שורה 20: |
שורה 20: |
| | | |
| בחשיפה כרונית טריכלורואתילן יכול ליצור נזקים בכבד. פגיעות נוספות הן במערכת החיסון ו[[משבש אנדוקריני|במערכת האנדוקרינית]]. ידועות גם פגיעות במערכת העצבים המרכזית, המלוות בסימפטומים כגון כאבי ראש, עייפות, בלבול, ראייה מעורפלת, ועוד.<ref name="adamteva"/> | | בחשיפה כרונית טריכלורואתילן יכול ליצור נזקים בכבד. פגיעות נוספות הן במערכת החיסון ו[[משבש אנדוקריני|במערכת האנדוקרינית]]. ידועות גם פגיעות במערכת העצבים המרכזית, המלוות בסימפטומים כגון כאבי ראש, עייפות, בלבול, ראייה מעורפלת, ועוד.<ref name="adamteva"/> |
| + | |
| + | המלצות משרד הבריאות לגבי החומר הן: |
| + | * לבדוק את הדו"ח השנתי של ספר המים או הרשות המקומית, ולחפש נוכחות טריכלורואתילן במי השתיה שהוא מספק. אם הריכוז לא מצויין יש לפנות לספק ולדרוש את תוצאות הבדיקה. |
| + | * בעת שימוש בדבקים, מסירי צבע ומסירי כתמים, לאוורר את החדר תוך כדי השימוש ולאחריו ולהרחיק את הילדים. |
| | | |
| ==טריכלורואתילן בישראל== | | ==טריכלורואתילן בישראל== |
שורה 25: |
שורה 29: |
| | | |
| בשנים 2009-2010 ביצע משרד הבריאות מאות בדיקות במי השתייה. ב-93 בארות מים מתוך 982 שנבדקו (כמעט 10%) נמצא טריכלורואתילן. במקרה אחד נמדד ריכוז של 61.9, החורג מהתקן הישראלי הקיים, ובמקרים נוספים נמדדו רמות העומדות בתקן הישראלי, אך חורגות ביחס לתקן האמריקאי או האירופי המחמירים יותר. <ref name="adamteva"/> | | בשנים 2009-2010 ביצע משרד הבריאות מאות בדיקות במי השתייה. ב-93 בארות מים מתוך 982 שנבדקו (כמעט 10%) נמצא טריכלורואתילן. במקרה אחד נמדד ריכוז של 61.9, החורג מהתקן הישראלי הקיים, ובמקרים נוספים נמדדו רמות העומדות בתקן הישראלי, אך חורגות ביחס לתקן האמריקאי או האירופי המחמירים יותר. <ref name="adamteva"/> |
| + | |
| + | ''בדיגומי אוויר נערכו במרתפים ומקלטים באזור גוש דן''' על ידי המשרד להגנת הסביבה, נמצא טריכלורואתילן במספר מקלטים ברמה העולה על ערך הייחוס לחשיפה קצרת טווח, כנראה כתוצאה מתנועה של גזי קרקע מאזורים תעשייתיים או אזורים שהיו בעבר אזורים תעשייתיים. במקומות אלה ננקטות פעולות לצמצום החשיפה של האוכלוסייה למזהמים נדיפים.<ref name="health"/> |
| + | |
| + | '''במפעל "[[תע"ש מגן]]" בתל-אביב על גבול גבעתיים''' התגלו [[זיהום קרקע בישראל|זיהומי קרקע ומי תהום]] בטריכלורואתילן בריכוזים גבוהים מאד. בעקבות עתירה של אדם טבע ודין, התבצע טיהור מקיף של המתחם, אך התברר כי עדיין נותר זיהום בעומק הקרקע. בשנת 2015 נבדק האתר על ידי רשות המים ונמצאו בו חומרים אורגניים בריכוז גבוה בהרבה ממה שמותר במי השתייה . נכון לשנת 2015 טרם נמצא פתרון למניעת הזיהום בשטח, שבו רוצים לבנות מאות יחידות דיור. עיריית תל אביב מתכוונת לפרסם מכרז לשיקום מי התהום |
| | | |
| '''מפעל אמקור לשעבר ברחוב יגאל אלון''' - במדידות שנערכו במקום משנת 2009 נמצא טריכלורואתילן בריכוזים גבוהים פי 280 מהמותר במי השתייה.<ref name="rinat2009"/> | | '''מפעל אמקור לשעבר ברחוב יגאל אלון''' - במדידות שנערכו במקום משנת 2009 נמצא טריכלורואתילן בריכוזים גבוהים פי 280 מהמותר במי השתייה.<ref name="rinat2009"/> |
| | | |
| '''מפעל תע"ש ברחוב ערבי נחל (פינת יגאל אלון)''' משנת 1948 עד 1984 פעל באתר מפעל תחמושת זעירה של התעשייה הצבאית. גודל האתר 4.4 דונם. במתחם הבניין המרכזי בוצעו פעולות של צחצוח וניקוי תרמילים בחומצה גופרתית.