47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 128:
שורה 128: + + + + + + + + + + + + + + + +
←שנות ה-2000 והלאה
גם ב[[עישון בישראל|בישראל]] יש פרצות שונות בהגבלות על פרסום ומכירה של סיגריות לקטינים. מותר לפרסם סיגריות ומוצרי טבק בעיתונות ובאינטרנט וחברות הסיגריות משקיעות עשרות מיליוני שקלים בשנה [[פרסום ושיווק של סיגריות ומוצרי טבק|בפרסום המכוון לצעירים]]. מאמץ רב מושקע בפרסום באינטרנט. למרות שמכירת סיגריות ומוצרי טבק לקטינים אינה חוקית, בפועל רוב המעשנים מתחילים לעשן מתחלת לגיל 18 וחלק משמעותי מעשנים לראשונה בגיל נמוך מגיל 13. למרות שהמדינה גובה מעל 6 מיליארד ש"ח במיסים על סיגריות מאמצעי מניעת עישון לוקים בחסר - הנושא סובל מתת תקצוב, ומשנת 2006 אחוז המעשנים הקטינים עולה בכל המגזרים למעט בקרב בנות יהודיות.
גם ב[[עישון בישראל|בישראל]] יש פרצות שונות בהגבלות על פרסום ומכירה של סיגריות לקטינים. מותר לפרסם סיגריות ומוצרי טבק בעיתונות ובאינטרנט וחברות הסיגריות משקיעות עשרות מיליוני שקלים בשנה [[פרסום ושיווק של סיגריות ומוצרי טבק|בפרסום המכוון לצעירים]]. מאמץ רב מושקע בפרסום באינטרנט. למרות שמכירת סיגריות ומוצרי טבק לקטינים אינה חוקית, בפועל רוב המעשנים מתחילים לעשן מתחלת לגיל 18 וחלק משמעותי מעשנים לראשונה בגיל נמוך מגיל 13. למרות שהמדינה גובה מעל 6 מיליארד ש"ח במיסים על סיגריות מאמצעי מניעת עישון לוקים בחסר - הנושא סובל מתת תקצוב, ומשנת 2006 אחוז המעשנים הקטינים עולה בכל המגזרים למעט בקרב בנות יהודיות.
===מאבק משפטי בארצות הברית בגין קשירת קשר===
היחס המשפטי לתעשיית הטבק במדינות שונות בעולם משתנה לאיטו בעקבות חשיפת השקרים של חברות הטבק. בשנת 1999 הגיש משרד המשפטים האמריקאי תביעה כנגד מספר חברות טבק בגין הונאה, התנהגות לא חוקית ודרישה לשיפוי של ארה"ב בגין ההוצאות של מערכת הבריאות לטיפול בנזקי העישון.{{הערה|שם=smoking_2015}}
בית המשפט דחה את דרישת השיפוי, אולם הוא התיר למשרד המשפטים לטעון תחת חוק RICO (Racketeer Influenced and Corrupt Organizations Act)) שעוסק ב[[פשע מאורגן]] וגריפת רווחיים עקב פעילות לא חוקית. משרד המשפטים האמריקאי הגישתביעה כנגד תעשיות הטבק על כך שהם פעלו במשך עשרות שנים ב[[קשירת קשר|מזימה מורכבת]] שכללה - הטעיה של ציבור על נזקי העישון, על נזקי העישון הכפוי, הסתרת ההשפעה הממכרת של הניקוטין, ביצעו התערבויות מכוונות לשינוי יכולת הסיגריות לספק ניקוטין, שיווקו סיגריות תחת שמות מטעים כגון light ו- low tar למרות שידעו שסיגריות אלו מסוכנות לפחות כמו סיגריות רגילות, כיוון שיווק הסיגריות שוק בני הנוער, וכן שלא פעלו לייצור סיגריות בטוחות יותר.{{הערה|שם=smoking_2015}}
