שינויים

חלק מ[[כלכלה מוסדית|הכלכלנים המוסדיים]] כמו [[הא-ג'ון צ'אנג]] מעירים כי אין דבר כזה "שוק חופשי" באמת, וכי תמיד יש השפעות של חוקים, [[רגולציה]], [[נורמות]], [[תאגידים]] ו[[מוסדות חברתיים]] נוספים על ההקשר שבו בני אדם מקבלים החלטות, והקשר זה משפיע הן על האפשרויות שניצבות בפני הסוכן הכלכלי, והן על הבחירה בין אפשרויות שונות.  

חלק מ[[כלכלה מוסדית|הכלכלנים המוסדיים]] כמו [[הא-ג'ון צ'אנג]] מעירים כי אין דבר כזה "שוק חופשי" באמת, וכי תמיד יש השפעות של חוקים, [[רגולציה]], [[נורמות]], [[תאגידים]] ו[[מוסדות חברתיים]] נוספים על ההקשר שבו בני אדם מקבלים החלטות, והקשר זה משפיע הן על האפשרויות שניצבות בפני הסוכן הכלכלי, והן על הבחירה בין אפשרויות שונות.  

חלק מהשאלה הנוגעת להקשר של ההחלטות נוגע לשאלות לדוגמה האם מותר או אסור לקנות עבדים, סמים, או נשק כימי בשוק. האם מותר או אסור לתאגידים לקנות צבאות ולכבוש באמצעותם מדינות? (ההיסטוריון אבנר גרייף מעיר כי הודו ואינדונזציה נכבשו על ידי תאגידים מערביים ששכרו צבאות פרטיים)? האם מותר או אסור להעסיק ילדים או לשלם לעובדים באמצעות אלכוהול וסמים? האם מותר לעובדים לשבות? כדי לקבל החלטה לכאן או לכאן יש צורך במוסדות פוליטיים כמו ממשלות לקבלת החלטה כזו ולאכיפתה. יש מגבלות נוספות הנובעות מדתות ונורמות חברתיות כמו האם מותר או אסור לאכול אוכל כשר, האם קיימת שבת, לקיים קרבות כלבים, או לצפות בסרטי פורנוגרפיה.  

חלק מהשאלה הנוגעת להקשר של ההחלטות נוגע לשאלות לדוגמה האם מותר או אסור לקנות עבדים, סמים, או נשק כימי בשוק. האם מותר או אסור לתאגידים לקנות צבאות ולכבוש באמצעותם מדינות? (ההיסטוריון אבנר גרייף מעיר כי הודו ואינדונזיה נכבשו על ידי תאגידים מערביים ששכרו צבאות פרטיים)? האם מותר או אסור להעסיק ילדים או לשלם לעובדים באמצעות אלכוהול וסמים? האם מותר לעובדים לשבות? כדי לקבל החלטה לכאן או לכאן יש צורך במוסדות פוליטיים כמו ממשלות לקבלת החלטה כזו ולאכיפתה. יש מגבלות נוספות הנובעות מדתות ונורמות חברתיות כמו האם מותר או אסור לאכול אוכל כשר, האם קיימת שבת, לקיים קרבות כלבים, או לצפות בסרטי פורנוגרפיה.  

כלכלנים, סוציולוגים ופסיכלוגים טוענים כי בעוד בתאוריה הנאו-קלאסית מניחה כי קיים [[האדם הכלכלי]] שיש לו [[מידע מלא]] על מחירים ואיכויות המוצרים, [[רציונליות]] מלאה וטעמים נתונים לגבי איכויות המוצרים, הדברים הם לא כך. בתחום של [[כלכלה התנהגותית]] מגלים כי אנשים אינם מתנהגים תמיד בצורה רציונלית כפי שהדבר מנוסח באופן מתמטי, ולכן דבר זה פותח אפשרויות השפעה שונות על אנשים. כך לדוגמה קיימת תופסת המסגרת לפיה דרך ההצגה של שאלה משפיע על הדרך בה אנשים עונים עליה ובוחרים בין שתי אפשרויות. סוציולוגים וחוקרי תקשורת מצביעים על כך ש[[תרבות הצריכה]], [[פרסום]] ו[[שיווק]] משנים את נורמות ההתנהגות, הערכים החברתיים, הטקסים החברתיים ואת טעמי הצרכנים וכי לתרבות בכלל יש כוח רב בעיצוב התהנהגות של סוכנים כלכליים בשוק הן כצרכנים והן כמקבלי החלטות אחרים כמו משקיעים, רגולטורים, מנהלים, בעלי מניות וכו'.  

