שינויים

===הרוגים מנשק חם בארצות הברית===

===הרוגים מנשק חם בארצות הברית===

[[קובץ:מקרי מוות מנשק חם.PNG|300px|ממוזער| כמות מקרי המוות עקב נשק חם בשנה, ביחס לאוכלוסייה של 100 אלף איש, נכון לשנת 2003. בארה"ב הנתון גבוה פי 7 ביחס למדינות עשירות אחרות. קיימים הפרשים של מאות אחוזים בין ארה"ב למדינות מערביות אחרות ביחס לכל סוגי ההרג בנשק חם - רצח, התאבדות ותאונות.]]

[[קובץ:מקרי מוות מנשק חם.PNG|300px|ממוזער| כמות מקרי המוות עקב נשק חם בשנה, ביחס לאוכלוסייה של 100 אלף איש, נכון לשנת 2003. בארה"ב הנתון גבוה פי 7 ביחס למדינות עשירות אחרות. קיימים הפרשים של מאות אחוזים בין ארה"ב למדינות מערביות אחרות ביחס לכל סוגי ההרג בנשק חם - רצח, התאבדות ותאונות.]]

בשנת 2014 מתו בארצות הברית כ-34 אלף אנשים מנשק חם. {{הערה|שם=economist2017}} בשנת 2015 מתו 33,594 בני אדם בארצות הברית מנשק חם, תמותה דומה לתמותה מתמותה מתאונות. באותה שנה נפצעו מנשקים בארצות הברית 85 אלף בני אדם, כולל כמעט 10,000 ילדים.{{הערה|שם=Wallace |Lacey Wallace [http://theconversation.com/why-is-there-so-little-research-on-guns-in-the-us-6-questions-answered-92163 Why is there so little research on guns in the US? 6 questions answered], the conversation, February 21, 2018}}

בשנת 2014 מתו בארצות הברית כ-34 אלף אנשים מנשק חם. {{הערה|שם=economist2017}} בשנת 2015 מתו 33,594 בני אדם בארצות הברית מנשק חם, תמותה דומה לתמותה מתמותה מתאונות. באותה שנה נפצעו מנשקים בארצות הברית 85 אלף בני אדם, כולל כמעט 10,000 ילדים.{{הערה|שם=Wallace |Lacey Wallace [http://theconversation.com/why-is-there-so-little-research-on-guns-in-the-us-6-questions-answered-92163 Why is there so little research on guns in the US? 6 questions answered], the conversation, February 21, 2018}}

| 45 || 31 || 5 || 81

| 45 || 31 || 5 || 81

|}

|}

בכל יום נהרגים בארצות הברית 4 ילדים ונערים עקב ירי מנשק חם. בכל יום מסייע הנשק החם ל-45 אנשים להתאבד, מסייע לרצח של 31 בני אדם והורג כ-5 אנשים בתאונות נשק.  

באותו זמן, בכל יום נהרגים בארצות הברית 4 ילדים ונערים עקב ירי מנשק חם. בכל יום מסייע הנשק החם ל-45 אנשים להתאבד, מסייע לרצח של 31 בני אדם והורג כ-5 אנשים בתאונות נשק.

 

 

בכל שנה יש 22 אלף מקרי התאבדות באמצעות נשק חם. יש אנשים, בעיקר [[ליברטים]] הרואים בכך דבר שאינו פסול שכן לאדם יש חופש לסיים את חייו. עם זאת מחקרים בתחומים של [[מניעת התאבדות]] מראים שאחד האמצעים להפחית מקרי התאבדויות הוא להפחית גישה לאמצעים קטלניים.  

מחקר משנת 2011 בחן נתונים של שנת 2003 בין המדינות העשירות בעולם שכללו את יפן, קנדה, אוסטרליה, מדינות אירופה וארצות הברית. כלל המדינות העשירות מלבד ארה"ב חיו של 563 מיליון בני אדם, והיו בהן 7,600 מקרי מוות מנשק חם. בארצות הברית חיו באותה עת 290 מיליון בני אדם והתרחשו בה 29,700 מקרים של מוות מנשק חם. שיעור כלל סיבות המוות מנשק חם בארה"ב עמד על 10.2 לכל 100 אלף איש, בעוד שהממוצע למדינות עשירות אחרות עמד על 1.35 למאה אלף איש - שיעור נמוך פי 7. <ref name="Richardson2011">

