שינויים

מאמר מאת שלושה חוקרים נורבגים שפורסם בשנת 2006 טוען כי יש קללת משאבים מותנה. יש קשר שלילי בין אחוז כמות המשאבים מהתמ"ג לבין הצמיחה הכלכלית אבל קשר כזה תלוי באיכות [[מוסד חברתי|המוסדות]] שהיו במדינה לפני מציאת המשאבים.<ref>Halvor Mehlum , Karl Ove Moene , Ragnar Torvik [https://ideas.repec.org/a/ecj/econjl/v116y2006i508p1-20.html Institutions and the Resource Curse], The Economic Journal, 2006 , 508, p 1-20 </ref> גם החוקרים [[דרון אסמוגלו]] ו[[ג'יימס רובינזון]] טוענים כך בספר [[מדוע אומות נכשלות]]. כאשר יש מוסדות טובים המשאב הטבעי מתרגם לעושר לאוכלוסיה וכאשר המוסדות גרועים (לדוגמה במדינות כמו קמרון) מתפתחת במדינה קללת המשאבים.[http://whynationsfail.com/blog/2013/5/21/the-economic-nature-of-the-resource-curse-evidence.html]

מאמר מאת שלושה חוקרים נורבגים שפורסם בשנת 2006 טוען כי יש קללת משאבים מותנה. יש קשר שלילי בין אחוז כמות המשאבים מהתמ"ג לבין הצמיחה הכלכלית אבל קשר כזה תלוי באיכות [[מוסד חברתי|המוסדות]] שהיו במדינה לפני מציאת המשאבים.<ref>Halvor Mehlum , Karl Ove Moene , Ragnar Torvik [https://ideas.repec.org/a/ecj/econjl/v116y2006i508p1-20.html Institutions and the Resource Curse], The Economic Journal, 2006 , 508, p 1-20 </ref> גם החוקרים [[דרון אסמוגלו]] ו[[ג'יימס רובינזון]] טוענים כך בספר [[מדוע אומות נכשלות]]. כאשר יש מוסדות טובים המשאב הטבעי מתרגם לעושר לאוכלוסיה וכאשר המוסדות גרועים (לדוגמה במדינות כמו קמרון) מתפתחת במדינה קללת המשאבים.[http://whynationsfail.com/blog/2013/5/21/the-economic-nature-of-the-resource-curse-evidence.html]

מחקר שבדק את [[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] במדינות OPEC ([[קרטל]] של מדינות המפיקות נפט וגז הטבעי) בשנים 1965 ל-1998 מצא ש[[תוצר מקומי גולמי|התצור המקומי הגולמי]] לנפש ירד ב 1.3% בכל שנה. <ref>Gylfason, Thorvaldur, 2001. Natural resources, education, and economic development. European Economic Review 45, 847–859.</ref>  

מחקר שבדק את [[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] במדינות OPEC ([[קרטל]] של מדינות המפיקות נפט וגז הטבעי) בשנים 1965 ל-1998 מצא ש[[תוצר מקומי גולמי|התצור המקומי הגולמי]] לנפש ירד ב-1.3% בכל שנה. <ref>Gylfason, Thorvaldur, 2001. Natural resources, education, and economic development. European Economic Review 45, 847–859.</ref>  

===קללת המשאבים בספרד הקולוניאלית===

===קללת המשאבים בספרד הקולוניאלית===

===קללת המשאבים בקמרון===

===קללת המשאבים בקמרון===

קיים תאור נרחב של קללת המשאבים שעברה קמרון בעקבות גילוי של נפט במדינה בסוף שנות ה-70. קמרון התפרנסה מייצוא של קקאו וקפה ובשנת 1977 התגלה בה [[נפט]]. התוצר המקומי הגולמי עלה בין 1977 ל-1986 ב-9.4% בשנה, אבל אז החלה ירידה משמעותית, ובשנת 1993 התוצר הוא חצי מגודל התוצר במדינה בשנת 1986, מאז המשיכה הצמיחה הכלכלית אבל קמרון היא עדיין בעלת תוצר מקומי גולמי נמוך ב 30% לעומת 1986. הדרדרות זו הלכה יד ביד עם דרדור באינדקס הפיתוח של האו"ם, ותוחלת החיים במדינה ירדה מ-56 שנה בשנת 1995 ל-50 שנה ב-2006 ובמהלך תקופה זו תמותת התינוקות במדינה עלתה ב-30%. אחוז התלמידים בבתי הספר היסודיים והתיכונים ירד במהלך התקופה ב-10%. חלק גדול מהדרדרות המצב נובע מהתרסקות ההשקעות [[הסקטור הציבורי|בסקטור הציבורי]] [http://whynationsfail.com/blog/2013/5/16/is-there-a-curse-of-resources-the-case-of-the-cameroon.html][http://ideas.repec.org/p/oxf/oxcrwp/038.html]

