שינויים

תופעות כמו [[פיצוץ אוכלוסין]], [[עיור|מעבר מהכפר לעיר]], שינוי ה[[התמחות כלכלית]] מחקלאות לתעשייה, הגברת השימוש ברכב פרטי, [[פרבור]] והקצאת שטחים בעיר ל[[חנייה]] גורמים להגברת [[פקקי התנועה]], להגדלת יוקר המחייה בעיר ולכך שאנשים נאלצים לנסוע רחוק יותר ולהשקיע בנסיעות זמן רב יותר.  

תופעות כמו [[פיצוץ אוכלוסין]], [[עיור|מעבר מהכפר לעיר]], שינוי ה[[התמחות כלכלית]] מחקלאות לתעשייה, הגברת השימוש ברכב פרטי, [[פרבור]] והקצאת שטחים בעיר ל[[חנייה]] גורמים להגברת [[פקקי התנועה]], להגדלת יוקר המחייה בעיר ולכך שאנשים נאלצים לנסוע רחוק יותר ולהשקיע בנסיעות זמן רב יותר.  

בשנים האחרונות ערים ומדינות שונות נוקטים בגישה של [[עירוניות מתחדשת]] ו[[תחבורה בת קיימא] כדי להקטין את זמן היוממות, ולהקטין תופעות לוואי שליליות של נסיעות יומיות במכוניות. פתרונות כמו [[תחבורה ציבורית]], [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]], [[עירוב שימושי קרקע]], [[יוממות אופניים]], [[שיתוף נסיעות]], הגבלת [[חנייה]] לרכבים במרכז ערים, מיסי גודש, ושינוי תמריצים כלכליים. מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על כך שיוממות נובעת במקרים רבים מהרגלים שנוצרו בעבר ושינוי של תשתיות התחבורה או של התמריצים הכלכליים לאו דווקא משנה בצורה מיידית את ההחלטות של הציבור ביחס לשימוש באמצעי יוממות שונים.  

בשנים האחרונות ערים ומדינות שונות נוקטים בגישה של [[עירוניות מתחדשת]] ו[[תחבורה בת קיימא]] כדי להקטין את זמן היוממות, ולהקטין תופעות לוואי שליליות של נסיעות יומיות במכוניות. פתרונות כמו [[תחבורה ציבורית]], [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]], [[עירוב שימושי קרקע]], [[יוממות אופניים]], [[שיתוף נסיעות]], הגבלת [[חנייה]] לרכבים במרכז ערים, מיסי גודש, ושינוי תמריצים כלכליים. מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על כך שיוממות נובעת במקרים רבים מהרגלים שנוצרו בעבר ושינוי של תשתיות התחבורה או של התמריצים הכלכליים לאו דווקא משנה בצורה מיידית את ההחלטות של הציבור ביחס לשימוש באמצעי יוממות שונים.  

==נתוני יוממות ופיצול נסיעות==

==נתוני יוממות ופיצול נסיעות==

==שינוי של הרגלי יוממות==

==שינוי של הרגלי יוממות==

במדינות וערים שונות יש יעדים של [[פיצול נסיעות|פיצול הנסיעות]] מתוך רצון לשנות דפוסי יוממות, כדי להקטין את השימוש במכוניות פרטיות והתקדמות לקראת [[תחבורה בת קיימא]]. הסיבות כוללות בדרך כלל נסיון להקטין [[השפעות חיצוניות של מכוניות]] כגון [[פקקי תנועה]], [[תאונות דרכים]], [[זיהום אוויר מתחבורה]], [[רעש]], [[אורח חיים יושבני]], [[פקקי תנועה]], [[חניה|תפיסת שטח עירוני וייקור הדיור בערים עקב חנייה]], רצון להקל על [[התחממות עולמית]] ועוד. חלק מהערים מנסות גם להקטין בעיות הכרוכות ב[[פרבור]], להגדיל [[הון חברתי]] ואת [[כלכלה עירונית|הביצועים הכלכליים של העיר]] וסיבות נוספות.  

