שורה 58: |
שורה 58: |
| הרופא הכללי של ארצות הברית הכיר בהתמכרות לניקוטין בשנת 1980. לעומת זאת טענות על התמכרות לטבק קיימות מזה מאות שנים. [http://tobacco.harpweek.com/hubpages/CommentaryPage.asp?Commentary=Addiction] | | הרופא הכללי של ארצות הברית הכיר בהתמכרות לניקוטין בשנת 1980. לעומת זאת טענות על התמכרות לטבק קיימות מזה מאות שנים. [http://tobacco.harpweek.com/hubpages/CommentaryPage.asp?Commentary=Addiction] |
| | | |
− | בשנת 1527 המסיונר הספרדי Bartolomé de las Casas העיד על הרגל השימוש בטבק בקרב אינדיאנים בדרום אמריקה ועל חוסר היכולת שלהם להפסיק להשתמש בו. בשנת 1604 המלך הבריטי ג'ורג' הראשון פרסם נייר עמדה, A Counterblaste to Tobacco שבו הוא מוקיע את השימוש בטבק מכמה סיבות, בינהן ההתמכרות לו. הוא טען כי הטבק "מכשף" את המשתמשים בו, כך שהם לא יכולים יותר בלעדיו, והשווה את המשתמשים בטבק לאכולהיסטים. כדי להלחם בתופעה המלך העלה על ייבוא טבק ואסר על גידול מקומי של טבק (אם כי הגידול נמשך). בשנת 1610 סר פרנסיס בייקון, העיר כי "השימוש בטבק גדל בצורה ניכרת, וכובש גברים עם עונג סודי כלשהו, כך שמיש שהתרגל אליו בקושי יכול להתאפק". | + | בשנת 1527 המיסיונר הספרדי Bartolomé de las Casas העיד על הרגל השימוש בטבק בקרב אינדיאנים בדרום אמריקה ועל חוסר היכולת שלהם להפסיק להשתמש בו. בשנת 1604 המלך הבריטי ג'ורג' הראשון פרסם נייר עמדה, A Counterblaste to Tobacco שבו הוא מוקיע את השימוש בטבק מכמה סיבות, ביניהן ההתמכרות לו. הוא טען כי הטבק "מכשף" את המשתמשים בו, כך שהם לא יכולים יותר בלעדיו, והשווה את המשתמשים בטבק לאלכוהוליסטים. כדי להלחם בתופעה המלך העלה על ייבוא טבק ואסר על גידול מקומי של טבק (אם כי הגידול נמשך). בשנת 1610 סר פרנסיס בייקון, העיר כי "השימוש בטבק גדל בצורה ניכרת, וכובש גברים עם עונג סודי כלשהו, כך שמיש שהתרגל אליו בקושי יכול להתאפק". |
| | | |
− | בשנת 1798 רופא אמריקאי מפורסם , ד"ר Benjamin Rush, הדגיש את קווי הדמיון בין שימוש תכוף בטבק לבין שתיית אלכוהול בפרסום Observations Upon the Influence of the Habitual Use of Tobacco. בשנת 1828 שני סטודנטים לרפואה מגרמניה, Ludwig Reimann ו-Wilhelm Heinrich כתבו עבודת דוקטורט (דִּיסֶרְטַצְיָה) על השפעות הניקוטין, שבה הם הסיקו כי מרכיבי הטבק הם "רעל מסוכן". פעילים למען בריאות בארצות הברית טענו כי הטבק רעיל וממכר. בשנת 1836 ד"ר Caleb Ticknor כתב כי הטבק הוא "הרעל הכי הקטלני והכי מזיק". [http://tobacco.harpweek.com/hubpages/CommentaryPage.asp?Commentary=Addiction] | + | בשנת 1798 רופא אמריקאי מפורסם, ד"ר Benjamin Rush, הדגיש את קווי הדמיון בין שימוש תכוף בטבק לבין שתיית אלכוהול בפרסום Observations Upon the Influence of the Habitual Use of Tobacco. בשנת 1828 שני סטודנטים לרפואה מגרמניה, Ludwig Reimann ו-Wilhelm Heinrich כתבו עבודת דוקטורט (דִּיסֶרְטַצְיָה) על השפעות הניקוטין, שבה הם הסיקו כי מרכיבי הטבק הם "רעל מסוכן". פעילים למען בריאות בארצות הברית טענו כי הטבק רעיל וממכר. בשנת 1836 ד"ר Caleb Ticknor כתב כי הטבק הוא "הרעל הכי הקטלני והכי מזיק". [http://tobacco.harpweek.com/hubpages/CommentaryPage.asp?Commentary=Addiction] |
