30,779
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
משורה 4:
שורה 4: − + שורה 18:
שורה 18: − + − + − + − שורה 34:
שורה 33: − + שורה 49:
שורה 48: − + שורה 88:
שורה 87: − + שורה 120:
שורה 119: − + שורה 128:
שורה 127: − + − + שורה 140:
שורה 139: − + − + שורה 177:
שורה 176: − + שורה 199:
שורה 198: − + − + שורה 233:
שורה 232: − + שורה 246:
שורה 245: − + שורה 254:
שורה 253: − + שורה 276:
שורה 275: − + שורה 292:
שורה 291: − + − + שורה 359:
שורה 358: − + שורה 419:
שורה 418: − + שורה 450:
שורה 449: − + − +
אין תקציר עריכה
תכנית זו היא לביצוע מיידי, במידה והשפעות "שיא תפוקת הנפט" יופיעו בפתאומיות. ובמידה ושינויי האקלים יהיו מואצים יש להכין '''תוכנית ב''''.
תכנית זו היא לביצוע מיידי, במידה והשפעות "שיא תפוקת הנפט" יופיעו בפתאומיות. ובמידה ושינויי האקלים יהיו מואצים יש להכין '''תוכנית ב''''.
את הרעיון לכתיבה של תוכנית אב כזו, ולעבודה משותפת על התוכנית הגה שימי רף. נכון לספטמבר 2011 אין התייחסות של גורם רשמי לתוכנית.
את הרעיון לכתיבה של תוכנית אב כזו, ולעבודה משותפת על התוכנית הגה שימי רף.
==הקדמה==
==הקדמה==
'''2. שינויי אקלים'''
'''2. שינויי אקלים'''
הגורם השני הוא [[שינויי אקלים]] הנוצרים עקב פליטת CO2 ו[[גזי חממה]] אחרים. כיום אין מחלוקת על כך שיש שינויי אקלים, ורוב עצום מבין מדעני האקלים מסכימים על כך שמקור השינוי הוא פליטת [[גזי חממה]], אשר מקורם בדלקים מחצביים המשמשים את האנושות. [http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=481&ArticleID=402 קישור לאתר "אדם טבע ודין" בנושא שינויי אקלים]
הגורם השני הוא [[שינויי אקלים]] הנוצרים עקב פליטת CO<sub>2</sub> ו[[גזי חממה]] אחרים. כיום אין מחלוקת על כך שיש שינויי אקלים, ורוב עצום מבין מדעני האקלים מסכימים על כך שמקור השינוי הוא פליטת [[גזי חממה]], אשר מקורם בדלקים מחצביים המשמשים את האנושות. [http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=481&ArticleID=402 קישור לאתר "אדם טבע ודין" בנושא שינויי אקלים]
הקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים והשלכותיו עולה באופן ברור נוכח הדוח הרביעי של הפנל הבין ממשלתי לחקר האקלים ([[IPCC]]), המצביע על הצורך להפחית את פליטות גזי החממה באופן גלובלי בלמעלה מ- 50% עד לשנת 2050, וכי על המדינות המפותחות להפחית לכל הפחות בין 25%-40% עד לשנת 2020 (ביחס לסך פליטות גזי החממה בשנת 1990), על מנת למנוע את התרחשותו של אסון אקלימי. היעד הוא להגיע לריכוז פחמן דו חמצני אטמוספרי של 350 PPM.
הקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים והשלכותיו עולה באופן ברור נוכח הדוח הרביעי של הפנל הבין ממשלתי לחקר האקלים ([[IPCC]]), המצביע על הצורך להפחית את פליטות גזי החממה באופן גלובלי בלמעלה מ-50% עד לשנת 2050, וכי על המדינות המפותחות להפחית לכל הפחות בין 25%-40% עד לשנת 2020 (ביחס לסך פליטות גזי החממה בשנת 1990), על מנת למנוע את התרחשותו של אסון אקלימי. היעד הוא להגיע לריכוז פחמן דו חמצני אטמוספרי של 350 PPM.
השלכות ה[[התחממות עולמית|התחממות הגלובלית]] בישראל צפויות להיות מרחיקות לכת מבחינה סביבתית, כלכלית, בריאותית, בטחונית ועוד. כך, בין היתר, ישראל צפויה לסבול במיוחד מעליית קו המידבור צפונה, מפגיעה ודגרדציה של מקורות מים, מהתפשטות בתי גידול של חרקים ומזיקים, מעליית פני הים ופגיעה בתשתיות ועוד. ראו לדוגמה מתוך אתר "אדם טבע ודין" [http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=476&ArticleID=500]
השלכות ה[[התחממות עולמית|התחממות הגלובלית]] בישראל צפויות להיות מרחיקות לכת מבחינה סביבתית, כלכלית, בריאותית, בטחונית ועוד. כך, בין היתר, ישראל צפויה לסבול במיוחד מעליית קו המידבור צפונה, מפגיעה ודגרדציה של מקורות מים, מהתפשטות בתי גידול של חרקים ומזיקים, מעליית פני הים ופגיעה בתשתיות ועוד. ראו לדוגמה מתוך אתר "אדם טבע ודין" [http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=476&ArticleID=500]
מידת שינויי האקלים תלויה בכמות גזי החממה שיפלטו. בתרחיש של "עסקים כרגיל" ללא כל הגבלה על הפליטות, צפויה עליה בטמפרטורה הממוצעת הגלובלית של כ-6 מעלות. אפשרות אחרת היא ריסון פליטות וייצוב ההתחממות על כ 2 מעלות ביחס לשנת 1900. את התחזיות השונות אפשר למצוא בדו"ח הרביעי של ה IPCC
מידת שינויי האקלים תלויה בכמות גזי החממה שיפלטו. בתרחיש של "עסקים כרגיל" ללא כל הגבלה על הפליטות, צפויה עליה בטמפרטורה הממוצעת הגלובלית של כ-6 מעלות. אפשרות אחרת היא ריסון פליטות וייצוב ההתחממות על כ-2 מעלות ביחס לשנת 1900. את התחזיות השונות אפשר למצוא בדו"ח הרביעי של ה-IPCC [http://www.ipcc.ch/ אתר IPCC הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים].
