שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין שינוי בגודל ,  19:01, 15 במרץ 2018
מ
שורה 19: שורה 19:  
המאמר של אקרלוף פתח תחום שלם של מחקר על [[מידע א-סימטרי]] וכיצד שווקים בסיוע [[מוסד חברתי|מוסדות אחרים]] יכולים לנסות להתגבר על בעיה זו. הבעיה נוגעת למוצרים ושירותים שונים שבהם לקונים קשה להבחין באיכות המוצר וכן בשווקי אשראי וביטוח שבה מידע על הלקוח חשוב לחברה שמספקת את השירות. הדבר מודגם בשווקים כמו העסקת עובדים, מוצרי בריאות, ביטוחים, ועוד.  
 
המאמר של אקרלוף פתח תחום שלם של מחקר על [[מידע א-סימטרי]] וכיצד שווקים בסיוע [[מוסד חברתי|מוסדות אחרים]] יכולים לנסות להתגבר על בעיה זו. הבעיה נוגעת למוצרים ושירותים שונים שבהם לקונים קשה להבחין באיכות המוצר וכן בשווקי אשראי וביטוח שבה מידע על הלקוח חשוב לחברה שמספקת את השירות. הדבר מודגם בשווקים כמו העסקת עובדים, מוצרי בריאות, ביטוחים, ועוד.  
   −
[[ג'וזף שטיגליץ]] ו[[מייקל ספנס]] הציעו פתרונות שונים לבעיה. פתרון אחד הוא סינגלים או איתותים - לדוגמה נכונות לעבור בדיקה של המכוניות במכון רישוי או נכונות להשקיע זמן בלימודים קשים מצד עובדים או לעבור בחינות. הבעיה בסוגי פתרונות אלה הוא שהפתרון מייצר [[עלויות עסקה]] שפוגעות ב[[יעילות פארטו]] - כדי לרכוש מכונית יש צורך לשלם למכון בדיקה ודבר זה נוסף למחיר המכונית ומסרבל את הליך הבדיקה. לימודים של עובדים הם השקעה יקרה עוד יותר. בעיה נוספת היא שפתרונות של איתותים דורשות שהאיתות יהיה אמין ודבר זה דורש [[אמון]] בחברה (שהוא [[מוצר ציבורי]]) וכן [[רגולציה]] לפיקוח על איכות הבדיקות ומניעת שוחד מצד מוכרים. כך לדוגמה מוכר (במיוחד סוחר מכוניות) עלול לשחד עובדים במכון בדיקה לחוות דעת חיוביות על המכוניות שלו (כדי למנע זאת בצורה חלקית דרוש פיקוח של משרד התחבורה). עובדים עלולים ללמוד באוניברסיטאות בעלות שם מרשים שמוכרות תארים לשם הרושם בלבד (אחת הסיבות לפיקוח על תחום ההשכלה הגבוה).  
+
[[ג'וזף שטיגליץ]] ו[[מייקל ספנס]] הציעו פתרונות שונים לבעיה. פתרון אחד הוא סיגנלים או איתותים - לדוגמה נכונות לעבור בדיקה של המכוניות במכון רישוי או נכונות להשקיע זמן בלימודים קשים מצד עובדים או לעבור בחינות. הבעיה בסוגי פתרונות אלה הוא שהפתרון מייצר [[עלויות עסקה]] שפוגעות ב[[יעילות פארטו]] - כדי לרכוש מכונית יש צורך לשלם למכון בדיקה ודבר זה נוסף למחיר המכונית ומסרבל את הליך הבדיקה. לימודים של עובדים הם השקעה יקרה עוד יותר. בעיה נוספת היא שפתרונות של איתותים דורשות שהאיתות יהיה אמין ודבר זה דורש [[אמון]] בחברה (שהוא [[מוצר ציבורי]]) וכן [[רגולציה]] לפיקוח על איכות הבדיקות ומניעת שוחד מצד מוכרים. כך לדוגמה מוכר (במיוחד סוחר מכוניות) עלול לשחד עובדים במכון בדיקה לחוות דעת חיוביות על המכוניות שלו (כדי למנע זאת בצורה חלקית דרוש פיקוח של משרד התחבורה). עובדים עלולים ללמוד באוניברסיטאות בעלות שם מרשים שמוכרות תארים לשם הרושם בלבד (אחת הסיבות לפיקוח על תחום ההשכלה הגבוה).  
    
בשנות ה-90 רעיונותיו של אקרלוף עמדו במרכז הוויכוח הציבורי בנושא חוקיותן של [[הפלה מלאכותית|הפלות]].
 
בשנות ה-90 רעיונותיו של אקרלוף עמדו במרכז הוויכוח הציבורי בנושא חוקיותן של [[הפלה מלאכותית|הפלות]].

תפריט ניווט