כלכלנים, סוציולוגים ופסיכולוגים טוענים כי בעוד בתאוריה הנאו-קלאסית מניחה כי קיים [[האדם הכלכלי]] שיש לו [[מידע מלא]] על מחירים ואיכויות המוצרים, [[רציונליות]] מלאה וטעמים נתונים לגבי איכויות המוצרים, הדברים הם לא כך. בתחום של [[כלכלה התנהגותית]] מגלים כי אנשים אינם מתנהגים תמיד בצורה רציונלית כפי שהדבר מנוסח באופן מתמטי, ולכן דבר זה פותח אפשרויות השפעה שונות על אנשים. כך לדוגמה קיימת תופסת המסגרת לפיה דרך ההצגה של שאלה משפיע על הדרך בה אנשים עונים עליה ובוחרים בין שתי אפשרויות. סוציולוגים וחוקרי תקשורת מצביעים על כך ש[[תרבות הצריכה]], [[פרסום]] ו[[שיווק]] משנים את נורמות ההתנהגות, הערכים החברתיים, הטקסים החברתיים ואת טעמי הצרכנים וכי לתרבות בכלל יש כוח רב בעיצוב התנהגות של סוכנים כלכליים בשוק הן כצרכנים והן כמקבלי החלטות אחרים כמו משקיעים, רגולטורים, מנהלים, בעלי מניות וכו'.  

מתכנני ערים וחוקרי טכנולוגיה מביאים דוגמאות לכך שסוגים מסויימים של פיתוח עירוני ושל טכנולוגיות יכולים להשפיע על הביקוש לטכנולוגיות אחרות. הדוגמה המפורסמת ביותר בהקשר זה היא [[פרבור]] - דפוס בנייה של דיור בצפיפות נמוכה שמקשה על הפעלה של [[תחבורה ציבורית]] ועל [[הליכה ברגל]] ומעודד שימוש ב[[רכב פרטי]] ואת הגדלת כמות הנסיעות למשק בית. דבר זה מכונה [[ביקוש מושרה]].  המונח [[נעילה טכנולוגית]] נועד לציין מקרים בהם עקב בחירות מהעבר בטכנולוגיה מסויימת השוק או המערכת החברתית "נתקעים" בבחירה זו ללא יכולת אמיתית לעבור לטכנולוגיה אחרת ולמרות מגרעות ברורות של הטכנולוגיה הקיימת, כשהדוגמה המוחשית ביותר לכך היא מקלדת QWERTY.   

מתכנני ערים וחוקרי טכנולוגיה מביאים דוגמאות לכך שסוגים מסויימים של פיתוח עירוני ושל טכנולוגיות יכולים להשפיע על הביקוש לטכנולוגיות אחרות. הדוגמה המפורסמת ביותר בהקשר זה היא [[פרבור]] - דפוס בנייה של דיור בצפיפות נמוכה שמקשה על הפעלה של [[תחבורה ציבורית]] ועל [[הליכה ברגל]] ומעודד שימוש ב[[רכב פרטי]] ואת הגדלת כמות הנסיעות למשק בית. דבר זה מכונה [[ביקוש מושרה]].  המונח [[נעילה טכנולוגית]] נועד לציין מקרים בהם עקב בחירות מהעבר בטכנולוגיה מסויימת השוק או המערכת החברתית "נתקעים" בבחירה זו ללא יכולת אמיתית לעבור לטכנולוגיה אחרת ולמרות מגרעות ברורות של הטכנולוגיה הקיימת, כשהדוגמה המוחשית ביותר לכך היא מקלדת QWERTY.   

חוקרים כמו [[ג'ארד דיימונד]] מדגישים את האופי [[אבולוציה|האבולוציוני]] של[[טכנולוגיה|טכנולוגיות]] ושל היכולת של טכנולוגיות חדשות להקלט כדבר שתלוי במוסדות חברתיים קיימים ובטכנולוגיות קיימות, כך שהבחירה של צרכנים בין טכנולוגיות שונות מוגבלת על ידי אימוץ של טכנולוגיות קודמות. [[דונאלה מדווז]] ועמיתה מדגישים גם הם את המגבלות שמושמות על ידי תהליכים מהעבר הנוגעים לסביבה, טכנולוגיה, תשתיות ואוכלוסין על הבחירות של צרכנים ופרטים בנוגע להווה.