[http://www.ipcc.ch/ אתר IPCC הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים].
המשמעות הבלתי נמנעת של מהלך זה הוא הפחתה בצריכת ה[[אנרגיה]]. אחד הכלים להביא לירידה בצריכת האנרגיה הוא הפנמת העלויות הדרושות לחיסכון באנרגיה, למניעת [[זיהום אוויר]], לפיתוח חלופות ועוד בתוך מחיר האנרגיה לצרכן.
המשמעות הבלתי נמנעת של מהלך זה הוא הפחתה בצריכת ה[[אנרגיה]]. אחד הכלים להביא לירידה בצריכת האנרגיה הוא הפנמת העלויות הדרושות לחיסכון באנרגיה, למניעת [[זיהום אוויר]], לפיתוח חלופות ועוד בתוך מחיר האנרגיה לצרכן.
* הפחתת כמויות המשקעים – עם העליה בטמפרטורה צפויה הפחתה בכמות המשקעים ועליית קו המדבר.
* הפחתת כמויות המשקעים – עם העליה בטמפרטורה צפויה הפחתה בכמות המשקעים ועליית קו המדבר.
* התקצרות החורף – בשנים האחרונות יש ירידה במספר ימי הגשם ובאורך העונה הגשומה.
* התקצרות החורף – בשנים האחרונות יש ירידה במספר ימי הגשם ובאורך העונה הגשומה.
* שטפונות – הגשמים בעלי אופי שיטפוני.
* שיטפונות – הגשמים בעלי אופי שיטפוני.
* הגברת אירועי קיצון של טמפרטורה – גלי חום וקרה.
* הגברת אירועי קיצון של טמפרטורה – גלי חום וקרה.
* הגברת אידוי – המלחת קרקע.
* הגברת אידוי – המלחת קרקע.
* להצביע על המשאבים המרכזיים ועל נקודות המפתח לשינוי בחברה
* להצביע על המשאבים המרכזיים ועל נקודות המפתח לשינוי בחברה
* להצביע על השינוי הצפוי על פני זמן של הבעיות והמשאבים, ואיזה השלכות יהיו לשינויים אלה.
* להצביע על השינוי הצפוי על פני זמן של הבעיות והמשאבים, ואיזה השלכות יהיו לשינויים אלה.
* לגבש שורת צעדים קוהרנטית בנסיון להתמודד עם הבעיות, תוך ניצול המשאבים, והתחשבות במגמות ובשינויים
* לגבש שורת צעדים קוהרנטית בניסיון להתמודד עם הבעיות, תוך ניצול המשאבים, והתחשבות במגמות ובשינויים
===מה הוא [[פיתוח בר קיימא]]?===
===מה הוא [[פיתוח בר קיימא]]?===
*מים - איכות המים, כמות המים המתחדשת, שיפור היחס בין כמות המים הנצרכת לכמות המים המתחדשת.
*מים - איכות המים, כמות המים המתחדשת, שיפור היחס בין כמות המים הנצרכת לכמות המים המתחדשת.
*[[זיהום אוויר]]
*[[זיהום אוויר]]
*פליטות CO2 – עמידה ביעדי ה-[[IPCC]] . חיסכון בחשמל, הפחתת נסועה ברכב ממונע, טיפול בפסולת ביתית וחקלאית ([[קומפוסט|קומפוסטציה]] וייצור ביו גז), פיתוח אנרגיה מקיימת, פליטות משימוש לא מבוקר בדשנים כימיים בחקלאות.
*פליטות CO2 – עמידה ביעדי ה-[[IPCC]]. חיסכון בחשמל, הפחתת נסועה ברכב ממונע, טיפול בפסולת ביתית וחקלאית ([[קומפוסט|קומפוסטציה]] וייצור ביו גז), פיתוח אנרגיה מקיימת, פליטות משימוש לא מבוקר בדשנים כימיים בחקלאות.
*שיתוף הציבור – למדוד את השתתפות הציבור בפועל, את מידת השקיפות של תהליכי התכנון ואת איכות השיח הציבורי.
*שיתוף הציבור – למדוד את השתתפות הציבור בפועל, את מידת השקיפות של תהליכי התכנון ואת איכות השיח הציבורי.
*חינוך – מספר שעות ללימוד קיימות ושילוב הקיימות בכל המקצועות, יישום עקרונות הקיימות בפיתוח בית הספר (משילוב הקהילה ועד דרכי התחבורה לביה”ס), חינוך בלתי פורמלי העוסק בקיימות.
*חינוך – מספר שעות ללימוד קיימות ושילוב הקיימות בכל המקצועות, יישום עקרונות הקיימות בפיתוח בית הספר (משילוב הקהילה ועד דרכי התחבורה לביה”ס), חינוך בלתי פורמלי העוסק בקיימות.