במדינות וערים שונות יש יעדים של [[פיצול נסיעות|פיצול הנסיעות]] מתוך רצון לשנות דפוסי יוממות, כדי להקטין את השימוש במכוניות פרטיות והתקדמות לקראת [[תחבורה בת קיימא]]. הסיבות כוללות בדרך כלל ניסיון להקטין [[השפעות חיצוניות של מכוניות]] כגון [[פקקי תנועה]], [[תאונות דרכים]], [[זיהום אוויר מתחבורה]], [[רעש]], [[אורח חיים יושבני]], [[פקקי תנועה]], [[חניה|תפיסת שטח עירוני וייקור הדיור בערים עקב חנייה]], רצון להקל על [[התחממות עולמית]] ועוד. חלק מהערים מנסות גם להקטין בעיות הכרוכות ב[[פרבור]], להגדיל [[הון חברתי]] ואת [[כלכלה עירונית|הביצועים הכלכליים של העיר]] וסיבות נוספות.  

שינוי של הרגלי נסיעה הוא אתגר קשה שחוקרים, מתכננים וראשי ערים מנסים להבין כיצד לבצע אותו. תכנון עירוני, תמריצים כלכליים, הרגלי נסיעה ואינטרסים פוליטיים ומסחריים שונים עשויים להשפיע על התהליך. קבוצה של חוקרי מוח בראשות Yavor Yalachkov חקרו מדוע אנשים רבים "נדבקים" להרגלי היוממות שלהם ופרסמו מחקר בשנת 2014 בירחון Trends in Cognitive Science. החוקרים מצאו כי אנשים לא שוקלים בכל פעם מחדש את אופציות היוממות שלהם אלא מושפעים מהרגלים שיש להם. החוקרים מצאו כי אנשים משתמשים בחלקים במוח שבהם לא מעורב שיקול של פעולה ותוצאה אלא פניה לשגרות מוכרות. זמנים של שינוי כמו שינוי משפחתי או שינוי עבודה יכולים לעודד פתיחות גדולה יותר לשינוי באמצעי התחבורה. [http://www.citylab.com/commute/2014/04/you-may-be-addicted-your-car/8998/] <ref>Yavor Yalachkov et al, [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1364661314000254 The compulsive habit of cars], Trends in Cognitive Science, Volume 18, Issue 5, May 2014, Pages 227–228</ref>

שינוי של הרגלי נסיעה הוא אתגר קשה שחוקרים, מתכננים וראשי ערים מנסים להבין כיצד לבצע אותו. תכנון עירוני, תמריצים כלכליים, הרגלי נסיעה ואינטרסים פוליטיים ומסחריים שונים עשויים להשפיע על התהליך. קבוצה של חוקרי מוח בראשות Yavor Yalachkov חקרו מדוע אנשים רבים "נדבקים" להרגלי היוממות שלהם ופרסמו מחקר בשנת 2014 בירחון Trends in Cognitive Science. החוקרים מצאו כי אנשים לא שוקלים בכל פעם מחדש את אופציות היוממות שלהם אלא מושפעים מהרגלים שיש להם. החוקרים מצאו כי אנשים משתמשים בחלקים במוח שבהם לא מעורב שיקול של פעולה ותוצאה אלא פניה לשגרות מוכרות. זמנים של שינוי כמו שינוי משפחתי או שינוי עבודה יכולים לעודד פתיחות גדולה יותר לשינוי באמצעי התחבורה. [http://www.citylab.com/commute/2014/04/you-may-be-addicted-your-car/8998/] <ref>Yavor Yalachkov et al, [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1364661314000254 The compulsive habit of cars], Trends in Cognitive Science, Volume 18, Issue 5, May 2014, Pages 227–228</ref>

מיקום מקום העבודה ודפוסים של מגורים ([[פרבור]]) משפיעים מאד על הרגלי היוממות. לדוגמה מעבר של הארגון הסביבתי WWF לאיזור אחר, גרם לכך שכמות העובדים שהגיעו במכונית ירד מ-55% ל-23%, וכמות העובדים שהגיעו ברכבת עלה מ-18% ל-56%. אחד השינויים היה קיצור [[אזור ידידותי להולכי רגל|זמן ההליכה]] מתחנת הרכבת מ-25 דקות ל-7 דקות, בשני המקרים מדובר על עובדים עם מודעות סביבתית גבוה וגישה טובה של המשרד לתחבורת מכוניות. עובדים דרגו גם מה העוצמה של הרגלי הנסיעה שלהם. ההרגל הישן של אמצעי התחבורה ירד (בסולם שבין 0 עד 7) מ-5 ל-2.5 כאשר השינוי המשמעותי ביותר היה בשבוע הראשון. ההרגלים החדשים התחזקו אבל גם אחרי חודש הם היו ברמה נמוכה יותר מההרגלים הישנים (4 מתוך 7) [http://www.citylab.com/cityfixer/2014/09/a-universal-lesson-in-breaking-the-habit-of-car-commuting/380764/]<ref>Walker et al, [http://eab.sagepub.com/content/early/2014/09/12/0013916514549619 Old Habits Die Hard Travel Habit Formation and Decay During an Office Relocation], Environment and Behavior September 15, 2014 </ref>

