815
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
משתמש:Eburcat/ארגז החול - ערכים מומלצים 6 (הצגת מקור)
גרסה מ־14:29, 26 במרץ 2016
, 14:29, 26 במרץ 2016יצירת דף עם התוכן "קובץ:NASA-Apollo8-Dec24-Earthrise.jpg|500px|תמונה של כדור הארץ מהחללית "אפולו 8", 1968. המסעות לחלל בשנות ה-60,..."
[[קובץ:NASA-Apollo8-Dec24-Earthrise.jpg|500px|תמונה של כדור הארץ מהחללית "אפולו 8", 1968. המסעות לחלל בשנות ה-60, המחישו לאנשים רבים שהיו מעורבים בפרוייקטים את נקודת המבט לפיה כלל תושבי כדור הארץ תלויים זה בזה ונמצאים כולם בתוך מערכת אחת]]
'''ספינת החלל כדור הארץ''' (Spaceship Earth) הוא מונח המבטא התייחסות אל כדור הארץ כאל ספינת חלל ענקית. הוא קשור לדאגה למשאבים המוגבלים הנמצאים בכדור הארץ ולהתייחסות בני האדם אל המערכות האקולוגיות שלה, מנקודת מבט של קיימות.
בשנת 1966 כתב הכלכלן קנת' בולדינג מאמר מפורסם בנושא זה בשם '''כלכלת ספינת החלל כדור הארץ המתקרבת'''. המאמר נחשב לאחד המבשרים של חשיבה של כלכלה אקולוגית וכלכלה בת קיימא.
==היסטוריה==
המונח "ספינת החלל כדור הארץ" לקוח כנראה מספרו הידוע ביותר של הנרי ג'ורג', "קידמה ועוני", משנת 1879, שהשתמש במושג בהקשר של אי שוויון.
{{ציטוט|תוכן=זוהי ספינה מצויידת-היטב, זו שאנו שטים בה ברחבי החלל. אם נדמה כי הלחם והבשר בסיפונים העליונים מתמעטים, כל שעלינו לעשות הוא לפתוח צוהר והנה קיימת אספקה חדשה, עליה לא חלמנו מעולם. וכוח גדול מאוד על שרותיהם של אחרים בא לידי אלו אשר, כאשר הצוהרים נפתחים, מורשים להגיד, 'זה שלי'!|מקור=מתוך ספר 4 פרק 2.<ref>אפשר למצוא את פרק 2 [http://www.econlib.org/library/YPDBooks/George/grgPP20.html#Book%20IV,%20Chapter%202 כאן] ו[http://www.schalkenbach.org/library/george.henry/pp042.html כאן]</ref>}}
המונח קיבל פופולריות והתייחסות לבעיות של קיימות וסביבתנות כשבקמינסטר פולר, כתב ופרסם ספר ב-1963 בשם "הוראות הפעלה לספינת החלל כדור הארץ". הפסקה הבאה, המתייחסת לדלק מאובנים, מתארת את גישתו:
{{ציטוט|תוכן=אנו יכולים לגרום לכל האנושות לשגשג באמצעות אבולוציה תעשייתית חובקת-עולם, בתנאי שלא נהיה טיפשים כל כך להמשיך לכלות בשבריר שנייה של היסטוריה אסטרונומית, את חסכונות האנרגיה המסודרים של מיליארדי שנים, של שימור אנרגיה על ספינת החלל כדור הארץ. חסכונות האנרגיה האלה הוכנסו לחשבון בנק ערבות-התחדשות החיים של ספינת החלל שלנו, לשם שימוש לצרכי התנעה ראשונית בלבד.|מקור=[http://www.bfi.org/operating_manual.htm#8%20the%20regenerative%20landscape חלק 8:הנוף המתחדש] <ref> [http://reactor-core.org/operating-manual-for-spaceship-earth.html הספר ברשת]. E.P. Dutton & Co., New York, copyrighted 1963 and 1971</ref>}}
בשנת 1966 הכלכלן קנת' בולדינג השתמש במונח בכותרת המאמר "בואה של כלכלת ספינת החלל כדור הארץ". בולדינג תאר את הכלכלה הפתוחה של העבר שבה יש לכאורה משאבים ללא גבול, אותה, הוא התפתה לכנות "כלכלת בוקרים":