{{הפניה לערך מורחב|קיימות בישראל}}
{{הפניה לערך מורחב|קיימות בישראל}}
===גורמי יסוד===
===גורמי יסוד===
ניתן לחלק באופן גס את הגורמים המשפיעים על סיכויי הקיימות ל-שלשוה גורמי יסוד - היקף הצריכה לנפש , כמות האוכלוסייה, ועיצוב המערכות הטכנולוגיות והחברתיות. התמודדות עם גורמי יסוד אלה נמצאת בכל בעיית קיימות ובכל פתרון שמוצע לה.
ניתן לחלק באופן גס את הגורמים המשפיעים על סיכויי הקיימות לשלושה גורמי יסוד - היקף הצריכה לנפש, כמות האוכלוסייה, ועיצוב המערכות הטכנולוגיות והחברתיות. התמודדות עם גורמי יסוד אלה נמצאת בכל בעיית קיימות ובכל פתרון שמוצע לה.
; '''היקף הצריכה לנפש''':
; '''היקף הצריכה לנפש''':
הכפלת כמות הצריכה הלא מקיימת לנפש, בכמות האנשים במדינה מספקת את [[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]] של כלל המדינה. כמות האוכלוסייה של כל יצור בעולם מוגבלת על ידי גורמים טבעיים, וכך גם זו של האדם. הרחבת האוכלוסייה פרושה סיכון כלל האוכלוסייה בעתיד והגדלת מספר גדול של בעיות בהווה.
הכפלת כמות הצריכה הלא מקיימת לנפש, בכמות האנשים במדינה מספקת את [[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]] של כלל המדינה. כמות האוכלוסייה של כל יצור בעולם מוגבלת על ידי גורמים טבעיים, וכך גם זו של האדם. הרחבת האוכלוסייה פרושה סיכון כלל האוכלוסייה בעתיד והגדלת מספר גדול של בעיות בהווה.
בעוד שניתן להוריד את היקף הצריכה לנפש יש לדבר גבולות, ופרוש הדבר גם הורדה אפשרית של איכות החיים (כתלות במצב המערכות הטכנולוגיות והחברתיות). יש דברים כמו צריכת מים, צריכת מזון ו[[טביעת רגל אנרגטית]], וצריכת שטח, בהן יש גבול תחתון ברור להגבלת הצריכה. הרבה לפני שמגיעים לגבול תחתון זה, נסיון להקטין את היקף הצריכה לנפש פרושו ירידה באיכות החיים או שינויים נרחבים במערכות החברתיות והטכנולוגיות כמו גם שינוי נפשי ותרבותי משמעותי - שינוי שדורש זמן, אנרגיה, משאבים , שינוי מוסדי ותרבותי וכו'.
בעוד שניתן להוריד את היקף הצריכה לנפש יש לדבר גבולות, ופרוש הדבר גם הורדה אפשרית של איכות החיים (כתלות במצב המערכות הטכנולוגיות והחברתיות). יש דברים כמו צריכת מים, צריכת מזון ו[[טביעת רגל אנרגטית]], וצריכת שטח, בהן יש גבול תחתון ברור להגבלת הצריכה. הרבה לפני שמגיעים לגבול תחתון זה, ניסיון להקטין את היקף הצריכה לנפש פרושו ירידה באיכות החיים או שינויים נרחבים במערכות החברתיות והטכנולוגיות כמו גם שינוי נפשי ותרבותי משמעותי - שינוי שדורש זמן, אנרגיה, משאבים, שינוי מוסדי ותרבותי וכו'.
גידול בהיקף האוכלוסייה במיוחד כשהוא מלווה בפערים חברתיים וכלכליים מגדיל בעיות חברתיות וסביבתיות כבר היום - הגדלת המשבר במשק המים, ייקור מחירי הדיור, ייקור המזון ובעיקר המזון ממקורות מתחדשים, דרדור מערכת החינוך, הגדלת האלימות, הגדלת זיהום האוויר ועוד.
גידול בהיקף האוכלוסייה במיוחד כשהוא מלווה בפערים חברתיים וכלכליים מגדיל בעיות חברתיות וסביבתיות כבר היום - הגדלת המשבר במשק המים, ייקור מחירי הדיור, ייקור המזון ובעיקר המזון ממקורות מתחדשים, דרדור מערכת החינוך, הגדלת האלימות, הגדלת זיהום האוויר ועוד.
אוכלוסייה גדולה או צפופה אינה תמיד חסרון. היא יכולה לספק מגוון של מקצועות תחומי ידע ונקודות השקפה שחיוניים לתפקוד של חברה מודרנית. היא מספקת מגוון גנטי שחיוני להשרדות המין ולתפקוד בריא שלו מול גורמי מחלות. היא מאפשרת התמחות כלכלית של אנשים שונים במקצועות שונים ועל ידי כך הוזלת מוצרים והיא מגדילה את העושר התרבותי. היא מקטינה את פערי האנרגיה והזמן הדרושים לשם יצירת מפגשים עם אנשים אחרים לצורך מפגשי משפחה, חברים, תרבות, החלפת דעות, קבלת החלטות, ייצור או מסחר. ועם זאת, כיום (2009) אנו נמצאים במצב שבו כמות האוכלוסייה גדולה בהרבה מיכולות התמיכה המקיימות של הארץ ברמות הנתונות של צריכה ושל עיצוב טכנולוגי ומוסדי.
