965%2F07%2F09&id=Ar00610&sk=E0956C46 יש קשר ברור בין סרטן ועישון קובעים מלומדים שבדיים], חרות, 09/07/1965}} גופים שונים למלחמה בסרטן החלו בפעילות להגדלת תשומת הלב הציבורית לקשר בין סרטן לבין עישון. לדוגמה בשנת 1965 פעלה [[האגודה למלחמה בסרטן]] בישראל כך שחותמות בדואר יאזכרו את הנושא. {{הערה|1=[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HRT%2F1965%2F11%2F10&id=Ar00614&sk=CA880848 חותמת דואר נגד עישון ], חרות, 10.11.1965}}
 
בישראל התכנסה ועדה מיוחדת של רופאים, ובינואר 1964, פרסמה גם היא המלצות להפחתת העישון למינימום ולנקיטת אמצעים נגד עישון והפסקת הפרסומות לסיגריות. {{הערה|1=[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1964%2F01%2F27&id=Ar01218&sk=C58D563C ועדה מיוחדת של רופאים יצאה בקריאה נגד עישון סיגריות], דבר, 27/01/1964}}{{הערה|1=[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1964%2F01%2F27&id=Ar01800&sk=FC6FF165 ההמלצה: הפחתת העישון עד למינימום ועדת מומחים ישראלית קורא לנקיטת אמצעים נגד עישון והפסקת פרסומות לסיגריות]  מעריב, 27/01/1964}} הראיות על הקשר בין עישון וסרטן המשיכו להתפרסם. {{הערה|1=[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HRT%2F1965%2F07%2F09&id=Ar00610&sk=E0956C46 יש קשר ברור בין סרטן ועישון קובעים מלומדים שבדיים], חרות, 09/07/1965}} גופים שונים למלחמה בסרטן החלו בפעילות להגדלת תשומת הלב הציבורית לקשר בין סרטן לבין עישון. לדוגמה בשנת 1965 פעלה [[האגודה למלחמה בסרטן]] בישראל כך שחותמות בדואר יאזכרו את הנושא. {{הערה|1=[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HRT%2F1965%2F11%2F10&id=Ar00614&sk=CA880848 חותמת דואר נגד עישון ], חרות, 10.11.1965}}
   −
למרות מחקרים רחבים מאד ופרסומים של ארגונים רפואיים, מאמצי ההכחשה של [[חברות הטבק]] נשאו פרי, דבר זה עולה בין היתר ממסמכים של חברות הטבק עצמן. בסוף שנות ה-60 רק שליש מבין הרופאים בארצות הברית האמינו כי עישון מסוכן לבריאות{{הערה|שם=tobaccocontrol2012}}
+
למרות מחקרים רחבים מאוד ופרסומים של ארגונים רפואיים, מאמצי ההכחשה של [[חברות הטבק]] נשאו פרי, דבר זה עולה בין היתר ממסמכים של חברות הטבק עצמן. בסוף שנות ה-60 רק שליש מבין הרופאים בארצות הברית האמינו כי עישון מסוכן לבריאות{{הערה|שם=tobaccocontrol2012}}
    