| | | |
| ===טענות על נזקי העישון במהלך המאה ה-19=== | | ===טענות על נזקי העישון במהלך המאה ה-19=== |
− | Harper's Weekly היה מגזין פופלארי בארצות הברית שהתפרסם בין השנים 1857 ל-1916, עם הוצאה לאור מהעיר ניו יורק. העיתון כלל חדשות, מאמרים, קטעים הומורסיטי וקריקטורות. בשנות מלחמת האזרחים זה היה השבועון הפופלארי ביותר בארצות הברית.[https://en.wikipedia.org/wiki/Harper%27s_Weekly] העיתון היה "ביתו" של תומאס נאסט (Thomas Nast) מי שנחשב אבי הקריקטורה הפוליטית האמריקאית ואחד האמנים החשובים ביותר במאה ה-19 בארצות הברית. [https://en.wikipedia.org/wiki/Thomas_Nast] | + | Harper's Weekly היה מגזין פופולרי בארצות הברית שהתפרסם בין השנים 1857 ל-1916, עם הוצאה לאור מהעיר ניו יורק. העיתון כלל חדשות, מאמרים, קטעים הומוריסטיים וקריקטורות. בשנות מלחמת האזרחים זה היה השבועון הפופולרי ביותר בארצות הברית.[https://en.wikipedia.org/wiki/Harper%27s_Weekly] העיתון היה "ביתו" של תומאס נאסט (Thomas Nast) מי שנחשב אבי הקריקטורה הפוליטית האמריקאית ואחד האמנים החשובים ביותר במאה ה-19 בארצות הברית. [https://en.wikipedia.org/wiki/Thomas_Nast] |
| | | |
− | החל משנות ה-60 של המאה ה-19 החלו להופיע בעיתון טורים ופרסומות בגנות נזיקם שונים של העישון:[http://tobacco.harpweek.com/hubpages/CommentaryPage.asp?Commentary=Introduction] | + | החל משנות ה-60 של המאה ה-19 החלו להופיע בעיתון טורים ופרסומות בגנות נזקים שונים של העישון:[http://tobacco.harpweek.com/hubpages/CommentaryPage.asp?Commentary=Introduction] |
| * בשנת 1862 היתה טענה כי [[התמכרות לטבק]] היא בעיה מוכרת, והוצאו "תרופות, שונות למניעת התמכרות זו. | | * בשנת 1862 היתה טענה כי [[התמכרות לטבק]] היא בעיה מוכרת, והוצאו "תרופות, שונות למניעת התמכרות זו. |
| * בשנת 1867 זיהה עורך העיתון, ג'ורג' וויליאם קרטיס (George William Curtis) את שלושת הסכנות הגדולות של עישון טבק - [[סרטן]], [[מחלות לב]] ומחלות ריאה. הוא פרסם מספר טורים על נזקי העישון. [http://tobacco.harpweek.com/hubpages/CommentaryPage.asp?Commentary=LungAndHeart] | | * בשנת 1867 זיהה עורך העיתון, ג'ורג' וויליאם קרטיס (George William Curtis) את שלושת הסכנות הגדולות של עישון טבק - [[סרטן]], [[מחלות לב]] ומחלות ריאה. הוא פרסם מספר טורים על נזקי העישון. [http://tobacco.harpweek.com/hubpages/CommentaryPage.asp?Commentary=LungAndHeart] |
| * [[תעשיית הטבק]] הגיבו לטענות אלה על ידי שיווק של מוצרי טבק שהיו כבכיול "בריאות" וש"לא הכילו ניקוטין". לדוגמה בשנת 1868, חברת Lorillard’s Yacht Club smoking tobacco שייצרה טבק למקטרות טענה באותיות מודגשות "כל הניקוטין הרעיל הוצא החוצה". | | * [[תעשיית הטבק]] הגיבו לטענות אלה על ידי שיווק של מוצרי טבק שהיו כבכיול "בריאות" וש"לא הכילו ניקוטין". לדוגמה בשנת 1868, חברת Lorillard’s Yacht Club smoking tobacco שייצרה טבק למקטרות טענה באותיות מודגשות "כל הניקוטין הרעיל הוצא החוצה". |
| * פרסומות לסיגריות עם פילטר פורסמו בעיתון החל משנת 1887, הרבה לפני שנות ה-1930 שהוא המועד שבו מקובל לחשוב כי החלו לייצר סיגריות עם פילטר. | | * פרסומות לסיגריות עם פילטר פורסמו בעיתון החל משנת 1887, הרבה לפני שנות ה-1930 שהוא המועד שבו מקובל לחשוב כי החלו לייצר סיגריות עם פילטר. |
