שינויים

מחקר משנת 2009 של המכון לבריאות קהילתית באוניברסיטת בראון מצא כי נסיעות ארוכות יותר לעבודה קשורות לעליה באכילת חטיפים וירידה ב[[פעילות גופנית]]. סקר שנערך ב-2012 בקרב 4,300 עובדים הנוסעים כל יום לעבודה בעיר פורת וורת' (Fort Worth) טקסס, מצא כי אנשים שנוסעים בכל יום לעבודה המרוחקת מעל ל-25 ק"מ מביתם, נוטים להיות [[השמנת יתר|שמנים]] יותר ולסבול מ[[לחץ דם]] גבוה יותר. מי שנוסעים בין 25 ל-32 ק"מ בכל יום הם בעלי סבירות הגבוהה מ-50% לסבול מ[[השמנת יתר]], ובעלי סבירות פחותה ב-33% לבצע את כמות הפעילות הגופנית השבועית הנחשבת לבריאה. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3609061,00.html]

מחקר משנת 2009 של המכון לבריאות קהילתית באוניברסיטת בראון מצא כי נסיעות ארוכות יותר לעבודה קשורות לעליה באכילת חטיפים וירידה ב[[פעילות גופנית]]. סקר שנערך ב-2012 בקרב 4,300 עובדים הנוסעים כל יום לעבודה בעיר פורת וורת' (Fort Worth) טקסס, מצא כי אנשים שנוסעים בכל יום לעבודה המרוחקת מעל ל-25 ק"מ מביתם, נוטים להיות [[השמנת יתר|שמנים]] יותר ולסבול מ[[לחץ דם]] גבוה יותר. מי שנוסעים בין 25 ל-32 ק"מ בכל יום הם בעלי סבירות הגבוהה מ-50% לסבול מ[[השמנת יתר]], ובעלי סבירות פחותה ב-33% לבצע את כמות הפעילות הגופנית השבועית הנחשבת לבריאה. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3609061,00.html]

עבודת תזה של Aliza Matusevich מהאוניברסיטה העברית ומבית הספר לבריאות של הדסה, שהוגשה בשנת 2009, טוענת כי אצל אדם בריא ממוצע בן 40, שיבצע [[פעילות גופנית]] מספקת, ניתן להפחית כ-117,000 $ מההוצאות הרפואיות לאורך ימי חייו, לעומת תרחיש של העדר פעילות. אם כל הקוהורט (Cohort– קבוצת פרטים באוכלוסייה שגילם זהה) היו עוסקים בפעילות גופנית, ניתן להגיע לחסכון לאורך חיי האדם של כ-9.5 מיליארד דולר.<ref name="hadassah2009">Aliza Matusevich, [http://www.hadassah.org.il/media/1893133/aneconomicevaluat.pdf An Economic Evaluation of Physical Activity and Implications for Its Promotion] Master‘s Degree in Public Health, The Hebrew University of Jerusalem and Hadassah Medical Organisation,30 December 2009</ref>

עבודת תזה של Aliza Matusevich מהאוניברסיטה העברית ומבית הספר לבריאות של הדסה, שהוגשה בשנת 2009, טוענת כי אצל אדם בריא ממוצע בן 40, שיבצע [[פעילות גופנית]] מספקת, ניתן להפחית כ-117,000 דולר מההוצאות הרפואיות לאורך ימי חייו, לעומת תרחיש של העדר פעילות. אם כל הקוהורט (Cohort– קבוצת פרטים באוכלוסייה שגילם זהה) היו עוסקים בפעילות גופנית, ניתן להגיע לחסכון לאורך חיי האדם של כ-9.5 מיליארד דולר.<ref name="hadassah2009">Aliza Matusevich, [http://www.hadassah.org.il/media/1893133/aneconomicevaluat.pdf An Economic Evaluation of Physical Activity and Implications for Its Promotion] Master‘s Degree in Public Health, The Hebrew University of Jerusalem and Hadassah Medical Organisation,30 December 2009</ref>