אוכלוסייה גדולה או צפופה אינה תמיד חסרון. היא יכולה לספק מגוון של מקצועות תחומי ידע ונקודות השקפה שחיוניים לתפקוד של חברה מודרנית. היא מספקת מגוון גנטי שחיוני להישרדות המין ולתפקוד בריא שלו מול גורמי מחלות. היא מאפשרת התמחות כלכלית של אנשים שונים במקצועות שונים ועל ידי כך הוזלת מוצרים והיא מגדילה את העושר התרבותי. היא מקטינה את פערי האנרגיה והזמן הדרושים לשם יצירת מפגשים עם אנשים אחרים לצורך מפגשי משפחה, חברים, תרבות, החלפת דעות, קבלת החלטות, ייצור או מסחר. ועם זאת, כיום (2009) אנו נמצאים במצב שבו כמות האוכלוסייה גדולה בהרבה מיכולות התמיכה המקיימות של הארץ ברמות הנתונות של צריכה ושל עיצוב טכנולוגי ומוסדי.
; '''עיצוב המערכות הטכנולוגיות והחברתיות''' :
; '''עיצוב המערכות הטכנולוגיות והחברתיות''' :
הערה '''יש להרחיב על כל נושא ולהוסיף נושאים'''
הערה '''יש להרחיב על כל נושא ולהוסיף נושאים'''
* [[אנרגיה]], [[שיא תפוקת הנפט]], [[התחממות גלובלית]]. [[משק האנרגיה בישראל]] מבוסס כמעט כולו על ייבוא של [[דלק מחצבי]], ואין כמעט התוכננות להגדלת ההסתמכות על [[אנרגיה מתחדשת בישראל|אנרגיה מתחדשת]] או ל[[שימור אנרגיה]].
* [[אנרגיה]], [[שיא תפוקת הנפט]], [[התחממות גלובלית]]. [[משק האנרגיה בישראל]] מבוסס כמעט כולו על ייבוא של [[דלק מחצבי]], ואין כמעט התכוננות להגדלת ההסתמכות על [[אנרגיה מתחדשת בישראל|אנרגיה מתחדשת]] או ל[[שימור אנרגיה]].
*'''[[מים]] ו[[זיהום מים]]'''. [[משק המים בישראל]] נתון במשבר קשה מזה עשור לפחות. מצב חמור זה משקף רק את התלות הישירה של תושבי המדינה בהספקת מים מקומית. [[טביעת הרגל המימית]] של ישראל גדולה פי 4 מצריכת המים הישירה ומצביעה על תלות גבוהה שלה בייבוא עקיף של מים מבחוץ בצורה של מים שהושקעו במזון ובמוצרים.
*'''[[מים]] ו[[זיהום מים]]'''. [[משק המים בישראל]] נתון במשבר קשה מזה עשור לפחות. מצב חמור זה משקף רק את התלות הישירה של תושבי המדינה בהספקת מים מקומית. [[טביעת הרגל המימית]] של ישראל גדולה פי 4 מצריכת המים הישירה ומצביעה על תלות גבוהה שלה בייבוא עקיף של מים מבחוץ בצורה של מים שהושקעו במזון ובמוצרים.
* ייצור מזון ומצב ה[[קרקע]] – זיהום, סחף, המלחה
* ייצור מזון ומצב ה[[קרקע]] – זיהום, סחף, המלחה
*'''פערים חברתיים וכלכליים''' גבוהים שגדלים עם הזמן
*'''פערים חברתיים וכלכליים''' גבוהים שגדלים עם הזמן
* '''שחיתות פוליטית ותרבותית'''
* '''שחיתות פוליטית ותרבותית'''
*'''כיבוש מתמשך של העם הפלסטיני''' הפרת זכויות אדם ותוך כדי כך רמיסת משאבי טבע, הריסת תרבות של קיימות, והפניית משאבים לדיכוי ומישטור. בעיה מרכזית של הכיבוש כלפי החברה הישראלית היא מתן אפשרות מתמדת לפוליטיקאים ולתקשורת להפנות את תשומת הלב הציבורית לאיום החיצוני המיידי, ולהתרחק מטיפול מסודר בתהליכים ארוכי טווח בחברה האזרחית, שעלולים להיות מסוכנים לא פחות לעתיד החברה. בין יתר הבעיות הקטנות יותר ניתן לציין ביוב לא מטופל של התנחלויות ושל ישובים פלסטינים, התחמשות מתמדת שבין יתר חסרונותיה מייצרת המון פסולת מתכות כבדות.
*'''כיבוש מתמשך של העם הפלסטיני''' הפרת זכויות אדם ותוך כדי כך רמיסת משאבי טבע, הריסת תרבות של קיימות, והפניית משאבים לדיכוי ומשטור. בעיה מרכזית של הכיבוש כלפי החברה הישראלית היא מתן אפשרות מתמדת לפוליטיקאים ולתקשורת להפנות את תשומת הלב הציבורית לאיום החיצוני המיידי, ולהתרחק מטיפול מסודר בתהליכים ארוכי טווח בחברה האזרחית, שעלולים להיות מסוכנים לא פחות לעתיד החברה. בין יתר הבעיות הקטנות יותר ניתן לציין ביוב לא מטופל של התנחלויות ושל ישובים פלסטינים, התחמשות מתמדת שבין יתר חסרונותיה מייצרת המון פסולת מתכות כבדות.
*מצב ההשכלה והחינוך
*מצב ההשכלה והחינוך
* אלימות גואה
* אלימות גואה
צפויה התערבות הולכת וגדלה של הממשלה בכלכלה, כפי שבנק ישראל החל לקנות דולרים, או בהגבלה כמותית על קניית מוצרי מזון. במצב חירום: הלאמה של אמצעים חיוניים כגון מפעלים, מקורות אנרגיה ומזון.