− | * כבר בזמן מלחמת ספרד-ארצות הברית ב 1898 היתה תופעה של שיוך הסיגריות ל"גבריות" ושיווק שלה בקרב חיילים - דבר שלרוב חושבים שהחל רק בשנות מלחמת העולם הראשונה. דבר זה גרר גל התמכרויות בקרב המגוייסים הצעירים. | + | * כבר בזמן מלחמת ספרד-ארצות-הברית ב 1898 הייתה תופעה של שיוך הסיגריות ל"גבריות" ושיווק שלה בקרב חיילים - דבר שלרוב חושבים שהחל רק בשנות מלחמת העולם הראשונה. דבר זה גרר גל התמכרויות בקרב המגוייסים הצעירים. |
| * הן מתנגדים לטבק והן תומכים בו או אדישים כלפי השימוש בו בקרב מבוגרים, הסכימו כי עישון טבק הוא רע לילדים ולנערים. | | * הן מתנגדים לטבק והן תומכים בו או אדישים כלפי השימוש בו בקרב מבוגרים, הסכימו כי עישון טבק הוא רע לילדים ולנערים. |
− | * יותר מ-100 שנה לפני ההכרזה של הרופא הכללי של ארצות הברית כי עישון גורם סרטן, התנועה נגד טבק כבר היתה קיימת והשתמשה בטיעונים דומים לאלו שהיו היום - אם כי טיעונים אלה היו ללא ביסוס מחקרי רחב. | + | * יותר מ-100 שנה לפני ההכרזה של הרופא הכללי של ארצות הברית כי עישון גורם סרטן, התנועה נגד טבק כבר הייתה קיימת והשתמשה בטיעונים דומים לאלו שהיו היום - אם כי טיעונים אלה היו ללא ביסוס מחקרי רחב. |
− | * באוקטובר 1869, תומאס נאסט (Thomas Nast) מי שנחשב אבי הקריקטורה הפוליטית האמריקאית ואחד האמנים החשובים ביותר במאה ה-19 בארצות הברית, פרסם את "College Reform" קומיקס של 10 תמונות המעודד [[מניעת עישון|המנעות מעישון]] ו[[אלכוהול ובריאות|המנעות משתיית אלכוהול]] בקרב סטודנטים. קריקטורה שלו מ 1882 התנגדה לחוק שנועד להוריד מיסים על סיגריות ו-וויסקי. וקריקטורה נוספת מאותה שנה מתארת את הסיגריה כרעל. | + | * באוקטובר 1869, תומאס נאסט (Thomas Nast) מי שנחשב אבי הקריקטורה הפוליטית האמריקאית ואחד האמנים החשובים ביותר במאה ה-19 בארצות הברית, פרסם את "College Reform" קומיקס של 10 תמונות המעודד [[מניעת עישון|הימנעות מעישון]] ו[[אלכוהול ובריאות|המנעות משתיית אלכוהול]] בקרב סטודנטים. קריקטורה שלו מ-1882 התנגדה לחוק שנועד להוריד מיסים על סיגריות ו-וויסקי. וקריקטורה נוספת מאותה שנה מתארת את הסיגריה כרעל. |
| | | |
| ===מחקרים ראשונים על נזקי העישון=== | | ===מחקרים ראשונים על נזקי העישון=== |
שורה 82: |
שורה 82: |
| | | |
| ===שנות ה-30 של המאה ה-20 - המחקרים של אנחל רופו === | | ===שנות ה-30 של המאה ה-20 - המחקרים של אנחל רופו === |
− | הרופא וחוקר הסרטן הארגנטינאי אנחל רופו (Angel Honorio Roffo)[https://en.wikipedia.org/wiki/%C3%81ngel_Roffo] ייסד את המכון לחקר הסרטן בארגנטינה (Argentina's Institute of Experimental Medicine for the Study and Treatment of Cancer) רופו היה כנראה אחד המדענים הראשונים שהצביעו על הקשר בין הזפת (tar) שנוצר עקב עישון טבק לבין [[סרטן]]. עד סוף שנות ה-20 של המאה ה-20 הוא היה משוכנע כי קיים קשר בין עישון לבין סרטן עקב הניסיון שלו עם מספר רב של חולי סרטן. בשנות ה-30 וה-40 רופו פרסם מספר מחקרים על הנושא, בעיקר בגרמנית ובספרדית. עד סוף הקריירה שלו הוא פרסם מאות מחקרים בנושא. הוא השתמש בטיעונים