אם מניחים שנתונים אלה נכונים לכלל האוכלוסייה בישראל בגילאים 20-65, מגיעים לכך שאם כל האוכלוסייה הזאת תבצע פעילות גופנית החיסכון השנתי למשק יגיע לכ-10 מיליארד דולר בשנה (כ-36 מיליארד ש"ח בשנה). השקעות של המשק בסך 90 מיליון דולר בשנה (324 מיליון ש"ח) שיניבו עליה של 1% בפעילות הגופנית עדיין תהיה חסכונית למשק.<ref name="hadassah2009"/>

אם מניחים שנתונים אלה נכונים לכלל האוכלוסייה בישראל בגילאים 20-65, מגיעים לכך שאם כל האוכלוסייה הזאת תבצע פעילות גופנית החיסכון השנתי למשק יגיע לכ-10 מיליארד דולר בשנה (כ-36 מיליארד ש"ח בשנה). השקעות של המשק בסך 90 מיליון דולר בשנה (324 מיליון ש"ח) שיניבו עליה של 1% בפעילות הגופנית עדיין תהיה חסכונית למשק.<ref name="hadassah2009"/>

עלויות אלה כוללות את עלות הכאב, סבל, מוות, פגיעה ברכוש, עלות רפואית לטיפול בפציעות ולשיקום נכים, עלות רפואית לטיפולים נפשיים למעורבים, בני משפחה ועדי ראיה, ירידה בפריון, הפסדי תוצר, חסימת התנועה בכביש לאחר תאונה, עלות ההפעלה של צוותי החירום המגיעים למקום התאונה (משטרה, מגן דוד אדום, מכבי אש) עלויות למערכת המשפט, עלויות תשתיות שנועדו למנוע את התאונות, עלויות אכיפה למניעת תאונות ועלויות חברתיות וכלכליות עקיפות (לדוגמה ליווי של הורים את ילדיהם בכביש מחשש לתאונות, הגבלת חופש תנועה של הולכי רגל בעיר ועוד).

עלויות אלה כוללות את עלות הכאב, סבל, מוות, פגיעה ברכוש, עלות רפואית לטיפול בפציעות ולשיקום נכים, עלות רפואית לטיפולים נפשיים למעורבים, בני משפחה ועדי ראיה, ירידה בפריון, הפסדי תוצר, חסימת התנועה בכביש לאחר תאונה, עלות ההפעלה של צוותי החירום המגיעים למקום התאונה (משטרה, מגן דוד אדום, מכבי אש) עלויות למערכת המשפט, עלויות תשתיות שנועדו למנוע את התאונות, עלויות אכיפה למניעת תאונות ועלויות חברתיות וכלכליות עקיפות (לדוגמה ליווי של הורים את ילדיהם בכביש מחשש לתאונות, הגבלת חופש תנועה של הולכי רגל בעיר ועוד).

על פי [[הוועדה למיסוי ירוק]] (ראו בהמשך) הנזק הכלכלי מתאונות דרכים בישראל נעמד בכ-0.67% מהתמ"ג, או 5 מיליארד ש"ח בשנה (בנתוני 2010), על פי מחקרים אחרים, עומד הנזק על 12 ואף 16 מיליארד ש"ח בשנה.[http://www.oryarok.org.il/webfiles/fck/File/alut.pdf]

על פי [[הוועדה למיסוי ירוק]] (ראו בהמשך) הנזק הכלכלי מתאונות דרכים בישראל נאמד בכ-0.67% מהתמ"ג, או 5 מיליארד ש"ח בשנה (בנתוני 2010), על פי מחקרים אחרים, עומד הנזק על 12 ואף 16 מיליארד ש"ח בשנה.[http://www.oryarok.org.il/webfiles/fck/File/alut.pdf]

עבור הנוסעים, השימוש ב[[תחבורה ציבורית]] בטוח בהרבה יחסית ל[[מכונית]]. כמות ההרוגים מבין הנוסעים נמוכה פי 20 יחסית לנוסעי מכוניות. גם אם מתחשבים בסיכון למשתמשי דרך אחרים (כמו [[הולכי רגל]]) השימוש בתחבורה ציבורית הוא בטוח יותר ביחס לק"מ נסועה יחסית לנסיעה במכונית פרטית באותם תנאים.<ref name="apta2010"/>  