צפויה התערבות הולכת וגדלה של הממשלה בכלכלה, כפי שבנק ישראל החל לקנות דולרים, או בהגבלה כמותית על קניית מוצרי מזון. במצב חירום: הלאמה של אמצעים חיוניים כגון מפעלים, מקורות אנרגיה ומזון.
'''נדל"ן''' - בעת מיתון מחיר הנדלן למגורים ירד בגלל חוסר היכולת לשלם מחיר גבוה ובגלל שאנשים ירצו לממש נכסים עקב מצב כלכלי קשה. בעקבות אי עמידה בהלוואות הבנקים, ימכרו דירות לצורך החזר משכנתאות והלוואות שלא שולמו, דבר זה יוריד עוד את מחירי הדירות.
'''נדל"ן''' - בעת מיתון מחיר הנדל"ן למגורים ירד בגלל חוסר היכולת לשלם מחיר גבוה ובגלל שאנשים ירצו לממש נכסים עקב מצב כלכלי קשה. בעקבות אי עמידה בהלוואות הבנקים, ימכרו דירות לצורך החזר משכנתאות והלוואות שלא שולמו, דבר זה יוריד עוד את מחירי הדירות.
'''אדמה חקלאית''' - מצד אחד עקב הביקוש לייצור מזון מקומי ועליית מחירי המזון ערך הקרקע החקלאית יעלה. אך מצד אחר, חלק ממחיר האדמות החקלאיות כיום הוא מנופח בגלל סיכוי עתידי להפשרה לבנייה. עם ירידת הביקוש לבנייה חדשה ירד ערך הקרקע החקלאית העומדת בפני שינוי יעוד לבנייה.
'''אדמה חקלאית''' - מצד אחד עקב הביקוש לייצור מזון מקומי ועליית מחירי המזון ערך הקרקע החקלאית יעלה. אך מצד אחר, חלק ממחיר האדמות החקלאיות כיום הוא מנופח בגלל סיכוי עתידי להפשרה לבנייה. עם ירידת הביקוש לבנייה חדשה ירד ערך הקרקע החקלאית העומדת בפני שינוי יעוד לבנייה.
המקום שבו הכי קל להפחית ביקוש לנפט הוא בצפון אמריקה, הצורכת כ-20% מהתפוקה העולמית.
המקום שבו הכי קל להפחית ביקוש לנפט הוא בצפון אמריקה, הצורכת כ-20% מהתפוקה העולמית.
בעקבות המחירים הגבוהים במאי – יוני 2008 והתהוותו של מיתון עולמי , ירד הביקוש לנפט בארצות הברית בכ-3.5%. ירידת הביקוש אל מתחת לתפוקה בכמיליון חביות ליום הביא לירידה במחירי הנפט.
בעקבות המחירים הגבוהים במאי – יוני 2008 והתהוותו של מיתון עולמי, ירד הביקוש לנפט בארצות הברית בכ-3.5%. ירידת הביקוש אל מתחת לתפוקה בכמיליון חביות ליום הביא לירידה במחירי הנפט.
===מה לעשות===
===מה לעשות===
*כדי לייצב את מחירי האנרגיה יש להפחית את הצריכה אל מתחת לתפוקה, וליצור עודפי תפוקה. הפחתת צריכת האנרגיה העולמית ב-3-10% כל שנה תספיק לכך.
*כדי לייצב את מחירי האנרגיה יש להפחית את הצריכה אל מתחת לתפוקה, וליצור עודפי תפוקה. הפחתת צריכת האנרגיה העולמית ב-3%-10% כל שנה תספיק לכך.
*למנוע קריסה אפשרית של בנקים.
*למנוע קריסה אפשרית של בנקים.
*לאמץ עקרונות של [[כלכלה אקולוגית]].
*לאמץ עקרונות של [[כלכלה אקולוגית]].
*בניית מאגרים מקומיים, שימוש בגרביטציה לאספקת מים, הכנת מאגרי מים ביתיים לאספקת מי שתייה,
*בניית מאגרים מקומיים, שימוש בגרביטציה לאספקת מים, הכנת מאגרי מים ביתיים לאספקת מי שתייה,
*עידוד איסוף מי גשם ו[[קציר גשם]].
*עידוד איסוף מי גשם ו[[קציר גשם]].
*התיעלות וחיסכון בשימוש במים בבית ובתעשייה. בתחום הביתי והעירוני יש לעודד שימוש ב[[מים אפורים]]. הדבר חשוב במיוחד בהקשרים של מי כביסה, מי אדחת אסלות ומי אמבט שהם שימושי המים הביתיים העיקריים.
*התייעלות וחיסכון בשימוש במים בבית ובתעשייה. בתחום הביתי והעירוני יש לעודד שימוש ב[[מים אפורים]]. הדבר חשוב במיוחד בהקשרים של מי כביסה, מי הדחת אסלות ומי אמבט שהם שימושי המים הביתיים העיקריים.