קליניים, סטטיסטיים וניסויים להדגים את הקשר של סרטן לעטרן שנוצר בזמן העישון. הוא ביצע שיטות ניסוי שונות כדי לטעון שעישון גורם למספר רב של סוגי סרטן, לאורך "כביש העישון" - (שפתיים, לשון, גרון, לחיים, גרון, מעברי הסִמְפּוֹנות, ריאות וכו'). הוא היה גם אחד הראשונים שהצביעו על הקשר בין עישון ל[[סרטן שלפוחית השתן]] וכן ידע כי הגורם המסרטן בעישון נוגע לזפת ולא לניקוטין. אחד הטיעונים שהציג רופו היה שעישון הדבר הסביר בצורה טובה את ההבדלים בין תחלואה של גברים ונשים לגבי סוגי סרטן (באותה תקופה גברים עישנו הרבה יותר לעומת נשים). בסוגי סרטן כמו שפתיים, לשון, לחיים, היו הרבה יותר חולי סרטן גברים בעוד שסרטן הקיבה היה מאוזן בין שני המינים. ההבדל בין המגדרים היה בולט במיוחד בסרטן הגרון ובית הקול, 5% מחולי הסרטן הגברים שלו סבלו מסרטן בגרון אבל מבין 7,000 המטופלות שלו שחלו בסרטן, רק שלוש נשים (0.04%) סבלו מסרטן במקום זה, כל שלוש הנשים עישנו. דפוסים דומים היו לגבי [[סרטן הריאה]]. {{הערה|1=Robert N Proctor, [http://www.scielosp.org/scielo.php?script=sci_arttext&pid=S0042-96862006000600020&lng=en&nrm=is Angel H Roffo: the forgotten father of experimental tobacco carcinogenesis], Bulletin of the World Health Organization, vol.84 n.6 Genebra Jun. 2006}} {{הערה|שם=tobaccocontrol2012}} לפי ההיסטוריון רוברט פרוקטור, רופו היה כנראה האיום המדעי החשוב ביותר על תעשיית הטבק לפני שנות ה-1950. | + | הרופא וחוקר הסרטן הארגנטינאי אנחל רופו (Angel Honorio Roffo)[https://en.wikipedia.org/wiki/%C3%81ngel_Roffo] ייסד את המכון לחקר הסרטן בארגנטינה (Argentina's Institute of Experimental Medicine for the Study and Treatment of Cancer) רופו היה כנראה אחד המדענים הראשונים שהצביעו על הקשר בין הזפת (Tar) שנוצר עקב עישון טבק לבין [[סרטן]]. עד סוף שנות ה-20 של המאה ה-20 הוא היה משוכנע כי קיים קשר בין עישון לבין סרטן עקב הניסיון שלו עם מספר רב של חולי סרטן. בשנות ה-30 וה-40 רופו פרסם מספר מחקרים על הנושא, בעיקר בגרמנית ובספרדית. עד סוף הקריירה שלו הוא פרסם מאות מחקרים בנושא. הוא השתמש בטיעונים קליניים, סטטיסטיים וניסויים להדגים את הקשר של סרטן לעטרן שנוצר בזמן העישון. הוא ביצע שיטות ניסוי שונות כדי לטעון שעישון גורם למספר רב של סוגי סרטן, לאורך "כביש העישון" - (שפתיים, לשון, גרון, לחיים, גרון, מעברי הסִמְפּוֹנות, ריאות וכו'). הוא היה גם אחד הראשונים שהצביעו על הקשר בין עישון ל[[סרטן שלפוחית השתן]] וכן ידע כי הגורם המסרטן בעישון נוגע לזפת ולא לניקוטין. אחד הטיעונים שהציג רופו היה שעישון הדבר הסביר בצורה טובה את ההבדלים בין תחלואה של גברים ונשים לגבי סוגי סרטן (באותה תקופה גברים עישנו הרבה יותר לעומת נשים). בסוגי סרטן כמו שפתיים, לשון, לחיים, היו הרבה יותר חולי סרטן גברים בעוד שסרטן הקיבה היה מאוזן בין שני המינים. ההבדל בין המגדרים היה בולט במיוחד בסרטן הגרון ובית הקול, 5% מחולי הסרטן הגברים שלו סבלו מסרטן בגרון אבל מבין 7,000 המטופלות שלו שחלו בסרטן, רק שלוש נשים (0.04%) סבלו מסרטן במקום זה, כל שלוש הנשים עישנו. דפוסים דומים היו לגבי [[סרטן הריאה]]. {{הערה|1=Robert N Proctor, [http://www.scielosp.org/scielo.php?script=sci_arttext&pid=S0042-96862006000600020&lng=en&nrm=is Angel H Roffo: the forgotten father of experimental tobacco carcinogenesis], Bulletin of the World Health Organization, vol.84 n.6 Genebra Jun. 2006}} {{הערה|שם=tobaccocontrol2012}} לפי ההיסטוריון רוברט פרוקטור, רופו היה כנראה האיום המדעי החשוב ביותר על תעשיית הטבק לפני שנות ה-1950. |