מיקום מקום העבודה ודפוסים של מגורים ([[פרבור]]) משפיעים מאד על הרגלי היוממות. לדוגמה מעבר של הארגון הסביבתי WWF לאיזור אחר, גרם לכך שכמות העובדים שהגיעו במכונית ירד מ-55% ל-23%, וכמות העובדים שהגיעו ברכבת עלה מ-18% ל-56%. אחד השינויים היה קיצור [[אזור ידידותי להולכי רגל|זמן ההליכה]] מתחנת הרכבת מ-25 דקות ל-7 דקות, בשני המקרים מדובר על עובדים עם מודעות סביבתית גבוה וגישה טובה של המשרד לתחבורת מכוניות. עובדים דרגו גם מה העוצמה של הרגלי הנסיעה שלהם. ההרגל הישן של אמצעי התחבורה ירד (בסולם שבין 0 עד 7) מ-5 ל-2.5 כאשר השינוי המשמעותי ביותר היה בשבוע הראשון. ההרגלים החדשים התחזקו אבל גם אחרי חודש הם היו ברמה נמוכה יותר מההרגלים הישנים (4 מתוך 7) [http://www.citylab.com/cityfixer/2014/09/a-universal-lesson-in-breaking-the-habit-of-car-commuting/380764/]<ref>Walker et al, [http://eab.sagepub.com/content/early/2014/09/12/0013916514549619 Old Habits Die Hard Travel Habit Formation and Decay During an Office Relocation], Environment and Behavior September 15, 2014 </ref>

ברוב הערים בארצות הברית יש הטיה ברורה של יוממות ברכב פרטי לעומת ערים רבות באירופה. כך השימוש ב[[תחבורת אופניים בארצות הברית]] הוא נמוך מאד ומגיע לשיא של כ-6% בעיר [[פורטלנד]] לעומת אחוזים של 20%-40% במספר ערים אירופאיות ומספרים עוד יותר גבוהים ביחס ל[[תחבורה ציבורית]]. ההסבר העיקרי לשוני הוא דפוסים של [[פרבור]] וכתוצאה מכך נוחות ויכולת לספק תחבורה נוחה באמצעות תחבורה ציבורית שנפגעת מאד בשל הצפיפות הנמוכה של הפרבר וכן יצירת עצי תנועה הירריכים של כבישים במקום גריד של רחובות. בנוסף בארצות הברית שימוש ברכב פרטי הוא [[סמל סטטוס]] חברתי.  מספר מתכנני ערים טוענים כי תוכנית של "גזרים" כמו תשלום לרוכבים ולמשתמשי תחבורה ציבורית, בניית שבילי אופניים וכו', לא תעזור הרבה בלי שינויים מהותיים יותר כולל "מקלות" לנהגים כמו הקטנת כמות ה[[חניה]] למכוניות ואו ייקור החנייה, מיסי גודש, ביטול של סובסדיות על בנזין, החזרי נסיעות, מחלפים, וחניונים ציבוריים לרכב, קישור של עלויות ביטוח הרכב או מיסוי לתשתיות לכמות הנסיעות שמבוצע בפועל. רוב הערים שבוחרות בצעדים לעידוד תחבורה בת קיימא בארצות הברית, ורוב המחקרים הנעשים בנושא מבוצעים על צעדי "גזרים" ולא על "מקלות". [http://www.citylab.com/commute/2014/03/americas-cities-are-still-too-afraid-make-driving-unappealing/8564/]