*הכשרת קרקע לחיסכון במים – העשרת הקרקע בחומר אורגני ו[[קומפוסט]] לאחיזת מים טובה יותר, [[חיפוי קרקע]], מעבר לזנים חסכוניים במים, מניעת המלחת קרקע על ידי שימוש במים במליחות נמוכה, הפחתת שימוש ב[[דשן כימי]] הגורם להמלחת קרקע ומי תהום. קרקע עם מליחות גבוהה מצריכה יותר מי השקיה. שימוש בקומפוסט מופחת מליחות (קומפוסט צמחי והפחתת כמות המלח במזון הפרות). הכשרת הקרקע למניעת סחף וליצירת חלחול מי הגשם בשדה עצמו (עיבוד לפי קווי גובה, ובניית תלוליות במקום המתאים)
*הכשרת קרקע לחיסכון במים – העשרת הקרקע בחומר אורגני ו[[קומפוסט]] לאחיזת מים טובה יותר, [[חיפוי קרקע]], מעבר לזנים חסכוניים במים, מניעת המלחת קרקע על ידי שימוש במים במליחות נמוכה, הפחתת שימוש ב[[דשן כימי]] הגורם להמלחת קרקע ומי תהום. קרקע עם מליחות גבוהה מצריכה יותר מי השקיה. שימוש בקומפוסט מופחת מליחות (קומפוסט צמחי והפחתת כמות המלח במזון הפרות). הכשרת הקרקע למניעת סחף וליצירת חלחול מי הגשם בשדה עצמו (עיבוד לפי קווי גובה, ובניית תלוליות במקום המתאים)
*הפניית מי הגשמים לחלחול בחולות, [[אצירת מי גשמים]], בדיקה מקיפה של חיבורי מרזבים להסרת מרזבים המופנים לביוב. מניעת זרימת מי גשם לים או לביוב.
*הפניית מי הגשמים לחלחול בחולות, [[אצירת מי גשמים]], בדיקה מקיפה של חיבורי מרזבים להסרת מרזבים המופנים לביוב. מניעת זרימת מי גשם לים או לביוב.
;השפעת שיא תפוקת הנפט
;השפעת שיא תפוקת הנפט
כבר כיום מחירי ה[[דשן כימי|דשן הכימי]] ל[[חקלאות]] נמצאים בעלייה וכן חומרים כימיים אחרים. זאת משום שחומרים אלו מיוצרים מנפט ומדלקים מחצביים ותהליכי הייצור שלהם עתירי אנרגיה. במצב של מחסור בנפט יתכן מחסור בדשנים כימיים ובחומרי הדברה, ומחירם יעלה בהתמדה.
כבר כיום מחירי ה[[דשן כימי|דשן הכימי]] ל[[חקלאות]] נמצאים בעלייה וכן חומרים כימיים אחרים. זאת משום שחומרים אלו מיוצרים מנפט ומדלקים מחצביים ותהליכי הייצור שלהם עתירי אנרגיה. במצב של מחסור בנפט יתכן מחסור בדשנים כימיים ובחומרי הדברה, ומחירם יעלה בהתמדה.
גם מחיר המים צפוי לעלות וזמינותם תפחת (ראו בחלק על המים). תתיקר הובלת המזון ואחסונו בקירור וכן עיבודי קרקע על ידי כלים ממונעים. תגבר הדרישה לידיים עובדות. הפניית חלק מייצור המזון העולמי לייצור [[ביו-דיזל ]]ו[[אתנול]] גורמת כבר עתה להתייקרות המזון בעולם.
גם מחיר המים צפוי לעלות וזמינותם תפחת (ראו בחלק על המים). תתייקר הובלת המזון ואחסונו בקירור וכן עיבודי קרקע על ידי כלים ממונעים. תגבר הדרישה לידיים עובדות. הפניית חלק מייצור המזון העולמי לייצור [[ביו-דיזל]] ו[[אתנול]] גורמת כבר עתה להתייקרות המזון בעולם.
תיתכן ירידה בתפוקת החקלאות לדונם עקב מחסור בדשן כימי וחומרי הדברה, קשיים בגידולי חממות עקב חוסרים בדשן, חומרי הדברה וכיסויי [[פוליאתילן]]. תפוקת זנים עמידים ליובש, שצורכים פחות חנקן ועמידים למזיקים עלולה להיות נמוכה יותר. יבוא מזון יהיה בעייתי בגלל עלות היבוא ומחירו האנרגטי ובגלל שהמדינות המייצרות צפויות להקטין או למנוע ייצוא כדי להשתמש בו לצריכה עצמית.
תיתכן ירידה בתפוקת החקלאות לדונם עקב מחסור בדשן כימי וחומרי הדברה, קשיים בגידולי חממות עקב חוסרים בדשן, חומרי הדברה וכיסויי [[פוליאתילן]]. תפוקת זנים עמידים ליובש, שצורכים פחות חנקן ועמידים למזיקים עלולה להיות נמוכה יותר. יבוא מזון יהיה בעייתי בגלל עלות היבוא ומחירו האנרגטי ובגלל שהמדינות המייצרות צפויות להקטין או למנוע ייצוא כדי להשתמש בו לצריכה עצמית.
יש חשש כי יהיה צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצרת [[לולאת משוב| משוב מחזק]] בין השקיה והמלחת קרקע. בנוסף יש חשש להמלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה. חשש נוסף הוא מפני התגברות של [[סחיפת קרקע]] ושל שיטפונות.
יש חשש כי יהיה צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצרת [[לולאת משוב| משוב מחזק]] בין השקיה והמלחת קרקע. בנוסף יש חשש להמלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה. חשש נוסף הוא מפני התגברות של [[סחיפת קרקע]] ושל שיטפונות.
בעיה נוספת היא שינויים באוכלוסיות החרקים. דבר זה עולול להוביל לפגיעה בהפריה ולהופעת מחלות חדשות בצמחים ובבעלי חיים. דוגמה לתופעה דומה הקיימת היום היא [[הפרעת התמוטטות המושבה]] - העלמות דבורי דבש, אם כי הסיבה להעלמות זו אינה ברורה.