{{ציטוט|תוכן=הכלכלה הסגורה של העתיד יכולה באופן דומה, להקראה כלכלת 'איש החלל', שבה כדור הארץ הפך להיות ספינת חלל אחת, ללא מאגרים אינסופיים של איזשהו דבר, בין אם לשם ניצול או לשם זיהום, ושבה, לפיכך, האדם חייב למצוא את מקומו במערכת אקולוגית מעגלית.|מקור=Boulding, K., 1966. The Economics of the Coming Spaceship Earth <ref>ראו http://dieoff.org/page160.htm</ref>}}
המזכיר הכללי של ארגון האומות המאוחדות, או תאנט, דיבר על ספינת החלל כדור הארץ ביום כדור הארץ, ב-21 במרץ 1971. בטקס הצלצול בפעמון השלום היפני: {{ציטוט|תוכן=לו יהי ויהיו רק ימי כדור הארץ שמחים ושלווים בעתיד של ספינת החלל כדור הארץ כשהיא ממשיכה להקיף בחלל הקפוא יחד עם מטענה החמים והשביר של יצורים חיים|מקור=או תאנט 1971<ref>ראו http://www.wowzone.com/mc-lee.htm</ref>}}
==כלכלת בוקרים מול כלכלת אנשי חלל==
הדימוי של בולדינג מצביע על כמה נקודות מרכזיות בהן שונה כלכלת אנשי החלל הנמצאים בחללית, מכלכלה של בוקרים במערב הפרוע, שהינו דימוי הן לכלכלה הנהוגה והן לתאור הנפוץ שלה - הכלכלה הנאו קלאסית. דיויד קורטן פיתח נושא זה תחת השם "בוקרים בספינת חלל" בספרו משנת 1995 "כשתאגידים שולטים בעולם".
;השפעות הדדיות וגודל האוכלוסייה:
בעולם הבוקרים האוכלוסייה דלילה מאוד, המרחבים עצומים ואדם אחד אינו משפיע על חברו. בדומה לכך מניח רוב הניתוח הנאו קלאסי שכל אדם מבצע החלטות בשוק במנותק מהמעשים של אנשים אחרים, ללא כל השפעה הדדית. רווח של אדם אחד אינו בא על חשבונו של אחר. בחללית לעומת זאת, המרחב מוגבל וקיימת השפעה חזקה של אדם על רעהו. שתי ההשקפות חלוקות לכן בהיבטים של החשיבות של נושא של צפיפות אוכלוסין וגידול אוכלוסין כגורמים שמשפיעים על הכלכלה ועל הרווחה.
;משאבים בלתי נדלים:
בעולם הבוקרים יש כמדומה משאבים בלתי נדלים של אדמה, זהב, ושאר משאבי טבע. בדומה לכך מניחה התאוריה הכלכלית הנאו קלאסית שמשאבי טבע הינם בלתי מוגבלים, וכי באמצעות שיפורים בטכנולוגיה, ניתן להשיג כל כמות של משאב טבע. לעומתם, חיים האסטרונאטים עם מלאים מוגבלים וסופיים של חומרי גלם וזרם מוגבל של אנרגיה.
;פסולת:
בדומה לחומרי הגלם, נדמה כי בגלל המרחב הגדול, במערב הפרוע אין שום בעיה לזרוק פסולת או ליצור זיהום, וכי האדמה והרוח יבלעו או יפזרו כל דבר שנזרק.
באופן דומה בתאור הנאו קלאסי, זריקה של פסולת היא דבר שאין לו ייצוג במודל או עלות כלכלית. למעשה, התאוריה מודדת את הבריאות הכלכלית על ידי מדד של צמיחה כלכלית - דבר שמקושר על ידי כלכלנים ואנשי סביבה כאחד לקצב גבוה של צריכת משאבי טבע ושל ייצור אשפה. בחללית, לעומת זאת, לא רק מלאי המזון והמים מהווים מגבלה אלא גם הקצב שבו ניתן למחזר את הפסולת (משאב הכיור) והמשאבים שהדבר דורש. אשפה שאינה מטופלת יוצרת הפרעת זיהום גדלה והולכת.