ברוב הערים בארצות הברית יש הטיה ברורה של יוממות ברכב פרטי לעומת ערים רבות באירופה. כך השימוש ב[[תחבורת אופניים בארצות הברית]] הוא נמוך מאד ומגיע לשיא של כ-6% בעיר [[פורטלנד]] לעומת אחוזים של 20%-40% במספר ערים אירופאיות ומספרים עוד יותר גבוהים ביחס ל[[תחבורה ציבורית]]. ההסבר העיקרי לשוני הוא דפוסים של [[פרבור]] וכתוצאה מכך נוחות ויכולת לספק תחבורה נוחה באמצעות תחבורה ציבורית שנפגעת מאד בשל הצפיפות הנמוכה של הפרבר וכן יצירת עצי תנועה היררכיים של כבישים במקום גריד של רחובות. בנוסף בארצות הברית שימוש ברכב פרטי הוא [[סמל סטטוס]] חברתי.  מספר מתכנני ערים טוענים כי תוכנית של "גזרים" כמו תשלום לרוכבים ולמשתמשי תחבורה ציבורית, בניית שבילי אופניים וכו', לא תעזור הרבה בלי שינויים מהותיים יותר כולל "מקלות" לנהגים כמו הקטנת כמות ה[[חניה]] למכוניות ואו ייקור החנייה, מיסי גודש, ביטול של סובסידיות על בנזין, החזרי נסיעות, מחלפים, וחניונים ציבוריים לרכב, קישור של עלויות ביטוח הרכב או מיסוי לתשתיות לכמות הנסיעות שמבוצע בפועל. רוב הערים שבוחרות בצעדים לעידוד תחבורה בת קיימא בארצות הברית, ורוב המחקרים הנעשים בנושא מבוצעים על צעדי "גזרים" ולא על "מקלות". [http://www.citylab.com/commute/2014/03/americas-cities-are-still-too-afraid-make-driving-unappealing/8564/]

Gregory Owen Thomas  ו-Ian Walker ביצעו מחקר בקרב 1600 סטודנטים בריטים באוניברסיטת BATH ופרסמו אותו בשנת 2015.[http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1369847815001205] הם מצאו כי הרגלי היוממות של רוכבי אופניים הם חזקים מעט יותר מאשר אלו של משתמשי תחבורה ציבורית ואלה חזקים מעט יותר מאשר הנהגים. אנשים שמשתמשים ב[[תחבורה פעילה]] - רוכבים והולכי רגל, מתייחסים בחיוב ליוממות שלהם לעבודה ומתייחסים לכך כאל חוויה חיובית שמערבת התרגשות והרגעות. חווית ההרגעות חזקה יותר בקרב הולכי רגל ואילו רוכבי האופניים חווים יותר ריגוש. נהגים מתייחסים לנסיעה בצורה ניטרלית. ייתכן כי הדבר קשור לכך שנהיגה נתפסת כ"צורה נורמלית" של התחבורה עבורם והיא נתפסת לכן כהעדר כל רגש. נסיעה באוטובוס נתפסת כחוויה בעלות השלכות שליליות. לפחות לאנשים משכילים בבריטניה, אין הבדלים מהותיים ב[[סביבתנות|תפיסת עולם סביבתית]] בין משתמשים של אמצעי תחבורה שונים. [http://www.citylab.com/commute/2015/09/why-cyclists-form-stronger-commuting-habits-than-drivers/403069/]

Gregory Owen Thomas  ו-Ian Walker ביצעו מחקר בקרב 1600 סטודנטים בריטים באוניברסיטת BATH ופרסמו אותו בשנת 2015.[http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1369847815001205] הם מצאו כי הרגלי היוממות של רוכבי אופניים הם חזקים מעט יותר מאשר אלו של משתמשי תחבורה ציבורית ואלה חזקים מעט יותר מאשר הנהגים. אנשים שמשתמשים ב[[תחבורה פעילה]] - רוכבים והולכי רגל, מתייחסים בחיוב ליוממות שלהם לעבודה ומתייחסים לכך כאל חוויה חיובית שמערבת התרגשות והרגעות. חווית ההרגעות חזקה יותר בקרב הולכי רגל ואילו רוכבי האופניים חווים יותר ריגוש. נהגים מתייחסים לנסיעה בצורה ניטרלית. ייתכן כי הדבר קשור לכך שנהיגה נתפסת כ"צורה נורמלית" של התחבורה עבורם והיא נתפסת לכן כהעדר כל רגש. נסיעה באוטובוס נתפסת כחוויה בעלות השלכות שליליות. לפחות לאנשים משכילים בבריטניה, אין הבדלים מהותיים ב[[סביבתנות|תפיסת עולם סביבתית]] בין משתמשים של אמצעי תחבורה שונים. [http://www.citylab.com/commute/2015/09/why-cyclists-form-stronger-commuting-habits-than-drivers/403069/]