| | | |
− | בשנות ה-30 זוהו מספר חומרים כ[[גורם מסרטן|חומרים מסרטנים]]. אחד מהם היו משפחה של חומרים הידרו-קרבונים ארומטיים פולי-צקליים. (Polycyclic aromatic hydrocarbons ) שזוהו כגורם מסרטן בזפת שמקורה ב[[פחם]]. רופו בדק האם ייתכן כי תרכובות אלה נמצאות גם בעשן הסיגריות? רופו זיהה את המצאות התרכובות המסרטנות בניתוח ספקטוגרפי. עבודה זו זכתה להתייחסות אפילו מצד יועצים של חברות הטבק. ב-1947 דוח פנימי של חברת Lorillard מכיר בכך שיש חומרים מסרטנים מסוג benzopyrene בזפת הסיגריות ומתייחס לרופו. מעבדות חברות הטבק ביצעו בדיקות עצמאיות משלהן. חוקרים של חברת Brown and Williamson זיהו benzpyrene בשנת 1952. עד סוף עשור זה יצרני הסיגריות זיהו כמה עשרות חומרים מסרטנים בעשן סיגריות כולל [[ארסן]], [[כרום]], [[ניקל]] ומגוון גדול של הידרו-קרבונים ארומטיים פולי-צקליים. מנהל המחקר של חברת פיליפ מוריס, Helmut Wakeham, הסביר בשנת 1961 כי חומרים מסרטנים נמצאים "בכל מחלקת חומרים בעשן הסיגריות".{{הערה|שם=tobaccocontrol2012}} | + | בשנות ה-30 זוהו מספר חומרים כ[[גורם מסרטן|חומרים מסרטנים]]. אחד מהם היו משפחה של חומרים הידרו-קרבונים ארומטיים פולי-צקליים. (Polycyclic aromatic hydrocarbons) שזוהו כגורם מסרטן בזפת שמקורה ב[[פחם]]. רופו בדק האם ייתכן כי תרכובות אלה נמצאות גם בעשן הסיגריות? רופו זיהה את המצאות התרכובות המסרטנות בניתוח ספקטוגרפי. עבודה זו זכתה להתייחסות אפילו מצד יועצים של חברות הטבק. ב-1947 דוח פנימי של חברת Lorillard מכיר בכך שיש חומרים מסרטנים מסוג benzopyrene בזפת הסיגריות ומתייחס לרופו. מעבדות חברות הטבק ביצעו בדיקות עצמאיות משלהן. חוקרים של חברת Brown and Williamson זיהו benzpyrene בשנת 1952. עד סוף עשור זה יצרני הסיגריות זיהו כמה עשרות חומרים מסרטנים בעשן סיגריות כולל [[ארסן]], [[כרום]], [[ניקל]] ומגוון גדול של הידרו-קרבונים ארומטיים פולי-צקליים. מנהל המחקר של חברת [[פיליפ מוריס]], Helmut Wakeham, הסביר בשנת 1961 כי חומרים מסרטנים נמצאים "בכל מחלקת חומרים בעשן הסיגריות".{{הערה|שם=tobaccocontrol2012}} |
| | | |
| בשנת 1931 רופו הדגים כי שאריות עשן שהתעבו מסיגריות טבק יכולים לגרום לגידולים כאשר נמרחו על עור חשוף של ארנבות.{{הערה|שם=tobaccocontrol2012}} המחקרים של רופו עוררו עניין מצד רשויות הבריאות של גרמניה. בשנת 1939, Franz Hermann Müller פרסם את המחקר הראשון בנושא על 86 מקרים של סרטן ריאות ומספר דומה של אנשים בריאים. מיולר הראה כי אנשים עם סרטן ריאות הם בעלי היסטוריה של עישון בהסתברות גבוהה בהרבה לעומת קבוצת הבקרה. עובדה זו אושרה שוב על Eberhard Schairer ו-Eric Schöniger בשנת 1943. חברות הסיגריות רצו להציג את המחקרים של רופו ואחרים באור מגוחך. יצרני הסיגריות בגרמניה אפילו יצרו ירחון שלם - Chronica Nicotiana ו"אקדמיה מדעית" - Academia Nicotiana Internationalis כדי לחזק את מעמדם מול נציגי בריאות הציבור. {{הערה|שם=tobaccocontrol2012}} | | בשנת 1931 רופו הדגים כי שאריות עשן שהתעבו מסיגריות טבק יכולים לגרום לגידולים כאשר נמרחו על עור חשוף של ארנבות.