שורה 1: |
שורה 1: |
− | [[פול ארליך]] (Paul R. Ehrlich) הוא ביולוג ו[[קיימות|איש קיימות]] אמריקאי שהתפרסם בעקבות הספר "[[פצצת האוכלוסין]]" שכתבו הוא ואשתו, אנה ארליך, בשנת 1968. | + | [[פול ארליך]] (באנגלית: '''Paul R. Ehrlich''') הוא ביולוג ו[[קיימות|איש קיימות]] אמריקאי שהתפרסם בעקבות הספר "[[פצצת האוכלוסין]]" שכתבו הוא ואשתו, אנה ארליך, בשנת 1968. |
| ==הספר פצצת האוכלוסין== | | ==הספר פצצת האוכלוסין== |
| [[קובץ:The Population Bomb.jpg|ממוזער|250px|"פצצת האוכלוסין", עטיפת הספר באנגלית]] | | [[קובץ:The Population Bomb.jpg|ממוזער|250px|"פצצת האוכלוסין", עטיפת הספר באנגלית]] |
שורה 10: |
שורה 10: |
| | | |
| ==התערבות עם ג'וליאן סיימון== | | ==התערבות עם ג'וליאן סיימון== |
− | לארליך היה ויכוח פומבי עם הכלכלן [[ג'וליאן סיימון]] שהוביל לכך שבשנת 1980 הם ערכו התערבות: הם הסכימו על סל של חמש מתכות נפוצות: [[נחושת]], [[כרום]], [[ניקל]], [[טונגסטן]] ו[[בדיל]]. סיימון הימר שערכו של סל המתכות ירד עד סוף העשור ב-1990, וארליך הימר שיעלה בערכו. בסוף העשור ארליך הפסיד בהתערבות, אך מאז כלכלנים מצאו שאם ההתערבות היתה נערכת ברוב העשורים האחרים של המאה הוא היה מנצח, כמו גם אם היתה נערכת ל-30 שנה במקום 10, או אם ההתערבות היתה על סל הכולל את רוב המצרכים החשובים ולא רק חמש מתכות. | + | לארליך היה ויכוח פומבי עם הכלכלן [[ג'וליאן סיימון]] שהוביל לכך שבשנת 1980 הם ערכו התערבות: הם הסכימו על סל של חמש מתכות נפוצות: [[נחושת]], [[כרום]], [[ניקל]], [[טונגסטן]] ו[[בדיל]]. סיימון הימר שערכו של סל המתכות ירד עד סוף העשור ב-1990, וארליך הימר שיעלה בערכו. בסוף העשור ארליך הפסיד בהתערבות, אך מאז כלכלנים מצאו שאם ההתערבות הייתה נערכת ברוב העשורים האחרים של המאה הוא היה מנצח, כמו גם אם הייתה נערכת ל-30 שנה במקום 10, או אם ההתערבות הייתה על סל הכולל את רוב המצרכים החשובים ולא רק חמש מתכות. |
| | | |
| ==בעיות קיימות לפי פול ארליך== | | ==בעיות קיימות לפי פול ארליך== |
שורה 19: |
שורה 19: |
| * '''הרס של [[מגוון ביולוגי|המגוון הביולוגי]]''' - בנוסף להפסד העצום לטבע, זה מסוכן גם לקיומנו, כי פירוש הדבר פגיעה בחקלאות (למשל פגיעה במאביקים או פגיעה באויבים הטבעיים של החרקים המזיקים לחקלאות, שבלעדיהם יש צורך בהגדלת הריסוס עוד ועוד, היות ומזיקים לחקלאות מגלים [[פיתוח עמידות לחומרי הדברה|עמידות]]). | | * '''הרס של [[מגוון ביולוגי|המגוון הביולוגי]]''' - בנוסף להפסד העצום לטבע, זה מסוכן גם לקיומנו, כי פירוש הדבר פגיעה בחקלאות (למשל פגיעה במאביקים או פגיעה באויבים הטבעיים של החרקים המזיקים לחקלאות, שבלעדיהם יש צורך בהגדלת הריסוס עוד ועוד, היות ומזיקים לחקלאות מגלים [[פיתוח עמידות לחומרי הדברה|עמידות]]). |
| * '''[[מלחמה על המשאבים]]''', בעיקר על [[השפעות גאו פוליטיות של נפט|נפט]], שאנו משתמשים בו גם ב[[חקלאות תעשייתית]]. | | * '''[[מלחמה על המשאבים]]''', בעיקר על [[השפעות גאו פוליטיות של נפט|נפט]], שאנו משתמשים בו גם ב[[חקלאות תעשייתית]]. |
