שינויים

ב [[חקר הכלכלה]] '''פונקציית ייצור קוב דאגלאס''' (Cobb–Douglas production function) היא משוואת ייצור פופולארית במסגרת [[מיקרו-כלכלה]] [[כלכלה נאו-קלאסית|נאו-קלאסית]] המשמשת להדגמת היחסים שקיימים לכאורה בין כמויות של שני גורמי ייצור או יותר לבין הכמות הכוללת של מוצרים או שירותים שנוצרים במפעל או בפירמה בתקופה נתונה. השימוש הנפוץ בפונקציה הוא להדגמת גורמי ייצור של [[הון תעשייתי]] ו[[עבודה]]. לפעמים משתמשים במוגש בצורה מגבילה יותר, כך שנדרש תשואה קבועה לגודל. משוואת קוב דאגאלס פותחה ונבחנה מול מידע סטטיסטי על ידי הכלכלנים Charles Cobb ו- Paul Douglas  בשנים 1927-1947.<ref name="AER1928">Cobb, C. W.; Douglas, P. H. (1928). "[https://www.aeaweb.org/aer/top20/18.1.139-165.pdf A Theory of Production]". American Economic Review 18 (Supplement): 139–165.</ref> הפונקציה משמשת לעיתים קרובות גם במאקרו כלכלה.

ב[[חקר הכלכלה]] '''פונקציית ייצור קוב דאגלאס''' (Cobb–Douglas production function) היא משוואת ייצור פופולארית במסגרת [[מיקרו-כלכלה]] [[כלכלה נאו-קלאסית|נאו-קלאסית]] המשמשת להדגמת היחסים שקיימים לכאורה בין כמויות של שני גורמי ייצור או יותר לבין הכמות הכוללת של מוצרים או שירותים שנוצרים במפעל או בפירמה בתקופה נתונה. השימוש הנפוץ בפונקציה הוא להדגמת גורמי ייצור של [[הון תעשייתי]] ו[[עבודה]]. לפעמים משתמשים במושג בצורה מגבילה יותר, כך שנדרשת תשואה קבועה לגודל. משוואת קוב דאגאלס פותחה ונבחנה מול מידע סטטיסטי על ידי הכלכלנים Charles Cobb ו- Paul Douglas  בשנים 1927-1947.<ref name="AER1928">Cobb, C. W.; Douglas, P. H. (1928). "[https://www.aeaweb.org/aer/top20/18.1.139-165.pdf A Theory of Production]". American Economic Review 18 (Supplement): 139–165.</ref> הפונקציה משמשת לעיתים קרובות גם במאקרו כלכלה.

קיימת ביקורת כלפי שימוש בפונקציית  ייצור קוב דאגלאס לתאור תהליכי ייצור במיקרו כלכלה, מצד כלכלנים אקולוגיים וכלכלנים פוסט קיינסינים.  

===התעלמות ממשאבי טבע ומאנרגיה===

== ביקורת ==

פוקנציית קוב דאגלס מניחה בדרך כלל כי שני גורמי הייצור החשובים הם הון תעשייתי ועבודה. אבל [[מודל זרמים ומאגרים]] וניתוחים מתחומי פיזיקה ו[[כלכלה אקולוגית ]] טוענים כי זו הצגה שגויה של תהליך הייצור. ללא זרם של חומר ואנרגיה לא שעובר דרך תהליך הייצור לא ניתן לייצר ולו מוצר אחד. דאגלס וקוב עצמם העירו בסוף המאמר שלהם כי יש להתייחס ל"גורם הייצור השלישי" של "משאבי טבע" ולראות כיצד הדבר משנה את החישובים שלהם.<ref name="AER1928"/>

קיימת ביקורת כלפי שימוש בפונקציית ייצור קוב דאגלאס לתיאור תהליכי ייצור במיקרו כלכלה, מצד כלכלנים אקולוגיים וכלכלנים פוסט קיינסיאנים.