{{הערה|שם=tobaccocontrol2012}} המחקרים של רופו עוררו עניין מצד רשויות הבריאות של גרמניה. בשנת 1939, Franz Hermann Müller פרסם את המחקר הראשון בנושא על 86 מקרים של סרטן ריאות ומספר דומה של אנשים בריאים. מיולר הראה כי אנשים עם סרטן ריאות הם בעלי היסטוריה של עישון בהסתברות גבוהה בהרבה לעומת קבוצת הבקרה. עובדה זו אושרה שוב על Eberhard Schairer ו-Eric Schöniger בשנת 1943. חברות הסיגריות רצו להציג את המחקרים של רופו ואחרים באור מגוחך. יצרני הסיגריות בגרמניה אפילו יצרו ירחון שלם - Chronica Nicotiana ו"אקדמיה מדעית" - Academia Nicotiana Internationalis כדי לחזק את מעמדם מול נציגי בריאות הציבור. {{הערה|שם=tobaccocontrol2012}} |
שורה 105: |
שורה 105: |
| תצהיר של חברת יחסי הציבור מאותה תקופה טוען כי "יש לנו משימה חיונית אחת - שאפשר לנסח אותה בפשטות: לעצור את הפניקה הציבורית. יש רק בעיה אחת - בטחון ואיך לבסס אותו; הרגעת הציבור היא הדרך לייצר אותו... וחשוב מכל, איך לשחרר מיליוני אמריקאים מהפחד והאשמה שהולך להתעורר עמוק בתוך העצמי הביולוגי שלהם - בלי קשר ללוגיקה מסויימת - בכל פעם שהם מציתים סיגריות". {{הערה|Hill and Knowlton, Memo, 1953, December, quoted on www.tobacco.org}} | | תצהיר של חברת יחסי הציבור מאותה תקופה טוען כי "יש לנו משימה חיונית אחת - שאפשר לנסח אותה בפשטות: לעצור את הפניקה הציבורית. יש רק בעיה אחת - בטחון ואיך לבסס אותו; הרגעת הציבור היא הדרך לייצר אותו... וחשוב מכל, איך לשחרר מיליוני אמריקאים מהפחד והאשמה שהולך להתעורר עמוק בתוך העצמי הביולוגי שלהם - בלי קשר ללוגיקה מסויימת - בכל פעם שהם מציתים סיגריות". {{הערה|Hill and Knowlton, Memo, 1953, December, quoted on www.tobacco.org}} |
| | | |
− | ב-4 בינואר 1954, פרסמו חברות הסיגריות הגדולות בארצות הברית מודעת פרסומת בשם "הצהרה כנה למעשני הסיגריות" (A Frank Statement to Cigarette Smokers).<ref name="frank1954">[https://industrydocuments.library.ucsf.edu/tobacco/docs/#id=zkph0129 A FRANK STATEMENT TO CIGARETTE SMOKERS] 04/01/1954, Truth Tobacco Industry Documents</ref> המודעה פורסמה במעל 50 מגזינים חשובים כמו הניו יורק טיימס, וושינגטון פוסט ועוד,[https://www.youtube.com/watch?v=uA45gKLv9Ys] וסה"כ היא פורסמה במעל ל-400 עיתונים ברחבי ארצות הברית ומעריכים כי היא הגיע ל-43 מיליון בני אדם.<ref>[http://archive.tobacco.org/Documents/dd/ddfrankstatement.html Daily Doc: The "Frank Statement" of 1954] tobacco.org</ref> חברות הטבק המשיכו לפרסם מודעות נוספות שהביעו פקפוק במחקרים מדעיים המקשרים בין מחלות ועישון. | + | ב-4 בינואר 1954, פרסמו חברות הסיגריות הגדולות בארצות הברית מודעת פרסומת בשם "הצהרה כנה למעשני הסיגריות" (A Frank Statement to Cigarette Smokers).