שינויים

למות במהלך המאה ה-21 עקב נזקי העישון, בעיקר במדינות לא מערביות.]]

למות במהלך המאה ה-21 עקב נזקי העישון, בעיקר במדינות לא מערביות.]]

מאז שנות ה-50 נוקטות חברות הטבק באסטרטגיה של [[נטיעת ספק]] - אין צורך לשכנע את הקהל שהן צודקות, די בכך שהציבור מתרשם שיש עדיין ויכוח בין שני צדדים שלשניהם יש טיעונים משכנעים - כך שיש ספק מי צודק. דבר זה מעודד מעשנים להמשיך לעשן ומועדד את הציבור לא לנקוט עמדה שתצדד בהגבלות על שיווק והפצת מוצרי הטבק. יש אנשים שמתקשים להאמין כי נציגי חברות הטבק יכולים לשקר במצח נחושה, וכי אנשים קרובים להם יכולים לחזור על הפצה של מסרים מטעי לגבי עישון. כלי נוסף של חברות הוא תשלום וקשרים מאחורי הקלעים ל"ארגוני קש" וקבוצות כדי שאלו יציגו טיעונים נוחים לחברות הטבק, מטעם דוברים נייטרלים ואמינים כביכול. אמצעים נוספים שמסייע בהכחשה הוא [[לובי פוליטי]], [[קשרי הון שלטון]] [[וקשרי הון עיתון]].  

מאז שנות ה-50 נוקטות חברות הטבק באסטרטגיה של [[נטיעת ספק]] - אין צורך לשכנע את הקהל שהן צודקות, די בכך שהציבור מתרשם שיש עדיין ויכוח בין שני צדדים - כך שיש ספק מי צודק. דבר זה מעודד מעשנים להמשיך לעשן ומועדד את הציבור לא לנקוט עמדה שתצדד בהגבלות על שיווק והפצת מוצרי הטבק. יש אנשים שמתקשים להאמין כי נציגי חברות הטבק יכולים לשקר במצח נחושה, וכי אנשים קרובים להם יכולים לחזור על הפצה של מסרים מטעים לגבי עישון. כלי נוסף של חברות הוא תשלום וקשרים מאחורי הקלעים ל"ארגוני קש" וקבוצות כדי שאלו יציגו טיעונים נוחים לחברות הטבק, מטעם דוברים נייטרלים ואמינים כביכול. אמצעים נוספים שמסייע בהכחשה הוא [[לובי פוליטי]], [[קשרי הון שלטון]] ו[[קשרי הון עיתון]].  

הכחשת נזקי העישון והכחשת היבטים אחרים של [[עישון|עישון טבק]] כמו [[התמכרות לטבק]], [[פרסום ושיווק של סיגריות ומוצרי טבק|שיווק מוצרי טבק לילדים]] ועוד, היא אסטרטגיה מוצלחת מאד מצד חברות הטבק. למרות חשדות נגד טבק בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20, וראיות מדעיות מוצקות בתחילת שנות 1950, לקח כ-15 שנה עד שבשנת 1964 הכירו הרשויות בארצות הברית, בישראל ובמדינות מערביות נוספות ב[[השפעות בריאותיות של עישון טבק|נזקי הבריאות של העישון]]. חלפחו עוד עשרות שנים עברו עד שהכרה זו התרגמה לחקיקה נגד חברות הטבק. למרות שמידע על [[התמכרות לעישון טבק]] קיים אצל חברות הטבק לפחות משנות ה-60 ולמרות מניפולציות מכוונות מצד החברות להגדיל את המכירות על ידי הגדלת כמות הניוקטין בסיגריות, ההכרה בהתמכרות לסיגריות התעכבה במשך כ-40 שנה.  

הכחשת נזקי העישון וסוגיות נוספות הנוגעות ל[[עישון|עישון טבק]] היא אסטרטגיה מוצלחת מאד מצד חברות הטבק. למרות חשדות נגד טבק בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20, וראיות מדעיות מוצקות בתחילת שנות 1950, לקח כ-15 שנה עד שבשנת 1964 הכירו הרשויות בארצות הברית, בישראל ובמדינות מערביות נוספות ב[[השפעות בריאותיות של עישון טבק|נזקי הבריאות של העישון]]. חלפו עוד עשרות שנים עד שהכרה רשמית זו הובילה לחקיקה נגד חברות הטבק. למרות שמידע על [[התמכרות לעישון טבק]] קיים אצל חברות הטבק לפחות משנות ה-60 ולמרות מניפולציות מכוונות מצד החברות להגדיל את המכירות על ידי הגדלת כמות הניקוטין שהמעשן קולט, ההכרה בהתמכרות לסיגריות התעכבה במשך כ-40 שנה. למרות שמבחינה רשמית יש איסור מכירת סיגריות לקטינים כמעט כל המעשנים מתחילים לעשן לפני גיל 18 וחלקם הגדול מנסה את השאיפה הראשונה לפני גיל 13. גם בנושא זה האכיפה והמניעה מפגרים מאחור לעומת שיטות הפעולה של החברות.  