קיים תאור נרחב של קללת המשאבים שעברה קמרון בעקבות גילוי של נפט במדינה בסוף שנות ה-70. קמרון התפרנסה מייצוא של קקאו וקפה ובשנת 1977 התגלה בה [[נפט]]. התוצר המקומי הגולמי עלה בין 1977 ל-1986 ב-9.4% בשנה, אבל אז החלה ירידה משמעותית, ובשנת 1993 התוצר הוא חצי מגודל התוצר במדינה בשנת 1986, מאז המשיכה הצמיחה הכלכלית אבל קמרון היא עדיין בעלת תוצר מקומי גולמי נמוך ב 30% לעומת 1986. התדרדרות זו הלכה יד ביד עם דרדור באינדקס הפיתוח של האו"ם, ותוחלת החיים במדינה ירדה מ-56 שנה בשנת 1995 ל-50 שנה ב-2006 ובמהלך תקופה זו תמותת התינוקות במדינה עלתה ב-30%. אחוז התלמידים בבתי הספר היסודיים והתיכונים ירד במהלך התקופה ב-10%. חלק גדול מהתדרדרות המצב נובע מהתרסקות ההשקעות [[הסקטור הציבורי|בסקטור הציבורי]] [http://whynationsfail.com/blog/2013/5/16/is-there-a-curse-of-resources-the-case-of-the-cameroon.html][http://ideas.repec.org/p/oxf/oxcrwp/038.html]

הירידה בהשקעה הציבורית בקמרון היא מוזרה שכן לפחות על פני השטח, חלק גדול מרווחי הנפט הגיע אל הממשלה ולא לחברות הנפט. לפי הערכת חוקרים, קמרון השיגה כ-20 מיליארד דולר מאז 1977. שמייצגים 67% מה[[רנטה]] של חברות הנפט במדינה. השאלה מה הממשלה עשתה אם הכסף היא פתוחה, שכן רק 54% מהכסף שנכנס למדינה עבר למקומות ברורים ושאר הכסף "נעלם". השגת המידע בדבר כמות הכסף שהממשלה השקיעה מהנפט היא מסובכת בגלל שבמשך רוב 30 שנות ההפקה של הנפט, מתקיימת סודיות רשמית בקשר לסקטור הנפט, לא ידוע כמות הנפט שיש במדינה ולא ברור מה אחוז השימוש במשאבים האלה. היו בעבר הצהרות לגבי פרסום דו"חות בנושא ועל [[שקיפות]] אבל אלו לא בוצעו. בינתיים הוצאות הממשלה כחלק מהתמ"ג עלו מ-17% ל-26% בין השנים 1977 ל-1986. השכר בסקטור הציבורי עלה וכך גם הסובסידיות, ההון של הממשלה גדל פי 3. בגלל הגידול הזמני בהכנסות, הממשלה החלה במאמץ גדול של צריכה והשקעות, שחלק גדול מהם היו "פילים לבנים" עם הוצאה גדולה ומעט תועלת. הקריסה התרחשה בשנת 1986 וב-1988 הממשלה נכנסה לתוכנית צנע של [[קרן המטבע הבינלאומית]]. הנשיא Paul Biya הוא בכהונה משנת 1982 והוא שרד תהליך של דמוקרטיזציה של המדינה שהתרחש בשנת 1992. בשנת 2011 הוא זכה בבחירות בפעם ה-6 עם 78% מהקולות לאחר שביטל את המגבלה שהוכנסה בחוקה בשנת 1996 של שתי קדנציות לכל היותר. [http://whynationsfail.com/blog/2013/5/16/is-there-a-curse-of-resources-the-case-of-the-cameroon.html][http://ideas.repec.org/p/oxf/oxcrwp/038.html]

