שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 16 בתים ,  19:31, 17 ביוני 2017
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''מודל IS/LM''' הוא מודל המנסה לסכם את עיקרי התאוריה [[מאקרו כלכלה|המאקרו כלכלית]] ה[[קיינסיאניזם|קיינסיאנית]] בתוך התאוריה של ה[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלה הנאו קלאסית]].  
+
'''מודל IS/LM''' הוא מודל המנסה לסכם את עיקרי התאוריה [[מאקרו כלכלה|המאקרו כלכלית]] ה[[קיינסיאניזם|קיינסיאנית]] בתוך התאוריה של ה[[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלה הנאו-קלאסית]].  
   −
המודל פותח לראשונה על ידי [[ג'ון היקס]] ועל ידי [[אבלין הנסן]] בשנת 1937 כדי לנסות לשלב את רעיונותיו של [[ג'ון מיינרד קיינס]] יחד עם התאור הנאו קלאסי את שוק העבודה והסחורות.  
+
המודל פותח לראשונה על ידי [[ג'ון היקס]] ועל ידי [[אבלין הנסן]] בשנת 1937 כדי לנסות לשלב את רעיונותיו של [[ג'ון מיינרד קיינס]] יחד עם התאור הנאו-קלאסי את שוק העבודה והסחורות.  
 
==היסטוריה==
 
==היסטוריה==
 
המודל נולד בכינוס כלכלי שנערך באוקספורד בשנת 1936. רוי הרוד, ג'ון היקס וג'יימס מיד הציגו כולם מאמרים שתארו מודלים מתמטיים שניסו לסכם את הספר של קיינס "התאוריה הכללית של תעסוקה, ריבית וכסף". היקס, שראה טיוטה של מאמרו של הרוד, המציא את מודל ה-IS-LM. מאוחר יותר הוא פרסם את המודל במאמר בשם "מר קיינס והקלאסיים: אינטרפטציה מוצעת" (Econometrica, April 1937).  
 
המודל נולד בכינוס כלכלי שנערך באוקספורד בשנת 1936. רוי הרוד, ג'ון היקס וג'יימס מיד הציגו כולם מאמרים שתארו מודלים מתמטיים שניסו לסכם את הספר של קיינס "התאוריה הכללית של תעסוקה, ריבית וכסף". היקס, שראה טיוטה של מאמרו של הרוד, המציא את מודל ה-IS-LM. מאוחר יותר הוא פרסם את המודל במאמר בשם "מר קיינס והקלאסיים: אינטרפטציה מוצעת" (Econometrica, April 1937).  
   −
מאוחר יותר הסכים היקס כי המודל פספס כמה נקודות חשובות בתאוריה של קיינס. הבעיה היתה שהמודל מציג את הסקטור הריאלי (מפעלים העוסקים בייצור סחורות) והמוניטרי כנפרדים, דבר שקיינס ניסה להתעלות מעליו. בנוסף מודל ה-IS-LM הוא מודל של [[שיווי משקל]] המתעלם מאי וודאות. תזוזה בעקומת IS או LM תגרום לשינוי בציפיות, דבר שיזיז גם את העקומה השניה. לפיכך יצר היקס מודל היקס-הנסן IS/LM חדש שניסה לפתור כמה מהבעיות. רוב כלכלני [[מאקרו כלכלה]] המודרניים רואים במודל ה-IS-LM קירוב ראשון להבנה של העולם האמיתי.  
+
מאוחר יותר הסכים היקס כי המודל פספס כמה נקודות חשובות בתאוריה של קיינס. הבעיה הייתה שהמודל מציג את הסקטור הריאלי (מפעלים העוסקים בייצור סחורות) והמוניטרי כנפרדים, דבר שקיינס ניסה להתעלות מעליו. בנוסף מודל ה-IS-LM הוא מודל של [[שיווי משקל]] המתעלם מאי וודאות. תזוזה בעקומת IS או LM תגרום לשינוי בציפיות, דבר שיזיז גם את העקומה השנייה. לפיכך יצר היקס מודל היקס-הנסן IS/LM חדש שניסה לפתור כמה מהבעיות. רוב כלכלני [[מאקרו כלכלה]] המודרניים רואים במודל ה-IS-LM קירוב ראשון להבנה של העולם האמיתי.  
    