מחקר משנת 2011 בחן נתונים של שנת 2003 בין המדינות העשירות בעולם שכללו את יפן, קנדה, אוסטרליה, מדינות אירופה וארצות הברית. כלל המדינות העשירות מלבד ארה"ב חיו של 563 מיליון בני אדם, והיו בהן 7,600 מקרי מוות מנשק חם. בארצות הברית חיו באותה עת 290 מיליון בני אדם והתרחשו בה 29,700 מקרים של מוות מנשק חם. שיעור כלל סיבות המוות מנשק חם בארה"ב עמד על 10.2 לכל 100 אלף איש, בעוד שהממוצע למדינות עשירות אחרות עמד על 1.35 למאה אלף איש - שיעור נמוך פי 7. <ref name="Richardson2011">

Richardson EG, Hemenway D. [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20571454 Homicide, suicide, and unintentional firearm fatality: comparing the United States with other high-income countries, 2003.] J Trauma. 2011 Jan;70(1):238-43. doi: 10.1097/TA.0b013e3181dbaddf</ref> אם בארצות הברית היו שיעורי הרג מנשק חם דומים למדינות עשירות אחרות, הדבר היה מקטין את התמותה שם ב-28,217 אנשים בשנה (נכון לנתוני 2011).

Richardson EG, Hemenway D. [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20571454 Homicide, suicide, and unintentional firearm fatality: comparing the United States with other high-income countries, 2003.] J Trauma. 2011 Jan;70(1):238-43. doi: 10.1097/TA.0b013e3181dbaddf</ref> אם בארצות הברית היו שיעורי הרג מנשק חם דומים למדינות עשירות אחרות, הדבר היה מקטין את התמותה שם ב-28,217 אנשים בשנה (נכון לנתוני 2011).

בהשוואה בין-לאומית, ארצות הברית נמצאת במקום גבוה יחסית של כמות ההרוגים מנשק חם. השוואה כזו לא כוללת חלק מהמדינות שבהן מתקיימת מלחמה או מלחמת אזרחים כמו תימן, סוריה, עיראק או חלק ממדינות אפריקה. מבין המדינות שבהן בוצעו מדידות, יש כמות גבוהה של הרוגים מנשק חם במדינות דרום אמריקה ומרכז אמריקה כמו הונדורס, ברזיל, קולומביה ומקסיקו שגם בהן יש תפוצה גבוהה וקלה של נשק חם. ארצות הברית מדורגת במקום ה-12 בעולם בכמות ההרוגים ל-100 אלף איש - מעל 10 אנשים ל-100 אלף איש בשנה - המדינה המערבית עם מספר מקרי המוות הגבוה ביותר עקב ירי. [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_firearm-related_death_rate#]

בהשוואה בין-לאומית, ארצות הברית נמצאת במקום גבוה יחסית של כמות ההרוגים מנשק חם. השוואה כזו לא כוללת חלק מהמדינות שבהן מתקיימת מלחמה או מלחמת אזרחים כמו תימן, סוריה, עיראק או חלק ממדינות אפריקה. מבין המדינות שבהן בוצעו מדידות, יש כמות גבוהה של הרוגים מנשק חם במדינות דרום אמריקה ומרכז אמריקה כמו הונדורס, ברזיל, קולומביה ומקסיקו שגם בהן יש תפוצה גבוהה וקלה של נשק חם. ארצות הברית מדורגת במקום ה-12 בעולם בכמות ההרוגים ל-100 אלף איש - מעל 10 אנשים ל-100 אלף איש בשנה - המדינה המערבית עם מספר מקרי המוות הגבוה ביותר עקב ירי. [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_firearm-related_death_rate#]

;השוואה לגורמי תמותה אחרים:

===השוואה לגורמי תמותה אחרים===

[[נשק קל]] הוא גורם חשוב ובולט למוות בארצות הברית, במקום הראשון לסיבות מוות טראומטי היו [[תאונות דרכים]], אך עקב הירידה בתאונות ועליה במקרי הירי נכון לשנת 2017 כמות המוות משני הגורמים היא דומה. {{הערה|שם=economist2017}} בשנת 2006 [[תאונות דרכים]] בארצות הברית גרמו למוות של כ-40 אלף איש בשנה, כלומר בשיעור גבוה ב-25% יותר מאשר כלל מקרי המוות עקב ירי. בשני התחומים גיל הקורבנות כולל אנשים בגיל נמוך יותר יחסית לנפגעים מ[[מחלות לב]] או [[מחלות סרטן]] ולכן התופעה גורמות לאובדן משמעותי של [[שנות חיים בריאות]] וכן לטראומה נפשית וחברתית גדולה הרבה יותר. לפי National Center for Injury Prevention and Control תאונות דרכים גבו כ-1,186,070 שנות חיים מדי שנה בארצות הברית, נכון ל-2006.<ref name="apta2010">Todd Litman, [http://www.apta.com/resources/reportsandpublications/Documents/APTA_Health_Benefits_Litman.pdf Evaluating Public Transportation Health Benefits] ,The American Public Transportation Association,  14 June 2010</ref> עד שנת 2013 הייתה ירידה בכמות ההרוגים בתאונות דרכים והן הרגו 35,369 בני אדם. כ-13 אלף בני אדם מתים בשנה מנשק חם עקב רצח ותאונות נשק, כך שתאונות דרכים בארצות הברית הורגות פי 2.5 יותר בני אדם ביחס להיבט זה. [http://www.iii.org/fact-statistic/mortality-risk]. כמו בנושא הנשק הקל, לממשלה יכולת גבוהה מאד למנוע מוות עקב תאונות דרכים - ניתן להגדיל את כמות הנסועה והתאונות על ידי מדיניות של [[פרבור]] ולהקטין אותה על ידי מדיניות שמצמצמת תנועה מנועית על ידי [[עירוניות מתחדשת]]. במדינות אירופאיות רבות החלו ליישם בשנים האחרונות את [[חזון אפס תאונות דרכים]]. נקודת דמיון נוספת של תאונות דרכים ונשק היא פעילות של [[לובי פוליטי]] מאסיבי של [[תעשיית המכוניות]] ושל [[תעשיית הנשק הקל]] וכן שימוש במנגנונים של [[תעמולה]] כדי למנוע צעדי [[רגולציה]] ולשמור על דעת קהל אוהדת לתעשייה, בדומה לפעולות שנקטו בעבר [[חברות הטבק]] ביחס ל[[הכחשת נזקי העישון]].

[[נשק קל]] הוא גורם חשוב ובולט למוות בארצות הברית, במקום הראשון לסיבות מוות טראומטי היו [[תאונות דרכים]], אך עקב הירידה בתאונות ועליה במקרי הירי נכון לשנת 2017 כמות המוות משני הגורמים היא דומה. {{הערה|שם=economist2017}} בשנת 2006 [[תאונות דרכים]] בארצות הברית גרמו למוות של כ-40 אלף איש בשנה, כלומר בשיעור גבוה ב-25% יותר מאשר כלל מקרי המוות עקב ירי. בשני התחומים גיל הקורבנות כולל אנשים בגיל נמוך יותר יחסית לנפגעים מ[[מחלות לב]] או [[מחלות סרטן]] ולכן התופעה גורמות לאובדן משמעותי של [[שנות חיים בריאות]] וכן לטראומה נפשית וחברתית גדולה הרבה יותר. לפי National Center for Injury Prevention and Control תאונות דרכים גבו כ-1,186,070 שנות חיים מדי שנה בארצות הברית, נכון ל-2006.<ref name="apta2010">Todd Litman, [http://www.apta.com/resources/reportsandpublications/Documents/APTA_Health_Benefits_Litman.pdf Evaluating Public Transportation Health Benefits] ,The American Public Transportation Association,  14 June 2010</ref> עד שנת 2013 הייתה ירידה בכמות ההרוגים בתאונות דרכים והן הרגו 35,369 בני אדם. כ-13 אלף בני אדם מתים בשנה מנשק חם עקב רצח ותאונות נשק, כך שתאונות דרכים בארצות הברית הורגות פי 2.5 יותר בני אדם ביחס להיבט זה. [http://www.iii.org/fact-statistic/mortality-risk]. כמו בנושא הנשק הקל, לממשלה יכולת גבוהה מאד למנוע מוות עקב תאונות דרכים - ניתן להגדיל את כמות הנסועה והתאונות על ידי מדיניות של [[פרבור]] ולהקטין אותה על ידי מדיניות שמצמצמת תנועה מנועית על ידי [[עירוניות מתחדשת]]. במדינות אירופאיות רבות החלו ליישם בשנים האחרונות את [[חזון אפס תאונות דרכים]]. נקודת דמיון נוספת של תאונות דרכים ונשק היא פעילות של [[לובי פוליטי]] מאסיבי של [[תעשיית המכוניות]] ושל [[תעשיית הנשק הקל]] וכן שימוש במנגנונים של [[תעמולה]] כדי למנוע צעדי [[רגולציה]] ולשמור על דעת קהל אוהדת לתעשייה, בדומה לפעולות שנקטו בעבר [[חברות הטבק]] ביחס ל[[הכחשת נזקי העישון]].