=== 1972 - סרטוני תעמולה של חברות הטבק===
 
=== 1972 - סרטוני תעמולה של חברות הטבק===
שורה 255: שורה 255:     
* '''עישון לא באמת מזיק לבריאות! אני מכיר מעשן זקן והוא בריא'''. כמעט כל מחוללי התחלואה והתמותה (למעט כלבת) לא גורמים למוות של כל מי שנחשף אליהם. לדוגמה יש חיילים שנלחמו במלחמות והגיעו לגיל מופלג. זה לא אומר שמלחמות לא משפיעות על בריאות החיילים. [[עישון ובריאות|עישון טבק הוא דבר קטלני]] - רק בעשור האחרון מתו בישראל כ-70 אלף איש כתוצאה מעישון  [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4518928,00.html] זו כמות גבוהה בהרבה מכלל ההרוגים במלחמות, בפיגועים וב[[תאונות דרכים בישראל|תאונות הדרכים]] גם יחד באותה תקופה, והיא גבוהה יותר גם לעומת כלל ההרוגים במלחמות ופיגועים מאז קום המדינה. [[סרטן]] היא מחלה הסתברותית ויש תנאים שמגבירים את הסיכון להתפתחות תאים סרטניים. כאשר מסתכלים על הרבה בני אדם, רואים שבממוצע מעשנים חיים פחות שנים וסובלים ממחלות שונות בגיל מוקדם יותר. כמחצית מהמעשנים שמעשנים באופן קבוע לאורך חייהם נפטרים מסיגריות. רבע מבין המעשנים הקבועים מתים מהעישון לפני גיל הזיקנה. מאות מחקרים שקיימים משנות ה-50 מראים שעישון תורם למחלות רבות כמו סרטן, מחלות לב, שבץ ועוד. ארגון הבריאות העולמי מעריך כי מעל 5 מיליון אנשים מתים מעישון בשנה, וכי מכל הפעילויות שאדם יכול לבצע כדי לשפר את בריאותו, הימנעות מעישון או הפסקת עישון היא הפעולה המשמעותית ביותר. מלבד מוות, הסיגריות גם פוגעות באיכות החיים, מאיצות תופעות של הזדקנות ומגבירות את הסיכון לסוגים שונים של מחלות.  
 