בשנת 2005 בית הדין לערעורים של וושינגטון הבירה פסק שהסעד המבוקש של קבלת כספים שתעשיית הטבק הרוויחה מפעילותה הלא חוקית בעבר אינו אפשרי מאחר שאינו מונע או מגביל את התנהלותה העבריינית העתידית של תעשיית הטבק. כחצי שנה לאחר קביעה זו, בית המשפט נעתר לבקשות של מספר ארגוני בריאות הפעילים בתחום המאבק בעישון, להתערב ולהשמיע את דעתם בעניין הסעדים והפיצוי הראוי שעל בית המשפט
לפסוק. באוגוסט 2006 פרסמה השופטת קסלר (Kessler) פרסמה את חוות דעתה על פני 1,683 עמודים וקבעה שתעשיית הטבק אשמה בהפרת חוק RICO בכך שהסתירה במרמה את נזקי הבריאות הנגרמים מעישון ושיווקה את מוצריה לבני נוער. {{הערה|שם=smoking_2015}}
{{ציטוט|תוכן=כפי שעולה ממסכת העובדות שנפרסה, ישנם ראיות משמעותיות המבססות את הטענה שתעשיית הטבק פעלה והוציאה לפועל ועדיין פועלת ומוציאה לפועל מזימה הנמשכת 50 שנה להונות את הציבור, כולל –צרכני סיגריות, תוך הפרה של חוק RICO.}}
תעשיית הטבק ערערה לבית המשפט לערעורים על פסיקה זו, אך בית המשפט, בהרכב של שלושה שופטים, אישר פה אחד את הפסיקה והותיר על כנם את מרבית הסעדים שהיא פסקה. אם זאת בית המשפט ביטל סעדים נוספים שנתבקשו על ידי משרד המשפטים וארגוני הבריאות שהתערבו. בית המשפט פסק גם שהתיקון הראשון בחוקה (חופש הביטוי) אינו מגן מפני הצהרות שקריות, וקבע שתעשיית הטבק ידעו בזמן השמעת הטענות שהן שקריות ופרסמו אותן תוך כוונה להטעות ולכן המקרה המדובר אינו בגדר טעות מקרית או ניסיון כנה לשכנע. אחד הסעדים שנקבעו על ידי השופטת קסלר היה חיוב של תעשיית הטבק בסימון מוצרי הטבק בהצהרות מתקנות הנוגעות להתנהלותם ותכונות המוצר, שיופיעו כחלק מסימון מוצרי
הטבק וכן במסעות פרסום בעיתונות, בטלוויזיה ובאתרי האינטרנט של חברות הטבק, ובעקבות זאת החל מאבק משפטי ארוך על נוסח ההצהרות ואופן פרסומן.{{הערה|שם=smoking_2015}}
במאי 2015 בית משפט לערעורים דחה חלקית את ערעור תעשיית הטבק אך כן קיבל את דרישתם לבטל חלק מההצהרות שנדרשו בפסק הדין המקורי.
עיקר הדיון בערעור עסק בשאלת החוקיות של הצהרות הנוגעות להתנהלות תעשיית הסיגריות בעבר לעומת הלגיטימיות של הצהרות הנוגעות בצורך למנוע התנהלות עתידית דומה ויידוע הציבור על נזקי העישון. בית המשפט לערעורים אישר הצהרות כגון "חברות הסיגריות תכננו במכוון את הסיגריות עם כמות ניקוטין שתיצור ותשמר התמכרות" וכן "חברות הסיגריות שולטות ומשפיעות על רמות הניקוטין העוברות למעשן בדרכים רבות, כולל תכנון הפילטרים והניירות בהן מגולגלות הסיגריות, כך שיאפשרו ספיגה מקסימלית של ניקוטין, וכן באמצעות הוספת אמוניה שמחלישה את טעמה החריף של הסיגריה, וכן שולטים בעיצובם ותכולתם הכימית של מותגי הסיגריות השונים".{{הערה|שם=smoking_2015}}
==התמכרות למוצרי טבק==
==התמכרות למוצרי טבק==