חוקרים כמו [[ג'ארד דיימונד]] מדגישים את האופי [[אבולוציה|האבולוציוני]] של[[טכנולוגיה|טכנולוגיות]] ושל היכולת של טכנולוגיות חדשות להיקלט כדבר שתלוי במוסדות חברתיים קיימים ובטכנולוגיות קיימות, כך שהבחירה של צרכנים בין טכנולוגיות שונות מוגבלת על ידי אימוץ של טכנולוגיות קודמות. [[דונאלה מדווז]] ועמיתה מדגישים גם הם את המגבלות שמושמות על ידי תהליכים מהעבר הנוגעים לסביבה, טכנולוגיה, תשתיות ואוכלוסין על הבחירות של צרכנים ופרטים בנוגע להווה.

===שוק חופשי כצמצום של מערכת רחבה יותר===

===שוק חופשי כצמצום של מערכת רחבה יותר===

שוק-חופשי הוא מונח המורכב משם עצם (שוק) ושם תואר (חופשי). שם העצם מתאר סוג של מערכת חברתית או [[מוסד חברתי]]. במונחים סמנטיים של תורת הקבוצות, תואר השם מצמצם את הקבוצה שעליה מצביע שם העצם, והצירוף התוארי כולו הוא בעצם החיתוך בין הקבוצה שמיוצגת על ידי תואר השם לבין הקבוצה שמיוצגת על ידי שם העצם. לדוגמה, הצירוף "פילים כחולים" מצביע על קבוצת האובייקטים בעולם שנוצרת כתוצאה מחיתוך קבוצת הפילים וקבוצת הדברים הכחולים. שם התואר מתאר סוג מסויים של שוק - לאו דווקא השוק המצוי או השוק הנפוץ אלא שוק שנמצא במצב מסויים מאד שאמור להתקיים במציאות , בקירוב שלה או באיזה אוטופיה כלשהי.  מעצם טיבן של [[מערכות מורכבות]] אחרות ניתן לראות כי הן יכולות להתנהל במגוון סוגי התנהגות על פי סוג הסביבה שבתוכה הן נמצאות. הרעיון של [[נישה]] מתאר התנהגות שונה של מינים ביולוגים, טכנולוגייה ומוסדות חברתיים בהתאם לנסיבות שונות. כאשר מדברים על "שוק חופשי" מדברים על מערכת שנמצא במסגרת תנאים מסויימים מאד אבל מתעלמים מהמצב שלה בשאר הזמן או במאמצים הנדרשים כדי להשאיר את המערכת במצב זה. הדבר דומה במקצת לבעיה של זאולוגים שידברו על "פילים כחולים" (שלאו דווקא קיימים במציאןת). לחלופין ייתכן שם תואר שמציין תת קבוצה אמיתית (לדוגמה פיל הודי, פילה בהריון, פיל זקן) אבל מצב זה הינו בהכרח צמצום של הקבוצה שבה מודבר - לכן המונח שוק חופשי הוא בהכרח צמצום של ניתוח של מערכת מורכבת וחופשית יותר שהיא [[שוק]] (לפעמים ולמעשה בדרך כלל עם התערבות של ממשלות ושל מוסדות אחרים) שיכולה לתפקד בצורה אחרת בהתאם לנסיבות שונות - לדוגמה לשנות התנהגות עקב היבטים כמו הרס סביבתי, אי שוויון גדול, נורמות של שחיתות וכו'.  

שוק-חופשי הוא מונח המורכב משם עצם (שוק) ושם תואר (חופשי). שם העצם מתאר סוג של מערכת חברתית או [[מוסד חברתי]]. במונחים סמנטיים של תורת הקבוצות, תואר השם מצמצם את הקבוצה שעליה מצביע שם העצם, והצירוף התאורי כולו הוא בעצם החיתוך בין הקבוצה שמיוצגת על ידי תואר השם לבין הקבוצה שמיוצגת על ידי שם העצם. לדוגמה, הצירוף "פילים כחולים" מצביע על קבוצת האובייקטים בעולם שנוצרת כתוצאה מחיתוך קבוצת הפילים וקבוצת הדברים הכחולים. שם התואר מתאר סוג מסויים של שוק - לאו דווקא השוק המצוי או השוק הנפוץ אלא שוק שנמצא במצב מסויים מאד שאמור להתקיים במציאות, בקירוב שלה או באיזה אוטופיה כלשהי.  מעצם טיבן של [[מערכות מורכבות]] אחרות ניתן לראות כי הן יכולות להתנהל במגוון סוגי התנהגות על פי סוג הסביבה שבתוכה הן נמצאות. הרעיון של [[נישה]] מתאר התנהגות שונה של מינים ביולוגים, טכנולוגיה ומוסדות חברתיים בהתאם לנסיבות שונות. כאשר מדברים על "שוק חופשי" מדברים על מערכת שנמצא במסגרת תנאים מסויימים מאד אבל מתעלמים מהמצב שלה בשאר הזמן או במאמצים הנדרשים כדי להשאיר את המערכת במצב זה. הדבר דומה במקצת לבעיה של זואולוגים שידברו על "פילים כחולים" (שלאו דווקא קיימים במציאןת). לחלופין ייתכן שם תואר שמציין תת קבוצה אמיתית (לדוגמה פיל הודי, פילה בהריון, פיל זקן) אבל מצב זה הינו בהכרח צמצום של הקבוצה שבה מודבר - לכן המונח שוק חופשי הוא בהכרח צמצום של ניתוח של מערכת מורכבת וחופשית יותר שהיא [[שוק]] (לפעמים ולמעשה בדרך כלל עם התערבות של ממשלות ושל מוסדות אחרים) שיכולה לתפקד בצורה אחרת בהתאם לנסיבות שונות - לדוגמה לשנות התנהגות עקב היבטים כמו הרס סביבתי, אי שוויון גדול, נורמות של שחיתות וכו'.  