* '''עישון לא באמת מזיק לבריאות! אני מכיר מעשן זקן והוא בריא'''. כמעט כל מחוללי התחלואה והתמותה (למעט כלבת) לא גורמים למוות של כל מי שנחשף אליהם. לדוגמה יש חיילים שנלחמו במלחמות והגיעו לגיל מופלג. זה לא אומר שמלחמות לא משפיעות על בריאות החיילים. [[עישון ובריאות|עישון טבק הוא דבר קטלני]] - רק בעשור האחרון מתו בישראל כ-70 אלף איש כתוצאה מעישון  [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4518928,00.html] זו כמות גבוהה בהרבה מכלל ההרוגים במלחמות, בפיגועים וב[[תאונות דרכים בישראל|תאונות הדרכים]] גם יחד באותה תקופה, והיא גבוהה יותר גם לעומת כלל ההרוגים במלחמות ופיגועים מאז קום המדינה. [[סרטן]] היא מחלה הסתברותית ויש תנאים שמגבירים את הסיכון להתפתחות תאים סרטניים. כאשר מסתכלים על הרבה בני אדם, רואים שבממוצע מעשנים חיים פחות שנים וסובלים ממחלות שונות בגיל מוקדם יותר. כמחצית מהמעשנים שמעשנים באופן קבוע לאורך חייהם נפטרים מסיגריות. רבע מבין המעשנים הקבועים מתים מהעישון לפני גיל הזיקנה. מאות מחקרים שקיימים משנות ה-50 מראים שעישון תורם למחלות רבות כמו סרטן, מחלות לב, שבץ ועוד. ארגון הבריאות העולמי מעריך כי מעל 5 מיליון אנשים מתים מעישון בשנה, וכי מכל הפעילויות שאדם יכול לבצע כדי לשפר את בריאותו, הימנעות מעישון או הפסקת עישון היא הפעולה המשמעותית ביותר. מלבד מוות, הסיגריות גם פוגעות באיכות החיים, מאיצות תופעות של הזדקנות ומגבירות את הסיכון לסוגים שונים של מחלות.  
* '''חיים רק פעם אחת, סיגריות זה כיף!''' טיעון זה מושמע לעיתים קרובות על ידי מעשנים מכורים לניוקטין. עבור אדם מכור, יש כל הזמן דרישה של המוח לעוד ניקוטין ולכן הפסקת העישון היא עומס רגשי, או הסחת דעת, שמקבל "מענה" על ידי עישון. העדות לדבר זה מובאת על ידי אנשים שנגמלו מעישון ומדווחים על העומס שחוו בגלל הצורך התכוף לעשן. הצורך לפרוק מתח ולעשן, מקשר בקרב המעשנים לפעילויות כפיות אחרות - לדוגמה סיום של ארוחה טובה - משום שבהזדמניות אלה הם נוטים לעשן. בפועל אם לא מתמכרים לסיגריות אין שום משיכה אליהן וניתן להנות מהחיים בלעדיהן. למעשה מעשנים רבים מתחילים לגלות כי הסיגריות פוגעות בהנאה שלהם מהחיים - לדוגמה מעשנים שמדווחים על כך שהם יושבים בארוחת ערב עם המשפחה, אבל היכולת שלהם להנות מהמצב נפגעת בגלל שהסיגריה "קוראת" להם לבוא ולעשן בחוץ. היבט נוסף הוא שסיגריה פוגעת ב[[כושר גופני]], בבריאות של מערכות שונות (כולל מערכות המין) ובמראה העור והשיער - כל הגורמים האלה תורמים להרגשה הטובה של אנשים בכל הגילאים, ולכן עם הזמן סיגריות מייצרות פגיעה באיכות החיים - וזוהי סיבה מרכזית מדוע מעשנים בוגרים רוצים להפסיק לעשן - למעשה יש מקרים שבהם אפילו נערים כבר רוצים לא לעשן - אבל בדרך כלל בשלב זה - אפילו לאחר מספר חודשי עישון - המעשן כבר מכור, ולעיתים קשה לו מאד להגמל מהעישון.  
+
* '''חיים רק פעם אחת, סיגריות זה כיף!''' טיעון זה מושמע לעיתים קרובות על ידי מעשנים מכורים לניוקטין. עבור אדם מכור, יש כל הזמן דרישה של המוח לעוד ניקוטין ולכן הפסקת העישון היא עומס רגשי, או הסחת דעת, שמקבל "מענה" על ידי עישון. העדות לדבר זה מובאת על ידי אנשים שנגמלו מעישון ומדווחים על העומס שחוו בגלל הצורך התכוף לעשן. הצורך לפרוק מתח ולעשן, מקשר בקרב המעשנים לפעילויות כפיות אחרות - לדוגמה סיום של ארוחה טובה - משום שבהזדמניות אלה הם נוטים לעשן. בפועל אם לא מתמכרים לסיגריות אין שום משיכה אליהן וניתן להנות מהחיים בלעדיהן. למעשה מעשנים רבים מתחילים לגלות כי הסיגריות פוגעות בהנאה שלהם מהחיים - לדוגמה מעשנים שמדווחים על כך שהם יושבים בארוחת ערב עם המשפחה, אבל היכולת שלהם להנות מהמצב נפגעת בגלל שהסיגריה "קוראת" להם לבוא ולעשן בחוץ. היבט נוסף הוא שסיגריה פוגעת ב[[כושר גופני]], בבריאות של מערכות שונות (כולל מערכות המין) ובמראה העור והשיער - כל הגורמים האלה תורמים להרגשה הטובה של אנשים בכל הגילאים, ולכן עם הזמן סיגריות מייצרות פגיעה באיכות החיים - וזוהי סיבה מרכזית מדוע מעשנים בוגרים רוצים להפסיק לעשן - למעשה יש מקרים שבהם אפילו נערים כבר רוצים לא לעשן - אבל בדרך כלל בשלב זה - אפילו לאחר מספר חודשי עישון - המעשן כבר מכור, ולעיתים קשה לו מאוד להגמל מהעישון.  
 