<ref name="arvei-nahal"/> במדידות שנערכו במקום בשנת 2009 התגלה זיהום טריכלורואתילן בשיעור של פי 80 מעל המותר במי השתייה. <ref name="rinat2009">[http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1286736 סיכון גבוה לתחלואה בסרטן באזורים שבגבול תל אביב-גבעתיים בגלל זיהום מי התהום] צפריר רינת, הארץ, 25.10.2009</ref> מחקר של רשות המים מיולי 2013 מצא כי באתר ערבי נחל אותרו זיהומים גבוהים מאוד, שחורגים מסף הריכוז המותר על פי תקנות מי השתייה, ומסכנים את מקורות המים ובריאות הציבור. באתר קיימים מוקדי זיהום רחבי היקף של [[תרכובות אורגניות מוכלרות]] שמקורם מפעילות תעשייתית. מלבד טריכלורואתילן נמצאו גם המזהמים [[וניל כלוריד]] (Vinyl chloride ), [[טטרהכלורואתילן]] (PCE או Tetrachloroethylene) ו[[דיכלורואתילן]] (cis&trans 1,2 - Dichloroethylene) אותרו בכמויות הגבוהות ביותר. המזהם העיקרי הצפוי במי התהום הוא טטרהכלורואתילן (PCE), וזאת בדומה לסקר שבוצע בשנת 2006. <ref name="arvei-nahal">[http://www.water.gov.il/Hebrew/ProfessionalInfoAndData/Water-Quality/DocLib6/arvei-nahal.pdf חקירת זיהום סביבתי באתר תע"ש ערבי נחל] אתגר א. הנדסה בהזמנת רשות המים, יולי 2013</ref> | | '''מפעל תע"ש ברחוב ערבי נחל (פינת יגאל אלון)''' משנת 1948 עד 1984 פעל באתר מפעל תחמושת זעירה של התעשייה הצבאית. גודל האתר 4.4 דונם. במתחם הבניין המרכזי בוצעו פעולות של צחצוח וניקוי תרמילים בחומצה גופרתית.<ref name="arvei-nahal"/> במדידות שנערכו במקום בשנת 2009 התגלה זיהום טריכלורואתילן בשיעור של פי 80 מעל המותר במי השתייה. <ref name="rinat2009">[http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1286736 סיכון גבוה לתחלואה בסרטן באזורים שבגבול תל אביב-גבעתיים בגלל זיהום מי התהום] צפריר רינת, הארץ, 25.10.2009</ref> מחקר של רשות המים מיולי 2013 מצא כי באתר ערבי נחל אותרו זיהומים גבוהים מאוד, שחורגים מסף הריכוז המותר על פי תקנות מי השתייה, ומסכנים את מקורות המים ובריאות הציבור. באתר קיימים מוקדי זיהום רחבי היקף של [[תרכובות אורגניות מוכלרות]] שמקורם מפעילות תעשייתית. מלבד טריכלורואתילן נמצאו גם המזהמים [[וניל כלוריד]] (Vinyl chloride ), [[טטרהכלורואתילן]] (PCE או Tetrachloroethylene) ו[[דיכלורואתילן]] (cis&trans 1,2 - Dichloroethylene) אותרו בכמויות הגבוהות ביותר. המזהם העיקרי הצפוי במי התהום הוא טטרהכלורואתילן (PCE), וזאת בדומה לסקר שבוצע בשנת 2006. <ref name="arvei-nahal">[http://www.water.gov.il/Hebrew/ProfessionalInfoAndData/Water-Quality/DocLib6/arvei-nahal.pdf חקירת זיהום סביבתי באתר תע"ש ערבי נחל] אתגר א. הנדסה בהזמנת רשות המים, יולי 2013</ref> |
| + | |
| + | '''ליד איזור התעשייה בבת ים''' - דרומית מזרחית לאיזור תעשייה בת ים נמצאו בשנת 2007 ריכוזים גבוהים של טריכלורואתילן בשני קידוחים: פ בת ים 14 שניפסל לשימוש בשנת 2000 ופ בת ים 12 שעדין מפיק. הקידוחים ממוקמים בקרבת אזור התעשייה בת ים אך אין מידע על מקורות זיהום פוטנציאלים.[http://www.water.gov.il/Hebrew/ProfessionalInfoAndData/Water-Quality/DocLib6/Holon-BatYan-Dec2007.pdf] |
| + | |
| + | '''ליד איזור התעשייה בחולון''' על פי ממצאי סקר גז משנת 2007, התגלו מספר מוקדי זיהום משמעותיים ב[[טטראכלורואתילן]] ) PERC ( ובטריכלורואתילן) בחולון - באזור רחוב הפטיש , ברחוב הפלד פינת פרופ' שור, רחוב הצורף, ורחוב המלאכה פינת המשביר. ברוב האתרים התגלו ערכי זהום חריגים בשני הממיסים גם יחד. שני ממסים אלה היו נפוצים מאוד בתעשיית הציפוי כמסירי שמנים, ונעשה בהם שימוש נרחב בעיקר עד שנות ה-90 של המאה ה 20. המוקדים בהם התגלה הזיהום הינם מתחמים שבהם פעלו מפעלי תעשיית ציפוי מתכת גדולים משנות השישים ועד שנות התשעים (אמקור פליז, תדירגן, תדיראן, וכור) וחלקם היו פעילים עד ראשית שנות האלפיים ( מתחם אלגונל), כך שקיימת התאמה בין תוצאות סקר הגז למידע ההיסטורי לגבי השימוש בממיסים אלה.[http://www.water.gov.il/Hebrew/ProfessionalInfoAndData/Water-Quality/DocLib6/Holon-BatYan-Dec2007.pdf] |
| + | |
| | | |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |
| * [[זיהום קרקע בישראל]] | | * [[זיהום קרקע בישראל]] |
| * [[חומרים אורגניים נדיפים]] | | * [[חומרים אורגניים נדיפים]] |
| + | * [[תסמונת הבניין החולה]] |
| | | |
| ==הערות שוליים== | | ==הערות שוליים== |