;קצב הצריכה כמדד לאיכות חיים:
בחללית המטרה איננה לקיים זרם מהיר ככל האפשר של חומרים שיהפכו לאשפה, אלא לצרוך באופן זהיר ואיטי את המלאים, ולמחזר במידת האפשר את מה שניתן. בשל ההשפעה ההדדית, אף איש חלל לא יחשוב על צריכה בלתי הכרחית, אלא אם נענו הצרכים הבסיסיים של כל חברי הצוות וקיים מלאי גדול של אספקה לעתיד.
בולדינג (ב-1949) והרמן דיילי בעקבותיו (בספרו מעבר לצמיחה) פיתחו היבטים אלה כאשר קבעו כי רווחה היא תוצר של צבירת מלאי הון (כולל הון טבעי), במיוחד בכלכלות מפותחות. בולדינג התנגד לרעיון שצריכה מהווה מדד לבריאות כלכלית או רווחה חברתית. לפי בולדינג צריכה היא ביטוי להרס של ההון, והייצור הוא התוצר של נסיון להחליף הון זה.
;מערכות מורכבות:
בספינת החלל, בניגוד לתאור הנאו קלאסי או למערב הפרוע ה"ריק", קיימות מערכות המספקות שרותים תומכי חיים (ראו שירותי המערכת האקולוגית). מערכות אלה (לדוגמה - מערכות אקולוגיות) הינן מסובכות ומורכבות, והן יכולות לתפקד או להתקלקל, דבר התלוי בין היתר במצב התחזוקה שלהן. מובן שיריות בספינה (מלחמה) או זיהום מתפשט עלולות לפגוע במערכות, ובכך לסכן את חיי אנשי החלל.
==התקדמות לכלכלת ספינת חלל==
הניתוח של בולדינג וקורטן אינו בהכרח תאור של המציאות בהווה, אלא הוא תאור מציאות עתידית אליה מתקדמת האנושות. על פי התאור של הכלכלן האקולוגי]הרמן דיילי, ההבדל בין התאור של "כלכלת בוקרים" הוא של "עולם ריק" מול כלכלת כדור הארץ שמאפיינת "עולם מלא".
בעבר, ההנחות של "כלכלת הבוקרים" היו הנחות סבירות למדי. אלו הנחות שנוסחו עוד בתאוריה הכלכלית הקלאסית, במאה ה-18, על ידי אדם סמית וכלכלנים קלאסיים דומים. ככל שאנו מתקדמים אל העתיד אלו הנחות שהופכות פחות ופחות סבירות: העולם נהיה צפוף יותר; ההשפעה ההדדית חזקה יותר (לדוגמה תהליך הגלובליזציה, האינטרנט); אחוז הניצול של רוב משאבי הטבע וחומרי הגלם מתוך המאגרים הניתנים לניצול עולה, ובחלקם יש משבר מתעצם או חששות כבדים למשבר כזה (לדוגמה דייג יתר, משבר המים העולמי, או משק האנרגיה העולמי); ברמה העולמית, כמות האשפה גדלה וכמוה גם הזיהום. תפקודן של רוב המערכות הביוטיות והא-ביוטיות שמספקות תפקודים תומכי חיים מתדרדר והולך (ראו פרויקט המילניום להערכת מערכות אקולוגיות).
ככל שמתקדמים לכלכלת "עולם מלא" כן מורגשות יותר, ברמה הכלכלית והחברתית, ההשפעות של המשך גידול ההשפעות הסביבתיות על בני האדם. כתוצאה מכך המשך גידול האוכלוסייה והצמיחה הכלכלית שמאיצים השפעות אלה, גובות מחיר יותר ויותר יקר, כלכלית וחברתית.
