שינויים

;קמפילובקטר:

;קמפילובקטר:

קמפילובקטר הוא חיידק שבודדו אותו בסוף המאה ה- 19 אך הוכח שהוא פתוגני לבני אדם רק בשנת 1977. אפשר למצוא את החיידק באופן טבעי במערכת העיכול של יונקים ובעיקר בעופות כיוון שטמפרטורת הגוף שלהם מתאימה מאד להתרבות החיידקים מסוג הקמפילובקטר.ה חיידקים רגיש לחימום, הקפאה ולמלח ויכול להתרבות בתנאי חוסר חמצן.  קמפילובקטר יכול לגרום לבני אדם כאבי בטן עזים בין יום לשבוע ימים מתחילת המחלה, שלשולים ל- 1-3 ימים ולפעמים צואה דמית. הסימנים הקליניים דומים ליתר דלקות מעיים הנגרמות על ידי חיידקים פתוגניים, אבל במקרה זה תקופת הדגירה עורכת בין 1-11 יום כשבאופן רגיל היא 2-5 ימים. קמפילובקטר יכול לעבור לבן-אדם דרך אכילת עופות או בשר שלא בושל היטב או דרך מזון אחר כזיהום משנה. לפי משרד הבריאות, בישראל כמו גם באירופה קיימים מקרים רבים של המחלה בבני אדם. בתקופה האחרונה נמצאה תחלואה גבוהה יותר של קמפילובקטר בדומה בסלמונלה.[http://www.health.gov.il/Subjects/FoodAndNutrition/food/BacteriaAndFoodPoisoning/Pages/Campylobacter.aspx]

קמפילובקטר הוא חיידק שבודדו אותו בסוף המאה ה- 19 אך הוכח שהוא פתוגני לבני אדם רק בשנת 1977. אפשר למצוא את החיידק באופן טבעי במערכת העיכול של יונקים ובעיקר בעופות כיוון שטמפרטורת הגוף שלהם מתאימה מאד להתרבות החיידקים מסוג הקמפילובקטר. החיידקים רגיש לחימום, הקפאה ולמלח ויכול להתרבות בתנאי חוסר חמצן.  קמפילובקטר יכול לגרום לבני אדם כאבי בטן עזים בין יום לשבוע ימים מתחילת המחלה, שלשולים ל- 1-3 ימים ולפעמים צואה דמית. הסימנים הקליניים דומים ליתר דלקות מעיים הנגרמות על ידי חיידקים פתוגניים, אבל במקרה זה תקופת הדגירה עורכת בין 1-11 יום כשבאופן רגיל היא 2-5 ימים. קמפילובקטר יכול לעבור לבן-אדם דרך אכילת עופות או בשר שלא בושל היטב או דרך מזון אחר כזיהום משנה. לפי משרד הבריאות, בישראל כמו גם באירופה קיימים מקרים רבים של המחלה בבני אדם. בתקופה האחרונה נמצאה תחלואה גבוהה יותר של קמפילובקטר בדומה בסלמונלה.[http://www.health.gov.il/Subjects/FoodAndNutrition/food/BacteriaAndFoodPoisoning/Pages/Campylobacter.aspx]

;טוקסופלזמה:

;טוקסופלזמה:

בבדיקת מעבדה מדגמית בדגים שנידוגו ליד השפד"ן, בשנת 2000 התגלו כמויות חריגות של [[מתכות כבדות]]: ב-8 דגים מתוך 16 נמצא [[ארסן]] ובאחד מהדגים הגיע שיעור הארסן ל- 530 אחוז מעל התקן. בדג אחד נמצאה כספית פי שניים וחצי מהתקן ובדג נוסף נמצא [[קדמיום]] בשיעור של עשרים אחוז מעל התקן.<ref name="free"/>

בבדיקת מעבדה מדגמית בדגים שנידוגו ליד השפד"ן, בשנת 2000 התגלו כמויות חריגות של [[מתכות כבדות]]: ב-8 דגים מתוך 16 נמצא [[ארסן]] ובאחד מהדגים הגיע שיעור הארסן ל- 530 אחוז מעל התקן. בדג אחד נמצאה כספית פי שניים וחצי מהתקן ובדג נוסף נמצא [[קדמיום]] בשיעור של עשרים אחוז מעל התקן.<ref name="free"/>

על פי המכון לחקר ימים ואגמים, האזורים בתחום מימי החופין שבהם מומלץ לאסור פעילות דייג כוללים את המוצא הימי של בוצת השפד"ן, המוצא הימי של צינור אגן כימיקלים/בתי זיקוק אשדוד, המוצא הימי של מט"ש הרצליה, מוצאי הנחלים קישון, שורק, אלכסנדר, נעמן והתחום הפנימי בכל הנמלים והמעגנות (בחלקם אזורים אלה הם ממילא שטחים צבאיים סגורים או אזורים אסורים לדייג). כפי שנמסר על ידי אגף הדייג במשרד החקלאות, נכון לשנת 2012, אין סמכות חוקית לאסור דייג במקומות מזוהמים (למעט האיסור הכללי על דייג בשטחי נמלים). המכון ממליץ להסדיר עניין זה בחקיקה. [http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf]