הירידה בהשקעה הציבורית בקמרון היא מוזרה שכן לפחות על פני השטח, חלק גדול מרווחי הנפט הגיע אל הממשלה ולא לחברות הנפט. לפי הערכת חוקרים, קמרון השיגה כ-20 מיליארד דולר מאז 1977. שמייצגים 67% מה[[רנטה]] של חברות הנפט במדינה. השאלה מה הממשלה עשתה אם הכסף היא פתוחה, שכן רק 54% מהכסף שנכנס למדינה עבר למקומות ברורים ושאר הכסף "נעלם". השגת המידע בדבר כמות הכסף שהממשלה השקיעה מהנפט היא מסובכת בגלל שבמשך רוב 30 שנות ההפקה של הנפט, מתקיימת סודיות רשמית בקשר לסקטור הנפט, לא ידוע כמות הנפט שיש במדינה ולא ברור מה אחוז השימוש במשאבים האלה. היו בעבר הצהרות לגבי פרסום דו"חות בנושא ועל [[שקיפות]] אבל אלו לא בוצעו. בינתיים הוצאות הממשלה כחלק מהתמ"ג עלו מ-17% ל-26% בין השנים 1977 ל-1986. השכר בסקטור הציבורי עלה וכך גם הסובסידיות, ההון של הממשלה גדל פי 3. בגלל הגידול הזמני בהכנסות, הממשלה החלה במאמץ גדול של צריכה והשקעות, שחלק גדול מהם היו "פילים לבנים" עם הוצאה גדולה ומעט תועלת. הקריסה התרחשה בשנת 1986 וב-1988 הממשלה נכנסה לתוכנית צנע של [[קרן המטבע הבינלאומית]]. הנשיא Paul Biya הוא בכהונה משנת 1982 והוא שרד תהליך של דמוקרטיזציה של המדינה שהתרחש בשנת 1992. בשנת 2011 הוא זכה בבחירות בפעם ה-6 עם 78% מהקולות לאחר שביטל את המגבלה שהוכנסה בחוקה בשנת 1996 של שתי קדנציות לכל היותר. [http://whynationsfail.com/blog/2013/5/16/is-there-a-curse-of-resources-the-case-of-the-cameroon.html][http://ideas.repec.org/p/oxf/oxcrwp/038.html]

אחת ההשלכות האפשרויות של קללת המשאבים נוגעת לדמוקרטיזציה וכן לתמיכה בטרור ומעורבות בסכסוכים צבאיים. מדינות רבות הקשורות למשאבי טבע שבהן התפתחה קללת המשאבים חוו לא רק האטה בצמיחה הכלכלית אלא גם סכסוכים צבאיים רבים, מלחמות אזרחים וצמיחה של ארגוני טרור מקומיים ובינלאומיים. הדבר יכול להיות סיבה נוספת לפגיעה בצמיחה כלכלית כך שהוא יכול להיות גם הסבר נוסף לקללת המשאבים הכלכלית ולא רק תוצר שלה. לפי מחקר אחד, מדינה "טיפוסית" שייצוא סחורות בסך של כ-5% מהתוצר המקומי הגולמי שלה, היא בעלת סיכוי של 6% להיות מעורבת בסכסוכים, לעומת זאת מדינות שבהן ייצוא כזה מהווה 25% או יותר, הסיכוי לסכסכוך הוא 33%.<ref>Collier, Paul (2003) "Natural Resources, Development and Conflict: Channels of causation and Policy Interventions," World Bank</ref><ref>Natural resources and violent conflict: options and actions. Bannon, Ian and Collier, Paul (eds), (2003) World Bank</ref>  

אחת ההשלכות האפשרויות של קללת המשאבים נוגעת לדמוקרטיזציה וכן לתמיכה בטרור ומעורבות בסכסוכים צבאיים. מדינות רבות הקשורות למשאבי טבע שבהן התפתחה קללת המשאבים חוו לא רק האטה בצמיחה הכלכלית אלא גם סכסוכים צבאיים רבים, מלחמות אזרחים וצמיחה של ארגוני טרור מקומיים ובינלאומיים. הדבר יכול להיות סיבה נוספת לפגיעה בצמיחה כלכלית כך שהוא יכול להיות גם הסבר נוסף לקללת המשאבים הכלכלית ולא רק תוצר שלה. לפי מחקר אחד, מדינה "טיפוסית" שייצוא סחורות בסך של כ-5% מהתוצר המקומי הגולמי שלה, היא בעלת סיכוי של 6% להיות מעורבת בסכסוכים, לעומת זאת מדינות שבהן ייצוא כזה מהווה 25% או יותר, הסיכוי לסכסכוך הוא 33%.<ref>Collier, Paul (2003) "Natural Resources, Development and Conflict: Channels of causation and Policy Interventions," World Bank</ref><ref>Natural resources and violent conflict: options and actions. Bannon, Ian and Collier, Paul (eds), (2003) World Bank</ref>  