לדוגמה, כל עוד יש שפע של מים נקיים ומערכות לטיהור מים - עלות המים נמוכה, וניתן להגדיל את צריכת המים ללא השפעה נראית לעין. ככל שמים מזדהמים או שיש פחות מים לנפש, ופגיעה במשק המים בישראל עקב גידול אוכלוסין וגידול בצריכה - כך יש צורך להשקיע אנרגיה, כסף ומשאבים במערכות התפלה, טיהור וכדומה, דבר שמוביל לעלייה במחיר המים, ולתלות של משק המים בדלק מחצבי.
כל עוד היו שפע של דלקים מחצביים כמו נפט ופחם - התדלדלותם לא הורגשה, מכיוון שבכל מאגר שנצרך נתגלו עוד מאגרים חדשים. עם הזמן קשה יותר ויותר למצוא מאגרים איכותיים: יש לקדוח עמוק יותר, במקומות מסוכנים יותר ורחוקים יותר, ומתקבלים נפט או פחם פחות איכותיים, שיש בהם יותר גופרית או מזהמים אחרים. הם דורשים הפקה יקרה יותר והם בעלי החזר אנרגטי נמוך יותר. (ראו שיא תפוקת הנפט). דבר זה מוביל לעליית מחירים במשק האנרגיה העולמי ולבעיות פיננסיות רבות לכלכלה התלויה בדלק מחצבי זול.
שיפורים טכנולוגים כמו שיפור יעילות של מנועים, ומכוניות יעילות יותר מבחינה אנרגטית - יכולים לסייע בטווח הקצר. אבל לפי משוואת I=PAT הם עלולים ליצור פתרון לטווח הקצר בלבד. הפיכת מנועים ליעילים יותר לדוגמה, פרושה גם הוזלת מחיר השימוש במכונית, או הוזלת עלויות תפעול של מפעל, ולכן הגדלת כמות הנסיעות וכמות המוצרים שמיוצרים בהתאמה, דבר המכונה פרדוקס ג'בונס. אנרגיה וכסף שנחסכים על ידי מנוע יעיל יותר מופנים לעיתים קרובות לאפיקים של הגדלת הוצאות על צריכה (במכוניות או בתחומים אחרים) שדורשים בעצמם אנרגיה, או שהם מאפשרים את המשך גידול האוכלוסייה. מכאן טוענים חלק מהכלכלנים האקולוגים כמו טים ג'קסון כי יש לעבור לכלכלה שיש בה שגשוג ללא צמיחה או כלכלת מצב יציב.
'''ספינת החלל כדור הארץ''' (Spaceship Earth) הוא מונח המבטא התייחסות אל כדור הארץ כאל ספינת חלל ענקית. הוא קשור לדאגה למשאבים המוגבלים הנמצאים בכדור הארץ ולהתייחסות בני האדם אל המערכות האקולוגיות שלה, מנקודת מבט של קיימות.
בשנת 1966 כתב הכלכלן קנת' בולדינג מאמר מפורסם בנושא זה בשם '''כלכלת ספינת החלל כדור הארץ המתקרבת'''. המאמר נחשב לאחד המבשרים של חשיבה של כלכלה אקולוגית וכלכלה בת קיימא.
==היסטוריה==
המונח "ספינת החלל כדור הארץ" לקוח כנראה מספרו הידוע ביותר של הנרי ג'ורג', "קידמה ועוני", משנת 1879, שהשתמש במושג בהקשר של אי שוויון.