בעיה נוספת היא שינויים באוכלוסיות החרקים. דבר זה עלול להוביל לפגיעה בהפריה ולהופעת מחלות חדשות בצמחים ובבעלי חיים. דוגמה לתופעה דומה הקיימת היום היא [[הפרעת התמוטטות המושבה]] - העלמות דבורי דבש, אם כי הסיבה להעלמות זו אינה ברורה.
'''השפעות אי-השיוויון העולמי'''
'''השפעות אי-השיוויון העולמי'''
*לעודד יצור מזון עצמי בגינת הבית. הפצת מידע והדרכה למשקי הבית, טיפוח עצי פרי בחצרות ובגינון הציבורי. עידוד של [[גינות קהילתיות]]
*לעודד יצור מזון עצמי בגינת הבית. הפצת מידע והדרכה למשקי הבית, טיפוח עצי פרי בחצרות ובגינון הציבורי. עידוד של [[גינות קהילתיות]]
*לעודד משק מעורב כדי לספק את כל מגוון צורכי המזון בסביבה הקרובה.
*לעודד משק מעורב כדי לספק את כל מגוון צורכי המזון בסביבה הקרובה.
*לעודד ולקדם פיתוח של זנים המתאימים לגידול מקומי (חומוס, קיטניות מקומיות), כך שיהיה אפשר להקטין את התלות בזנים מיובאים (בעיקר אורז, חיטה ושמן).
*לעודד ולקדם פיתוח של זנים המתאימים לגידול מקומי (חומוס, קטניות מקומיות), כך שיהיה אפשר להקטין את התלות בזנים מיובאים (בעיקר אורז, חיטה ושמן).
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''
{{הפניה לערך מורחב| תוכנית אב ארצית לתחבורה בת קיימא}}
{{הפניה לערך מורחב| תוכנית אב ארצית לתחבורה בת קיימא}}
===המצב הקיים===
===המצב הקיים===
הסדרי התחבורה הקיימים היום אינם מקיימים וגורמים לנזק משמעותי לסביבה לכלכלה ולחברה כבר היום. הדבר כולל עומסי תנועה ואובדן זמן, נזק בריאותי עקב מתח ועצבים, [[תאונות דרכים]], [[זיהום אוויר]], [[רעש]], [[זיהום מים]] הגורמים לתחלואה, בזבזוז גדול של שטח לחניה, וכבישים, עידוד [[פרבור]], יצירת תלות גבוה בדלק מחצבי מיובא, הגדלת [[אי שוויון כלכלי|הפערים הכלכליים]] והחברתיים, [[אי חום עירוני]] ופגיעה במרחב העירוני ובמסחר בעיר ועוד.
הסדרי התחבורה הקיימים היום אינם מקיימים וגורמים לנזק משמעותי לסביבה לכלכלה ולחברה כבר היום. הדבר כולל עומסי תנועה ואובדן זמן, נזק בריאותי עקב מתח ועצבים, [[תאונות דרכים]], [[זיהום אוויר]], [[רעש]], [[זיהום מים]] הגורמים לתחלואה, בזבוז גדול של שטח לחניה, וכבישים, עידוד [[פרבור]], יצירת תלות גבוה בדלק מחצבי מיובא, הגדלת [[אי שוויון כלכלי|הפערים הכלכליים]] והחברתיים, [[אי חום עירוני]] ופגיעה במרחב העירוני ובמסחר בעיר ועוד.
על פי הערכה של [[וועדה למיסוי ירוק]] דלק מחצבי ורכב פרטי גורמים נכון לשנת 2008 לנזק משמעותי למשק ברמה של 6-10% מהתוצר. הערכה זו אינה כוללת נושאים רבים כמו זיהום מים או פרבור.
על פי הערכה של [[וועדה למיסוי ירוק]] דלק מחצבי ורכב פרטי גורמים נכון לשנת 2008 לנזק משמעותי למשק ברמה של 6%-10% מהתוצר. הערכה זו אינה כוללת נושאים רבים כמו זיהום מים או פרבור.
על פי הספר [[אנרגיה מתחדשת ללא האוויר החם]] תחבורה של נסיעות במכוניות ובמטוסים מהווה 36% מצריכת האנרגיה הכוללת של בריטי ממוצע ו-56% מצריכת האנרגיה הישירה שלו. נתונים דומים למדי מתקיימים כנראה גם בישראל. ההשפעה האנרגטית של מכוניות ומטוסים היא גבוהה יותר משום שחישוב זה אינו מתייחס למוצרים ששימוש במוצרים אלה מאפשר לייצר.
על פי הספר [[אנרגיה מתחדשת ללא האוויר החם]] תחבורה של נסיעות במכוניות ובמטוסים מהווה 36% מצריכת האנרגיה הכוללת של בריטי ממוצע ו-56% מצריכת האנרגיה הישירה שלו. נתונים דומים למדי מתקיימים כנראה גם בישראל. ההשפעה האנרגטית של מכוניות ומטוסים היא גבוהה יותר משום שחישוב זה אינו מתייחס למוצרים ששימוש במוצרים אלה מאפשר לייצר.
מעבר לבניין הבודד, בנייה של בתים גבוהים מידי או בצורה מפוזרת מידי גורמת לשורה של בעיות סביבה. בתים מעל 10 קומות הם יקרים יותר להקמה ולתחזוקה, העלות האנרגטית של הקמת השלד, והעלות האנרגטית של תחזוקת מערכות איוורור, מים, בטיחות אש, מעליות ועוד מתייקרת עם הגובה. בתים גבוהים יותר לא תמיד תורמים להגדלת צפיפות הבנייה בגלל שטח שמושקע בפארקים או בחניונים ליד הבתים.
