שורה 5: |
שורה 5: |
| | | |
| === התעלמות ממשאבי טבע ומאנרגיה === | | === התעלמות ממשאבי טבע ומאנרגיה === |
− | פוקנציית קוב דאגלס מניחה בדרך כלל כי שני גורמי הייצור החשובים הם הון תעשייתי ועבודה. אבל [[מודל זרמים ומאגרים]] וניתוחים מתחומי פיזיקה ו[[כלכלה אקולוגית ]] טוענים כי זו הצגה שגויה של תהליך הייצור. ללא זרם של חומר ואנרגיה שעובר דרך תהליך הייצור לא ניתן לייצר ולו מוצר אחד. דאגלס וקוב עצמם העירו בסוף המאמר שלהם כי יש להתייחס ל"גורם הייצור השלישי" של "משאבי טבע" ולראות כיצד הדבר משנה את החישובים שלהם.<ref name="AER1928"/>
| + | בשימוש בפוקנציית קוב-דאגלס מניחה בדרך כלל כי שני גורמי הייצור החשובים הם [[הון תעשייתי]] ו[[עבודה]]. הכלכלנים [[ניקולס ג'ורג'סקיו-רוגן]] ו [[הרמן דיילי]] משתמשים בניתוחים של [[מודל זרמים ומאגרים]] וניתוחים מתחומי פיזיקה ו[[כלכלה אקולוגית]] וטוענים כי זו הצגה שגויה של תהליך הייצור. ללא זרם של חומר ואנרגיה שעובר דרך תהליך הייצור לא ניתן לייצר מוצרים. דאגלס וקוב עצמם העירו בסוף המאמר שלהם כי יש להתייחס ל"גורם הייצור השלישי" של "משאבי טבע" ולראות כיצד הדבר משנה את החישובים שלהם.<ref name="AER1928"/> |
| | | |
− | לדוגמה, לא משנה כמה מסחטות (הון תעשייתי) ושעות עבודה של פועלים (עבודה) יש למפעל, הוא לא יוכל לייצר ולו בקבוק מיץ של תפוזים אחד ללא זרם של תפוזים נכנסים (חומר) ושל אנרגיה (הפעלת המסחטות בחשמל, תאורה, שינוע התפוזים, ומזון הנדרש לשמירת הפועלים בחיים ולשם הפעילות שלהם במפעל). הזרמים האלה חייבים להפוך לזרם נוסף של חומרים (בדרך כלל פסולת או חומרים בעלי [[אנטרופיה]] גבוהה יותר) ושל [[חום]], וזאת מלבד זרם המוצרים היוצא מהמפעל.
| + | אם נתבונן במפעל לייצור מיץ תפוזים, אזי כמות המסחטות שיש בו (הון תעשייתי) וכמות העובדים שעובדים במפעל הם "מלאים". שעות עבודה של הפועלים מייצרים זרם של עבודה. אבל מפעל כזה לא יוכל לייצר ולו בקבוק מיץ אחד של תפוזים לא זרם של תפוזים נכנסים (חומר) ושל אנרגיה (הפעלת המסחטות בחשמל, תאורה, שינוע התפוזים, ומזון הנדרש לשמירת הפועלים בחיים ולשם הפעילות שלהם במפעל). הזרמים האלה חייבים להפוך לזרם נוסף של חומרים (בדרך כלל פסולת או חומרים בעלי [[אנטרופיה]] גבוהה יותר) ושל [[חום]], וזאת מלבד זרם המוצרים היוצא מהמפעל. התיאור הרגיל של קוב-דאגלס סותר את [[החוק הראשון של התרמודינמיקה]] שקובע שכמות המאסה שיוצאת מהמפעל (כמות המוצרים והפסולת בתקופה נתונה) צריכה להיות זהה לכמות המאסה שנכנסת אליה. התאור סותר גם את [[החוק השני של התרמודינמיקה]] שמתייחס לאובדן [[אנרגיה]] במהלך ייצור המוצרים. |
| + | |
| + | דיילי טוען בספר [[לטובת הכלל]] כי ההזנחה של תרומת משאבי הטבע לייצור מתאימים לברית אינטרסים בין פועלים לבין בעלי הון. למראות המאבקים הרבים בין הנציגים של שני הגורמים האלה, לשניהם יש אינטרס במחירים נמוכים של תשומות שבאופן מסורתי הגיעו מצד מעמד שלישי של אצולה ואו איכרים – מחירי קרקע נמוכים, מחירי מזון נמוכים, מחירים נמוכים של [[חומרי גלם]] ושל אנרגיה. הגורמים היחידים בייצור הם כביכול הון תעשייתי (שמסופק על ידי בעלי ההון ) והעבודה (שמסופקת על ידי הפועלים). הכנסת גורמי ייצור טבעיים פנימה היתה מורידה את "הפריון השולי" של כל גורם ייצור, ולפי התאוריה הנאו-קלאסית ב [[שוק משוכלל]] כל גורם כזה מקבל תמורה (שכר או תשלום ריבית על השכרת הון) לפי תרומתו השולית לייצור- הכנסת משאבי טבע למשוואה היתה בהכרח באה על חשבון התרומה של שני הגורמים האחרים. |
| + | |
| + | הטענה של [[ניקולס ג'ורג'סקיו-רוגן]] ושל דיילי, היא למעשה רדיקלית יותר שכן מרגע שעוברים למודל זרמים ומאגרים קשה להשאר במודל כלכלי שבו תשלום השכר והריבית הוא לפי תרומה שולית לתהליך הייצור. ללא זרם מתמיד של תפוזים אי אפשר לייצר מיץ ללא תלות בכמות העובדים במפעל. |
| | | |
| === ייצור מקבילי מול ייצור סדרתי === | | === ייצור מקבילי מול ייצור סדרתי === |