עבור הנוסעים, השימוש ב[[תחבורה ציבורית]] בטוח בהרבה יחסית ל[[מכונית]]. כמות ההרוגים מבין הנוסעים נמוכה פי 20 יחסית לנוסעי מכוניות. גם אם מתחשבים בסיכון למשתמשי דרך אחרים (כמו [[הולכי רגל]]) השימוש בתחבורה ציבורית הוא בטוח יותר ביחס לק"מ נסועה יחסית לנסיעה במכונית פרטית באותם תנאים.<ref name="apta2010"/>  

33% מהעובדים שהנסיעה שלהם לעבודה אורכת יותר משעה וחצי סובלים מבעיות בצוואר או בגב שגרמו לו כאבים חזקים, כך עולה מסקר שנערך ב-2010 שבו השתתפו 173,500 עובדים. בקרב עובדים שהנסיעה שלהם לעבודה אורכת 10 דקות או פחות בעיות אלה מתרחשת בתדירות של 25%. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3609061,00.html]

33% מהעובדים שהנסיעה שלהם לעבודה אורכת יותר משעה וחצי סובלים מבעיות בצוואר או בגב שגרמו לו כאבים חזקים, כך עולה מסקר שנערך ב-2010 שבו השתתפו 173,500 עובדים. בקרב עובדים שהנסיעה שלהם לעבודה אורכת 10 דקות או פחות בעיות אלה מתרחשת בתדירות של 25%. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3609061,00.html]

לפי מחקר של מכון טאוב משנת 2014, למרות שכאבי גב וצוואר לא גורמים למוות יש להם חשיבות גבוהה בהקשר של [[נטל תחלואה]], כלומר שנות אדם שנחוו כסבל או מגבלות. כאבי גב תחתון הם הגורם מספר אחד לנטל תחלואה בישראל והם תורמים ל-8% מנטל התחלואה וכאבי צוואר מהווים 3% מנטל התחלואה. סה"כ שניהם תורמים ל 11% מסך נטל התחלואה. להשוואה סוכרת ומחלת לב כלילית אף שהם גורמים כמעט לרבע מכלל התמותה (23%) תורמים גם הם 11% מנטל התחלואה בישראל. הבעיות האורתופדיות יחד עם בעיות נפשיות הן שני הגורמים המרכזיים בנטל התחלואה בישראל עד גיל 50.<ref name="taub2014">דב צ'רניחובסקי, ליאורה בוורס, [http://taubcenter.org.il/he/%D7%9E%D7%A6%D7%91-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%AA%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%91-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%99/ מצב הבריאות ותקצוב המערכת בישראל בראי שיטת ה-DALYS] מרכז טאוב, 17.12.2014</ref>

לפי מחקר של מכון טאוב משנת 2014, למרות שכאבי גב וצוואר לא גורמים למוות יש להם חשיבות גבוהה בהקשר של [[נטל תחלואה]], כלומר שנות אדם שנחוו כסבל או מגבלות. כאבי גב תחתון הם הגורם מספר אחד לנטל תחלואה בישראל והם תורמים ל-8% מנטל התחלואה וכאבי צוואר מהווים 3% מנטל התחלואה. סה"כ שניהם תורמים ל-11% מסך נטל התחלואה. להשוואה סוכרת ומחלת לב כלילית אף שהם גורמים כמעט לרבע מכלל התמותה (23%) תורמים גם הם 11% מנטל התחלואה בישראל. הבעיות האורתופדיות יחד עם בעיות נפשיות הן שני הגורמים המרכזיים בנטל התחלואה בישראל עד גיל 50.<ref name="taub2014">דב צ'רניחובסקי, ליאורה בוורס, [http://taubcenter.org.il/he/%D7%9E%D7%A6%D7%91-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%AA%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%91-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%99/ מצב הבריאות ותקצוב המערכת בישראל בראי שיטת ה-DALYS] מרכז טאוב, 17.12.2014</ref>

===לחץ נפשי ודיכאון===

===לחץ נפשי ודיכאון===