* '''סיגריות הן סימן לבגרות''' - רוב המבוגרים כיום אינם מעשנים. סיגריות מצביעות על קושי להתמודד עם [[מתח נפשי]] או לחץ הן לא סימן לכך שאתה בוגר. לעיתים קרובות מעשנים צעירים לוחצים על ילדים או נערים להתחיל לעשן, במעין טקס חניכה. התחלת העישון מוכיחה כביכול כי המעשן הצעיר הוא "לא ילד" וכי הוא יכול להצטרף ל"מבוגרים" שמעשנים. דבר זה מזכיר טקסי חניכה בחברות שונות (כמו בר-מצווה) שבהם הילד עוזב את חברת הילדים ומצטרף לנוער או למבוגרים. מובן שסיגריות אינן באמת סימן לבגרות - בגרות פרושה קבלת אחריות על מעשיך ושליטה בדחפים. אם כבר היחס הוא הפוך - התחלת העישון היא מעשה ילדותי של "התנסות" בחוויה חדשה או "מרד" ילדותי ומתריס. מחקרים מראים כי היחס של ילדים ומבוגרים לזמן הוא שונה - ילדים יותר מתמקדים בהווה וקשה להם לדמיין את עצמם בעתיד ביחס למבוגרים. רוב התחלת העישון נעשית בגיל צעיר - כי אנשים מבוגרים באמת לרוב לא מתחילים לעשן כי הם מבינים שזה מעשה טיפשי. הרושם לפיו "עישון עושה אותך גבר \ עישון עושה אותך אישה" מקודם בצורה נרחבת על ידי חברות הטבק (לדוגמה שיווק של הקאובוי הקשוח המעשן). והוא נתרם גם על ידי זה שרואים מעט ילדים מעשנים - שכן היום עישון ילדים בחברה מערבית הוא טאבו. מבוגרים רבים רואים כיום בעישון סיגריה דרך לא בוגרת להתמודד עם קשיי החיים וסימן לתמימות, טיפשות או אופי חלש, לא סימן לבגרות.  
 
* '''סיגריות הן סימן לבגרות''' - רוב המבוגרים כיום אינם מעשנים. סיגריות מצביעות על קושי להתמודד עם [[מתח נפשי]] או לחץ הן לא סימן לכך שאתה בוגר. לעיתים קרובות מעשנים צעירים לוחצים על ילדים או נערים להתחיל לעשן, במעין טקס חניכה. התחלת העישון מוכיחה כביכול כי המעשן הצעיר הוא "לא ילד" וכי הוא יכול להצטרף ל"מבוגרים" שמעשנים. דבר זה מזכיר טקסי חניכה בחברות שונות (כמו בר-מצווה) שבהם הילד עוזב את חברת הילדים ומצטרף לנוער או למבוגרים. מובן שסיגריות אינן באמת סימן לבגרות - בגרות פרושה קבלת אחריות על מעשיך ושליטה בדחפים. אם כבר היחס הוא הפוך - התחלת העישון היא מעשה ילדותי של "התנסות" בחוויה חדשה או "מרד" ילדותי ומתריס. מחקרים מראים כי היחס של ילדים ומבוגרים לזמן הוא שונה - ילדים יותר מתמקדים בהווה וקשה להם לדמיין את עצמם בעתיד ביחס למבוגרים. רוב התחלת העישון נעשית בגיל צעיר - כי אנשים מבוגרים באמת לרוב לא מתחילים לעשן כי הם מבינים שזה מעשה טיפשי. הרושם לפיו "עישון עושה אותך גבר \ עישון עושה אותך אישה" מקודם בצורה נרחבת על ידי חברות הטבק (לדוגמה שיווק של הקאובוי הקשוח המעשן). והוא נתרם גם על ידי זה שרואים מעט ילדים מעשנים - שכן היום עישון ילדים בחברה מערבית הוא טאבו. מבוגרים רבים רואים כיום בעישון סיגריה דרך לא בוגרת להתמודד עם קשיי החיים וסימן לתמימות, טיפשות או אופי חלש, לא סימן לבגרות.  
 