− | * [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה גדולה יותר]] היא גם רגישה יותר ל[[מגיפה|מגיפות]]. כבר היום יש [[רעב עולמי|1 מיליארד רעבים]] ו- 2 מיליארד אנשים שאספקת המזון שלהם לא מספקת. יש יותר מידי ערבוב ביננו לבין חיות המשק, שעלולות להעביר מחלות (למשל ברווזים וחזירים בסין). | + | * [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה גדולה יותר]] היא גם רגישה יותר ל[[מגיפה|מגיפות]]. כבר היום יש [[רעב עולמי|1 מיליארד רעבים]] ו- 2 מיליארד אנשים שאספקת המזון שלהם לא מספקת. יש יותר מידי ערבוב בינינו לבין חיות המשק, שעלולות להעביר מחלות (למשל ברווזים וחזירים בסין). |
| * החמרת הבעיה של "'''[[החזר יורד על סיבוכיות]]'''" - לדוגמא: פעם היה קל לשאוב נפט והיום קשה ([[שיא תפוקת הנפט]]), כך שצריך יותר ויותר [[טכנולוגיה]] כדי לקבל משאבים פחות איכותיים. | | * החמרת הבעיה של "'''[[החזר יורד על סיבוכיות]]'''" - לדוגמא: פעם היה קל לשאוב נפט והיום קשה ([[שיא תפוקת הנפט]]), כך שצריך יותר ויותר [[טכנולוגיה]] כדי לקבל משאבים פחות איכותיים. |
| | | |
שורה 33: |
שורה 33: |
| בשנת 2012 התארח ארליך בישראל בכנס שארגנה לכבודו [[האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה]] | | בשנת 2012 התארח ארליך בישראל בכנס שארגנה לכבודו [[האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה]] |
| | | |
− | לדברי ארליך, גם [[ישראל]] וגם מדינות אחרות עוסקות הרבה בנושא [[בטחון צבאי]], וסוגיות ציבוריות רבות אחרות כמו הפלות, [[אי שוויון]] או חוב לאומי, אלא שדברים אלה הן בעיות טריוויאליות יחסית, מכיוון שאפשר לפתור אותן על ידי הסכם חברתי. לדוגמה, חובות ניתן לפתור מכיוון שיש גם [[אשראי]]. זה יהיה כרוך באי נעימות חברתית אבל זה ניתן לפתרון, לעומת זאת הבעיות שלנו מול הטבע אינן נתונות למשא ומתן. הן מוחלטות ואינן ברות מיקוח. יש מספר בעיות של [[קיימות]] שהן בעצם בעיות בטחון חמורות מהבטחון הצבאי של ישראל. | + | לדברי ארליך, גם [[ישראל]] וגם מדינות אחרות עוסקות הרבה בנושא [[בטחון צבאי]], וסוגיות ציבוריות רבות אחרות כמו הפלות, [[אי שוויון]] או חוב לאומי, אלא שדברים אלה הן בעיות טריביאליות יחסית, מכיוון שאפשר לפתור אותן על ידי הסכם חברתי. לדוגמה, חובות ניתן לפתור מכיוון שיש גם [[אשראי]]. זה יהיה כרוך באי נעימות חברתית אבל זה ניתן לפתרון, לעומת זאת הבעיות שלנו מול הטבע אינן נתונות למשא ומתן. הן מוחלטות ואינן ברות מיקוח. יש מספר בעיות של [[קיימות]] שהן בעצם בעיות ביטחון חמורות מהביטחון הצבאי של ישראל. |
| | | |
| ==פתרונות מוצעים== | | ==פתרונות מוצעים== |
שורה 55: |
שורה 55: |
| * [http://www.haaretz.co.il/news/world/1.1692634 פיצוץ אוכלוסין, מקרה מבחן] על פיצוץ אוכלוסין בניגריה, אליזבת רוזנטל, ניו יורק טיימס, 24.4.2012 | | * [http://www.haaretz.co.il/news/world/1.1692634 פיצוץ אוכלוסין, מקרה מבחן] על פיצוץ אוכלוסין בניגריה, אליזבת רוזנטל, ניו יורק טיימס, 24.4.2012 |
| * [https://en.wikipedia.org/wiki/Simon%E2%80%93Ehrlich_wager התערבות סיימון-ארליך] בוויקיפדיה האנגלית | | * [https://en.wikipedia.org/wiki/Simon%E2%80%93Ehrlich_wager התערבות סיימון-ארליך] בוויקיפדיה האנגלית |
− | | + | {{מיון רגיל:ארליך, פול}} |
| {{אוכלוסין}} | | {{אוכלוסין}} |
| [[קטגוריה:אוכלוסין]] | | [[קטגוריה:אוכלוסין]] |