לדוגמה לא משנה כמה מסחטות (הון תעשייתי) ושעות עבודה של  פועלים (עבודה) יש למפעל, הוא לא יוכל לייצר ולו בקבוק מיץ של תפוזים אחד ללא זרם של תפוזים נכנסים (חומר) ושל אנרגיה (הפעלת המסחטות בחשמל , תאורה, שינוע התפוזים, ומזון הנדרש לשמירת הפועלים בחיים ולשם הפעילות שלהם במפעל). הזרמים האלה חייבים להפוך לזרם נוסף של חומרים (בדרך כלל פסולת או חומרים בעלי [[אנטרופיה]] גבוה יותר) ושל [[חום]], וזאת מלבד זרם המוצרים היוצא מהמפעל.

פוקנציית קוב דאגלס מניחה בדרך כלל כי שני גורמי הייצור החשובים הם הון תעשייתי ועבודה. אבל [[מודל זרמים ומאגרים]] וניתוחים מתחומי פיזיקה ו[[כלכלה אקולוגית ]] טוענים כי זו הצגה שגויה של תהליך הייצור. ללא זרם של חומר ואנרגיה שעובר דרך תהליך הייצור לא ניתן לייצר ולו מוצר אחד. דאגלס וקוב עצמם העירו בסוף המאמר שלהם כי יש להתייחס ל"גורם הייצור השלישי" של "משאבי טבע" ולראות כיצד הדבר משנה את החישובים שלהם.<ref name="AER1928"/>

לדוגמה, לא משנה כמה מסחטות (הון תעשייתי) ושעות עבודה של פועלים (עבודה) יש למפעל, הוא לא יוכל לייצר ולו בקבוק מיץ של תפוזים אחד ללא זרם של תפוזים נכנסים (חומר) ושל אנרגיה (הפעלת המסחטות בחשמל, תאורה, שינוע התפוזים, ומזון הנדרש לשמירת הפועלים בחיים ולשם הפעילות שלהם במפעל). הזרמים האלה חייבים להפוך לזרם נוסף של חומרים (בדרך כלל פסולת או חומרים בעלי [[אנטרופיה]] גבוהה יותר) ושל [[חום]], וזאת מלבד זרם המוצרים היוצא מהמפעל.

פוקנציית קוב- דאגלס מתאימה לדוגמאות של ייצור מקבילי, כמו לדוגמה פועלים הקוטפים תפוזים בפרדס. בייצור כזה התפוקה  של כל פועל לא תלויה בתפוקה של שאר הפועלים. לעומת זאת בדוגמאות של ייצור סדרתי כמו בקו ייצור התפוקה של פועל אחד תלויה בתוצרי הביניים של פועלים אחרים. התפוקה היא של קו ייצור שלם שבו חייבת להיות כמות מסויימת של מכונות ופועלים. הוספת עוד פועלים לקו ייצור קיים (ללא שינוי בכמות ההון) לא תגדיל את הייצור, הוספת עוד מכונות (ללא שינוי בכמות הפועלים) לא תשנה את כמות הייצור. ואפילו הוספה של כמות של מכונות ופועלים כל עוד לא הרכיבו קו ייצור שלם חדש, לא תשנה את הייצור.  

תאור מתאים יותר ל[[תהליך|תהליכים סדרתיים]] הוא [[חוק המינימום של ליביג]] שבו תמיד יש גורם ייצור קריטי שמגביל את כמות הייצור, ותוספת של גורמי ייצור אחרים אינה מעלה כלל את רמת הייצור. בדוגמה של קו-ייצור לא רק שמתאימה לחוק זה אלא גם פועלת בצורה לא-רציפה אלא בדידה (יש צורך להוסיף כמות של כך וכך מכונות וכך וכך פועלים כדי לקבל קו ייצור חדש). תאור מורכב יותר של תהליכים סדרתיים ותהליכים רשתיים (שיכולים לכלול מלאים של מוצרי ביניים) הוא [[מודל זרמים ומאגרים]] .