* '''סיגריות הן דבר סקסי''' - רוב הלא מעשנים נרתעים מפני ריח סיגריות שדבק בבגדים, בשיער בעור ונמצא בהבל הפה של מעשן. יש המתארים נשיקה עם מעשן כ"נשיקה עם מאפרה". חברות הטבק השקיעו בעבר כסף רב כדי לעודד תדמית של סיגריות כקשורות במין, בגרות מינית וחיזור רומנטי. חברות הטבק עודדו גברים לראות בסיגריה דבר גברי ועודדו נשים לראות בסיגריה דבר נשי. דוגמאות לשיווק הטבק כדבר סקסי כוללות סצנות שבהן בחור מציע לבחורה סיגריה בסרטי קולנוע וצילומים של כוכבי קולנוע מעשנים. כמו כן היות וחיזור מיני יכול להיות דבר מביך, והיות ועבור מעשנים הימנעות מעישון מעלה את העצבנות, סיגריות מרגיעות את המעשנים בהקשר כזה. יש דרכים בטוחות יותר להתמודד עם [[מתח נפשי]] גם ללא סיוע של גורם חיצוני מסוכן כמו סיגריות.  
 
* '''סיגריות הן דבר סקסי''' - רוב הלא מעשנים נרתעים מפני ריח סיגריות שדבק בבגדים, בשיער בעור ונמצא בהבל הפה של מעשן. יש המתארים נשיקה עם מעשן כ"נשיקה עם מאפרה". חברות הטבק השקיעו בעבר כסף רב כדי לעודד תדמית של סיגריות כקשורות במין, בגרות מינית וחיזור רומנטי. חברות הטבק עודדו גברים לראות בסיגריה דבר גברי ועודדו נשים לראות בסיגריה דבר נשי. דוגמאות לשיווק הטבק כדבר סקסי כוללות סצנות שבהן בחור מציע לבחורה סיגריה בסרטי קולנוע וצילומים של כוכבי קולנוע מעשנים. כמו כן היות וחיזור מיני יכול להיות דבר מביך, והיות ועבור מעשנים הימנעות מעישון מעלה את העצבנות, סיגריות מרגיעות את המעשנים בהקשר כזה. יש דרכים בטוחות יותר להתמודד עם [[מתח נפשי]] גם ללא סיוע של גורם חיצוני מסוכן כמו סיגריות.  
 
* '''נרגילות לא באמת מסוכנות''' - בני נוער רבים מעשנים [[נרגילות]] משום שהם מאמינים כי הן פחות מסוכנות. לדוגמה יש בני נוער שמאמינים כי המים בנרגילות מנטרלים את המזהמים. מחקרים מראים כי גם נרגילות הן גורם מסרטן ומסוכן.  
 
* '''נרגילות לא באמת מסוכנות''' - בני נוער רבים מעשנים [[נרגילות]] משום שהם מאמינים כי הן פחות מסוכנות. לדוגמה יש בני נוער שמאמינים כי המים בנרגילות מנטרלים את המזהמים. מחקרים מראים כי גם נרגילות הן גורם מסרטן ומסוכן.  
* '''כל הנערים מעשנים''' - דעה קדומה זו נובעת מכך שהנער מסתכל על בני נוער דומים לו (לדוגמה הנערים בשכונה שלו) ולא על אוכלוסיית כלל הנערים בני גילו. רוב הנערים אינם מעשנים אבל המציאות בסביבה מעשנת עלול ליצור רושם אחר. עישון כיום הוא תופעה חברתית וקהילתית. יש בתי ספר בהן יש מעט מאד מעשנים ויש בתי ספר בהן "כולם מעשנים". יש קשר בין [[עישון ועוני]] כך שעישון נפוץ יותר בקרב קהילות עניות כמו ערבים, שכונות יהודיות עניות וכדומה.  
+
* '''כל הנערים מעשנים''' - דעה קדומה זו נובעת מכך שהנער מסתכל על בני נוער דומים לו (לדוגמה הנערים בשכונה שלו) ולא על אוכלוסיית כלל הנערים בני גילו. רוב הנערים אינם מעשנים אבל המציאות בסביבה מעשנת עלול ליצור רושם אחר. עישון כיום הוא תופעה חברתית וקהילתית. יש בתי ספר בהן יש מעט מאוד מעשנים ויש בתי ספר בהן "כולם מעשנים". יש קשר בין [[עישון ועוני]] כך שעישון נפוץ יותר בקרב קהילות עניות כמו ערבים, שכונות יהודיות עניות וכדומה.  
 