{{ציטוט|תוכן=זוהי ספינה מצויידת-היטב, זו שאנו שטים בה ברחבי החלל. אם נדמה כי הלחם והבשר בסיפונים העליונים מתמעטים, כל שעלינו לעשות הוא לפתוח צוהר והנה קיימת אספקה חדשה, עליה לא חלמנו מעולם. וכוח גדול מאוד על שרותיהם של אחרים בא לידי אלו אשר, כאשר הצוהרים נפתחים, מורשים להגיד, 'זה שלי'!|מקור=מתוך ספר 4 פרק 2.<ref>אפשר למצוא את פרק 2 [http://www.econlib.org/library/YPDBooks/George/grgPP20.html#Book%20IV,%20Chapter%202 כאן] ו[http://www.schalkenbach.org/library/george.henry/pp042.html כאן]</ref>}}
המונח קיבל פופולריות והתייחסות לבעיות של קיימות וסביבתנות כשבקמינסטר פולר, כתב ופרסם ספר ב-1963 בשם "הוראות הפעלה לספינת החלל כדור הארץ". הפסקה הבאה, המתייחסת לדלק מאובנים, מתארת את גישתו:
{{ציטוט|תוכן=אנו יכולים לגרום לכל האנושות לשגשג באמצעות אבולוציה תעשייתית חובקת-עולם, בתנאי שלא נהיה טיפשים כל כך להמשיך לכלות בשבריר שנייה של היסטוריה אסטרונומית, את חסכונות האנרגיה המסודרים של מיליארדי שנים, של שימור אנרגיה על ספינת החלל כדור הארץ. חסכונות האנרגיה האלה הוכנסו לחשבון בנק ערבות-התחדשות החיים של ספינת החלל שלנו, לשם שימוש לצרכי התנעה ראשונית בלבד.|מקור=[http://www.bfi.org/operating_manual.htm#8%20the%20regenerative%20landscape חלק 8:הנוף המתחדש] <ref> [http://reactor-core.org/operating-manual-for-spaceship-earth.html הספר ברשת]. E.P. Dutton & Co., New York, copyrighted 1963 and 1971</ref>}}
בשנת 1966 הכלכלן קנת' בולדינג השתמש במונח בכותרת המאמר "בואה של כלכלת ספינת החלל כדור הארץ". בולדינג תאר את הכלכלה הפתוחה של העבר שבה יש לכאורה משאבים ללא גבול, אותה, הוא התפתה לכנות "כלכלת בוקרים":
{{ציטוט|תוכן=הכלכלה הסגורה של העתיד יכולה באופן דומה, להקראה כלכלת 'איש החלל', שבה כדור הארץ הפך להיות ספינת חלל אחת, ללא מאגרים אינסופיים של איזשהו דבר, בין אם לשם ניצול או לשם זיהום, ושבה, לפיכך, האדם חייב למצוא את מקומו במערכת אקולוגית מעגלית.|מקור=Boulding, K., 1966. The Economics of the Coming Spaceship Earth <ref>ראו http://dieoff.org/page160.htm</ref>}}
המזכיר הכללי של ארגון האומות המאוחדות, או תאנט, דיבר על ספינת החלל כדור הארץ ביום כדור הארץ, ב-21 במרץ 1971. בטקס הצלצול בפעמון השלום היפני: {{ציטוט|תוכן=לו יהי ויהיו רק ימי כדור הארץ שמחים ושלווים בעתיד של ספינת החלל כדור הארץ כשהיא ממשיכה להקיף בחלל הקפוא יחד עם מטענה החמים והשביר של יצורים חיים|מקור=או תאנט 1971<ref>ראו http://www.wowzone.com/mc-lee.htm</ref>}}
==כלכלת בוקרים מול כלכלת אנשי חלל==
הדימוי של בולדינג מצביע על כמה נקודות מרכזיות בהן שונה כלכלת אנשי החלל הנמצאים בחללית, מכלכלה של בוקרים במערב הפרוע, שהינו דימוי הן לכלכלה הנהוגה והן לתאור הנפוץ שלה - הכלכלה הנאו קלאסית. דיויד קורטן פיתח נושא זה תחת השם "בוקרים בספינת חלל" בספרו משנת 1995 "כשתאגידים שולטים בעולם".
;השפעות הדדיות וגודל האוכלוסייה:
בעולם הבוקרים האוכלוסייה דלילה מאוד, המרחבים עצומים ואדם אחד אינו משפיע על חברו. בדומה לכך מניח רוב הניתוח הנאו קלאסי שכל אדם מבצע החלטות בשוק במנותק מהמעשים של אנשים אחרים, ללא כל השפעה הדדית. רווח של אדם אחד אינו בא על חשבונו של אחר. בחללית לעומת זאת, המרחב מוגבל וקיימת השפעה חזקה של אדם על רעהו. שתי ההשקפות חלוקות לכן בהיבטים של החשיבות של נושא של צפיפות אוכלוסין וגידול אוכלוסין כגורמים שמשפיעים על הכלכלה ועל הרווחה.