על פי המכון לחקר ימים ואגמים, האזורים בתחום מימי החופים שבהם מומלץ לאסור פעילות דייג כוללים את המוצא הימי של בוצת השפד"ן, המוצא הימי של צינור אגן כימיקלים/בתי זיקוק אשדוד, המוצא הימי של מט"ש הרצליה, מוצאי הנחלים קישון, שורק, אלכסנדר, נעמן והתחום הפנימי בכל הנמלים והמעגנות (בחלקם אזורים אלה הם ממילא שטחים צבאיים סגורים או אזורים אסורים לדייג). כפי שנמסר על ידי אגף הדייג במשרד החקלאות, נכון לשנת 2012, אין סמכות חוקית לאסור דייג במקומות מזוהמים (למעט האיסור הכללי על דייג בשטחי נמלים). המכון ממליץ להסדיר עניין זה בחקיקה. [http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf]

===קדמיום במזון מהחי===

===קדמיום במזון מהחי===

[[קדמיום]] נמצא בכמות רבה ב[[דשן כימי|דשנים חקלאיים]] ובמים מזוהמים - שני מקורות שמגיעים כמזון ושתייה אל בעלי החיים.  

[[קדמיום]] נמצא בכמות רבה ב[[דשן כימי|דשנים חקלאיים]] ובמים מזוהמים - שני מקורות שמגיעים כמזון ושתייה אל בעלי החיים.  

על פי דוח של "הוועדה לשאריות כימיות במזון" משנת 2011 : "ישנה השנה (2010) בעיה קשה של שאריות חריגות מעל לרמה המרבית המותרת של קדמיום בכבד של פטם עוף ... בעיית הקדמיום התעוררה כבר בישיבה לפני שישה חודשים של ועדת ההיגוי העליונה לשאריות כימיות. בישיבה זו סוכם כי תמונה ועדה לבדיקת הנושא. נכון להיום לא הוקמה ועדה זו".  [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1774136][http://www.vetserv.moag.gov.il/NR/rdonlyres/6603CD60-9B9B-4326-B99D-2025FDDC3F1D/0/Residueproductofanimaloriginreport_Israel2010withtables_03022011.pdf]

על פי דוח של "הוועדה לשאריות כימיות במזון" משנת 2011: "ישנה השנה (2010) בעיה קשה של שאריות חריגות מעל לרמה המרבית המותרת של קדמיום בכבד של פטם עוף ... בעיית הקדמיום התעוררה כבר בישיבה לפני שישה חודשים של ועדת ההיגוי העליונה לשאריות כימיות. בישיבה זו סוכם כי תמונה ועדה לבדיקת הנושא. נכון להיום לא הוקמה ועדה זו".  [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1774136][http://www.vetserv.moag.gov.il/NR/rdonlyres/6603CD60-9B9B-4326-B99D-2025FDDC3F1D/0/Residueproductofanimaloriginreport_Israel2010withtables_03022011.pdf]

בניגוד ל[[ארסן]], שהוא רעיל באופן גורף, מידת הסכנה שבקדמיום שונה אצל כל בעל חיים ובכל רקמת בשר, מה שהופך את האיסור עליו למורכב. ברקמת שריר של תרנגול, למשל, כמות הקדמיום המותרת עומדת על 50 מיקרוגרם לקילוגרם בשר. בכבד של תרנגול, לעומת זאת, הכמות המותרת היא 500 מיקרוגרם לקילוגרם בשר, ובתרנגול הודו הכמות המותרת עומדת על 1,000 מיקרוגרם לקילוגרם של בשר כבד. ההיגיון העומד מאחורי הכמויות הללו הוא שהקדמיום נוטה להצטבר ברקמת הכבד והכליות יותר מאשר ברקמות אחרות. [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1774136]

בניגוד ל[[ארסן]], שהוא רעיל באופן גורף, מידת הסכנה שבקדמיום שונה אצל כל בעל חיים ובכל רקמת בשר, מה שהופך את האיסור עליו למורכב. ברקמת שריר של תרנגול, למשל, כמות הקדמיום המותרת עומדת על 50 מיקרוגרם לקילוגרם בשר. בכבד של תרנגול, לעומת זאת, הכמות המותרת היא 500 מיקרוגרם לקילוגרם בשר, ובתרנגול הודו הכמות המותרת עומדת על 1,000 מיקרוגרם לקילוגרם של בשר כבד. ההיגיון העומד מאחורי הכמויות הללו הוא שהקדמיום נוטה להצטבר ברקמת הכבד והכליות יותר מאשר ברקמות אחרות. [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1774136]