47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 15:
שורה 15: + + + + + + + + + + + + +
←קשר לארגונים להתמודדות עם התמכרות להימורים
לפי הניסיון מתעשיות בעייתיות אחרות, כמו מכוני מחקר במימון [[תעשיית הטבק]] שעסקו ב[[הכחשת נזקי העישון]], יש חשש כי התעשייה עלולה להשתמש בגופים אלה כדי להסיט ממנה את האש, לספק מידע לא מדוייק, או למקד את תשומת הלב הציבורית בנושאים של סיוע אישי לנפגעים במקום בשינויי מדיניות לביצוע מניעה של הבעיה או צמצום שלה.
לפי הניסיון מתעשיות בעייתיות אחרות, כמו מכוני מחקר במימון [[תעשיית הטבק]] שעסקו ב[[הכחשת נזקי העישון]], יש חשש כי התעשייה עלולה להשתמש בגופים אלה כדי להסיט ממנה את האש, לספק מידע לא מדוייק, או למקד את תשומת הלב הציבורית בנושאים של סיוע אישי לנפגעים במקום בשינויי מדיניות לביצוע מניעה של הבעיה או צמצום שלה.
==שוק ההימורים בישראל==
[[מפעל הפיס]] הוא הגוף המרכזי העורך הגרלות בישראל. מפעל הפיס החל לפעול ב-1951 וניתן לו היתר מיוחד להציע הימורים חוקיים. הגרלות מפעל הפיס מוסדרות כיום באמצעות היתר ממשרד האוצר, הניתן מתוקף חוק העונשין וקובע תנאים ומגבלות לעריכתן. ההיתר הנוכחי (נכון ל-2016) ניתן ב-2012 ותקף עד סוף 2016. בשנת 2016 התברר כי מפעל הפיס מפעיל מכונות הימורים, בעיקר בקרבת יישובים עניים וכי דבר זה גורם לניצול והתמכרות להימורים של תושבים עניים. 500 המכונות של מפעל הפיס היו ממנועי הרווח המשמעותיים ביותר של החברה, והכניסו לה יותר מחצי מיליארד ש"ח בשנה. מפעל הפיס השקיע כ־50 מיליון שקל בהקמת המכונות. בניגוד למוצרים אחרים של הפיס, כמו כרטיסי המנוי שיש ל-480 אלף אנשים, מתנגדי הפעלת המכונות מציינים כי הרווח הגדול מהמכונות הוא על גבם של מעט אנשים יחסית, ובעיקר בשכונות חלשות במיוחד. בעקבות המחאה הציבורית, החליט שר האוצר משה כחלון בשנת 2017 לבטל את השימוש במכונות ההימורים, ולפצות ת 150 הזכיינים שהפעילו את המכונות.
מסקר שנערך ביוזמת משרד האוצר בשנת 2016 עלה כי 28% מכלל המדגם השתתפו בהימורים של [[מפעל הפיס]] בתקופה של חמישה חודשים, וכחמישית מהם (18%, שהם 5% מכלל האוכלוסיה הבוגרת) הוגדרו "מהמרים כבדים", שמהמרים בין מספר פעמים בשבוע ועד למספר פעמים ביום. {{הערה|שם=globes2016|1=אלה לוי-וינריב, [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001151607 המדינה נגד התמכרות להימורים: להגביר המימון לטיפול במכורים ולהילחם בעבריינות], גלובס, 12.09.2016}} היות [[אוכלוסיית ישראל]] מונה כ-3 מיליון אזרחים בגירים. [http://www.cbs.gov.il/reader/cw_usr_view_SHTML?ID=803] פרוש הדבר כי מספר האנשים הממשתפים בהימורים בישראל עומד על לפחות 840 אלף איש, ומספר המהמהרים ה"כבדים" עומד על 150 אלף איש.
נכון לשנת 2011, מספר [[התמכרות להימורים|המכורים להימורים]] הרשומים במשרד הרווחה עומד על כ-770 איש. נתון זה מהווה עלייה של כ-16% בשנתיים, לעומת 664 מכורים בשנת 2009. עם זאת לפי הערכת אנשי מקצוע מספר המכורים האמיתי גבוה יותר. אם בישראל יש שיעור מכורים להימורים בדומה למדינות מערביות אחרות בעולם (חצי אחוז) פרוש הדבר כ-15 אלף מכורים להימורים (כ -10% מבין המהמרים ה"כבדים").
בשנת 2016 אימץ [[משרד האוצר|שר האוצר]] [[משה כחלון]] את דו"ח "צוות באב"ד", שהמליץ על הסדרת שוק ההימורים החוקיים ועסק בהיבטים כלכליים ופיסקליים של השוק. ההמלצות כוללות הגבלת גודלו של שוק ההימורים, איסור הפעלת משחקים בעלי אופי ממכר, הפחתת עלויות התפעול של מפעל הפיס והמועצה להסדר ההימורים בספורט, העלאת שיעורי המס על זכיות מהימורים והגבלות שנועדו להאבק בהון השחור. {{הערה|שם=globes2016}}
דו"ח נוסף שהוכן בשנת 2016, על ידי וועדה בין משרדית בראשותה של עדנה הראל ממשרד המשפטים. דו"ח זה עוסק במכלול היבטים בעלי משמעות חברתית, ערכית ובמניעת פשיעה, וממליץ על הסדרה יסודית ו[[תכנון ארוך טווח|ארוכת טווח]] שנועדה להבטיח איזון בין הרצון בקיום פעילות ההימורים החוקיים לבין הסכנות וההשפעות השליליות של שוק זה. הדו"ח התמקד בשלושה סיכונים מרכזיים הנובעים מפעילות ההימורים: חשיפת יתר להימורים, ובכלל זאת מניעת חשיפת יתר והתמכרות להימורים; פגיעה בקטינים ואוכלוסיות חלשות אחרות בגלל הימורים; חשש לפעילות עבריינית בדגש על הלבנת הון, סיכוני פשיעה הנלווית להימורים, בדגש על החשש לחדירה של גורמים עבריינים לפעילות ההימורים. הדו"ח עסק גם בהגבלות על הפרסום והשיווק של הימורים, בדגש על צמצום סיכוני התמכרות. {{הערה|שם=globes2016}}
כדי להקטין חשיפת יתר להימורים, ההתמכרות ופגיעה בקטינים, כללו המלצות הוועדה הטלת מגבלות שיש להחיל על פעילות זכיינים ותחנות המכירה, במימון קבוע ומשמעותי של תוכניות חינוכיות למניעת ההשפעות שליליות של הימורים, מימון מחקרים וכן מימון לגורמי טיפול במכורים להימורים. בעקבות השוואת המצב של ישראל ביחס למדינות אחרות, הומלץ כי יוטלו מגבלות הפרסום והשיווק של הימורים - ובהם איסור פרסום בשבח ההימורים כשלעצמם, איסור יצירת זיקה להצלחה בחיים או שינוי מעמד חברתי או כלכלי בזכות הימורים, איסור שילוב סלבריטאים או קטינים בפרסומות, ועוד. היועץ המשפטי לממשלה, [[אביחי מנדלבליט]], אימץ את הדו"ח, וקרא לשרת המשפטים לאמצו באופן מלא ולהוביל את ההסדרה המומלצת על פיו. {{הערה|שם=globes2016}}
==ראו גם==
==ראו גם==