;משאבים בלתי נדלים:
בעולם הבוקרים יש כמדומה משאבים בלתי נדלים של אדמה, זהב, ושאר משאבי טבע. בדומה לכך מניחה התאוריה הכלכלית הנאו קלאסית שמשאבי טבע הינם בלתי מוגבלים, וכי באמצעות שיפורים בטכנולוגיה, ניתן להשיג כל כמות של משאב טבע. לעומתם, חיים האסטרונאטים עם מלאים מוגבלים וסופיים של חומרי גלם וזרם מוגבל של אנרגיה.
;פסולת:
בדומה לחומרי הגלם, נדמה כי בגלל המרחב הגדול, במערב הפרוע אין שום בעיה לזרוק פסולת או ליצור זיהום, וכי האדמה והרוח יבלעו או יפזרו כל דבר שנזרק.
באופן דומה בתאור הנאו קלאסי, זריקה של פסולת היא דבר שאין לו ייצוג במודל או עלות כלכלית. למעשה, התאוריה מודדת את הבריאות הכלכלית על ידי מדד של צמיחה כלכלית - דבר שמקושר על ידי כלכלנים ואנשי סביבה כאחד לקצב גבוה של צריכת משאבי טבע ושל ייצור אשפה. בחללית, לעומת זאת, לא רק מלאי המזון והמים מהווים מגבלה אלא גם הקצב שבו ניתן למחזר את הפסולת (משאב הכיור) והמשאבים שהדבר דורש. אשפה שאינה מטופלת יוצרת הפרעת זיהום גדלה והולכת.
;קצב הצריכה כמדד לאיכות חיים:
בחללית המטרה איננה לקיים זרם מהיר ככל האפשר של חומרים שיהפכו לאשפה, אלא לצרוך באופן זהיר ואיטי את המלאים, ולמחזר במידת האפשר את מה שניתן. בשל ההשפעה ההדדית, אף איש חלל לא יחשוב על צריכה בלתי הכרחית, אלא אם נענו הצרכים הבסיסיים של כל חברי הצוות וקיים מלאי גדול של אספקה לעתיד.
בולדינג (ב-1949) והרמן דיילי בעקבותיו (בספרו מעבר לצמיחה) פיתחו היבטים אלה כאשר קבעו כי רווחה היא תוצר של צבירת מלאי הון (כולל הון טבעי), במיוחד בכלכלות מפותחות. בולדינג התנגד לרעיון שצריכה מהווה מדד לבריאות כלכלית או רווחה חברתית. לפי בולדינג צריכה היא ביטוי להרס של ההון, והייצור הוא התוצר של נסיון להחליף הון זה.
;מערכות מורכבות:
בספינת החלל, בניגוד לתאור הנאו קלאסי או למערב הפרוע ה"ריק", קיימות מערכות המספקות שרותים תומכי חיים (ראו שירותי המערכת האקולוגית). מערכות אלה (לדוגמה - מערכות אקולוגיות) הינן מסובכות ומורכבות, והן יכולות לתפקד או להתקלקל, דבר התלוי בין היתר במצב התחזוקה שלהן. מובן שיריות בספינה (מלחמה) או זיהום מתפשט עלולות לפגוע במערכות, ובכך לסכן את חיי אנשי החלל.
==התקדמות לכלכלת ספינת חלל==
הניתוח של בולדינג וקורטן אינו בהכרח תאור של המציאות בהווה, אלא הוא תאור מציאות עתידית אליה מתקדמת האנושות. על פי התאור של הכלכלן האקולוגי]הרמן דיילי, ההבדל בין התאור של "כלכלת בוקרים" הוא של "עולם ריק" מול כלכלת כדור הארץ שמאפיינת "עולם מלא".