==תאור המודל==
 
==תאור המודל==
שורה 14: שורה 14:     
===עקומת IS===
 
===עקומת IS===
עקומת ה-IS מצויירת כעקום יורד (כאשר מסתכלים עליו משמאל לימין). ראשי התיבות IS הם עבור "שיווי משקל של חסכונות-השקעות" ("Investment/Saving equilibrium") אבל מאז 1937 הוא אמור לתאר את אוסף כל נקודות שיווי המשקל שבהם ההוצאה המצרפית (הוצאות צרכנים + השקעות פרטיות מתוכננות + רכישות ממשלתיות + ייצוא נטו) שווה לתפוקה הכלכלית המצרפית (שמקובל להגיד במסגרת המודל שהיא שווה לתוצר הריאלי, Y או תמ"ג). במונחים היסטוריים, עקומת הIS יכולה לייצג נקודת שיווי משקל שבה ההשקעה הפרטית הכוללת, שווה לסך החסכון. סך החסכון הוא חסכון הצרכנים, יחד עם חסכון הממשלה (עודפי תקציב) יחד עם יחד עם השקעות זרות (עודפי סחר). בכל מקרה, בשיווי משקל, כל ההוצאות הן דבר רצוי או מתוכנן - אין צבירה לא רצונית. רמת התמ"ג נקבעת לעורך עקומה זו, עבור כל רמה של ריבית.  
+
עקומת ה-IS מצויירת כעקום יורד (כאשר מסתכלים עליו משמאל לימין). ראשי התיבות IS הם עבור "שיווי משקל של חסכונות-השקעות" ("Investment/Saving equilibrium") אבל מאז 1937 הוא אמור לתאר את אוסף כל נקודות שיווי המשקל שבהם ההוצאה המצרפית (הוצאות צרכנים + השקעות פרטיות מתוכננות + רכישות ממשלתיות + ייצוא נטו) שווה לתפוקה הכלכלית המצרפית (שמקובל להגיד במסגרת המודל שהיא שווה לתוצר הריאלי, Y או תמ"ג). במונחים היסטוריים, עקומת ה-IS יכולה לייצג נקודת שיווי משקל שבה ההשקעה הפרטית הכוללת, שווה לסך החיסכון. סך החיסכון הוא חסכון הצרכנים, יחד עם חסכון הממשלה (עודפי תקציב) יחד עם יחד עם השקעות זרות (עודפי סחר). בכל מקרה, בשיווי משקל, כל ההוצאות הן דבר רצוי או מתוכנן - אין צבירה לא רצונית. רמת התמ"ג נקבעת לעורך עקומה זו, עבור כל רמה של ריבית.  
   −
עקומת IS היא לכן אוסף של נקודות שיווי משקל בכלכלה ה"ריאלית". בהנתן ציפיות לגבי שיעורי החזר על השקעה, כל רמה של שער הריבית (i) תיצור רמה מסויימת של השקעה קבועה מתוכננת, וכן הוצאות אחרות שמושפעות משער הריבית. שער ריבית נמוך יותר יעודד שיעור גדול של השקעות קבועות (בציוד, מכונות וכו'). ההכנסה היא בשיווי משקל לאותה רמת ריבית כאשר החסכון של הצרכנים שווה להשקעה (או באופן כללי יותר, כאשר היציאות מהמודל של הזרימה המעגלית, שוות לכניסות אליו). בשער ריבית נתון, יש צורך ברמת הכנסה גבוה יותר כדי להפיק רמה גבוה יותר של חסכון. צורת הצגה אחרת היא שהשפעת המכפיל של עלייה בהשקעה הקבועה מעלה את התמ"ג.  
+
עקומת IS היא לכן אוסף של נקודות שיווי משקל בכלכלה ה"ריאלית". בהינתן ציפיות לגבי שיעורי החזר על השקעה, כל רמה של שער הריבית (i) תיצור רמה מסויימת של השקעה קבועה מתוכננת, וכן הוצאות אחרות שמושפעות משער הריבית. שער ריבית נמוך יותר יעודד שיעור גדול של השקעות קבועות (בציוד, מכונות וכו'). ההכנסה היא בשיווי משקל לאותה רמת ריבית כאשר החיסכון של הצרכנים שווה להשקעה (או באופן כללי יותר, כאשר היציאות מהמודל של הזרימה המעגלית, שוות לכניסות אליו). בשער ריבית נתון, יש צורך ברמת הכנסה גבוהה יותר כדי להפיק רמה גבוהה יותר של חסכון. צורת הצגה אחרת היא שהשפעת המכפיל של עלייה בהשקעה הקבועה מעלה את התמ"ג.  
    
מודל IS-LM מניח שקיים קשר בין ירידה בשיעורי הריבית לעליה בשיעורי ההשקעה בהון קבוע, וכי קיים קשר בין העליה בשיעורי ההשקעה  לבין עליה בתוצר ובהכנסה.
 
מודל IS-LM מניח שקיים קשר בין ירידה בשיעורי הריבית לעליה בשיעורי ההשקעה בהון קבוע, וכי קיים קשר בין העליה בשיעורי ההשקעה  לבין עליה בתוצר ובהכנסה.
שורה 25: שורה 25:  
==הרחבות של המודל==
 
==הרחבות של המודל==
   −
הרחבה אחת של מודל ה-IS/LM היא [[מודל מנדל-פלמניג]] (Mundell-Fleming model
+
הרחבה אחת של מודל ה-IS/LM היא [[מודל מנדל-פלמניג]] (Mundell-Fleming model). בעוד שמודל ה-IS/LM הוא מודל של משק אוטרקי (ללא יבוא ויצוא), מודל מנדל-פלמינג הוא מודל שמנסה לתאר מקרו כלכלה של משק כלכלי קטן שמבצע מסחר חופשי עם שאר מדינות העולם.  
). בעוד שמודל ה-IS/LM הוא מודל של משק אוטרקי (ללא יבוא ויצוא), מודל מנדל-פלמינג הוא מודל שמנסה לתאר מקרו כלכלה של משק כלכלי קטן שמבצע מסחר חופשי עם שאר מדינות העולם.  
      
==ראו גם==
 
==ראו גם==

תפריט ניווט