משנות ה-90 קיימים מאבקים ציבוריים בין גורמי בריאות ומשפט לבין חברות הסיגריות בניסיון לחשוף לציבור נושאים כמו היקף נזקי העישון, התמכרות לטבק , שיווק סיגריות לילדים ולעודד חקיקה להגבלת מכירה והפצה של סיגריות וכן כדי למנוע [[עישון פאסיבי]]. חלק מהמאבקים חשפו הפצה של [[דיסאינפורמציה]], [[ספין תקשורתי|ספינים]] ו[[השפעות של תאגידים על התקשורת|השפעות על התקשורת]] ועל [[הפרטת המחקר|גופי מחקר ובריאות]] מצד חברות הסיגריות.  

משנות ה-90 קיימים מאבקים ציבוריים בין גורמי בריאות ומשפט לבין חברות הסיגריות בניסיון ל[[מידע משותף|חשוף לציבור מידע]] בנושאים כמו היקף נזקי העישון, התמכרות לטבק , שיווק סיגריות לילדים, עישון כפוי והתנהגות החברות ולעודד חקיקה להגבלת מכירה והפצה של סיגריות וכן כדי למנוע [[עישון פאסיבי]]. חלק מהמאבקים חשפו הפצה של [[דיסאינפורמציה]], [[ספין תקשורתי|ספינים]] ו[[השפעות של תאגידים על התקשורת|השפעות על התקשורת]] ועל [[הפרטת המחקר|גופי מחקר ובריאות]] מצד חברות הסיגריות.  

ההכרה בנזקי העישון מחלחלת בצורה איטית לציבור ואיתה יש ירידה איטית בעישון בקרב רוב המדינות המערביות. בגלל שעישון הוא דבר ממכר מאד צריכת הטבק יורדת לאט. צריכת הסיגריות בקרב גברים בארה"ב אמנם ירדה מאז רמות השיא של שנות ה-70, היא עדיין גבוהה פי 30 לעומת צריכת הסיגריות בשנת 1900. רמות התמותה מ[[סרטן ריאה]], שרובו הגדול משוייך לעישון, נמצאות גם הן בירידה, אבל היא עדיין גבוהות פי 15 לעומת הרמות ב-1930.  

ההכרה בנזקי העישון מחלחלת בצורה איטית לציבור ואיתה יש ירידה איטית בעישון בקרב רוב המדינות המערביות. בגלל שעישון הוא דבר ממכר מאד צריכת הטבק יורדת לאט. צריכת הסיגריות בקרב גברים בארה"ב אמנם ירדה מאז רמות השיא של שנות ה-70, היא עדיין גבוהה פי 30 לעומת צריכת הסיגריות בשנת 1900. רמות התמותה מ[[סרטן ריאה]], שרובו הגדול משוייך לעישון, נמצאות גם הן בירידה, אבל היא עדיין גבוהות פי 15 לעומת הרמות ב-1930.  

הכחשת נזקי עישון (לדוגמה דעות מוטעות לגבי עישון נרגילה) היא עדיין נפוצה למדי. ילדים ונערים רבים מתפתים לעשן בגלל שיווק בדרכים שונות (כולל פרסום באינטרט) ובגלל דוגמה מצד מעשנים מבוגרים יותר שמשמשים דוגמה ולעיתים מפיצים בעצמם מידע לא נכון על עישון. חוסר מודעות לנזקי העישון ועישון בגיל צעיר קיימים ביתר שאת במדינות לא מערביות רבות כמו סין, אינדונזיה ועוד, וכן בקרב [[עוני|עניים]] במדינות מערביות כולל גם ב[[עישון בישראל|ישראל]]. יתכן שבשנים האחרונות יש מגמת עליה בעישון בקרב הנוער בישראל, בעיקר בנושא של [[עישון נרגילות]].  