בעבר, ההנחות של "כלכלת הבוקרים" היו הנחות סבירות למדי. אלו הנחות שנוסחו עוד בתאוריה הכלכלית הקלאסית, במאה ה-18, על ידי אדם סמית וכלכלנים קלאסיים דומים. ככל שאנו מתקדמים אל העתיד אלו הנחות שהופכות פחות ופחות סבירות: העולם נהיה צפוף יותר; ההשפעה ההדדית חזקה יותר (לדוגמה תהליך הגלובליזציה, האינטרנט); אחוז הניצול של רוב משאבי הטבע וחומרי הגלם מתוך המאגרים הניתנים לניצול עולה, ובחלקם יש משבר מתעצם או חששות כבדים למשבר כזה (לדוגמה דייג יתר, משבר המים העולמי, או משק האנרגיה העולמי); ברמה העולמית, כמות האשפה גדלה וכמוה גם הזיהום. תפקודן של רוב המערכות הביוטיות והא-ביוטיות שמספקות תפקודים תומכי חיים מתדרדר והולך (ראו פרויקט המילניום להערכת מערכות אקולוגיות).
ככל שמתקדמים לכלכלת "עולם מלא" כן מורגשות יותר, ברמה הכלכלית והחברתית, ההשפעות של המשך גידול ההשפעות הסביבתיות על בני האדם. כתוצאה מכך המשך גידול האוכלוסייה והצמיחה הכלכלית שמאיצים השפעות אלה, גובות מחיר יותר ויותר יקר, כלכלית וחברתית.
לדוגמה, כל עוד יש שפע של מים נקיים ומערכות לטיהור מים - עלות המים נמוכה, וניתן להגדיל את צריכת המים ללא השפעה נראית לעין. ככל שמים מזדהמים או שיש פחות מים לנפש, ופגיעה במשק המים בישראל עקב גידול אוכלוסין וגידול בצריכה - כך יש צורך להשקיע אנרגיה, כסף ומשאבים במערכות התפלה, טיהור וכדומה, דבר שמוביל לעלייה במחיר המים, ולתלות של משק המים בדלק מחצבי.
כל עוד היו שפע של דלקים מחצביים כמו נפט ופחם - התדלדלותם לא הורגשה, מכיוון שבכל מאגר שנצרך נתגלו עוד מאגרים חדשים. עם הזמן קשה יותר ויותר למצוא מאגרים איכותיים: יש לקדוח עמוק יותר, במקומות מסוכנים יותר ורחוקים יותר, ומתקבלים נפט או פחם פחות איכותיים, שיש בהם יותר גופרית או מזהמים אחרים. הם דורשים הפקה יקרה יותר והם בעלי החזר אנרגטי נמוך יותר. (ראו שיא תפוקת הנפט). דבר זה מוביל לעליית מחירים במשק האנרגיה העולמי ולבעיות פיננסיות רבות לכלכלה התלויה בדלק מחצבי זול.
שיפורים טכנולוגים כמו שיפור יעילות של מנועים, ומכוניות יעילות יותר מבחינה אנרגטית - יכולים לסייע בטווח הקצר. אבל לפי משוואת I=PAT הם עלולים ליצור פתרון לטווח הקצר בלבד. הפיכת מנועים ליעילים יותר לדוגמה, פרושה גם הוזלת מחיר השימוש במכונית, או הוזלת עלויות תפעול של מפעל, ולכן הגדלת כמות הנסיעות וכמות המוצרים שמיוצרים בהתאמה, דבר המכונה פרדוקס ג'בונס. אנרגיה וכסף שנחסכים על ידי מנוע יעיל יותר מופנים לעיתים קרובות לאפיקים של הגדלת הוצאות על צריכה (במכוניות או בתחומים אחרים) שדורשים בעצמם אנרגיה, או שהם מאפשרים את המשך גידול האוכלוסייה. מכאן טוענים חלק מהכלכלנים האקולוגים כמו טים ג'קסון כי יש לעבור לכלכלה שיש בה שגשוג ללא צמיחה או כלכלת מצב יציב.