* '''סיגריות הן סימן לעצמאות ולמרד''' - זה דימוי שחברות טבק טיפחו במשך שנים רבות - לדוגמה בתום מלחמת העולם הראשונה חברות סיגריות שכנעו נשים שסיגריות הן סמל של חירות ופמיניזם והשוו אותן ללפיד של סמל החירות. היות ובאותו זמן כמעט כל המעשנים היו גברים, החברות עודדו נשים לעשן כאילו דבר זה ישפר את מעמד האישה. גישה זו של "מרד" נפוצה גם כיום בקרב נשים ערביות צעירות. החברות מנסות לעודד את המעשן למרוד בהוריו, או בחברה השמרנית ה"מיושנת" אבל בתמורה הוא הופך להיות תלוי בחברות הסיגריות. סיגריות גוררות תלות של המעשן בחומר ממכר כתוצאה משיווק של חברות-ענק. המעשן אינו מורד באמת בחברת המבוגרים אלא מצטרף לתת-קבוצה של נערים שמושפעים ממה שמבוגרים בחברות הטבק הצליחו להשפיע עליהם ולהפוך אותם לצרכנים לכל החיים. סיגריות הן ההפך מעצמאות שכן הן יוצרות [[התמכרות לטבק|תלות גופנית נפשית בסיגריות]] - המעשן יתקשה להיות רגוע ללא הסיוע של הסיגריות. מעשנים מעידים כי הסיגריות "לוקחות" אותם מנוכחות בזמן שהם עם בני משפחה-  שכן כל הזמן יש רצון לעשן. הסיגריות מקשות על המעשן להיות עצמאי מבחינה כלכלית.
 
* '''סיגריות הן סימן לעצמאות ולמרד''' - זה דימוי שחברות טבק טיפחו במשך שנים רבות - לדוגמה בתום מלחמת העולם הראשונה חברות סיגריות שכנעו נשים שסיגריות הן סמל של חירות ופמיניזם והשוו אותן ללפיד של סמל החירות. היות ובאותו זמן כמעט כל המעשנים היו גברים, החברות עודדו נשים לעשן כאילו דבר זה ישפר את מעמד האישה. גישה זו של "מרד" נפוצה גם כיום בקרב נשים ערביות צעירות. החברות מנסות לעודד את המעשן למרוד בהוריו, או בחברה השמרנית ה"מיושנת" אבל בתמורה הוא הופך להיות תלוי בחברות הסיגריות. סיגריות גוררות תלות של המעשן בחומר ממכר כתוצאה משיווק של חברות-ענק. המעשן אינו מורד באמת בחברת המבוגרים אלא מצטרף לתת-קבוצה של נערים שמושפעים ממה שמבוגרים בחברות הטבק הצליחו להשפיע עליהם ולהפוך אותם לצרכנים לכל החיים. סיגריות הן ההפך מעצמאות שכן הן יוצרות [[התמכרות לטבק|תלות גופנית נפשית בסיגריות]] - המעשן יתקשה להיות רגוע ללא הסיוע של הסיגריות. מעשנים מעידים כי הסיגריות "לוקחות" אותם מנוכחות בזמן שהם עם בני משפחה-  שכן כל הזמן יש רצון לעשן. הסיגריות מקשות על המעשן להיות עצמאי מבחינה כלכלית.
 