הכחשת נזקי עישון (לדוגמה דעות מוטעות לגבי עישון נרגילה) היא עדיין נפוצה למדי. ילדים ונערים רבים מתפתים לעשן בגלל שיווק בדרכים שונות (כולל פרסום באינטרט) ובגלל דוגמה מצד מעשנים מבוגרים יותר שמשמשים דוגמה ולעיתים מפיצים בעצמם מידע לא נכון על עישון. חוסר מודעות לנזקי העישון ועישון בגיל צעיר קיימים ביתר שאת במדינות לא מערביות רבות כמו סין, אינדונזיה ועוד, וכן בקרב [[עוני|עניים]] במדינות מערביות כולל גם ב[[עישון בישראל|ישראל]]. יתכן שבשנים האחרונות יש מגמת עליה בעישון בקרב הנוער בישראל, בעיקר בנושא של [[עישון נרגילות]].  

להכחשת נזקי העישון יש השלכות מעבר לנושא הבריאותי. השפעה אחת היא דרך יצירת הגברת [[עוני]] ו[[אי שוויון]]. להכחשת הנזקים יש גם חשיבות מחקרית בהדגמת הדרך שבה [[תאגיד|תאגידים]] מסוגלים להתל ולעוות [[רגולציה]] ולהפעיל [[לובי פוליטי]] ותקשורתי אפקטיבי אל מול פגיעה ברורה ומוחשית בציבור - יש להזכיר כי [[עישון]] הוא [[גורם סיכון בריאותי|גורם הסיכון הבריאותי]] מספר אחת מדינות מערביות והורג בישראל לבדה מעל 8000 איש בשנה, כאשר רוב המעשנים מתחילים לעשן כשהם קטינים. [[חקר הכלכלה|כלכלנים]], אנשי בריאות, [[סביבתנות|אנשי סביבה]] ועוד חוקרים מצביעים על  קווי דמיון בין שיטות הפעולה של תעשיית הסיגריות לבין תעשיות פוגעניות אחרות. הדוגמאות כוללות [[כלכלת השמנה]], [[הכחשת זיהום]], [[הכחשת אקלים]] ולובי של [[נשק קל|חברות הנשק]]. היבטים תאורטיים המושפעים מכך נוגעים ל[[כלכלה פוליטית]], ל[[מוצר ציבורי]], [[רגולציה]], בעיות של [[מידע א-סימטרי]], [[מוצרים ממכרים]] ו[[השפעה חיצונית]].

להכחשת נזקי העישון יש השלכות מעבר לנושא הבריאותי של העישון. השפעה אחת היא דרך יצירת הגברת [[עוני]] ו[[אי שוויון]]. השפעה אחרת היא דרך תרומה לתרבות ופוליטיקה של שקרים ורמייה, או ניצול נושא העישון כדי להכחיש, למסמס ולאפשר המשך של פעילויות מזיקות אחרות (ראו לדוגמה [[הכחשת זיהום]]). להכחשת הנזקים יש גם חשיבות מחקרית בהדגמת הדרך שבה [[תאגיד|תאגידים]] מסוגלים להתל ולעוות [[רגולציה]] ולהפעיל [[לובי פוליטי]] ותקשורתי אפקטיבי אל מול פגיעה ברורה ומוחשית בציבור - יש להזכיר כי [[עישון]] הוא [[גורם סיכון בריאותי|גורם הסיכון הבריאותי]] מספר אחת מדינות מערביות. בישראל לבדה העישון הורג מעל 8000 איש בשנה, כאשר רוב המעשנים מתחילים לעשן כשהם קטינים. [[חקר הכלכלה|כלכלנים]], אנשי בריאות, [[סביבתנות|אנשי סביבה]] ועוד חוקרים מצביעים על  קווי דמיון בין שיטות הפעולה של תעשיית הסיגריות לבין ארגוני פשע מאורגן וכן הדמיון בין תעשיית הטבק לתעשיות פוגעניות אחרות. הדוגמאות כוללות [[כלכלת השמנה]], [[הכחשת זיהום]], [[הכחשת אקלים]] ולובי של [[נשק קל|חברות הנשק]]. היבטים תאורטיים המושפעים מכך נוגעים ל[[כלכלה פוליטית]], ל[[מוצר ציבורי]], [[רגולציה]], בעיות של [[מידע א-סימטרי]], [[מוצרים ממכרים]] ו[[השפעה חיצונית]].

==סוגיות ציבוריות הנוגעות לעישון==

==סוגיות ציבוריות הנוגעות לעישון==