;גורמים הקשורים לתמותה ממוות עקב מקרי ירי:

===גורמים הקשורים לתמותה ממוות עקב מקרי ירי===

מחקר קלאסי של Richard Nisbett, [[פסיכולוג חברתי]] מאוניברסיטת מישיגן, פורסם ב-American Psychologist בשנת 1993. ניסבט בחן את שיעורי האלימות הגבוהים יותר בדרום ארצות הברית. הוא בחן הסברים כמו עוני, מורשת העבדות, ואפילו אקלים חם יותר. ההסבר שלו לבסוף הוא "תרבות של כבוד" שבה התושבים נותנים חשיבות גבוהה לתדמית אישית, משפחה ורכוש. איומים על היבטים אלה עלולים לגרום תגובה אלימה שגורמים לשיעור גבוה יותר של רציחות ואלימות בבית. {{הערה|Richard Nisbett, [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8512156 Violence and U.S. regional culture.] Am Psychol. 1993 Apr;48(4):441-9.}} מחקר משנת 2009 מצא כי "תרבות של כבוד" קשורה לסיכוי מוגבר שתלמידים יביאו נשק לבתי הספר וכן לסיכוי שיהיו בו תקריות ירי. המחקר קשר בין תוקפנות בבית הספר לבין פעילות נקמה עקב הרגשת איום על הזהות.{{הערה|Ryan P. Brown, Lindsey L. Osterman, Collin D. Barnes, [http://journals.sagepub.com/doi/abs/10.1111/j.1467-9280.2009.02456.x School Violence and the Culture of Honor], Psychological Science , Vol 20, Issue 11, pp. 1400 - 1405, November 1, 2009}}[https://www.theatlantic.com/national/archive/2011/01/the-psychogeography-of-gun-violence/69353/]

מחקר קלאסי של Richard Nisbett, [[פסיכולוג חברתי]] מאוניברסיטת מישיגן, פורסם ב-American Psychologist בשנת 1993. ניסבט בחן את שיעורי האלימות הגבוהים יותר בדרום ארצות הברית. הוא בחן הסברים כמו עוני, מורשת העבדות, ואפילו אקלים חם יותר. ההסבר שלו לבסוף הוא "תרבות של כבוד" שבה התושבים נותנים חשיבות גבוהה לתדמית אישית, משפחה ורכוש. איומים על היבטים אלה עלולים לגרום תגובה אלימה שגורמים לשיעור גבוה יותר של רציחות ואלימות בבית. {{הערה|Richard Nisbett, [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8512156 Violence and U.S. regional culture.] Am Psychol. 1993 Apr;48(4):441-9.}} מחקר משנת 2009 מצא כי "תרבות של כבוד" קשורה לסיכוי מוגבר שתלמידים יביאו נשק לבתי הספר וכן לסיכוי שיהיו בו תקריות ירי. המחקר קשר בין תוקפנות בבית הספר לבין פעילות נקמה עקב הרגשת איום על הזהות.{{הערה|Ryan P. Brown, Lindsey L. Osterman, Collin D. Barnes, [http://journals.sagepub.com/doi/abs/10.1111/j.1467-9280.2009.02456.x School Violence and the Culture of Honor], Psychological Science , Vol 20, Issue 11, pp. 1400 - 1405, November 1, 2009}}[https://www.theatlantic.com/national/archive/2011/01/the-psychogeography-of-gun-violence/69353/]