מעבר לבניין הבודד, בנייה של בתים גבוהים מידי או בצורה מפוזרת מידי גורמת לשורה של בעיות סביבה. בתים מעל 10 קומות הם יקרים יותר להקמה ולתחזוקה, העלות האנרגטית של הקמת השלד, והעלות האנרגטית של תחזוקת מערכות איוורור, מים, בטיחות אש, מעליות ועוד מתייקרת עם הגובה. בתים גבוהים יותר לא תמיד תורמים להגדלת צפיפות הבנייה בגלל שטח שמושקע בפארקים או בחניונים ליד הבתים.
מנגד, פיזור בתים חד קומתיים לצרכי מגורים או מסחר גורמת ל[[פרבור]], שיחד עם [[הפרדת שימושי קרקע]] יוצר תלות ברכב הפרטי וגורם לשורה ארוכה של בעיות סביבה.
מנגד, פיזור בתים חד קומתיים לצורכי מגורים או מסחר גורמת ל[[פרבור]], שיחד עם [[הפרדת שימושי קרקע]] יוצר תלות ברכב הפרטי וגורם לשורה ארוכה של בעיות סביבה.
===מה לעשות===
===מה לעשות===
מחירי האנרגיה יעלו בהדרגה, השינויים הכלכליים יהיו מתונים וכוחות השוק יווסתו אותם. האנושות תתרגל למצב ויתפתח אתוס של חזון אקולוגי.
מחירי האנרגיה יעלו בהדרגה, השינויים הכלכליים יהיו מתונים וכוחות השוק יווסתו אותם. האנושות תתרגל למצב ויתפתח אתוס של חזון אקולוגי.
כדי לחזק את העתיד בכיוון זה כדאי להחליט שכל שנה מפחיתים את צריכת האנרגיה ב-3% . צריכת האנרגיה שלנו תפחת יחד עם הירידה בתפוקות האנרגיה ומחירי האנרגיה יישארו גבוהים אך יציבים.
כדי לחזק את העתיד בכיוון זה כדאי להחליט שכל שנה מפחיתים את צריכת האנרגיה ב-3%. צריכת האנרגיה שלנו תפחת יחד עם הירידה בתפוקות האנרגיה ומחירי האנרגיה יישארו גבוהים אך יציבים.
צריך לפעול למודעות גבוהה בציבור ולהכין תשתיות המותאמות למקומיות ולחיסכון באנרגיה.
צריך לפעול למודעות גבוהה בציבור ולהכין תשתיות המותאמות למקומיות ולחיסכון באנרגיה.
*[http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/ModulKvatzim/green_growth_1.ppt תכנית לאומית לצמיחה ירוקה], [[המשרד להגנת הסביבה]], אוקטובר 2011 (PDF)
*[http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/ModulKvatzim/green_growth_1.ppt תכנית לאומית לצמיחה ירוקה], [[המשרד להגנת הסביבה]], אוקטובר 2011 (PDF)
* [http://www.neaman.org.il/publications/by_issue_list.asp?fid=493&parent_fid=490 תכנון לאומי, תשתיות וסביבה] מישראל 2020 לישראל 2050, אדם מזור ואחרים, [[מוסד שמואל נאמן]]
* [http://www.neaman.org.il/publications/by_issue_list.asp?fid=493&parent_fid=490 תכנון לאומי, תשתיות וסביבה] מישראל 2020 לישראל 2050, אדם מזור ואחרים, [[מוסד שמואל נאמן]]
* [http://www.neaman.org.il/publications/publication_item.asp?fid=832&parent_fid=490&iid=10867 ישראל 2028 - חזון ואסטרטגיה כלכלית-חברתית בעולם גלובלי],דוד ברודט ואלי הורוביץ, [[מוסד שמואל נאמן]]
* [http://www.neaman.org.il/publications/publication_item.asp?fid=832&parent_fid=490&iid=10867 ישראל 2028 - חזון ואסטרטגיה כלכלית-חברתית בעולם גלובלי], דוד ברודט ואלי הורוביץ, [[מוסד שמואל נאמן]]
* [http://info.oranim.ac.il/oranim2/Intercrs.exe/slbs?crscd=09109002016%27%F901 ישראל 2020 - הכל צפוי והרשות נתונה] קורס של ד"ר אריה הרשקוביץ, מכללת אורנים.
* [http://info.oranim.ac.il/oranim2/Intercrs.exe/slbs?crscd=09109002016%27%F901 ישראל 2020 - הכל צפוי והרשות נתונה] קורס של ד"ר אריה הרשקוביץ, מכללת אורנים.
* [http://www.sviva.gov.il/Enviroment/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Zone&enDispWho=israel_climate_change&enZone=israel_climate_change ישראל נערכת לשינויי אקלים] [[המשרד להגנת הסביבה]].
* [http://www.sviva.gov.il/Enviroment/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Zone&enDispWho=israel_climate_change&enZone=israel_climate_change ישראל נערכת לשינויי אקלים] [[המשרד להגנת הסביבה]].
* [http://www.ramat-negev.org.il/main.php?m=2443&s1=2458&hs=1 תוכנית אב לקיימות במועצה איזורית רמת הנגב]
* [http://www.ramat-negev.org.il/main.php?m=2443&s1=2458&hs=1 תוכנית אב לקיימות במועצה איזורית רמת הנגב]
{{תבנית:ישראל}}
{{ישראל}}
[[קטגוריה:שיא תפוקת הנפט]]
[[קטגוריה:שיא תפוקת הנפט]]