===שוק חופשי כערך חברתי===

===שוק חופשי כערך חברתי===

המונח חופשי , מבלבל לפעמים אנשים שכן חופש של השוק אינו בהכרח מניב חופש לבני אדם. חלק ניכר מההגות של כלכלנים כמו בזרם הליברלי והליברטרי ובזרם הנאו קלאסי מנסה להראות ששוק בתנאים שונים מניב יותר חופש גם ברמה האישית. כלכלנים אחרים בעיקר המזרם היותר סוציאליטסי וכן הזרם המוסדי, כלכלה אקולוגית ובודהיסטית נוטים לחשוב שחופש של השוק לא בהכרח מניב חופש לאנשים.  

המונח חופשי, מבלבל לפעמים אנשים שכן חופש של השוק אינו בהכרח מניב חופש לבני אדם. חלק ניכר מההגות של כלכלנים כמו בזרם הליברלי והליברטרי ובזרם הנאו קלאסי מנסה להראות ששוק בתנאים שונים מניב יותר חופש גם ברמה האישית. כלכלנים אחרים בעיקר מהזרם היותר סוציאליסטי וכן הזרם המוסדי, כלכלה אקולוגית ובודהיסטית נוטים לחשוב שחופש של השוק לא בהכרח מניב חופש לאנשים.  

יש הוגים כמו [[דיוויד קורטן]] המעדיפים את המונח [[שוק תחרותי]] כדי לציין כי מה שחשוב הוא לאו דווקא החופש מהתערבות הממשלה, אלא הקיום של [[תחרות|התחרותיות]] בין גורמים שונים ורבים, שמושגת לפעמים על ידי התערבות של הממשלה נגד [[מונופול|מונופולים]] או [[תאגידים]] גדולים, או נגד מצבים שבהם קבוצה אחת מנצלת את כוחה נגד קבוצות אחרות.  

יש הוגים כמו [[דיוויד קורטן]] המעדיפים את המונח [[שוק תחרותי]] כדי לציין כי מה שחשוב הוא לאו דווקא החופש מהתערבות הממשלה, אלא הקיום של [[תחרות|התחרותיות]] בין גורמים שונים ורבים, שמושגת לפעמים על ידי התערבות של הממשלה נגד [[מונופול|מונופולים]] או [[תאגידים]] גדולים, או נגד מצבים שבהם קבוצה אחת מנצלת את כוחה נגד קבוצות אחרות.  

==ראו גם==

==ראו גם==

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Free_market שוק חופשי] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Free_market שוק חופשי] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.1899807 נשק? סמים? זונות? הזמינו באינטרנט בסין והמשלוח יגיע תוך שעות] על שוק חופשי במוצרים אלה בסין. ניקולס קריסטוף, 03.01.2013, ניו יורק טיימס, דה מארקר

* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.1899807 נשק? סמים? זונות? הזמינו באינטרנט בסין והמשלוח יגיע תוך שעות] על שוק חופשי במוצרים אלה בסין. ניקולס קריסטוף, 03.01.2013, ניו יורק טיימס, דה מארקר

* [http://www.themarker.com/wallstreet/moneytime/1.2095364 מיתוס החדשנות: מי באמת אחראי להמצאות הגדולות?]  איתן אבריאל , דה מארקר, 12.08.2013

* [http://www.themarker.com/wallstreet/moneytime/1.2095364 מיתוס החדשנות: מי באמת אחראי להמצאות הגדולות?]  איתן אבריאל, דה מארקר, 12.08.2013

{{ביזור וריכוזיות}}

{{ביזור וריכוזיות}}

[[קטגוריה:מוסדות חברתיים]]

[[קטגוריה:מוסדות חברתיים]]