<ref name="frank1954">[https://industrydocuments.library.ucsf.edu/tobacco/docs/#id=zkph0129 A FRANK STATEMENT TO CIGARETTE SMOKERS] 04.01.1954, Truth Tobacco Industry Documents</ref> המודעה פורסמה במעל 50 מגזינים חשובים כמו הניו יורק טיימס, וושינגטון פוסט ועוד,[https://www.youtube.com/watch?v=uA45gKLv9Ys] וסה"כ היא פורסמה במעל ל-400 עיתונים ברחבי ארצות הברית ומעריכים כי היא הגיע ל-43 מיליון בני אדם.<ref>[http://archive.tobacco.org/Documents/dd/ddfrankstatement.html Daily Doc: The "Frank Statement" of 1954] tobacco.org</ref> חברות הטבק המשיכו לפרסם מודעות נוספות שהביעו פקפוק במחקרים מדעיים המקשרים בין מחלות ועישון. |
| | | |
| המודעה מאזכרת את המחקר שקושר בין סיגריות לבין סרטן בעכברים ומכריזה כי<ref name="frank1954"/>: | | המודעה מאזכרת את המחקר שקושר בין סיגריות לבין סרטן בעכברים ומכריזה כי<ref name="frank1954"/>: |
שורה 150: |
שורה 150: |
| הארגון תאם את התגובה של החברות להתקפות עליהן. הוא איפשר לנסח ולפרסם עמדה מוסכמת מצד התעשייה. הוא עקב אחר ארגונים שפעלו נגד חברות הטבק, הוא יצר שירות מודיעין לצבירת ידע ולהטמעה שלו על פעילות נגד עישון. הוא שימוש לשם זיהוי וגיוס של בני ברית של תעשיית הטבק כדי לקיים ומחקרים שהתוצאה שלהם תהיה מועילה לתעשיית הטבק וכדי להדוף נתונים והאשמות מצד גורמים נגד תעשיית הטבק. הארגון עבד בצורה הדוקה עם "מכון הטבק" (Tobacco Institute) "ארגון פרונט" שפורק בשנת 1998. | | הארגון תאם את התגובה של החברות להתקפות עליהן. הוא איפשר לנסח ולפרסם עמדה מוסכמת מצד התעשייה. הוא עקב אחר ארגונים שפעלו נגד חברות הטבק, הוא יצר שירות מודיעין לצבירת ידע ולהטמעה שלו על פעילות נגד עישון. הוא שימוש לשם זיהוי וגיוס של בני ברית של תעשיית הטבק כדי לקיים ומחקרים שהתוצאה שלהם תהיה מועילה לתעשיית הטבק וכדי להדוף נתונים והאשמות מצד גורמים נגד תעשיית הטבק. הארגון עבד בצורה הדוקה עם "מכון הטבק" (Tobacco Institute) "ארגון פרונט" שפורק בשנת 1998. |
| | | |
− | שם הקוד "מבצע ברקשייר" הוצא בתחילה במזכר סודי של נשיא Imperial Tobacco בבריטניה, A. G. (Tony) Garrett אל נשיא חברת פיליפ מוריס הבינלאומית, Hugh Cullman. קשירת הקשר הזאת התגלתה בשנת 1998 כחלק מ"The Master Settlement Agreement" בין תעשיית הטבק לבין התביעה בארה"ב. | + | שם הקוד "מבצע ברקשייר" הוצא בתחילה במזכר סודי של נשיא Imperial Tobacco בבריטניה, A. G. (Tony) Garrett אל נשיא חברת [[פיליפ מוריס]], Hugh Cullman. קשירת הקשר הזאת התגלתה בשנת 1998 כחלק מ"The Master Settlement Agreement" בין תעשיית הטבק לבין התביעה בארה"ב. |
| | | |
| ===התמודדות עם מחקרים על נזקי עישון פאסיבי=== | | ===התמודדות עם מחקרים על נזקי עישון פאסיבי=== |
שורה 156: |
שורה 156: |
| [[עישון פסיבי]] והשפעותיו הבריאותיות, מהווה אתגר כפול לחברות הטבק מצד אחד מודעות עליו מעודדת חקיקה ונורמות שקוראים להגביל את העישון במרחב הציבורי, דבר שני הדבר מעודד מעורבות ציבורית גדולה יותר במניעת עישון והגבלתו ומקשה על הצגת הנושא כדבר שהוא רק בחירה אישית של המעשן. בסוף שנות ה-70 מחקרים פנימיים של תעשיית הטבק הצביעו על בעיות בריאות שנגרם לשוהים לצד מעשנים בגלל עישון פסיבי. התעשייה המשיכה להכחיש דבר זה בפומבי וניסתה למצוא דרכים להקטין את זרימת העשן לצדדים. בשנות ה-90 הצליחה התעשייה להקטין בצורה מסויימת את