יש מספר גורמים לקשרים בין הפקת משאבי טבע לבין סכסוכים צבאיים. הסיבה האחת היא שמנגנונים אחרים של קללת המשאבים גורמים לפגיעה באיכות הממשל ושל הכלכלה, והצירוף של שחיתות ואבטלה גורר אי שקט חברי ואו נכונות של השלטון להכנס לסכוך צבאי כדי להשתיק ביקורת פנימית (טיעון קללת המשאבים). בנוסף ייתכנו סכסוכים הנוגעים לשאלה מי שולט בהפקת משאבי טבע ומי יקבל מהם את הרווחים (טיעון מלחמת משאבים). בנוסף גישה להכנסות ממשאבי טבע בידי צדדים אלימים וחמושים יכולה להאריך סכסוכים (טיעון משאבי קונפליקט). מחקר אחד טוען שדי שמדינה מוצאת נפט, ועוד לפני שלב ההפקה, הדבר מביא להגדלת הסיכון לשינוי שיווי המשקל בין השלטונות לבין גורמים המעוניינים לאזן את השלטון כמו אופוזציה, עיתונות, עמותות אזרחיות ועוד.  

יש מספר גורמים לקשרים בין הפקת משאבי טבע לבין סכסוכים צבאיים. הסיבה האחת היא שמנגנונים אחרים של קללת המשאבים גורמים לפגיעה באיכות הממשל ושל הכלכלה, והצירוף של שחיתות ואבטלה גורר אי שקט חברי ואו נכונות של השלטון להכנס לסכוך צבאי כדי להשתיק ביקורת פנימית (טיעון קללת המשאבים). בנוסף ייתכנו סכסוכים הנוגעים לשאלה מי שולט בהפקת משאבי טבע ומי יקבל מהם את הרווחים (טיעון מלחמת משאבים). בנוסף גישה להכנסות ממשאבי טבע בידי צדדים אלימים וחמושים יכולה להאריך סכסוכים (טיעון משאבי קונפליקט). מחקר אחד טוען שדי שמדינה מוצאת נפט, ועוד לפני שלב ההפקה, הדבר מביא להגדלת הסיכון לשינוי שיווי המשקל בין השלטונות לבין גורמים המעוניינים לאזן את השלטון כמו אופוזיציה, עיתונות, עמותות אזרחיות ועוד.  

   

   

Jeff Colgan מאבחן כי מדינות עשירות ב[[נפט]] הן בעלות נכונות להכנס לקונפליקט בינלאומי, דבר המכונה "תוקפנות-נפט" ("petro-aggression"). דוגמאות כוללות את הפלישה של עיראק לאיראן וכווית, הפלישות החוזרות של לוב לצ'אד בשנות ה-70 וה-80, המתח בין איראן למעצמות המערבות, היחסים בים ארה"ב לבין עיראק ואיראן. לא ברור אם דפוס של תוקפנות נפט נמצא במשאבי טבע אחרים מלבד נפט.<ref>Colgan, Jeff. "[http://www.cambridge.org/9781107654976 Petro-Aggression: When Oil Causes War]". Cambridge University Press.</ref> להבחנה זו מצטרף גם [[תומס פרידמן]] בספרו [[חם שטוח וצפוף]].  

Jeff Colgan מאבחן כי מדינות עשירות ב[[נפט]] הן בעלות נכונות להכנס לקונפליקט בינלאומי, דבר המכונה "תוקפנות-נפט" ("petro-aggression"). דוגמאות כוללות את הפלישה של עיראק לאיראן וכווית, הפלישות החוזרות של לוב לצ'אד בשנות ה-70 וה-80, המתח בין איראן למעצמות המערבות, היחסים בים ארה"ב לבין עיראק ואיראן. לא ברור אם דפוס של תוקפנות נפט נמצא במשאבי טבע אחרים מלבד נפט.<ref>Colgan, Jeff. "[http://www.cambridge.org/9781107654976 Petro-Aggression: When Oil Causes War]". Cambridge University Press.</ref> להבחנה זו מצטרף גם [[תומס פרידמן]] בספרו [[חם שטוח וצפוף]].  