 

תאור מתאים יותר ל[[תהליך|תהליכים סדרתיים]] הוא [[חוק המינימום של ליביג]] שבו תמיד יש גורם ייצור קריטי שמגביל את כמות הייצור, ותוספת של גורמי ייצור אחרים אינה מעלה כלל את רמת הייצור. הדוגמה של קו-ייצור לא רק שמתאימה לחוק זה אלא גם פועלת בצורה לא-רציפה אלא בדידה (יש צורך להוסיף כמות של כך וכך מכונות וכך וכך פועלים כדי לקבל קו ייצור חדש). תאור מורכב יותר של תהליכים סדרתיים ותהליכים רשתיים (שיכולים לכלול מלאים של מוצרי ביניים) הוא [[מודל זרמים ומאגרים]].

   

   

===ייצור מול שיווק===

=== ייצור מול שיווק ===

לא רק הייצור עצמו עשוי להיות סדרתי ולא מקבילי אלא גם השיווק והמכירות של מוצרים ושירותים עשוי להיות תלוי בתהליך הייצור – כך קיום של מכירה יכול להיעשות רק אם בוצע קודם לכן ייצור של מוצרים. היבט זה מדגיש כי מגבלה על מפעלים ופירמות הוא לא כמות הייצור של מוצרים בתקופה נתונה אלא כמות השיווק שניתן לבצע בתקופה נתונה. הכלכלן [[סטיב קין]] טוען כי דבר זה יחד עם ניתוח דינאמי של מקסום רווח של פירמות יגרום לרוב הפירמות לרצות להיות במצב של עודף כושר ייצור כדי להיות מסוגלות להיענות להזדמנויות חדשות.

לא רק הייצור עצמו עשוי להיות סדרתי ולא מקבילי אלא גם השיווק והמכירות של מוצרים ושירותים עשויים להיות תלויים בתהליך הייצור – כך קיום של מכירה יכול להיעשות רק אם בוצע קודם לכן ייצור של מוצרים. היבט זה מדגיש כי מגבלה על מפעלים ופירמות היא לא כמות הייצור של מוצרים בתקופה נתונה אלא כמות השיווק שניתן לבצע בתקופה נתונה. הכלכלן [[סטיב קין]] טוען כי דבר זה יחד עם ניתוח דינאמי של מקסום רווח של פירמות יגרום לרוב הפירמות לרצות להיות במצב של עודף כושר ייצור כדי להיות מסוגלות להיענות להזדמנויות חדשות.

===שימוש בקוב דלאגס לצרכי מאקרו כלכלה===

=== שימוש בקוב דלאגס לצרכי מאקרו כלכלה ===

פוקנציית קוב דאלגס משמשת לעיתים קרובות גם לניתוחים של מאקרו –כלכלה. ביקורת של כלכלה אקולוגית על שימוש זה הוא על ההנחה של תחליפיות בין [[הון טבעי]] לבין [[הון תעשייתי]] ובין הון לבין עבודה וכן על תחליפיות בין אנרגיה וחומרי גלם (באנטרופיה נמוכה) לבין הון תעשייתי.  

פוקנציית קוב דאלגס משמשת לעיתים קרובות גם לניתוחים של מאקרו–כלכלה. ביקורת של כלכלה אקולוגית על שימוש זה הוא על ההנחה של תחליפיות בין [[הון טבעי]] לבין [[הון תעשייתי]] ובין הון לבין עבודה וכן על תחליפיות בין אנרגיה וחומרי גלם (באנטרופיה נמוכה) לבין הון תעשייתי.

==הערות שוליים==

== הערות שוליים ==

{{הערות שוליים}}

{{הערות שוליים}}

==קישורים חיצוניים==

== קישורים חיצוניים ==

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Cobb%E2%80%93Douglas_production_function פונקציית ייצור קוב דאגלאס] בויקיפדיה האנגלית

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Cobb%E2%80%93Douglas_production_function פונקציית ייצור קוב דאגלאס] בויקיפדיה האנגלית

{{כלכלה נאו-קלאסית}}

{{כלכלה נאו-קלאסית}}

[[קטגוריה:מיקרו-כלכלה]]

[[קטגוריה:מיקרו-כלכלה]]