פליטת העשן. {{הערה|שם=TobaccoExplained}} | | [[עישון פסיבי]] והשפעותיו הבריאותיות, מהווה אתגר כפול לחברות הטבק מצד אחד מודעות עליו מעודדת חקיקה ונורמות שקוראים להגביל את העישון במרחב הציבורי, דבר שני הדבר מעודד מעורבות ציבורית גדולה יותר במניעת עישון והגבלתו ומקשה על הצגת הנושא כדבר שהוא רק בחירה אישית של המעשן. בסוף שנות ה-70 מחקרים פנימיים של תעשיית הטבק הצביעו על בעיות בריאות שנגרם לשוהים לצד מעשנים בגלל עישון פסיבי. התעשייה המשיכה להכחיש דבר זה בפומבי וניסתה למצוא דרכים להקטין את זרימת העשן לצדדים. בשנות ה-90 הצליחה התעשייה להקטין בצורה מסויימת את פליטת העשן. {{הערה|שם=TobaccoExplained}} |
| | | |
− | לפי ארגון הבריאות העולמי, נזקי העישון הכפוי עבור אנשים שחשופים עליו בצורה מתמשכת, כוללים סיכון מוגבר (20-30% יותר) לחלות ב[[סרטן ריאות]], ולחלות במחלות לב. בקרב מבוגרים עישון מיד-שנייה מקושר גם עם הגברת הסיכון לסרטן האף, החרפה של סיסטיק פיברוזיס, פגיעה בתפקוד הריאות, וסרטן צוואר רחם. הורים מעשנים קשורים סטטיסטית להגברת הסיכון למוות בעריסה, מקרי אשפוז של ילדים. עישון מיד שנייה הוא [[גורם סיכון בריאותי]] ל[[אסתמה]], זיהום באוזן התיכונה, ברונכיט ודלקת ריאות בקרב ילדים. {{הערה|שם=TobaccoExplained}} | + | לפי ארגון הבריאות העולמי, נזקי העישון הכפוי עבור אנשים שחשופים עליו בצורה מתמשכת, כוללים סיכון מוגבר (20%-30% יותר) לחלות ב[[סרטן ריאות]], ולחלות במחלות לב. בקרב מבוגרים עישון מיד-שנייה מקושר גם עם הגברת הסיכון לסרטן האף, החרפה של סיסטיק פיברוזיס, פגיעה בתפקוד הריאות, וסרטן צוואר רחם. הורים מעשנים קשורים סטטיסטית להגברת הסיכון למוות בעריסה, מקרי אשפוז של ילדים. עישון מיד שנייה הוא [[גורם סיכון בריאותי]] ל[[אסתמה]], זיהום באוזן התיכונה, ברונכיט ודלקת ריאות בקרב ילדים. {{הערה|שם=TobaccoExplained}} |
| | | |
| דוגמה להכחשת נזקי העישון הפסיבי קיימת במודעת פרסומת של [[מכון הטבק]] משנת 1979. הפרסומת מתארת את עישון כמין טקס מיוחד למעשן, בחירה אישית שלו, עניין של סגנון. ואילו את מי שהעישון מפריע להם היא מחלקת ל-2 אלו שהם אנשים מנומסים (אשר סובלים מעשנים בקרבתם) ו"אנטי מעשנים" - אנשים שלא מעוניינים שיעשנו לידם - אותם מציגה המודעה כאנשים לא סובלניים, מיעוט קטן מאד, קולני ומרגיז, אנשים לא רציונליים שפשוט מנסים לריב עם כולם.{{הערה|שם=aWORD|1=[https://www.industrydocumentslibrary.ucsf.edu/tobacco/docs/#id=zjnd0134 A WORD TO SMOKERS (ABOUT NONSMOKERS AND ANTI-SMOKERS)], מכון הטבק, פברואר 1979}} | | דוגמה להכחשת נזקי העישון הפסיבי קיימת במודעת פרסומת של [[מכון הטבק]] משנת 1979. הפרסומת מתארת את עישון כמין טקס מיוחד למעשן, בחירה אישית שלו, עניין של סגנון. ואילו את מי שהעישון מפריע להם היא מחלקת ל-2 אלו שהם אנשים מנומסים (אשר סובלים מעשנים בקרבתם) ו"אנטי מעשנים" - אנשים שלא מעוניינים שיעשנו לידם - אותם מציגה המודעה כאנשים לא סובלניים, מיעוט קטן מאד, קולני ומרגיז, אנשים לא רציונליים שפשוט מנסים לריב עם כולם.{{הערה|שם=aWORD|1=[https://www.industrydocumentslibrary.ucsf.edu/tobacco/docs/#id=zjnd0134 A WORD TO SMOKERS (ABOUT NONSMOKERS AND ANTI-SMOKERS)], מכון הטבק, פברואר 1979}} |