מאמר משנת 2011 בדק את הקשרים ארוכי הטווח בין תלות במשאבי טבע ובין סוג השלטון בין 1800 לבין 2006. המאמר טוען כי גידול בתלות בהפקת משאבי טבע לא מגבירה את הטוטליטריות של השליט. החוקרים טוענים כי במחקרים הקודמים היו הטיות מחקריות, וכי השענות על משאבי טבע מעודדת דמוקרטיזציה, בניגוד גמור לחלק מהתאוריות של קללת המשאבים. ההטיה המחקרית של המחקרים הקודמים, לטענתם, היא אי התחשבות בשוני בין מדינות שונות. [http://www.hoover.org/publications/hoover-digest/article/49806]

מאמר משנת 2011 בדק את הקשרים ארוכי הטווח בין תלות במשאבי טבע ובין סוג השלטון בין 1800 לבין 2006. המאמר טוען כי גידול בתלות בהפקת משאבי טבע לא מגבירה את הטוטליטריות של השליט. החוקרים טוענים כי במחקרים הקודמים היו הטיות מחקריות, וכי השענות על משאבי טבע מעודדת דמוקרטיזציה, בניגוד גמור לחלק מהתאוריות של קללת המשאבים. ההטיה המחקרית של המחקרים הקודמים, לטענתם, היא אי התחשבות בשוני בין מדינות שונות. [http://www.hoover.org/publications/hoover-digest/article/49806]

מאמר משנת 2011 טוען כי טענות קודמות על כך שפע של נפט הוא קללה, מבוססות על מתודולוגיות שלא לקחו בחשבון הבדלים בין מדינות ותלויות שעולות ממשברים בינלאומיים, כמו שינוי בטכנולוגיה ובמחיר הנפט. החוקרים בודקים נתונים מהבנק העולמי בתקופה שבין 1980 ל-2006 עבור 53 מדינות, שכוללות 85% אחוז מהתמ"ג העולמי ו81% מהעתודות העולמיות של נפט. הם מוצאים כי שפע של נפט משפיע בצורה חיובית הן על הצמיחה הכלכלית קצרת הטווח והן על ההכנסות ארוכות הטוווח.<ref>Tiago Cavalcanti, Kamiar Mohaddes, Mehdi Raissi [http://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/13504851.2010.528356 Does Oil Abundance Harm Growth?] Applied Economics Letters, 2011, volu 18, pages=1181–1184</ref> במאמר נוסף החוקרים טוענים כי התנודתיות במחירי הסחורות, לא רק השפע של הסחורה עצמה, הוא זה שמניע את פרדוקס המשאבים.[http://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=1846429][http://www.econ.cam.ac.uk/dae/repec/cam/pdf/cwpe1145.pdf] (אם כי דבר זה נחשב כבר לאחת הבעיות הקשורות למחלה הולנדית שהיא חלק מקללת המשאבים)

מאמר משנת 2011 טוען כי טענות קודמות על כך שפע של נפט הוא קללה, מבוססות על מתודולוגיות שלא לקחו בחשבון הבדלים בין מדינות ותלויות שעולות ממשברים בינלאומיים, כמו שינוי בטכנולוגיה ובמחיר הנפט. החוקרים בודקים נתונים מהבנק העולמי בתקופה שבין 1980 ל-2006 עבור 53 מדינות, שכוללות 85% אחוז מהתמ"ג העולמי ו81% מהעתודות העולמיות של נפט. הם מוצאים כי שפע של נפט משפיע בצורה חיובית הן על הצמיחה הכלכלית קצרת הטווח והן על ההכנסות ארוכות הטווח.<ref>Tiago Cavalcanti, Kamiar Mohaddes, Mehdi Raissi [http://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/13504851.2010.528356 Does Oil Abundance Harm Growth?] Applied Economics Letters, 2011, volu 18, pages=1181–1184</ref> במאמר נוסף החוקרים טוענים כי התנודתיות במחירי הסחורות, לא רק השפע של הסחורה עצמה, הוא זה שמניע את פרדוקס המשאבים.[http://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=1846429][http://www.econ.cam.ac.uk/dae/repec/cam/pdf/cwpe1145.pdf] (אם כי דבר זה נחשב כבר לאחת הבעיות הקשורות למחלה הולנדית שהיא חלק מקללת המשאבים)

==ראו גם==

==ראו גם==