* '''סיגריות עוזרות להירגע''' - דעה זו נפוצה בקרב מעשנים בוגרים. אחד ההרגלים המעודדים את הגברת העישון או חזרה לעישון אחרי גמילה הוא לקיחת סיגריות בתקופות של מתח או כדי להירגע. סיגריות וטבק הם חומרים ממכרים מאד. הגוף של רוב המעשנים מפתח תלות ו[[התמכרות לניקוטין]], החומר הממכר בסיגריות. התלות הזאת מייצרת גירוי הולך וגובר בעוצמתו אצל המעשן המכור אם הוא נמנע מעישון. הגירוי מגביר את העצבנות של המעשן בדומה לגירויים אחרים (כמו צמא, רעב או עייפות) המגבירים את העצבנות של אדם בריא. מובן שעישון סיגריה עבור המעשן הוא פעולה מרגיעה בדומה לכך שלגימה של מים מקטינה את העצבנות של אדם צמא. אבל בעוד שעישון של סיגריה בודדת גורם להקטנת הגירוי, האפקט הכולל של עישון הוא הגברת העצבנות של המעשן שכן הוא חשוף גם לגירויים נוספים כמו רעב, הערה מעליבה או מתח כלכלי וגם לגירוי המתמיד של הצורך בניקוטין. יש דרכים להתמודד עם הצורך להירגע בתקופת לחץ (כמו לפני מבחן, לפני מפגש רומנטי וכו') ללא צורך בעזרים חיצוניים - הדרכים העיקריות הן [[פעילות גופנית]], בחינה של הרגלי חשיבה (בדומה למסורת של ה[[בודהיזם]], וכן שיטות כמו ביופידבק ועוד), האזנה למוזיקה, תרגילי נשימה ומדיטציה. אנשים העוסקים ב[[גמילה מעישון]] טוענים כי אחד הדברים העיקריים שמעשן צריך להתגבר עליו הוא הפחד מפני הפסקת עישון ומן האשליה לפיה העישון באמת מרגיע אותו.
 
* '''סיגריות עוזרות להירגע''' - דעה זו נפוצה בקרב מעשנים בוגרים. אחד ההרגלים המעודדים את הגברת העישון או חזרה לעישון אחרי גמילה הוא לקיחת סיגריות בתקופות של מתח או כדי להירגע. סיגריות וטבק הם חומרים ממכרים מאד. הגוף של רוב המעשנים מפתח תלות ו[[התמכרות לניקוטין]], החומר הממכר בסיגריות. התלות הזאת מייצרת גירוי הולך וגובר בעוצמתו אצל המעשן המכור אם הוא נמנע מעישון. הגירוי מגביר את העצבנות של המעשן בדומה לגירויים אחרים (כמו צמא, רעב או עייפות) המגבירים את העצבנות של אדם בריא. מובן שעישון סיגריה עבור המעשן הוא פעולה מרגיעה בדומה לכך שלגימה של מים מקטינה את העצבנות של אדם צמא. אבל בעוד שעישון של סיגריה בודדת גורם להקטנת הגירוי, האפקט הכולל של עישון הוא הגברת העצבנות של המעשן שכן הוא חשוף גם לגירויים נוספים כמו רעב, הערה מעליבה או מתח כלכלי וגם לגירוי המתמיד של הצורך בניקוטין. יש דרכים להתמודד עם הצורך להירגע בתקופת לחץ (כמו לפני מבחן, לפני מפגש רומנטי וכו') ללא צורך בעזרים חיצוניים - הדרכים העיקריות הן [[פעילות גופנית]], בחינה של הרגלי חשיבה (בדומה למסורת של ה[[בודהיזם]], וכן שיטות כמו ביופידבק ועוד), האזנה למוזיקה, תרגילי נשימה ומדיטציה. אנשים העוסקים ב[[גמילה מעישון]] טוענים כי אחד הדברים העיקריים שמעשן צריך להתגבר עליו הוא הפחד מפני הפסקת עישון ומן האשליה לפיה העישון באמת מרגיע אותו.

תפריט ניווט